בבא בתרא ט"ו - ט"ז.
"דאמר לוי בר לחמא איוב בימי משה היה".
"רבא אמר איוב בימי מרגלים היה".
"ההוא מרבנן קמיה דר' שמואל בר נחמני ויתיב וקאמר איוב לא היה ולא נברא אלא – משל".
"רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמרי תרוויהו (שניהם) איוב מעולי גולה היה".
"רבי אלעזר אומר בימי שפוט השופטים היה"
"רבי יהושע בן קרחה אומר איוב בימי אחשוורוש היה".
"רבי נתן אומר איוב בימי מלכת שבא היה".
בראשית רבא: "ריש לקיש אמר: איוב לא היה ולא נברא אלא משל היה".
אלה מקצת הדעות המובאות בגמ' לעיל העוסקות בשאלות על זמנו של איוב ועל עובדת קיומו של איוב.
כאמור לעיל בגמרא רבות המחלוקות ונוסיף אף את דעת הרמב"ם האומר שאיוב לא היה ולא נברא, אלא משל.
לעומתו הנביא יחזקאל המזכיר את איוב בין נוח ודניאל, שניצלו בזכות צדקתם.
"והיו שלושת האנשים האלה בתוכם נוח דניאל ואיוב המה בצדקתם ינצלו נפשם..." (יחזקאל י"ד, י"ד)
מחבר הספר על פי המסורת הוא משה רבינו אך מובן שישנם דעות אחרות
הנושא המרכזי:
הנושא המרכזי של הספר דן בבעיה מרכזית שהיתה והינה מקור לויכוח, מאז ועד היום.
בעית צדיק ורשע (תורת הגמול) והשלכותיה על תכלית הסבל בחיים.
השגחה עליונה, מוות וחיים, חטא ועונשו.
בעיה זו היתה מקור לויכוחים רבים בפי נביאים וחכמים, האם צדיק וטוב לו רשע ורע לו?
או כפי שטען ירמיה: "מדוע דרך רשעים צלחה שלו כל בוגד בגד".
גם בספרינו, ויכוח זה עולה ביסודו בין רעי איוב אשר סברו שכל אדם ובכללם איוב אשר סובלים בעולם,
ודאי חטאו.מכאן: "צדיק וטוב לו רשע ורע לו"! לעומתם איוב טען שכל יסוריו באו עליו בחינם ללא הצדקה,
ומכאן שאין יסוד וצדק בהנהגת ה' את העולם.
מסקנה אחת נהירה וברורה עולה מעיון בספר והינה, שהאדם אינו מסוגל להבין את הנהגתו ותורת הגמול
של הקב"ה בעולם, בשל חוסר החוכמה שבו. המסר הוא אמונה תמימה, מבחינת:
"הצור תמים פועלו כי כל דרכיו משפט".
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
