מענה צופר
חלוקת הפרק:
א'-ו' - תוכחה לאיוב על דבריו.
ז'-י"ב - חכמת ה' מול אפסות האדם.
י"ג-כ' - הצעה לאיוב לשוב בתשובה.
א'. תוכחה לאיוב . (א '- ו').
א'. "ויען צופר הנעמתי ויאמר".
ב'. "הרוב דברים לא יענה ואם איש שפתיים יצדק".
האם מי שמרבה במילים הופך אותו לצדיק.
ג'. "בדיך מתים יחרישו ותלעג ואין מכלים".
משקריך אנשים יכולים להיות חרשים, ומכל מה שאמר עד עתה כלפי ה', לא גערו בו.
ד'. "ותאמר זך לקחי ובר (נקי) הייתי בעיניך".
אתה אומר שהנך זך ומעשיך טהורים.
ה'. "ואולם מי יתן אלוה דבר ויפתח שפתיו עמך".
ו'. "ויגד לך תעלומות חכמה כי כפלים לתושיה (חוב) ודע כי ישה לך אלוה מעונך".
משמעות: מול בקשת איוב שה' ידבר עמו "הודיעני על מה תריבני" (פרק י"ב), עונה צופר שלו ה' היה
מדבר עמו, כי אז היה מגלה ומתברר לו שמגיע לו פי-שניים עונש ממה שקיבל, ורק מפני
שהקב"ה רחמן והשכיח לו מעוונותיו "ישה לך אלוה מעוונך", "ודע כי ישה לך אלוה"
כפר שכח
ומכאן שצרותיו של איוב הם כאין לעומת חטאיו, ורק ה' בחכמתו הרבה יודע את חטאיו שנעלמו
ונסתרו מעיני איוב.
ב'. חכמת ה' מול אפסות האדם. ( ז' - י"ב)
אחת מטענותיו של איוב הינה מדוע אין אלוקים מורה לו על מה מענישו?
תשובת צופר שישנם דברים גדולים ורחוקים מאיתנו, ואין ביכולת האדם להבין את כל מעשי ה', לעומת חכמת
ה' שהיא כה גדולה שביכולתו לדעת הכל ומי חטא.מכאן שאין אדם יכול לרדת אל תכלית חכמת ה', ועל-כן גם אם אין אדם יודע במה חטא, ה' בחכמתו ודאי מצא חטא שנעלם מהחוטא.
ז'. "החקר אלוה תמצא אם עד תכלית שדי תמצא".
ח'. "גבהי שמים מה תפעל עמוקה משאול מה תדע".
ט'. "ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים".
י'. "אם יחלוף ויסגיר ויקהיל ומי ישיבנו".
אם הקב"ה יסגיר – יעניש ביסורים או בכל עונש אחר, מי יוכל לעצור בעדו.
י"א. "כי הוא ידע מתי שווא וירא אוון ולא יתבונן".
שהרי רק ה' יודע מי חטא ורואה את האוון באדם, גם מה שקורה בסתר.
י"ב. "ואיש נבוב ילבב ועיר פרא אדם יולד".
בניגוד לקב"ה ולחכמתו, האדם הינו חלול וכמו עיר חסר חכמה ובינה.
ג'. הצעה לאיוב לשוב בתשובה. (י"ג - כ')
י"ג. "אם אתה הכנות לבך ופרשת אליו כפיך".
י"ד. "אם אוון בידיך הרחיקהו ואל תשכן באוהליך עוולה".
הצעה לאיוב להתפלל עם פרישת כפיים,ואם יש חטא בידו שירחיקנו – חזרה בתשובה.
ט"ו. "כי אז תשא פניך ממום והיית מוצק ולא תירא".
ט"ז. "כי אתה עמל תשכח כמים עברו תזכור".
לו ישא תפילה ויתנתק מחטאיו, כי אז ה' יסיר ממנו מכאוביו ויהיה חזק ולא ירא מפחד, וכל סבלו
וכאביו ישכחו ויעברו כמים העוברים ממקומם, מרוב הטובה שתגיע עליו.
י"ז. "ומצהרים יקום חלד תעופה כבוקר תהיה".
יגיע לך זמן מאור מצהרים ועת החושך (תעופה) יהפך להיות מאור כאור הבוקר –
הכל יהפך לטובה.
י"ח. "ובטחת כי יש תקווה וחפרת לבטח תשכב".
תשב בטח כי יש תקווה ומסביבך תהה כעין חפירה מגנה לבל תפגע.
י"ט. "ורבצת ואין מחריד וחילו פניך רבים".
וכאשר תשכב לנוח לא יהיה לך מי שיפחידך, וישובו גדולי העם לחלות פניהם אליך
במשאלותיהם כבימים הראשונים.
כ'. "ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקוותם מפח נפש".
סיום דברי צופר, קללה לרשעים שביום פקודתם יאבדו, ומכאן שדעת צופר כדעת אליפז ובלדד שהכל בא בהשגחה עליונה, שהרי גם גודל הצלחת הרשעים זמנית, וביום פקודה יאבד מהם המנוס, כי לא ימצאו למי לנוס לעזרה, כאן רומז צופר שהצדיקים אינם סובלים.
סכום דברי הרעים.
רעיונות משותפים: א'. ה' שופט ופועל בצדק.
ב'. צדיק וטוב לו רשע ורע לו.
ג'. היסורים הם תוצאה של חטאים ועל-כן על איוב לחזור בתשובה כדי שייטב לו.
ד'. לדעת כולם אליפז, בלדד וצופר – איוב חטא.
ה'. על מה הסתמכו דבריהם: אליפז – נסיון אישי וחלום לילה – חזיון.
בלדד - מסורת ראשונים (משל הקדמונים).
צופר - חכמה אלוקים נשגבה מאדם.
סגנון: אליפז המבוגר מבין הרעים, מדבר בעדינות ורומז כי מטבעו של האדם אשר לעמל יולד,
אי-אפשר שלא יכשל ויחטא.
בלדד בוטה נחרץ יותר, דבריו ישירים. טענתו שבני איוב מצאו את מותם מפני שחטאו,
"אם בניך חטאו וישלחם ביד פשעם". סבלו של איוב בוודאי הם תוצאה של חטאים.
צופר הצעיר מבין שלושת הרעים בוטה, חריף, תוקפני ולדעתו צרותיו של איוב הם מעט מול חטאיו בפועל.
כי לו הייתה מתמלאת משאלתו של איוב,"הודיעני על מה תריבני".(פרק י', ב') היה איוב מגלה
כי ה' נהג בחמלה ולא הענישו על כל חטאיו, ועדיין חובך כלפי אלוקים גדול.
"ואולם מי יתן אלוה דבר... ... כי כפליים לתושיה". (חוב) (פרק י"ג, ה-ו)
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
