הבית של התנ"ך

ה'פשט' של עץ הדעת ועץ החיים

בספר דעת תבונות (עמוד קיד) נותן הרמח"ל דוגמא להבנת דבר כפשוטו, אך באופן שאין אנו מסוגלים להבין:

"ואמנם זה כלל ענין שני העצים – עץ החיים ועץ הדעת. שודאי אין מקרא יוצא מידי פשוטו, והעצים – עצים היו, והפירות – פירות, והאכילה – אכילה. אך פירות דקים ואכילה דקה, מה שאין מחשבתנו מציירת, שאינה מציירת אלא דברים גופניים...".  

מדברי הרמח"ל אנו למדים כי מה שנאמר בתנ"ך הוא כפשוטו, אך פשוטו הוא על פי מדרגתם של הדברים העליונים בהם מדובר, ולא על פי מגבלת הבנתנו.

דורות שעיקר פלפולם היה בתנ"ך

אליהו רבה (פרשה כא):

"פעם אחת הייתי עובר ממקום למקום ומצאני זקן אחד ואמר לי: רבי, דורות הללו כשירין מיוצאי מצרים. אמרתי לו: מה ראיתה בני לדורות הללו שהן כשירים מיוצאי מצרים? ראה בעיניך ובאזניך שמע – דורו של משה לא כשירין הן ותורה היתה בהן?! אלא ראה בעיניך ובאזניך שמע ולבך תשית לכל הדברים, שהרי תורה ונביאים היו עמהן. אמר לי: רבי, לא אותן דורות אמרתי לך, אלא מיום שחרב בית ראשון ועד שנבנה בית אחרון. אמרתי לו: והלא תורה נביאים וכתובים [היו עמהן] ודברו בהן פילפול תורה. אם רוצה אתה ללמוד וחפץ אתה בדברי תורה, צא למד ממה שנאמר בהן ביוצאי מצרים, הלוך וקראת באזני ירושלים לאמר וגו' (ירמיה ב' ב'), אבל כשהיו מהלכין בית אחרון בצער, לא הניח הקדוש ברוך הוא דבר בעולם שלא גלאו לישראל, שנאמר סוד ה' ליריאיו (תהלים כ"ה י"ד), ונאמר כי לא יעשה ה' אלהים דבר וגו' (עמוס ג' ז')".