סוג מדיה | שם השיעור | מאת | אורך | להורדה |
---|
מלאו את פרטיכם ובזכותכם נזכה להעשיר את תכני המורים שבאתר
התכנים שיוצעו יבחנו, ובמידה וימצאו מתאימים יפורסמו באתר
מלא כאן פרטיך, ונשלח לך חידה שבועית, תכנים על פרשת השבוע, כיצד לומדים תנ"ך ועוד
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם כלשהו.
יש לך שאלה בתנ"ך? רשום אותה כאן, וקבל בקרוב תשובה מצוות הרבנים
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם כלשהו.
רבני האתר ישמחו להשקיע וללמד אצלכם תנ"ך במגוון נושאים וספרים.
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם כלשהו.
פרק י"ב:
א'-ו'. - אין בדברי הרעים חכמה.
ז'-י"ג. - חכמת ה' ידועה.
י"ד-כ"ה. - חכמת וגבורת ה' הם כלים בידיו להרוס.
א'. פתיחה: "ויען איוב ויאמר".
ב'. "אמנם כי אתם עם ועמכם תמות חכמה".
איוב בלשון צינית מטיח כלפי הרעים שחכמתם כה גדולה עד כי נראה שהם עם שעם מותם תעלם כל
החכמה מהעולם.
ג'. "גם לי לבב כמוכם לא נופל אנוכי מכם ואין מי אין כמו אלה".
גם אני חכם ובעל נסיון, ומי אינו יודע כל מה שאמרו הרעים, "ואין מי אין כמו אלה"
הערה: תשובה לצופר שאמר שאדם חלול וחסר חכמה. (פרק י"א פסוק י"ב)
תשובה לבלדד "עד אן תמלל אלה". (פרק ח' פסוק ב')
ד'. "שחוק לרעהו אהיה קורא לאלוה ויענהו שחוק צדיק תמים".
דברי הרעים אין בהם כל ממש אלא דברי שחוק, עד כדי שהפך איוב בעיניהם למקור שחוק ולעג, וכנגד
דברי צופר שלצדיק יש חיים טובים ולרשע צער, ועל-כן יש להתפלל. עונה איוב שצופר הינו תמים וקל
דעת ודבריו הם דברי לעג.
ה'. "לפיד בוז לעשתות (גאוה) שאנן נכון למועדי רגל".
דבריהם ועצתם דומים ללפיד שכמעט סיים את תפקידו, ומה שנותר הוא לזרוק אותו, כך עצתם היא
חסרת ערך- עצת סרק כשהם מציעים להתפלל דבריהם טובים ודומים "למועדי רגל" – כמו "כושלים"
הנאחזים בעשב.
ו'. "ישליו אוהלים לשודדים ובטוחות למרגיזי אל לאשר הביא אלוה בידו".
כל המציאות חזקה מדברי הרעים, אוהלי הרשעים והשודדים שלוים יותר מאלה שמחפשים את ה',
ושלוות הרשעים באה מאת ה', "לאשר הביא אלוה בידו".
הערה: פרוש א': ה' בעצמו נותן שלווה ושלום לרשעים- במשמעות: אלוקים-קודש.
פרוש ב': שלווה ושלום לרשעים על-אף שיש בידם אלוה-עבודה זרה (אב"ע מצודות)
במשמעות: אלוקים-חול.
ז': "ואולם שאל נא בהמות ותורך ועוף השמים ויגד לך".
ח': "או שיח לארץ ותורך ויספרו לך דגי הים".
ט': "מי לא ידע בכל אלה כי יד ה' עשתה זאת".
י': "אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש".
בפרק הקודם צופר הראה את ידיעותיו הרחבות בידיעת האלוקים,
"גבהי שמים מה תפעל עמוקה משאול מה תדע" (פרק י"א פסוק ח'). כנגד עונה איוב שחכמתו
של צופר וחוכמת הרעים אשר התפארו בה, ידועה לא רק לבני אדם אלא אפילו לבהמות, עופות
השמים, דגי הים כולם יודעים כי ה' בחכמתו יצר כל, והם לא חדשו דבר.
י"א:"הלא אוזן מלין תבחן וחך אוכל יטעם לו".
חכמה אמיתית הינה בתבונה להבחין בדברים הנאמרים, כמו שהחך נועד לטעימת
האוכל- בקורת לצופר שדבריו טפלים וחסרי טעם.
י"ב:"בישישים חכמה ואורך ימים תבונה".
נגד דבריהם כי חכמת אלוקים מובנת לישישים, אך איוב מבקש לברר בעצמו את מעשי ה'.
