א'. הסבר מילה או ביטוי על-פי כללי התקבולת.
מאחר שבספר איוב ישנן מילים קשות, ופעמים המילים הן יחידאיות בתנ"ך, כנראה בשל
הלשון הקדומה, אנו ממליצים לפרש את המילה או הביטוי, על-פי כללי התקבולת. כיוון
שספר איוב כתוב ברובו בצלעות מקבילות, הרי שניתן להבין מן הצלע המקבילה את משמעות
הצלע הראשונה באמצעות מילים וביטויים מקבילים.
דוגמאות: א'. "זיכרונכם משלי אפר לגבי חומר גביכם".
גביכם במשמעות – גבובי דברים במקביל למשלי אפר.
ב'. "הלא נסע יתרם בם ימותו ולא בחוכמה (ד', כ"א)
יתרם במשמעות יתרון חוכמה.
ב'. תיקון סופרים.
פסוקים שבהם סופרים (חכמים), עשו תיקון בלשון הכתוב, והתיקון נעשה כדי להימנע
משימוש בביטוי שיש בו מעין פגיעה בהקב"ה, או בשל הצורך להסביר את הכתוב על פי
רוח הכתוב.
דוגמאות: א'. "ואהיה עלי למשא" במקום עליו למשא. ( ז', כ')
ב'. "וימירו את כבודם בתבנית שיר".
היה צריך להיות כתוב: "וימירו את כבודי".
ג'. "ואל אראה ברעתי". (במדבר י"א)
היה צריך להיות כתוב "ואל אראה ברעתם".
באיוב ובשלושת רעיו חרה אפו, על אשר לא מצאו מענה "וירשיעו את איוב", (ל"ב, ג') היה
צריך להיות כתוב "וירשיעו", כלפי הקב"ה.
"הן יקטלני לא אייחל אך דרכי אל פניו אוכיח". צריך להיות כתוב "לו" אייחל. (כתיב וקרי)
ג'. לשון סגינהור / לשון נקייה.
לפעמים אנו נתקלים בביטוי שמשמעותו הפוכה מהמקובל, והדבר נעשה כדי לשמור על לשון
נקייה בכתובים.
דוגמאות: א'.מדברי השטן לה'. "ואולם שלח נא ידך וגע בכל אשר לו אם לא על פניך יברכך"(א',י"א)
יברכך במשמעות הפוכה יקללך.
ב'.מדברי אשת איוב לאיוב."ותאמר לו אשתו עודך מחזיק בתומתך ברך אלוקים ומות"(ב',ט')
ברך במשמעות הפוכה קלל.
ד'. השוואה.
- מבנה הנאומים של איוב והרעים: פתיחה, עיקר הטענה, ביסוסה, סיום הנאום (סגנון ותוכן)
- ביטויי לשון החוזרים בנאומים ומשמעותם:
דברי השטן לה': "החינם ירא איוב את ה'?" (א',ט')
דברי ה' לשטן: "ותסיתני בו לבלעו חינם" (ב',ג')
דברי איוב: "והרבה פצעי חינם" (ט',י"ז)
(להדגיש שגם הקב"ה הודה שיסורי איוב באו לחינם)
או השוואת ביטויים במשמעות ניגודית.
דברי אליפז: "עושה גדולות ואין חקר נפלאות עד אין מספר " (ה',ט')
מדברי איוב: "עושה גדולות עד אין חקר נפלאות עד אין מספר" (ט', י')
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
