ברוכים הבאים לאתר החדש של בני ציון 

בונים קומה בתנ"ך

'לכה דודי'
הספרים שלנו
טור לפרשה
השמעת?
טור להפטרה
ללמוד תנ"ך!
מאמרים מרכזיים
מאמר מומלץ

לקבלת הטורים בקביעות למייל, רשום שם וכתובת מייל

פרשת ויצא

המקום יעקב יוצא מארץ ישראל, מן הארץ אשר בחר ה'. עד כה התנהלו חיי האבות סביב ארץ ישראל, וגם כשאברהם יצא ממנה לזמן [...]

הפטרת ויצא

טובת ה' גם בשעת הצרות בפרקי הסיום של ספר הושע מוכיח הנביא את ישראל על היותם כפויי טובה כשהם חוטאים לה' אשר היטיב [...]

השמעת?

 נקודות מרכזיות מרחבי התנ"ך והמפרשים שחשוב להכיר

ללמוד תנ"ך!

 

מדברי חז"ל על לימוד תנ"ך

  • חובת לימוד התנ"ך היא ברורה ופשוטה – הרב וואזנר

    חובת לימוד התנ"ך היא ברורה ופשוטה – הרב וואזנר

    שו"ת שבט הלוי חלק ח סימן רז קבלתי מכב' כו"כ מכתבים בענין חיזוק לימוד הנ"ך ודקדוק לשון הק' בדורינו, ולא השבתי ע"ז מאותו טעם שכ' הגר"י שפירא שליט"א כי כבר קבעו לנו גאוני צדיקים קדם דרך סלולה בזה, ופשוט להלכה דאעפ"י שאמר ר"א בברכות כ"ח ע"ב מנעו בניכם מן ההגיון, שלא להרגיל במקרא יותר מדאי משום דמשכא ע"כ בפרש"י היינו יותר מדאי, אבל רוב יסודי המקרא במדת המספיק אנו חייבים, וכבר ידוע שאעפ"י שמרן הח"ס זי"ע בדרוש המפ' פ' בשלח בדרשת הח"ס מחזק מאד דרך הלמוד לעשות עיקר לימוד מש"ס ותורה שבע"פ ורק אח"כ יסודי המקרא, בכל זאת ידוע מאד שמרן זי"ע וגדולי תלמידיו היו בקיאים עצומים בתנ"ך ובפרט גאון ישראל המהר"ם שיק זי"ע כאשר קבלתי נאמנה, ומו"ר הגאון החסיד מרא דכולא תלמודא ר' שמעון הלוי מזיעליחאב זי"ע הי"ד מלובלין הי' יודע כל התנ"ך כצורתו בע"פ באופן מבהיל, ומה אאריך בדבר שמקובל אצל כל גדולי ישראל אלא [...]

  • המינון הנכון בין תנ"ך ותורה שבעל פה – הרב וואזנר

    המינון הנכון בין תנ"ך ותורה שבעל פה – הרב וואזנר

    שו"ת שבט הלוי חלק ג סימן קמד ראיתי בדרשות החתם סופר זי"ע בדרוש לפ' בשלח (קי"ב ע"ב) שם האריך מרן להסביר דלא לחנם הפכו רבותינו דרך הלמוד ולמדו הנערים תחלה ש"ס על דרך הפשוט, בבחינת לגמור ואחר כך לסבור, ואמר רב כהנא בשבת ס"ג ע"א דכד הוינא בר ח"י הוי גמירנא לכל הש"ס ולא ידענא דאין מקרא יוצא מידי פשוטו, ואמרו בברכות כ"ט מנעו בניכם מן ההגיון וכפרש"י שם ואל תרגילם במקרא יותר מדאי, אבל היתה כוונתם לשם שמים כי פשוטי המקרא בלי דרשת חז"ל מביאים להפסד הדעות, וכבר מדורות וגם בדורינו אנו רואים בעלי מקרא ובעלי תנ"ך רחוקים מאמונה והם למכשול ולפוקה לבית ישראל, וגם מתערבים עם הגוים, ועל כן בזמנינו יסוד נאמן הוא שאף על פי שבודאי צריך ללמוד עם הנערים תחלה מקרא וחלק מתנ"ך מכל מקום עיקר היסוד והדגש על תורה שבע"פ להיות בקי במסורת תורה שבע"פ ודרשתם, ועל ידי זה נהיה אנחנו נפרדים [...]

