מלאו את פרטיכם ובזכותכם נזכה להעשיר את תכני המורים שבאתר

* שם ושם משפחה

* כתובת מייל

טלפון

תיאור קצר של התכנים שאתם מציעים להעלות לאתר

העלאת קובצי התוכן או דוגמה מתוכם

רבני האתר ישמחו להשקיע וללמד אצלכם תנ"ך במגוון נושאים וספרים.

שם מלא *

אזור מגורים *

טלפון ליצירת קשר * הזן את מספר הטלפון שלך, כדי שנוכל לחזור אליך

תאריך השיעור המבוקש במידה ואתם חפצים בשיעור בתאריך מסויים

פרטים נוספים על השיעור .באיזה שיעור מדובר? - שיעור בקהילה/ אזכרה וכדומה. האם יש רב או נושא מועדף מבחינתכם?

שאלות ותשובות על ספר יחזקאל

הרב שמעון שוהם

ישנם 4 שיעורים בסדרה יחזקאל

נושאים: ביאור הפסוקים

הדפס תוכן להורדת קובץ מצורף

בס"ד

[התשובות לשאלות נמצאות בסוף הקובץ]

שאלות חזרה לספר יחזקאל

פרק א'

מה התאריך המדויק של תחילת הספר?
היכן ומי היה יחזקאל?
מהיכן באה ומה הביאה איתה רוח הסערה?
כמה חיות היו ובאיזה צורה היה גופן?
אלו פנים היו לכל חיה ומאיזה צד?
כיצד היו נראות הרגלים וכפות הרגלים של החיות?
כמה ידים היו בסך הכל לכל חיה, והיכן הן היו?
כמה כנפים היו בסך הכל לכל חיה, ומה תפקידן של הכנפים?
למה היה דומה מראה החיות?
כמה אופנים היו והיכן היו ממוקמים?
כיצד היו בנויים האופנים?
מה היה בגב של החיות?
תאר את שלושת המצבים שבהם נמצאות החיות והאופנים!
למה היה דומה קול כנפי החיות?
מה היה קורה כאשר החיות היו עומדות, ומתי היו עומדות?
מה היה מעל ראשי החיות, מה היה מעליו ומה היה עליו?
כיצד היה נראה מראה דמות כבוד ה'?
מה היה דומה ל: א. נחושת קלל. ב. תרשיש. ג. הקרח הנורא. ד. אבן ספיר.
מה עשה הנביא כאשר ראה את המראה ומדוע?

פרק ב'

מה אמר ה' ליחזקאל לאחר שנפל, ומה קרה אחר כך?
כיצד מכנה ה' את ישראל באופן כללי וכיצד את הדור הזה?
מה הנקודה המרכזית שיחזקאל צריך להדגיש בדבריו?
האם ישראל ישמעו לנביא, ומה המטרה המרכזית שה' שולח אותו?
כיצד מכנה ה' את ישראל, כאשר הוא מחזק את הנביא לא לירא מהם?
מה כוונת ה' כאשר הוא מצווה את הנביא לא למרוד בו כמו ישראל?
מה ראה הנביא מיד לאחר מכן?
תאר את המגילה שראה יחזקאל!

פרק ג'

מה ציוה ה' ליחזקאל לעשות עם המגילה, ומה עשה יחזקאל בפועל?
מה ציוה אותו ה' בעקבות מעשהו, וכיצד היתה הרגשת הנביא?
על אלו תארים אומר הנביא שאינם מתאימים לישראל?
מה היה קורה לו היה יחזקאל נשלח לעם שלא מבין אותו?
מדוע ישראל לא ירצו לשמוע ליחזקאל, ומדוע לא רוצים לשמוע לה'?
באלו דברים מחזק ה' את יחזקאל?
מה שמע יחזקאל מאחריו בסוף הנבואה?
מה היתה הרגשת יחזקאל, ומדוע בכל זאת הלך בסוף?
מה עשה יחזקאל לאחר הנבואה?
מה תפקיד הנביא על פי ה'?
מה יקרה עם הנביא ועם הרשע כאשר יזהירו הנביא וכאשר לא יזהירו, ומדוע?
מה יקרה עם הנביא ועם הצדיק כאשר יזהירו הנביא וכאשר לא יזהירו, ומדוע?
מדוע לא יזכרו צדקות הצדיק כאשר יעשה עול?
מה ההבדל בין המראה שראה יחזקאל בפרק א' למראה בפרק ג'?
מה ציוה ה' את הנביא לעשות, ולמה המשיל את המצב שבו יהיה?
מה יהיה אסור לנביא לומר ומתי בכל זאת יוכל לדבר?

