המשך תשובות איוב לרעיו החנפנים

חלוקת הפרק:

 א' – י"ז.        -     מה בין איוב לרעיו וטענותיו אליהם.

 י"ח-כ"ח.     -       טענות איוב כלפי הקב"ה.

הקדמה: לדעת איוב דברי הרעים עליו ואליו, הם כדי למצוא חן בעיני ה' ולהתחנף לו. ולדעתו הדברים

             אפילו פוגעים בכבודו של הקב"ה, כי הם רבים את ריבו כדי להצדיקו.

א'. מה בין איוב לרעיו וטענותיו אליהם.  (א'  -  י"ז)

     א'.  "הן כל ראתה עיני                        שמעה אוזני ותבן לה".

     ב'.   "כדעתכם ידעתי גם אני                  לא נופל אנוכי מכם".

              מכל מה שאמרתם עולה, שכל מה שאתם (הרעים) יודעים גם אני יודע.

     ג'.   "אולם אני אל שדי אדבר                 והוכח אל אל אחפץ".

             בשל מה שציינתי לעיל, ברצוני לפנות אל ה' בתוכחה מול דבריכם חסרי המשמעות.

     ד' . "ואולם אתם טופלי שקר                   רופאי אליל כולכם".

            אולם אתם מטיחים בי דברי שקר, ועל-כן הנכם כרופאי הבל בשעה שכל נחמתכם אלי חזור בתשובה,

            כשאין בי כל עוון וחטא (מצודות).

    ה'.  "מי יתן החרש תחרישון                   ותהי לכם לחכמה".

            עדיף לו החרשתם, כי אז תחשבו לחכמים שהרי לא אותי אתם מרמים, אלא את הקב"ה בשעה שאתם

            מטיחים בי אשמת שווא.

    ו'.   "שמעו נא תוכחתי                           ורבות שפתי הקשיבו".

    ז'.   "הלאל תדברו עוולה                        ולא תדברו רמיה".

    ח'.  "הפניו תשאון                                 אם לאל תריבון".

          דברי תוכחה לרעים שבדבריהם השקריים עושים עוולה לקב"ה. דבריהם הם חנופה, ומיראתם את ה'

          הם מאשימים את איוב, ומצדיקים את הקב"ה, ואין זה לכבודו של הקב"ה, לריב את ריבו של ה'

          כשבליבם יודעים שלא חטא.

   ט'.   "הטוב כי יחקור אתכם                      אם כהתל באנוש תהתלו בו".

   י'.   "הוכח יוכיח אתכם                            אם בסתר פנים תשאון".

   י"א."הלא שאתו תבעת אתכם                    ופחדו יפיל עליכם".

           לו אלוקים היה חוקר-מוכיח אתכם, האם יכולתם להתל בו ואף לא יכולתם לכבוש פניכם בסתר,

           ופחדו של ה' יבעת אתכם.

   י"ב."זכרונכם משלי אפר                           לגבי חומר גביכם".  (גביכם – גבובי דברים).

           כל זכרונכם ומשליכם הם כמשלי אפר (כעפר) חסרי משמעות ומבוטלים.

   י"ג."החרישו ממני ואדברה אני                   ויעבור עלי מה".

           הניחו לי לדבר כל מה שברצוני, ויהיה אשר יהיה. כנגד דברי הרעים, עד אן תמלל אלה (פרק ח',ב').

   י"ד."על מה אשא בשרי בשני                      ונפשי אשים בכפי".

           מה עווני אשר בגינו כל בשרי נשחת, ונפשי מתייסרת משתיקה.

   ט"ו."הן יקטלני לא(לו-תקון סופרים)איחל      אך דרכי אל פניו אוכיח".

           אף אם אלוקים יקטלני (יהרגני), לא תסור יראתי וכל חפצי לברר דרכי מדוע מייסרני,וכל טענותי אינם

           התרסה בעלמה. (מצודות)

     ט"ז."גם היא לי לישועה                               כי לא לפניו חנף יבוא".