  • תשובת הרב קלוגר לשאלה: האם ראוי ללמוד תנ"ך?

    תשובת הרב קלוגר לשאלה: האם ראוי ללמוד תנ"ך?

    תשובת רבי שלמה קלוגר (שו"ת האלף לך שלמה חלק יורה דעה סימן רנט): שאלת אם ראוי ללמוד בזמן הזה תנ"ך עם פירושי הקדמונים. [התשובה:] ודאי ראוי לעשות כן ומה שאמרו חז"ל: 'מנעו בניכם מן ההגיון' אין זה ראיה. חדא: למה אמר בניכם היה לו לומר עצמיכם, ולמה תלה בבניכם? אך הכונה דודאי הגדול בר דעת מותר וראוי לו ללמוד כי הוא בר דעת ויכול לשמור עצמו שלא ילכוד ברשת האפיקורסים. אך בניכם בעודם בקטנותם יש לחוש דאין להם דעת להיות נשמרין מכת הפוקרים. אבל בר דעת מותר וראוי לו. והשנית: דכוונת הש"ס הוי שלא יעשה מזה עיקר הלימוד, אבל אם לומדין גם ש"ס ופוסקים ללמוד שעה או ב' תנ"ך עם פירושי הקדמונים ודאי מותר וכן הוא בש"ע /יו"ד/ סי' רמ"ו סעיף ד' וכן עיקר:

  • מה קודם למה – 'קצות החושן' או פסוק בדברי הימים?

    מה קודם למה – 'קצות החושן' או פסוק בדברי הימים?

    בהקדמה לנתיבות ישראל (עמוד ט) מביא הרצי"ה: סח לו הנצי"ב למרן אבא ז"ל (=לראי"ה): הרב מקובנא (=ר' יצחק אלחנן) עוסק הרבה ב'קצות החושן'. אני אינני יכול לעסוק הרבה ב'קצות החושן' כי אני מוכרח ללמוד גם פסוק ב'דברי הימים' עם רש"י. וכשהזמן איננו מספיק לי מרוב עבודה וטרדה, הפסוק ב'דברי הימים' עם רש"י הוא קודם אצלי ל'קצות החושן'.

  • על מה ציווה בעל ה'נתיבות' בתחילת צוואתו?

    על מה ציווה בעל ה'נתיבות' בתחילת צוואתו?

    צוואת בעל 'נתיבות המשפט' אות א: יהיה לכם שיעור קבוע בכל יום למקרא ולמשנה. ואם כי אמרו חז"ל: "תלמוד בבלי בלול מכולם", הם כבר מילאו כריסם במקרא ובמשנה. גם כי אין יצר הרע שולט ללמוד שלא לשמה במקרא ומשנה.

  • על מה היה הגר"א בודק את תלמידיו?

    על מה היה הגר"א בודק את תלמידיו?

    בהקדמה לביאור הגר"א על אורח חיים כתבו בניו: ויותר שהיה חכם לימד דעת את העם וחזקם ואמצם שילמדו בסדר נכון שלא ימעדו רגליהם. בראשונה הזהיר לעבוד עבודתו יתברך להיות בקי ראשונה כל כ"ד ספרים עם נקודות וטעמים, ערוכים בכל ושמורים, עד שבדק אותם בכל אלה...

  • אין זו חרפה ללמוד תנ"ך!

    אין זו חרפה ללמוד תנ"ך!

    פרי מגדים (הקדמה לפירושו על אורח חיים): והבחורים אשר אומרים כי חרפה להם ללמוד בישיבה פרשה חומש עם רש"י וקפיטל (=פרק) בנביאים וכתובים, לו חכמו ישכילו היו לומדים זה ראשונה לכל... ואני משבח הספרדים בזה אשר לימודם עולה יפה. ובוודאי כי לא אלמן ישראל בינינו האשכנזים ת"ל גאוני הזמן אשר לומדים כסדר הראוי והנכון.