בס"ד

שאלות חזרה לספר יחזקאל

פרק ד'

מה צווה הנביא לעשות בביתו?
תאר את המצור שהנביא צריך לעשות על ירושלים?
מה המעשה עם מחבת הברזל ומה הוא מסמל?
כמה זמן צריך הנביא לשכב על כל צד, כנגד מי זה מכוון, ולשם מה הוא שוכב כך?
מה אמור יחזקאל לאכול כל התקופה הזו (חומר וכמות) ומה לשתות?
כיצד אמור להאפות הלחם שיאכל יחזקאל?
מה אמר יחזקאל לה' בקשר לאפיית הלחם, ומדוע? מה ענה לו ה'?
כיצד מסמל מעשה יחזקאל את העתיד לקרות בירושלים?

פרק ה'

ממה צווה יחזקאל לעשות את תער הגלבים, ומדוע לא לקחת פשוט תער גלבים רגילה?
איזה שער היה צריך יחזקאל לספר, ומה היה צריך לעשות איתו אחר כך? פרט!
"ממנו תצא אש אל כל בית ישראל" מי זה "ממנו"?
"ירושלים בתוך הגויים שמתיה"- האם זה טוב או לא, מדוע?
למה הנביא אומר שירושלים המירו את משפטיו יותר מן הגויים?
הסבר: "יען המנכם מן הגויים... בחוקותי לא הלכתם"!
מה הכוונה בכך שישראל לא עשו כמשפטי הגויים?
איזה כינוי נותן ה' למה שהוא יעשה בירושלים ולאיזה מעשה הכוונה בכך?
פרש את הנמשל למשל שאותו ענית בתשובה לשאלה 2!
מה תהיה ירושלים לעיני הגויים שסביבותיה (5)? לעיני מי עוד היא תהיה כך?
מה הם "החיצים" של ה' ומה תפקידם?
אלו עונשים יביא ה' על ישראל (5)?

פרק ו'

על מה מנבא יחזקאל בפרשיה הראשונה של הפרק?
על אלו מקומות גיאוגרפיים מנבא יחזקאל?
תן לפחות 4 כינויים או מקומות של עבודה זרה בפרקנו!
איזה עונש יהיה לעבודה זרה ולעובדים אותה כאחד (2)?
הסבר: "ויאשמו מזבחותיכם"!
מה יותיר ה' מישראל ולהיכן ילכו?
מה יזכרו הפליטים ומה יעשו בעקבות זאת? מה זה יגרום להם לדעת?
אלו סימנים של צער אומר ה' ליחזקאל לעשות (3)? על מה צער זה?
מהם שלושת העונשים שיקרו לישראל ולמי יהיה כל עונש?
היכן עבדו ישראל עבודה זרה (4)?
באלו מקומות בארץ תהיה שממה?

פרק ז'

מה מגיע אל אדמת ישראל ומתי?
מדוע לא יחוס ה' על אדמת ישראל?
כיצד מכנה הנביא את הרעה שתבא?
הסבר: "יצאה הצפירה צץ המטה פרח הזדון"!
הסבר: "לא מהם ולא ומהמונם ולא מהמהם ולא נה בהם"!
מדוע לא כדאי למוכר להתאבל?
מדוע תוקעים בתקוע, ומה בכל זאת יקרה?
למה מדמה הנביא את הפליטים ומדוע?
כתוב 6 אופנים של פחד או אבל שיהיו לישראל בזמן המלחמה!
מהם שתי הסיבות שיגרמו לישראל להשליך את זהבם וכספם?
באיזה שני אופנים גרם הכסף והזהב לישראל להכשל בו?
הסבר: "וצבי עדיו לגאון שמהו"!
מה זה "צפוני" ומי הם ה"פריצים"?
מהם שלושת הדברים שיחללו הגויים שיביא ה' לארץ ישראל?
מה זה "הרתוק" ומדוע לעשות אותו?
מה זה "קפדה" ועל מי היא תבוא?
מה יאבד מכל אחד ממעמדות העם כאשר יהיה שבר?
מה יעשה כל אחד ממעמדות העם כאשר יבא השבר?

