פרק א'

1. מהי התקופה בה מתחולל ספר עזרא? ספר עזרא חל מיד לאחר סיום שבעים שנה מגלות בבל. בין גלות בבל שהחלה אצל נבוכדנצר בספר דניאל דרך מגילת אסתר ועד תחילת ימי בית שני. בסוף שבעים שנה לחורבות ירושלים נבנה הבית השני.
2. מדוע מתחיל הספר באות ו'? כפי שאומר רש"י: "ספר זה סדור ומשוך אחר ספר דניאל". זהו המשך הסיפור של ספר דניאל שעסק בסופו בחישובי הקץ וכו' וכאן הדבר הולך ומתממש.
3. מיהו כורש? יורש או כובש? כורש לא יורש ולא ממש כובש את בבל, אלא בבל ומדי נופלות לידיו לאחר מותו של בלשצר באותו לילה של המשתה- כפי שראינו בסוף ספר דניאל- כורש מקבל את המלוכה לידיו כמעט ללא מלחמה.
4. אילו ממלכות הוא כבש? כורש מלך פרס מקבל לידיו את ממלכת בבל ומדי.
5. היכן כבר שמע עם ישראל על כורש? הנביא ישעיהו בפרק מ"ה מכריז כבר בשם ה' שכורש יקבל את העמים כולם לרגליו ללא מאמץ וכו' וכל זה למה? למען עבדי יעקב וישראל בכירי. העם מכיר את הנבואה ורואה עין בעין את התגשמותה.
6. מהי העמדה הנפשית של העם לפני ההכרזה, מהו הגורם למתח הרוחני הזה של העם? כפי שראינו בספר דניאל יש את נבואת ירמיהו הנביא שאמר במלאת שבעים שנה לבבל אפקוד.. העם מחכה לסוף השבעים שנות גלות בציפייה גדולה לישועה וגאולה ובניין המקדש מחדש. זה גורם למתח רוחני גדול מאוד לעם ישראל שממתין ליום בו תתגשם נבואה זו.
7. מה אומר כורש בהכרזתו? פרט. כל ממלכות הארץ נתן לי אלו'. והוא פקד עלי לבנות לו בית בירושלים אשר ביהודה. מי בכם מכל עמו- ויעל לירושלים. ומי שלא יכול לעלות מצד הממון ינשאוהו אנשי מקומו למען יוכל לעלות.
8. מה הכוונה במילים: "וכל הנשאר מכל המקומות אשר הוא גר שם" מה ניתן ללמוד מכך על נכונותו של כורש? דייקנו במילים אלו שכורש לא באמת מעוניין לקיים את דברי הנבואה של ישעיהו ולבנות את ירושלים והמקדש אלא רק להראות כגואלם של ישראל. כלפי חוץ הוא מדבר יפה אבל בפועל הוא אינו מעוניין בכך. כורש פותח אופציה שלא לעלות ארצה. ברמז דק הוא בעצם אומר שיש עוד אפשרות- להישאר ולשלם לעולים. אבל אתה אל תעלה..
9. מה דייקנו במילים: "ויבן את בית ה' אלו' ישראל... אשר בירושלים?" עד כמה התכוון כורש לגאול ובאמת לבנות את בית המקדש? דייקנו שכורש לא מעוניין בבניין העיר ירושלים- העיר המדינית הממשלה. אלא רק בבניין המקדש- כורש היה מוכן לתת 'חופש דת' לעולים מבבל, אבל כלל לא הסכים לאפשר להם לבנות שלטון וממשלה עצמאית. לכן לא נאמר דבר על העיר ירושלים אלא רק על המקדש.
10. כיצד הסברנו את הכלים שהעלה כורש ארצה? על פי הפירוט בפרק חסר לנו שמות הכלים המשמעותיים כדוג' המנורה או מזבח הזהב וכדו'- כורש שולח לנו את הכלים השוליים ביותר אגרטלים וכו' אבל את העיקר הוא לא שולח. )דוג' שהעלנו בכיתה היא שהאפיפיור נותן תנ"ך עתיק כמתנה וממשיך להחזיק את כלי המקדש(
11. מי הם הנענים לקריאה ועולים לארץ? העולים ארצה הם שולי החברה היהודית בבבל. המסכנים העניים אלו עם בעיות הייחוס והמעמד. כל הדחויים והסחופים של החברה- אלו שאין להם בעצם מה להפסיד בכך שהם יעלו לארץ.

