מדברי חז"ל

שנה ולא קרא – עם הארץ

מסכת דרך ארץ זוטא פרק עשירי:

"קרא ולא שנה הרי זה בור. שנה ולא קרא הרי זה עם הארץ קרא ושנה ולא פירש - חכם. קרא ושנה ופירש - נבון. לא קרא ולא שנה - נח לו שלא נברא".

חובת כ"ד הקישוטים

שמות רבה (פרשה מא):

"אמר ר' לוי אמר ר' שמעון בן לקיש: מה כלה זו מקושטת בכ"ד מיני תכשיטין – כך תלמיד חכם צריך להיות זריז בכ"ד ספרים [וזהו שנאמר]: 'ככלותו'".

הקב"ה עוסק במקרא ביום

מדרש תהלים (מזמור יט):

"ומנין היה יודע משה רבינו אימתי היה יום ואימתי לילה, שהוא מחשב ארבעים יום וארבעים לילה אצל הקדוש ברוך הוא? אלא בשעה שהיה הקדוש ברוך הוא מלמדו מקרא, היה יודע שהוא יום, וכשהיה מלמדו משנה, היה יודע שהוא לילה. ומנין שהקב"ה עוסק במקרא ביום, ובמשנה בלילה? שנאמר: 'דודי צח ואדום' (שיר השירים ה, י). כשהוא עוסק במקרא ביום פניו צחות כשלג. ואין 'דודי' אלא ארבעה ועשרים ספרים, שכן דודי בגימטריא ארבעה ועשרים, וכשהוא עוסק במשנה בלילות פניו מאדימות".

שערי החכמה

בראשית רבתי (פרשת בראשית עמוד 8):

"אמר ר' עקיבא: 'זכרו תורת משה עבדי' – אלו תורה נביאים וכתובים. חמשת אלפים שערי חכמה נפתחו למשה בסיני כנגד ה' חומשי תורה, וח' אלפים שערי בינה כנגד שמנה נביאים, וי"א אלפים שערי דעת כנגד י"א כתובים".

על ידי ספרי התנ"ך ה' מאיר לישראל

פסיקתא רבתי (פיסקא מו) - תוספתא:

"כשם שברא הקדוש ברוך הוא ארבע רוחות כך סיבב לכסאו ארבעה מלאכים, ואילו הן מיכאל גבריאל אוריאל רפאל, וכך העמיד ארבעה דגלים... ולמה נקרא שמו אוריאל? בשביל תורה נביאים וכתובים שהקדוש ברוך הוא מכפר עליו, ומאיר להן לישראל שנאמר: 'כי אשב בחושך ה' אור לי'".

התנאי ללימוד תורה ברבים

אליהו רבה (פרשה יד):

"מכאן אמרו אל ילמד אדם תורה ברבים, אלא אם כן קרא תורה נביאים וכתובים, ושנה משנה ומדרש, שנאמר: 'מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו' (תהלים קו ב)".

הבסיס ללימוד תורה: גם לקרוא וגם לשנות

אליהו רבה (פרשה יח):

"משלו משל, למה הדבר דומה? למלך בשר ודם, שהביא עבדו דורון לפניו איפה של חטים. טחנה ולא ביררה – הרי זה דבר מגונה. ביררה ולא טחנה – הרי זה דבר מגונה. ביררה וטחנה ולא הוציא ממנה סולת – הרי זה מידה בינונית. אבל ביררה וטחנה והוציא ממנה סולת – הרי זו מדה שלימה.

כך תלמידי חכמים דומין בעולם הזה בדברי תורה: קרא אדם [=תורה נביאים וכתובים] ולא שנה הרי זה דבר של גנאי. שנה ולא קרא – הרי זה דבר של גנאי. קרא ושנה ולא שימש תלמידי חכמים – זו היא מדה בינונית. אבל קרא אדם תורה נביאים וכתובים, ושנה משנה מדרש הלכות ואגדות, ושימש תלמידי חכמים – זו היא מדה שלימה".

המלאך השומר על לומדי התנ"ך

אליהו רבה (פרשה יח):

"מיכן אמרו: יש בו באדם דרך ארץ ומקרא בלבד – מוסרין לו מלאך אחד לשמרו, שנאמר: 'הנה אנכי שולח מלאך וגו'' (שמות כג, כ). קרא אדם תורה נביאים וכתובים – מוסרין לו שני מלאכים לשמרו, שנאמר: 'כי מלאכיו יצוה לך וגו'' (תהלים, צא יב). קרא אדם תורה נביאים וכתובים ושנה משנה מדרש הלכות ואגדות ושימש חכמים – הקדוש ברוך הוא משמרו בעצמו".

