'בעלי מקרא'

לקט מקורות על 'בעלי המקרא'

הבאנו כאן מספר מקורות מדברי חז"ל המצביעים על כך שישנם מינים שונים של תלמידי חכמים. אחד ממיני תלמידי החכמים הוא "בעלי מקרא". עיקר תורתם של תלמידי החכמים ממין זה הוא בלימוד התורה שבכתב – התנ"ך.

רוח הקודש והתורה ניתנו במשקל

ויקרא רבה (פרשה טו):

'לעשות לרוח משקל' (איוב כח, כה) – אמר רבי אחא: אפילו רוח הקודש ששורה על הנביאים אינו שורה אלא במשקל – יש שמתנבא ספר אחד, ויש שנים.

אמר רבי סימון: שני דברים נתנבא בארי [=אביו של הושע הנביא] ולא היה בהם כדי ספר ונטפלו בישעיה ואלו הן (ישעיה ח): 'וכי יאמרו אליכם דרשו אל האובות ואל הידעונים וחברו'.

'ומים תכן במדה' (איוב כח, כה) – אמר רבי יודן ברבי שמואל: ואפילו דברי תורה שנתנו מלמעלה לא נתנו אלא במדה ואלו הן מקרא משנה תלמוד הלכות ואגדה יש זוכה למקרא ויש למשנה ויש לתלמוד ויש להגדה ויש זוכה לכולן".

"אם בעלי מקרא הם"

סנהדרין קא, א:

"תנו רבנן: הקורא פסוק של שיר השירים ועושה אותו כמין זמר, והקורא פסוק בבית משתאות בלא זמנו - מביא רעה לעולם. מפני שהתורה חוגרת שק, ועומדת לפני הקדוש ברוך הוא, ואומרת לפניו: רבונו של עולם! עשאוני בניך ככנור שמנגנין בו לצים. אמר לה [הקב"ה]: "בתי, בשעה שאוכלין ושותין במה יתעסקו"? - אמרה לפניו: רבונו של עולם, אם בעלי מקרא הן - יעסקו בתורה ובנביאים ובכתובים, אם בעלי משנה הן - יעסקו במשנה בהלכות ובהגדות, ואם בעלי תלמוד הן - יעסקו בהלכות פסח בפסח, בהלכות עצרת בעצרת, בהלכות חג בחג".

אין בישראל פסולת

בראשית רבה (פרשה מא):

"תלמוד לומר יפרח, מה תמרה זו אין בה פסולת, אלא תמריה לאכילה, ולולביה להלל, חריות לסכוך, סיבים לחבלים, סנסנים לכברה, שפעת קורות להקרות בהם את הבית כך הם ישראל אין בהם פסולת, אלא מהם בעלי מקרא, מהם בעלי משנה, מהם בעלי תלמוד, מהם בעלי הגדה".

משה וחבורות לומדי התורה

ספרי דברים (וזאת הברכה פיסקא שנה):

"'ויתא ראשי עם' - ...מלמד שעתיד משה ליכנס בראש כל חבורה וחבורה: בראש חבורה של בעלי מקרא ובראש חבורה של בעלי משנה ובראש חבורה של בעלי תלמוד, ונוטל שכר עם כל אחד ואחד וכן הוא אומר (ישעיה נג, יב): 'לכן אחלק לו ברבים, ואת עצומים יחלק שלל'".

הגפן הפוריה

אליהו רבה (פרשה יח):

"כך כל זמן שאשתך בירכתי ביתך אינה דומה אלא לגפן זו שאינה זזה ממקומה לעולם, ובאין בניה: מהן בעלי מקרא מהן בעלי משנה ומהן בעלי משא ומתן, מהן חכמים מהן נבונים ומהן יודעי בינה ודבר בעיתו. לכך נאמר: 'אשתך כגפן פוריה'".

הגפן הסמדר והרימונים

מסכת עירובין (כא, ב):

"'נצא השדה' - בא ואראך תלמידי חכמים שעוסקין בתורה מתוך הדחק...

'נשכימה לכרמים' - אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות.

'נראה אם פרחה הגפן' - אלו בעלי מקרא.

'פתח הסמדר' - אלו בעלי משנה.

'הנצו הרמונים' - אלו בעלי גמרא".

השותפות בין החבורות השונות של תלמידי החכמים

פסיקתא דרב כהנא (נספחים, ב):

"'יכרו עליו חברים' (איוב מ, ל) – ...חבורות חבורות: יש בעלי מקרא, יש בעלי משנה, יש בעלי תלמוד, יש בעלי הגדה, יש בעלי מצוות, יש בעלי מעשים טובים. כל חבורה וחבורה באה ונוטלת חלקה.

ושמא תאמר יש ביניהם מריבה? תלמוד לומר: 'יחצוהו בין כנענים' (שם) – אלו הפרגמטוטין [=הסוחרים] הללו כשיש להם אבן טובה בשותפות והן מוכרין אותה, וכשהן באין לחלק דמיה אינן עושין מריבה, אלא כל אחד בא ונוטל חלקו לפי דמים שנתן. כן לעתיד לבא אין ביניהם מריבה אלא כל אחד ואחד מן הצדיקים יבא ויטול שכרו לפי מעשיו".

אין לזלזל בתלמידי חכמים גדולים שאינם בקיאים בתנ"ך

רש"ש מסכת בבא בתרא (ח, א):

"גמרא: יכנסו בעלי מקרא בעלי משנה בעלי גמרא כו'. משמע דאפשר שיהיו בעלי משנה או בעלי גמרא ולא בעלי מקרא. וכן כשהשיבו ריב"ע דלא קרא שאלהו שוב: אולי שנית? ודלא כאותן ששופכין בוז על מקצת גדולי זמנינו בש"ס ופוסקים ואין להם ידיעה ג"כ במקרא".