י"ג:"עמו חכמה וגבורה לו עצה ותבונה".
סכום: לה' חכמה וגבורה, עצה ותבונה ומכאן שהרעים לא חדשו דבר ואין חכמה בדבריהם.
3.חכמת וגבורת ה' הם כלים בידיו להרוס. (י"ד-כ"ה)
י"ד-ט"ז: חכמת ה' בטבע.
י"ד."הן יהרוס ולא יבנה יסגור על איש ולא יפתח".
את מה שה' הורס אי-אפשר לבנות – לתקן.
ט"ו:"הן יעצור במים ויבשו וישלחם ויהפכו ארץ".
המים מקור הברכה הופכים לקללה, יש וה' עוצר והכל מתייבש, או שנותנם לרוב בבת אחת ומשחיתים.
ט"ז:"עמי עוז ותושיה לו שוגג ומשגה".
בה' "העוז" - היכולת את מי לחזק, ו"התושיה" – היכולת את מי להתיש.
בה' "שוגג" – יודע את שגגת האדם ו"משגה" – ברא את השטן להכשיל (רש"י, מצודות).
"חכמת ה' וגבורתו בראשי עם ומנהיגיו". (י"ז-כ"ב)
י"ז:"מוליך יועצים שולל ושופטים יהלל".
י"ח:"מוסר מלכים פתח ויאסור אזור במתניהם".
י"ט:"מוליך כוהנים שולל ואתנים (חזקים) יסלף".
כ': "מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח".
כ"א:"שופך בוז על נדיבים ומזיח אפיקים (חזקים) רפה"-מרפה, מחליש
כ"ב:"מגלה עמוקות מיני חושך ויוצא לאור צלמות". (חושך)
ה' בכוחו וגבורתו מוליך יועצים חכמים ושופטים שולל ומבלבל את דעתם. גם הכוהנים והחזקים "אתנים"
מטעה. את בעלי הלשון "נאמנים" ובעלי החכמה הזקנים מכשילם, וברצונו אף מסיר את חכמתם. גם
על הנכבדים "נדיבים" והחזקים "אפיקים" לא פסח, והופכם לבוז וחלשים. יש שה' מגדלם ומרומם אותם
כדי לאבדם, וכך הפגיעה בהם תהיה משמעותית וקשה יותר. פעמים מלמד אדם נסתרות – "מגלה עמוקות",
ופעמים מהאדם החכם-מסתיר כל חכמתו ממנו "ויוצא לאור צלמוות"
חכמת ה' בעמים. (כ"ג-כ"ה)
כ"ג:"משגיא (מרומם)לגויים ויאבדם שוטח (פורש) לגויים וינחם". (לוכדם)
בכוחו לגדל ולרומם עם במטרה לאבדם, וכך הפגיעה תהיה משמעותית וקשה, ובכך פרש להם מלכודת,
כ"ד:"מסיר לב ראשי עם הארץ ויתעם בתוהו לא בדרך".
גורם לראשי העם לטעות.
כ"ה:"ימששו חושך ולא אור ויתעם כשכור".
ה' מטעה אותם כאדם שממשש בחושך וכשכור.
סכום: לדעת איוב בה' החכמה והכוח כדברי הרעים, אלא שלדעתו ה' מנצל את כוחו וחכמתו מתוך עריצות,
שרירות ואכזריות כדי לפגוע באדם. ה' אינו מבחין בין צדיק לרשע, בין שוגג למזיד. כל רצונו הוא
לגדל את האדם כדי להכשילו ולהטעותו ולייסרו, ללא כל הבחנה.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
לעלוי נשמת רבקה חיה בת מרסל מסודי
תשובת איוב למענה ה'. הקדמה: משנתמלאה בקשת איוב בהתגלות ה' אליו כפי שביקש…
מתוך סדרת השיעורים:
סיכומים על ספר איוב
חלוקת הפרק: א' – ב'. דרישת ה' מאיוב. ג' - ה'. תשובת איוב. ו' - י"ד. מענה השני של ה'...
מתוך סדרת השיעורים:
סיכומים על ספר איוב
חלוקת הפרק: א' - י"א. אל לו לאיוב לבתייאש. י"ב - כ"א. החזיון של אליפז. הקדמה: אליפז...
מתוך סדרת השיעורים:
סיכומים על ספר איוב
הקדמה - איוב עד כאן עמד בשלושה נסיונות. א'. פגיעה ברכוש. ב'. מות הבנים. ג'. פגיעה בגופו...
מתוך סדרת השיעורים:
סיכומים על ספר איוב