אתר זה הוא חלק מתנועה רחבה של לימוד התנ"ך. אנו מזמינים אותך ליטול חלק בלימוד החי והפועם.
"ובפרק חלק (סנהדרין צ"ג ב) אמרו וה' עמו שהלכה כמותו בכל מקום מיד נתקנא שאול מילתא דבדידיה לא הוה דכתיב גביה בכל אשר יפנה ירשיע, הרי דכוונת מקרא זה לענין שאין הלכה כמותו ולענין דלא נתקיימה תורתו. והיינו דהכל אחד כי הקיום הוא רק כשהלכה כמותו שאז היתה מלכות שאול קיימת לעד. ופירוש ירשיע שנאמר בכתוב במלחמות הגוים שהיה מנצחם ומחייבם. ובודאי אין מקרא יוצא מידי פשוטו גם בהך דגבור ואיש מלחמה דדוד שם כי כל מלחמותיהם היה רק על פי ה' והצלחת ה' ולא בגבורה טבעית וכמפורש בכתוב כמה פעמים שאמר עמנו ה' ושה' נלחם להם. והמבין יבין כי דבר שנכתב בכתוב אינו מן השפה ולחוץ רק שהיה זה ממש עסק מלחמתם על פי ה' ממש. כי היו מתכוונים רק להגדיל כבוד שמים ושיודו הכל כי אין בלתו".
"ומנין היה יודע משה רבינו אימתי היה יום ואימתי לילה, שהוא מחשב ארבעים יום וארבעים לילה אצל הקדוש ברוך הוא? אלא בשעה שהיה הקדוש ברוך הוא מלמדו מקרא, היה יודע שהוא יום, וכשהיה מלמדו משנה, היה יודע שהוא לילה. ומנין שהקב"ה עוסק במקרא ביום, ובמשנה בלילה? שנאמר: 'דודי צח ואדום' (שיר השירים ה, י). כשהוא עוסק במקרא ביום פניו צחות כשלג. ואין 'דודי' אלא ארבעה ועשרים ספרים, שכן דודי בגימטריא ארבעה ועשרים, וכשהוא עוסק במשנה בלילות פניו מאדימות".