  • הרמח"ל: תחילת ההתגדלות בחכמה היא ידיעת התנ"ך

    הרמח"ל: תחילת ההתגדלות בחכמה היא ידיעת התנ"ך

    ספר "דרך חכמה" לרמח"ל (פרק ה): ...הנה מה שצריך כל הרוצה להיות חכם בישראל לדעת תחילה הוא כד ספרים עם ביאוריהם הראשיים.

  • מנהג סיום כל התנ"ך כל שנה

    מנהג סיום כל התנ"ך כל שנה

    בספר כף החיים (סימן רצ סעיף ב, ס"ק יג): ועל כן נוהגים לחלק הנביאים והכתובים כמנין הפרשיות, ולקרות בכל שבת חלק השייך לאותה פרשה, ולסיימם בשמחת התורה עם הפרשיות.

  • חובת שינון כל ספרי התנ"ך

    חובת שינון כל ספרי התנ"ך

    בספר 'עבודת הקודש' לחיד"א (פיסקה קיח): יזהר לקרוא מקרא כל כ"ד ספרי התנ"ך חוזר חלילה (=שוב ושוב). והראשונים היו קוראים לכ"ד (=הספרים): "מקדש י-ה".

  • "אין קץ למתן שכרו"

    "אין קץ למתן שכרו"

    מנורת המאור פרק ב - תפילה קריאת שמע עמוד 95 בשם הספרי: מכאן אמרו: יש בו באדם דרך ארץ ומקרא בלבד - מוסרין לו מלאך אחד לשמרו, שנאמר: "הנה אנכי שולח מלאך וגו'" (שמות כג, כ) קרא אדם תורה נביאים וכתובים - מוסרין לו שני מלאכים לשמרו, שנאמר: "כי מלאכיו יצוה לך וגו'" (תהלים צא, יב). קרא אדם תורה נביאים וכתובים ושנה משנה מדרש הלכות ואגדות ושימש חכמים, הקדוש ברוך הוא משמרו בעצמו.

  • תורה נביאים וכתובים – שלושת סודות ה'

    תורה נביאים וכתובים – שלושת סודות ה'

    ספר סודי רזיי לבעל הרוקח חלק א פתיחה: סוד ה' ליראיו (תהילים כח, יד), וכתיב ואת ישרים סודו (משלי ג, לב), וכתיב כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים (עמוס ג, ז), השלשה סודות כנגד תורה נביאים וכתובים שבהם כל הסודות.

  • השמירה משמים על לומדי התנ"ך

    השמירה משמים על לומדי התנ"ך

    אליהו רבה (איש שלום) פרשה יח: מכאן אמרו: יש בו באדם דרך ארץ ומקרא בלבד - מוסרין לו מלאך אחד לשמרו, שנאמר: "הנה אנכי שולח מלאך וגו'" (שמות כג, כ) קרא אדם תורה נביאים וכתובים - מוסרין לו שני מלאכים לשמרו, שנאמר: "כי מלאכיו יצוה לך וגו'" (תהלים צא, יב). קרא אדם תורה נביאים וכתובים ושנה משנה מדרש הלכות ואגדות ושימש חכמים, הקדוש ברוך הוא משמרו בעצמו.

  • מעלת הבקיא בספרי התנ"ך

    מעלת הבקיא בספרי התנ"ך

    אליהו רבה (איש שלום) פרשה ו: מכאן אמרו קורא אדם [תורה] נביאים וכתובים ויודע להשיב בהם, ישמרם בידו ויברך וישבח ויגדל וירומם ויקדש לשמו של מי שאמר והיה העולם הקדוש ברוך הוא

  • אשריכם לומדי כלל תחומי התורה

    אשריכם לומדי כלל תחומי התורה

    אליהו רבה (איש שלום) פרשה ב: "אשריכם זורעי על כל מים" (ישעיה לב, כ), ואין מים אלא דברי תורה, שנאמר: "הוי כל צמא לכו למים" (ישעיהו נה, א), על כל מים כיצד [=כיצד ילמד אדם את כלל התורה]? - קורא אדם תורה נביאים וכתובים, וישנה הלכות ומדרש, וירבה בישיבה וימעט בסחורה, מיד רוח הקודש שורה בתוך מעיו ומלתו על לשונו, שנאמר: "רוח ה' דבר בי ומלתו על לשוני" (שמואל ב כג, ב).

