חלוקת הפרק:
- יחסו של ה' אל איוב בעבר - א' - ו'.
- כבודו של איוב בשבתו בשער - ז' - י"א.
- מוסריותו של איוב בחברה - י"ב – י"ז.
- תקוותיו של איוב - י"ח - כ'.
- כבודו בחברה ועזרתו לזולת - כ"א – כ"ה.
- יחסו של ה' אל איוב בעבר. (א' - ו')
א'. "ויוסף איוב שאת משלו ויאמר".
ב'. "מי יתנני כירחי קדם כימי אלוה ישמרני".
הלוואי וישובו הימים כבעבר, כשה' היה שומרו.
ג'. "בהילו נרו עלי ראשי לאורו אלך חושך".
ימים שה' האיר דרכו, והדריכו בדרך הנכונה.
ד'. "כאשר הייתי בימי חרפי בסוד אלוה עלי אהלי".
מי יתנני כבימים עברו, כשנאספו סביבי אנשים לקבל עצה (סוד).
ה'. "בעוד שדי עמדי סביבותי נערי".
למרות שהיו לי משרתים ששמרו עלי, ידעתי שהעזרה האמיתית היא מה'.
ו'. "ברחוץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פלגי שמן".
"חמה"- חמאה. השפע הכלכלי היה כה רב עד שהייתי הולך על חמאה, והאבנים שלי היו
מוציאות שמן. לשון גוזמה לתיאור עושרו.
- כבודו של איוב בשבתו בשער. (ז' - י"א)
ז'. "בצאתי שער עלי קרת (שער הקריה) ברחוב אכין מושבי".
בכניסה לעיר - מקום מושב בית המשפט ומקום התכנסות - היה לי מקום קבוע.(כבוד לו זכה בעבר)
ח'. "ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו".
ט'. "שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם".
י'. "קול נגידים נחבאו ולשונם לחיכם דבקה".
יש כאן תיאור נוסף לכבודו בעבר - נערים התחבאו מפניו, וישישים קמו ונשארו לעמוד. שרים
לא השמיעו קולם בנוכחותו, ואף נגידים (מושלים) נמנעו מהבעת דעה בשל כבודו ויושר דרכו.
י"א."כי אוזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני".
כל מי ששמע אותי ידע והכיר את כשרוני ואת יושר צדקתי, ועל-כן כבדוני.
- מוסריותו של איוב בחברה. (י"ב - י"ז)
י"ב."כי אמלט עני משווע ויתום ולא עוזר לו".
דאגתי הייתה אף לעני וליתום, להצילם מנוגש.
י"ג."ברכת אובד עלי תבוא ולב אלמנה ארנין".
עזרתי לאדם אובד עצות, ושמחתי לב אלמנה בעזרה כספית, או נפשית.
י"ד."צדק לבשתי וילבישני כמעיל וצניף משפטי".
רדפתי אחרי הצדק, והצדק היה לי כמעיל וצניף של תכשיטים (רש"י).
ט"ו."עניים היית לעוור ורגלים לפסח אני".
סייעתי לעניים ולפסחים, והייתי להם לעיניים ולרגליים.
ט"ז."אב אנוכי לאביונים וריב לא ידעתי אחקרהו".
הייתי לאביונים כאב להושיעם, ואף התערבתי בריב לא לי, כדי לחקור ולהוציא צדק.
י"ז."ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף".
אם היה אדם במצוקה, אז הייתי מוציאו משיני הטרף – מוציאו מייסוריו.
סכום בניים: בהמשך לדרישתו אל ה' - "הודיעני במה תרשיעני" - מעמיד איוב את חייו בעבר
לביקורת, אולי ימצא בהם דופי כלשהו. התיאור מעצים את סבלו וייסוריו, כשמצד
אחד הוא מתאר את עברו הזוהר, ומצד שני - את ההווה הקודר.
תיאור חייו בעבר בתחומים הבאים.
א'. ביחס השלילי של ה' אליו.
ב'. כבודו בחברה.
ג'. אהבת הצדק והעזרה לזולת.
- תקוותיו של איוב. (י"ח – כ')
י"ח."ואומר עם קני אגוע וכחול ארבה ימים".
אמרתי, כשאזקין מרוב ימים, תהיה משפחתי לצידי, בטחתי בשלוותי.
י"ט."שרשי פתוח אלי מים וטל ילין בקצירי".
אמרתי וחלמתי שלא ייבש שורשי ולא ימות קצירי, כלומר, חשבתי שלא תסור הצלחתי.
כ'. "כבודי חדש עמדי וקשתי (כוחי) בידי תחליף".
חלמתי וייחלתי שכבודי וכוחי יהיו יתחדשו תמיד.
- כבודו בחברה ועזרתו לזולת. (כ"א - כ"ה)
כ"א."לי שמעו וייחלו וידמו למו עצתי".
כ"ב."אחרי דברי לא ישנו ועלימו תטוף מלתי".
כ"ג."ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש".
תמיד אנשים רצו לשמוע אותי ולקבל עצה, ואחרי עצתי לא הרהרו ולא ביקשו עצה מאחר.
השומעים למוצא פי יחלו לו כאדם המייחל למטר (גשם), או למלקוש, בשל הכרתם את החכמה שבדעתי.
כ"ד."אשחק אליהם לא יאמינו ואור פני לא יפילון".
גם כאשר התבדחתי ברבים, כבודי וסמכותי נשארו איתנים.
כ"ה."אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם".
הייתי להם כאיש מנחם את האבלים, שכולם רוצים לשמוע אותו כדי להסיר מעליהם את היגון,
וכל זאת לאור יושרי וכבודי.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
