אתר זה הוא חלק מתנועה רחבה של לימוד התנ"ך. אנו מזמינים אותך ליטול חלק בלימוד החי והפועם.
"ובזה נבין מאמרם ז"ל שאמרו (שיר השירים רבה א', ח') קודם שבא שלמה היתה התורה דומה לאסקופה שאין לה אוזנים בא אחד ועשה לה אוזנים והיתה ניטלת על ידם. כאן רמזו ז"ל מה שאמר לא היה יכול שום אדם לעשות בה שום פירוש עד שבא שלמה והלבישה במשלים גופניים, לומר שיש רשות לבאר ולפרש, וכן אמר משל לבור עמוק שיש בו מים עבר אדם אחד ואמר מי יוכל להוציא מים מבור זה עד שבא פקח אחד וקשר חבל בחבל וחבל בחבל ודלה מים, כאן רמזו שיכול להעמיק בה, ולזה אמר שני משלים משל לאסקופה שהיתה ניטלת על ידי אוזנים לומר שיש רשות לפרש אפילו על דרך הסוד שהוא עמוק, ולזה במשל החבל אמר בא פקח אחד, ובמשל של אסקופה אמר בא אדם אחד ולא אמר פקח, והוכרח לומר שני משלים לפי שהתורה יש בה פשט וסוד, ולמד שלא יסתפק האדם בפשט לבד אלא שצריך לטרוח אחרי רמזי הדברים ואחר סודם, ולזה בא משל לבור עמוק שצריך להביא חבלים לקשור חבל בחבל לדלות מים לרוות צמאו".
"על כן חייבים ישראל להיות מובדלים מהאומות בכל ההנהגות, אף על פי שממילא יפעלו בהנהגתם להועיל להן גם כן. ולשם כך חלק השי"ת את התורה שנתן להשלמתנו והשלמת העולם כולו לשתי תורות, תורה שבכתב ותורה שבע"פ. שאף על פי שכל התורה כולה, אפילו תורה שבכתב, עיקר תכליתה הוא רק בשביל ישראל, מכל מקום תורה שבכתב שם השי"ת בה הכח שעל ידי דבקות ישראל בתורה שבכתב יפעלו גם כן להשלים את האומות. על כן נתנו הדברים בכתב שאפשר לעם אחר להשיג אותן, ומתחילה צוה השי"ת לכתוב את התורה "באר היטב". ודרשו חז"ל שהוא בשבעים לשוןט, למען ילמדו כל האומות ויאיר להן מהמאור שבתורה".
שאל שאלה בתנ”ך
הזמן שיעור באזורך
הרשמה למייל השבועי בתנ"ך
קבע חברותא בתנ"ך