אתר זה הוא חלק מתנועה רחבה של לימוד התנ"ך. אנו מזמינים אותך ליטול חלק בלימוד החי והפועם.
"כשנשמע אדם משתמש במלה "עוולה" לא נוכל לדעת כלל לאיזו דרגה של חומר עבירה הוא מתכוון, מבלי שנדע את מדותיו של האיש המדובר ודרגתו המוסרית. למשל לרב ספרא גניבה היא כבר אם אינו מדבר אמת בלבבו (מכות כ"ד), לתוספתא (בבא קמא פ"ז) מי שאינו אומר דבר בשם אומרו, ויש שלא יבחינו גניבה ברמאות של משא ומתן, והגנב לא ישיג עוולה של גניבה אפילו בגניבה עצמה...
הבחנת התורה בחטאים היא דקה עד אין שיעור, התורה מודיעה לנו שמשה רבינו חטא ב"לא האמנתם בי", ואף על פי כן נילאו המפרשים למצא מהות חטאו... וצריך גם לדעת כי הלשון בה מתארת התורה את חטאי גדוליה היא לפי הערכתה זו, עד שהחשוב בהערכתה זו כגנב, תקראנו התורה גנב סתם... כתוב במעשה עכן (יהושע ז') "חטא ישראל וגם עברו בריתי" וגו'. אם לא היינו יודעים את המעשה, בודאי היינו חושבים שאם לא כל ישראל, הרי על כל פנים רובם חטאו, או לפחות חלק מסוים מהעם, ולמעשה רק עכן חטא, אלא שצריך לחפש את חטאם בהבחנות הכי דקות שבלב, לפי מדרגתם...
ומעתה נוכל להתקרב בעזרת השי"ת להבנת מאמריהם ז"ל בשבת נ"ה, כל האומר ראובן חטא... בני עלי חטאו... אינו אלא טועה. פירוש האומר שחטאו על פי קנה מדה של עצמו, טועה בפשוטם של הכתובים... כל האומר שלמה חטא אינו אלא טועה... נשיו הטו את לבבו ללכת... ולא הלך (שבת נ"ו). פירוש קולא זו בהנהגתו עם נשיו עד שהיה אפשר להם לבקש להטות - זו כבר נחשבת, במדרגת שלמה, להטיה גמורה אצלו..."
"תנו רבנן: העוסקין במקרא - מדה ואינה מדה, במשנה - מדה ונוטלין עליה שכר, בתלמוד - אין לך מדה גדולה מזו".
"...ולא שידלג ממקרא למשנה וממשנה לתלמוד אלא שילמוד מקרא ואח"כ משנה ואח"כ תלמוד, ולא יעסוק כל ימיו במשנה או במקרא לבד".