אתר זה הוא חלק מתנועה רחבה של לימוד התנ"ך. אנו מזמינים אותך ליטול חלק בלימוד החי והפועם.
"לאחר שמתו נביאים האחרונים מכאן ואילך לא נתנה לעליונים רשות ולא לתחתונים להרבות פסוק אחד. כיצד לעליונים? המלאכים לא יוסיפו פסוק אחד, כגון: פליגי בה תרין מלאכי ברקיע לא יוסיפו לדבר שום פסוק שאינו מן המקרא. וכן התחתונים – כגון אליהו הכל מכ"ד ספרים, מפני שלאחר שפסקו הנביאים לא ניתן לכתוב פסוק אחד ולא אות אחת, שנאמר (משלי ל, ו): 'אל תוסף על דבריו'. לכך עשו מסורת מכ"ד ספרים: כך פעמים אותה תיבה בקריאה, כי ידעו שאין להוסיף אות אחת. ומה שכתוב (דברי הימים ב ט, כט): 'הלא הם כתובים על דברי [וגו'] החוזה'.
במדרש עוד: אנשי כנסת הגדולה אמרו: מה שהוצרכו לדרוש כבר, ואין נביא רשאי לחדש דבר על כ"ד ספרים לא מלאך ולא אליהו? אלא כל מה שעוסקים מלאכים וצדיקים בגן עדן רק בכ"ד ספרים ובתורה של בעל פה".
"'נצא השדה' - בא ואראך תלמידי חכמים שעוסקין בתורה מתוך הדחק...
'נשכימה לכרמים' - אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות.
'נראה אם פרחה הגפן' - אלו בעלי מקרא.
'פתח הסמדר' - אלו בעלי משנה.
'הנצו הרמונים' - אלו בעלי גמרא".