פרק ב'

1. מהו מספר העולים? 42,300.
2. מי מונה לראש העולים? מה המיוחד בייחוס שלו? זרובבל בן שאלתיאל. זרובבל היה מצאצאי יכניה שהיה מבית דוד. המיוחד כאן שגם בגאולה השנייה המוביל שלה הוא מבית דוד.
3. מה המשמעות ההלכתית של הנאמר: 'וישובו איש לעירו'? ישנם מקומות שנקראים 'גבול עולי בבל' והם המקומות שאליו הגיעו העולים באותו הדור, שם יש את דיני שמיטה ושאר מצוות התלויות בארץ לעומת מקומות שנכבשו בדורות מאוחרים יותר ששם אין את דינים אלו- רמת הגולן וכו'.
4. מדוע בסוף רשימת העולים מוזכרים שוב בני הכהנים? (פס' ס"ב) כפי שראינו רשימת העולים היא רשימה יורדת- מהחברה היותר מרוממת של עם ישראל- הכהנים והלווים ועד לשפל של החברה. לכן הכהנים האלו 'שלא נמצא כתב ייחוסם' הם בתחתית הרשימה מהסיבה שבמהלך ישיבתם בבבל הם נשאו נשים נכריות ולכן אין להם כתבי ייחוס.

פרק ג'

1. מהו התאריך בו התכנסו העולים בירושלים? חודש תשרי.
2. מה קרה מחודש זה ואילך? לא פסקה עבודת המזבח- הקרבת הקורבנות. גם כשלא נבנה עוד המקדש.
3. מתי קיימו העולים את חנוכת הבית? מה מיוחד בתאריך זה? בחודש אייר בשנה השנית לעלייה. המיוחד בתאריך זה שזהו התאריך בו נסתיימה עבודת בניין הבית הראשון- יש בזה מעין סגירת מעגל ותחושת של תיקון החורבן של המקדש והתחלה מחודשת של ימי המקדש בצורה מתוקנת.
4. מה היו הרגשות של העולים באותו המעמד? הרגשות באותו מעמד היו מעורבים מאוד. מצד אחד יש כאן סוף לגלות בבל ותחילת הגאולה ולכן רבים מהעולים היו שמחים מאוד במעמד חנוכת הבית ומצד שני ישנם כאלו שעוד זכו לראות את בית ראשון ואת מצבו הרוחני של העם טרם חטאיו הגדולים וכשהם משווים למה שכרגע עומד מול עיניהם הם לא יכולים שלא לבכות נוכח המצב הרוחני והפיזי הקשה של המקדש והעם.

פרק ד'

