בשו"ת אגרות משה (יורה דעה חלק ג סימן עא) כותב הרב משה פיינשטיין:

"הנהגת מורה בישיבה בע"ה, סיון תשל"ב. הנני בזה לבאר איזה עיקרים שעל מורה ילדי ישראל בישיבה לידע בפרט במדינתנו.

הנה יש לידע שהלמוד של התורה עם הילדים אינו כלמוד שאר הדברים של עניני חול, שעל המורה הוא רק להסביר להתלמידים שידעו הדבר ואין נוגע להמורה כלל אם יכנס כל כך בלב ונפש של התלמיד עד שיקיים גם במעשיו כל מה שלמד, אלא דעל המורה בלמודי התורה עליו לראות שהתלמיד יקבל הלמודים כל כך עד שהתלמיד ידע בלבו ונפשו שזהו עיקר החיים ושזהו תכלית האמתי של האדם בעולם כדי שיתקיים אצלו שמירת התורה בכל פרטיה דהא נאמר בחיוב הלמוד ולמדתם לדבר בם פרש"י שיהא עיקר דבורך בם עשם עיקר ואל תעשם טפל וקאי על ולמדתם את בניכם.
והנה נאמר במצות שמיטה בהר סיני וע"ז נאמר גם כריתת הברית ע"י הברכות והתוכחות כדמסיק בסוף התוכחות ופרש"י מתו"כ מה שמיטה נאמרו כללותיה ודקדוקיה מסיני אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני, ונראה הכוונה שנאמר בשמיטה ללמד על כולן ולא במצוה אחרת שממנה נלמד על כולן, דהוא כי ממצות שמיטה שנצטוינו שלא לזרוע שנה תמימה ולסמוך שהשי"ת יצוה את ברכתנו בשנה הששית שתעשה תבואה לשלש שנים הוא הכרח שהשי"ת ציוה כן למשה בסיני ואין אף מקום להמינים לטעות שאינו מהשי"ת שהרי איש אף היותר חכם אינו יכול לעשות דבר כזה שתעשה בשנה אחת לשלש שנים, ומזה יש ללמד שאף כל המצות נאמרו מהשי"ת למשה בסיני כשם שמצות השמיטה שאמר משה הוא בהכרח כמו שאמר משה שהשי"ת ציוה זה וזה עשה הכריתת ברית לקיום עולם. חזינן מזה דגם בדורות הראשונים רצה השי"ת שיראו להסביר להתלמידים עיקרי האמונה ולא לסמוך על מה שרואין כמה צדיקים וחסידים, וציוה שיסבירו להם איך שממצוה זו דשמיטה יש לידע על כל המצות שזה יועיל יותר לקיומם אף ממה שרואין איך שכל הדור מקיימין כל מצות ה'. וא"כ עתה בעוה"ר שאיננו רואים הנס דשמיטה ודסוטה אף בדור טוב צריך לבקש איך לחנך וללמד את התלמידים, וכ"ש בדור עני ושפל כזה שבחוץ אין רואין כלום מדברים והנהגות טובות שצריך לעיין איך ללמדם ולחנכם שיהיה קיום למה שילמדו אתם.
אבל אחר העיון יש עצה נכונה שצריך המורה להמתיק להם האמונה בהשי"ת בין בעצם הבריאה ובין שהוא הנותן החיות וזן ומפרנס לכל אשר בלעדיו אי אפשר לחיות אף שעה אחת וכן האמונה שהוא נתן התורה והמצות. ולהמתיקם אשר ידעו שקיום מצוה הוא יקר מכל הון וזהב ומכל תענוגות העולם כי קונה בזה חיי נצח ששעה אחת יפה מכל חיי העוה"ז כדאיתא באבות פ"ד מי"ז. שמלמוד כזה בדברים נעימים להראות החלוק שבין אלו המתאוים לעניני עוה"ז לאלו המשתוקקים לתורה ועבודת השי"ת, עד שיכנס בלבם שיעשו בני תורה היינו שהשקפתם על חיי העולם ורצונם ותאותם יהיה בעניני תורה ומצות ולא יהיה להם שום נסיון כלל. וכבר אמרתי כמה פעמים כי יש אדם שהוא שומר תורה ומצות, ובניו לא די שלא ילמדו ממנו לקיים ג"כ התורה ומצותיה אלא הוא מבלי משים מלמד אותם ח"ו להיפוך, דכאשר רואין דאביהם היה מחשיב למשל שמירת שבת שהוא נסיון לפניו מחמת שהיה יכול לעסוק בעסקיו ולהרויח סך גדול ונמנע ולא עשה זהו חסרון גדול לחנוך הבנים משום שכיון שרואין שהוא נסיון הרי לא כל אדם יכול להיות גבור לכבוש את יצרו ולעמוד בנסיון והרי אנו מתפללים בכל יום בברכות השחר אל תביאנו לידי נסיון וזה יביא שהבנים עזבו תורת ה'. אך האדם הנבון אין לו שום נסיון משני טעמים חדא שיודע שהשי"ת קצב לו מזונותיו וכל הרוחים שיהיו לו ובלעדיו אי אפשר להשיג אף פרוטה אחת לכן אף שאינו נותן בלי שום עסק מהאדם מצד שנגזר בזעת אפיך תאכל לחם אבל ברור שנגזר רק על ימים המותרים לעסוק במלאכה ומסחר ולא על שבתות ויו"ט האסורים ואף לא על השעות שא"א לעסוק במלאכה כמו בשעת תפלה ונמצא שלא מפסיד כלום במה ששומר שבת ויו"ט שמה שצריך להרויח ירויח בימי החול בלא ספק. ועוד אף אם לא השיג באמונתו כל כך וחושב שאם היה עוסק גם בשבת היה מרויח, גם כן אין זה נסיון למחבב השבת משום שהוא מצות השי"ת שחביבות זו שוה כל מה שהפסיד ע"י השבת, וכמו שחזינן שכמה אנשים מוציאין סך גדול לבנות דירה נאה ויש אף לחמשים אלף דאלאר ויותר ולא די שלא יתאוננו על הכסף שהוציאו על הבית אלא עוד שמחים בזה, וכן הוא ממש למי שהפסיד בשביל השבת שלא היה יכול לעסוק במלאכתו שהשבת שוה הסך שהפסיד ועוד יותר ויותר ויש לו ליהנות מזה שהשיג קיום מצות שבת בסך כזה וכזה. וכשרואין הבנים איך ששבת חביב כל כך ששוה כל כסף וזהב שבעולם, וגם שבאמת לא מפסיד כלום אלא אדרבה הוא מרויח מזה חיי נצח וגם שע"י השבת זוכה גם בברכה בעוה"ז הרי ישפיע עליהם שגם הם יקיימו בשמחה מצות השבת וכן כל המצות. וזה צריך כל מורה ומורה להשריש בלב ונפש התלמידים אמונה אמתית ואהבה ומתיקות לתורה ומצותיה, שהוא בהנהגתם בעצמם שמזה לומדים התלמידים הרבה ומהדבור עמהם הרבה בדברים רכים ונעימים והתיחסותם עמהם.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.