הבית של התנ"ך למורים

מנהג סיום התנ"ך כל שנה

כף החיים (רצ, ב, ס"ק יג):

"ועל כן נוהגים לחלק הנביאים והכתובים כמנין הפרשיות, ולקרות בכל שבת חלק השייך לאותה פרשה, ולסיימם בשמחת התורה עם הפרשיות".

אין מלהוציא מקראות מרכזיים מדי הפשטות הגמורה

באגרות חזון איש (א רט) הגיב למי שטען שגם כשכתוב שבני ישראל עבדו עבודה זרה, אין הכוונה כפשוטו, אלא שהיתה להם ירידה מסויימת בעבודת ה' בלבד. ועל כך הגיב:

"הדברים הארוכים המחזיקים את האופי הכללי לא ניתנו לזוז אותם מהפשטות הגמורה. רק דברים בודדים מתפרשים לפעמים בנטיה מפשוטן... ואם באנו לעקם כתובים מפורשים כאלה נכרתה אמונה, כי להגות הגיון אין קץ, ואם הענין הוא הפך מפשטו, היו הראשונים שוקדים על זה והיו מבארים אותם...

המקראות המפורשות (שופטים ב) אומרים גלויות שעבדו עבודה זרה ממש, ואם הדברים המפורשים האלה אינן מספיקות על הוראה מוחלטת שעבדו עבודה זרה, כבר אבד האדם את שפתו בבואו לספר על עובדה קימת של עבודה זרה. כי כל מה שהפה יכול לדבר לא יספיק, ונטולה סגולת הסיפור מלשון מדברת...".