5. מה היתה בקשתם של צרי יהודה? להיות שותפים בבניין המקדש וירושלים.
6. האם רצו באמת ובתמים לבנות את היכל ה' יחד עם העולים? לא. כל עניינם של צרי יהודה היה לעצור את הבנייה ולכן הציעו 'להשתתף'' בבנייה יחד עם העולים כדי לאסוף רעיונות ודרכים לעצירת הבנייה.
7. מה ענה להם זרובבל? לא לכם ולנו לבנות בית לאלוק' כי אנחנו יחד נבנה לה' אלו'.
8. מה עשו צרי יהודה לאחר שנדחו מלהשתתף בבניית ההיכל? בתחילה היו צרי יהודה מנסים להניע את העובדים מלבנות את בית המקדש מסיבות שונות. לאחר מכן היו מבהלים אותם- מפחידים אותם שלא כדאי להם לבנות את הבית ולבסוף היו מנסים לייעץ להם עצות רעות כדי להרוס את הבניין.
9. מהו אותו כתב שטנה ששלחו צרי יהודה למלך פרס? מכתב שכתבו צרי יהודה למלך אחשוורוש על מנת לעצור את בניין הבית- לאחר שהם ראו שהם לא מצליחים לעצור את הבנייה בעצמם או על ידי הפחדות שונות או עצות רעות הם מחליטים לשלוח את כתב השטנה והשקר למלך. )על פי המדרש צרי יהודה אלו הם בני המן(
10. מה היה תוכנו של המכתב? מה טענו צרי יהודה? תוכנו של המכתב: העיר אותה בונים העולים מבבל לארף זוהי עיר שמאז ומתמיד היו עימה בעיות למושלים בה. עיר שהרבתה למרוד במושלים ולא לשלם את מיסיה. ולכן הבונים את העיר היום ברגע שיסיימו את בניית העיר ימרדו בך ויפסיקו את תשלום המיסים ולך לא תהיה כלל שליטה בכל עבר הנהר כיון שהם ישלטו בו.
11. מיהו המלך באותה תקופה ומה היתה תגובתו? המלך באותה תקופה היה אחשוורוש מלך פרס. ארתחששתא= אחשוורוש. תגובתו היתה הפסקת העבודה של בניין הבית.
12. לכמה שנים נפסקה מלאכת בניין ירושלים והמקדש? 18 שנים.

פרק ה'

1. מה היה מצבם של העולים לאחר עצירת הבנייה? מצבם של העולים היה קשה מאוד מבחינה מוראלית )מצב רוח(. השאלה ה'מרחפת' מעל ראשיהם היתה: "אולי טעינו"? הרי כל התהליך נעצר כבר שמונה עשרה שנה ולא נראה שיש איזה שינוי באופק. אולי טעינו בחישוב והיה עלינו להשאר בבבל? מי אמר שבאמת התחילה גאולה? אולי זה עוד לא הזמן לבניין בית המקדש השני?
2. מה עשתה נבואת חגי למצב רוחם? המוטיב החוזר, המילים החוזרות בנבואת חגי- כפי שראינו בחגי פרק ב'- היו ''אתכם אני''. לכן דברי הנביא עוררו רוח חדשה בקרב העולים ,כוחות מחודשים להמשיך את מה שהחלו ולבנות את בית המקדש.
3. מי בא לראות את חידוש הבנייה? תתני מושל עבר הנהר ושתר בוזני וסיעתם.
4. מה היתה הסיעתא דשמייא בביקור של צרי יהודה- מושלי עבר הנהר? שבפעם הזו לא עצרו אותם צרי יהודה מלבנות אלא אמרו להם שיכולים הם להמשיך בבניין עד אשר יתברר הדבר אצל המלך.
5. מה תוכנה של האיגרת השנייה? למי היא נשלחה? תוכנה של האיגרת כך: באנו לבוני הבניין ושאלנו אותם למעשיהם והם השיבו לנו שהם ממשיכים את בניין מלכם שלמה שבנה מקדש אלא שמפני חטאיהם החריב אותו אלוקיהם והגלם לבבל, עד שבימי כורש ניתן להם אישור מפי כורש מלך פרס לכך והוא שילח אותם עם כלי המקדש וכו'. אם יוכל המלך לבדוק את הדבר בגנזי הממלכה ולבדוק אם אכן כך היה.  האיגרת נשלחה למלך דריוש- בנם של אסתר ואחשוורוש.

פרק ו'

1. מה היתה תגובתו של דריוש? אכן נמצא כדבר הזה. איגרת ובה כתוב כדברי חכמי ישראל שבשנה אחת לכורש נתן להם רשות לעלות ולבנות את המקדש ונתן את כליו וכו'.  הניחו את עבודת המקדש- אל תפריעו לעבודתם. והפרישו מכספי המיסים של עבר הנהר לקניית חומרי הבניין והקורבנות.
2. מה היתה האזהרה שהוזהרו צרי יהודה? מי שיעיז להפר את דברי ולהפריע לבונים- ייתלה על עץ הגבוה בחצר ביתו.
3. באיזה תאריך הסתיימה מלאכת הקמת המקדש? ג' אדר. לאחר ארבע שנים.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.