הבית של התנ"ך

מתי מותר למפרשים להציע דרכי פירוש חדשות שלא נאמרו בחז"ל?

אור החיים בראשית (א, א):

"דע כי רשות לנו נתונה לפרש משמעות הכתובים בנתיבות העיון ויישוב הדעת הגם שקדמונו ראשונים ויישבו באופן אחר, כי שבעים פנים לתורה ואין אנו מוזהרים שלא לנטות מדברי הראשונים אלא בפירושים שישתנה הדין לפיהן, ולזה תמצא שהאמוראים אין כח בהם לחלוק על התנאים במשפטי ה' אבל ביישוב הכתובים ובמשמעותן מצינו להם בכמה מקומות שיפרשו באופן אחר".

למי נתונה הרשות להציע דרכים חדשות? בחומש ויקרא (כו, ג) מבאר אור החיים כי מדובר בתלמיד ותיק בלבד:

"עוד יתבאר על דרך אומרם ז"ל שהרשות נתונה ללומדי תורה לפרש בה ולשורש בכמה אורחין ושבילין ותלמיד ותיק יחדש בדרשת הכתובים כאשר יוכל הכתוב שאת ככל אשר תשיג ידו בתורתו...".

אשריכם לומדי כלל תחומי התורה

אליהו רבה (פרשה ב):

'אשריכם זורעי על כל מים' (ישעיה לב, כ) – ואין מים אלא דברי תורה, שנאמר: 'הוי כל צמא לכו למים' (שם נה, א). 'על כל מים' כיצד? קורא אדם תורה נביאים וכתובים, וישנה הלכות ומדרש, וירבה בישיבה וימעט בסחורה, מיד רוח הקודש שורה בתוך מעיו ומלתו על לשונו, שנאמר: 'רוח ה' דבר בי ומלתו על לשוני' (שמואל ב כג, ב).