  • שנה ולא קרא – מידה של גנאי

    שנה ולא קרא – מידה של גנאי

    אליהו רבה (איש שלום) פרשה יח: משלו משל, למה הדבר דומה, למלך בשר ודם, שהביא [עבדו] דורון (עבדו) לפניו איפה של חטים, טחנה ולא ביררה הרי זה דבר מגונה, ביררה ולא טחנה הרי זה דבר מגונה, ביררה וטחנה ולא הוציא ממנה סולת הרי זה מידה בינונית, אבל ביררה וטחנה והוציא ממנה סולת הרי זו מדה שלימה, כך תלמידי חכמים דומין בעולם הזה בדברי תורה, קרא אדם ולא שנה הרי זה דבר של גנאי, שנה ולא קרא הרי זה דבר של גנאי, קרא ושנה ולא שימש תלמידי חכמים זו היא מדה (בינוני) [בינונית], אבל קרא אדם תורה נביאים וכתובים, ושנה משנה מדרש הלכות ואגדות, ושימש תלמידי חכמים, זו היא מדה שלימה

  • סדר היום: ללמוד תנ"ך בתחילת השבוע

    סדר היום: ללמוד תנ"ך בתחילת השבוע

    ספר סדר היום סדר מוצאי שבת: ואח"כ יקרא הפרשה של השבוע הבאה והוא מנהג טוב ויפה לקרוא אותה ויקרא מעט נביאים וכתובים כי בהתחלת השבוע יפה לו להתחיל בג' אלה תורה נביאים וכתובים ומובטח לו שיצלח בלימודו כל השבוע גם במעשה ידיו כמ"ש בגמ' כל העוסק בתורה נכסיו מצליחין והוא כתוב בתורה שנוי בנביאים משולש בכתובים ואם יעלה בידו לעשות מעט במשנה מעט בגמ' כמה יפה לו וכבר אמרנו למעלה דבכל יום צריך האדם להשתדל בכך לקרוא תנ"כ ומשנה וגמ' כל א' כפי ערכו וכפי השגתו.

  • הקב"ה עוסק במקרא ביום

    הקב"ה עוסק במקרא ביום

    מדרש תהלים מזמור יט: ומנין שהקב"ה עוסק במקרא ביום, ובמשנה בלילה? שנאמר (שיר השירים ה, י): 'דודי צח ואדום' - כשהוא עוסק במקרא ביום, פניו צחות כשלג. ואין 'דודי' אלא ארבעה ועשרים ספרים, שכן 'דודי' בגימטריא -ארבעה ועשרים..."

  • הדרכת השל"ה להקיף את כל התורה

    הדרכת השל"ה להקיף את כל התורה

    של"ה מסכת שבועות פרק נר מצוה: צריך האדם לראות שילמוד תורה נביאים וכתובים ומשנה ותלמוד. וילמד תורה שבכתב, תורה נביאים וכתובים כסדר זה אחר זה. ואחר כך תורה שבעל פה, שיתא סדרי משנה בזה אחר זה, וכל כך פעמים ילמוד אותם, עד שיהיו שגורים לו בעל פה, וההלכה בתלמוד בכל יום ויום.

  • חובת כ"ד הקישוטים

    חובת כ"ד הקישוטים

    שמות רבה (וילנא) פרשת כי תשא פרשה מא: "א"ר לוי א"ר שמעון בן לקיש: מה כלה זו מקושטת בכ"ד מיני תכשיטין, כך תלמיד חכם צריך להיות זריז בכ"ד ספרים [=בעשרים וארבע ספרי התנ"ך. וזהו שנאמר]: 'ככלותו'".