             ה' יהיה מגן ועזרה "לישועה", מדברי החנופה של הרעים אשר משמשים כמגינים לקב"ה, אך מאחר

             שביסוד הדברים שלהם הם שקריים, ה' ידחה את התחנפותם.

    י"ז.  "שמעו שמוע מלתי                           ואחוותי באוזניכם".

             שמעו והאזינו מלתי    אחוותי- דברי.

ב'.  טענות איוב כלפי הקב"ה. (י"ח – כ"ח)

   י"ח. "הנה נא ערכתי משפט                        ידעתי כי אני אצדק".

            איוב מביע רצונו להדין עם האלוקים, ולבא עמו במשפט ולדבריו אף יצא זכאי במשפט.

   י"ט. "מי הוא יריב עמדי                            כי אתה אחריש ואגוע".

            מי יש ביכולתו לריב עמדי מבלי שיש עמו טענות צודקות ומשכנעות. ולו הייתי שותק מול טענות

            הכוזבות של הרעים, הייתי מת מיסורים על כי נמנעתי מלהגיב (מצודות).

   כ'.   "אך שתיים אל תעש עמדי                   אז מפניך לא אסתר".

   כ"א."כפך מעלי הרחק                                ואמתך אל תבעתני".

            איוב מביע כאן נכונות לבא במשפט עם האלוקים, עם שני תנאים מוקדמים:

            א'. הסרת היסורים     –     "כפך מעלי הרחק".

            ב'. הסרת אימת הפחד -      "ואמתך מעלי הרחק".

           תנאים אלה הם בסיס ראשוני לעמוד מול האלוקים ולטעון טענותיו, ובלעדי תנאים אלה יסתמו טענותיו. (מצודות)

    כ"ב."וקרא ואנוכי אענה                             או אדבר והשיבני".

            אם יתקיימו שני התנאים לעיל, כי אז נעמוד כשווים ואהיה מוכן לענות לכל שאלה, ופעמים אני אשאל

            ואתה ה' תענה.

    כ"ג."כמה לי עוונות וחטאות                         פשעי וחטאתי הודיעני".

    כ"ד."למה פניך תסתיר                                 ותחשיבני לאויב לך".

            חלק מטענותיו של איוב לקב"ה:  כמה עוונות, חטאות ופשעים ביידי כי לא ידעתי על אחת מהם שיש

            בידי, ומדוע ה' חושב אותי לאויב עד-כדי שם אותי למטרה, בהבאת כל הרעות עלי.

    כ"ה."העלה נדף תערוף                                 ואת קש יבש תרדוף".

             וכי תערוף ותרדוף עלה נדף (איוב) שהרי זה לא מכבודך ה'.

    כ"ו. "כי תכתוב עלי מרורות                           ותורישני עוונות נעורי".

             טענה כלפי ה' אשר מונה וזוכר חטאות ועוונות שנעשו אף בנעורי כשהייתי חסר חכמה, ואף עליהם

             אני נענש.

     כ"ז. "ותשם בסד רגלי                                     ותשמור כל אורחותי".

              איוב מדמה עצמו כאילו נדון להיות בסד כבול רגליים, שלא יוכל לברוח כדי שה' יוכל לייסרו בקביעות.

    כ"ח. "והוא כרקב יבלה                                       כבגד אכלו עש".

             תוצאת היסורים,הגוף נרקב,ומתבלה כבגד אכלו עש ואין מכבודו של ה' ברדיפה המתמשכת אחריו.(רש"י)

             סכום: 

             לאחר דברי הרעים ובפרט אחר דברי צופר הקשים, פותח איוב במתקפה קשה כלפיהם. טענותיו

             העיקריות  הינם שמעיון בדבריהם אין ממש, ולא כל חכמה. דבריהם הם שקר וכל חפצם למצוא חן

             בעיני הקב"ה. חנופה עד כדי טפשות, שאף ה' לא יקבל. בהמשך ממשיך איוב בעקביות לדרוש משפט

             צדק עם ה', ולבא עמו במשפט כשווה מול שווה.          
   

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.

לעלוי נשמת רבקה חיה בת מרסל מסודי