מעלת היכולת להשיב על שאלות בתנ"ך

אליהו רבה (פרשה ו):

מכאן אמרו: קורא אדם תורה נביאים וכתובים ויודע להשיב בהם, ישמרם בידו ויברך וישבח ויגדל וירומם ויקדש לשמו של מי שאמר והיה העולם הקדוש ברוך הוא".

דורות שעיקר פלפולם היה בתנ"ך

אליהו רבה (פרשה כא):

"פעם אחת הייתי עובר ממקום למקום ומצאני זקן אחד ואמר לי: רבי, דורות הללו כשירין מיוצאי מצרים. אמרתי לו: מה ראיתה בני לדורות הללו שהן כשירים מיוצאי מצרים? ראה בעיניך ובאזניך שמע – דורו של משה לא כשירין הן ותורה היתה בהן?! אלא ראה בעיניך ובאזניך שמע ולבך תשית לכל הדברים, שהרי תורה ונביאים היו עמהן. אמר לי: רבי, לא אותן דורות אמרתי לך, אלא מיום שחרב בית ראשון ועד שנבנה בית אחרון. אמרתי לו: והלא תורה נביאים וכתובים [היו עמהן] ודברו בהן פילפול תורה. אם רוצה אתה ללמוד וחפץ אתה בדברי תורה, צא למד ממה שנאמר בהן ביוצאי מצרים, הלוך וקראת באזני ירושלים לאמר וגו' (ירמיה ב' ב'), אבל כשהיו מהלכין בית אחרון בצער, לא הניח הקדוש ברוך הוא דבר בעולם שלא גלאו לישראל, שנאמר סוד ה' ליריאיו (תהלים כ"ה י"ד), ונאמר כי לא יעשה ה' אלהים דבר וגו' (עמוס ג' ז')".

אשריכם לומדי כלל תחומי התורה

אליהו רבה (פרשה ב):

'אשריכם זורעי על כל מים' (ישעיה לב, כ) – ואין מים אלא דברי תורה, שנאמר: 'הוי כל צמא לכו למים' (שם נה, א). 'על כל מים' כיצד? קורא אדם תורה נביאים וכתובים, וישנה הלכות ומדרש, וירבה בישיבה וימעט בסחורה, מיד רוח הקודש שורה בתוך מעיו ומלתו על לשונו, שנאמר: 'רוח ה' דבר בי ומלתו על לשוני' (שמואל ב כג, ב).

קרא תורה? – יקרא נביאים.

אליהו זוטא (פרשה טו):

"אשרי מי ששם את עצמו כשור לעול וכחמור למשוי וכפרה חורשת בשדה, שנאמר: 'אשריכם זורעי על כל מים/ וגו' (ישעיה לב כ). 'על כל מים', כיצד? קרא תורה יקרא נביאים, קרא נביאים יקרא כתובים, כתובים ישנה הלכות, שנה הלכות הרי הוא בן העולם הבא, שנאמר: 'רוח ה' דבר בי וגו'' (שמואל ב כג, ב).

צדקתו של המשאיל ספרי תנ"ך לאחרים

מסכת כתובות (נ, א):

"'הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד' - רב הונא ורב חסדא, חד אמר: זה הלומד תורה ומלמדה, וחד אמר: זה הכותב תורה נביאים וכתובים ומשאילן לאחרים".

מה ללמוד: תהלים או משלי?

במסכת עבודה זרה (יט, א) מתואר כיצד שני אמוראים למדו תנ"ך יחד והתווכחו מה ללמוד:

"לוי ור' שמעון ברבי יתבי קמיה דרבי וקא פסקי סידרא, סליק ספרא. לוי אמר: "לייתו לן משלי". ר' שמעון ברבי אמר: "לייתו לן תילים", כפייה ללוי ואייתו תילים.

כי מטו הכא כי אם בתורת ה' חפצו, פריש רבי ואמר: "אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ" אמר לוי: "רבי, נתת לנו רשות לעמוד".

האש והשמחה של לומדי התנ"ך

במדרש שיר השירים רבה (א י ב) נאמר:

"בשעה שהיו חורזים בדברי תורה ומדברי תורה לנביאים ומנביאים לכתובים, והאש מתלהטת סביבותיהם, והיו הדברים שמחים כנתינתן מסיני.

בן עזאי היה יושב ודורש והאש סביבותיו, אזלון ואמרון לרבי עקיבא: רבי בן עזאי יושב ודורש והאש מלהטת סביבותיו. הלך אצלו ואמר לו: שמעתי שהיית דורש והאש מלהטת סביבך. אמר לו: הן. אמר לו: שמא בחדרי מרכבה היית עסוק? אמר לו: לאו, אלא הייתי יושב וחורז בדברי תורה ומתורה לנביאים ומנביאים לכתובים, והיו הדברים שמחים כנתינתן מסיני, והיו ערבים כעיקר נתינתן".