בס"ד

שאלות חזרה לספר יחזקאל

פרק ח'

מה התאריך שיחזקאל מגיע לירושלים בנבואה?
כיצד הגיע יחזקאל לירושלים במראה הנבואה?
לאן הגיע יחזקאל בהתחלה ומה ראה שם?
מדוע עושים ישראל תועבות גדולות במקדש?
מה ראה יחזקאל בתוך פתח החצר ומה נצטווה לעשות?
מה ראה יחזקאל בתוך החדר שאליו הוא הגיע?
מי הם האנשים שנמצאים בחדר ומדוע הם אינם מפחדים לעשות זאת?
לאן הגיע משם יחזקאל ומה ראה שם?
מה ראה יחזקאל בין האולם והמזבח?
איזה מילה שינה הכתוב? מפני מה?
מה יהיה ענשם של האנשים שהיו בין האולם ולמזבח?

פרק ט'

מה שמע יחזקאל ומה ראה מיד לאחר מכן?
מה ציוה ה' את האיש לבוש הבדים?
מה ציוה ה' את ששת האנשים האחרים?
במי התחילו ששת האנשים את מעשיהם? מדוע?
מה התפלל יחזקאל ומה ענה לו ה'?
מדוע אנשי ירושלים לא פוחדים מה' כשהם עוברים עברות? ממי הם למדו זאת?

פרק י'

מהו הציווי השני שציוה ה' את האיש לבוש הבדים?
היכן עמדו הכרובים באותו הזמן? מה זה גרם בחצר?
מה זה הכרובים ומה זה הגלגל (ביחס למושגים שבפרק א')?
מהיכן להיכן עלה כבוד ה' שעל הכרוב? מה זה גרם בבית ובחצר?
מה קרה בפועל עם ציווי ה' לאיש לבוש הבדים (שמוזכר לעיל בשאלה 1)?
מה חידש יחזקאל בפרק זה- ביחס לפרק א'- לגבי גוף החיות והאופנים?
מה הסתירה לגבי הפנים של החיות בפרק זה לעומת פרק א'? כיצד תיישב אותה?
לאן עברה המרכבה מצד דרום של הכניסה של בית ה'?

פרק י"א

מי היה בתוך האנשים שהיו בין האולם ולמזבח (2)? מה זה אומר?
כיצד מכנה ה' את האנשים שראה יחזקאל?
מה הסיסמה שהפיצו אותם אנשים? הסבר את משמעותה!
לפי דברי ה'- מה תגרום אמירת הסיסמה הזו בפועל?
כיצד "מפרש" ה' את הסיסמה הזו? ובמה הוא סותר אותה?
מה ראה יחזקאל תוך כדי הנבואה? מה זה מסמל? מה עשה יחזקאל בעקבות זאת?
מה הסיסמה השניה שאומרים אנשי ירושלים? על מי הם מכוונים דבריהם?
ביחס לסיסמה של אנשי ירושלים- מה מנבא יחזקאל שיקרה לאנשי ישראל שבגלות?
מה יעשו ישראל שבגלות כאשר יחזרו לארץ? מה יעשה להם ה'? לשם מה?
למי מתייחס הנביא כשהוא אומר: "ואל לב שיקוציהם...לבם הולך"? מה יהיה בסופם? מה היחס בין זה לבין מה שהם אמרו?
לאן הלך עכשיו כבוד ה'? כיצד זה מסמל מבחינה מסוימת, דבר והיפוכו?
כיצד הסתיימה הנבואה? מה עשה יחזקאל לאחר מכן?

בס"ד

שאלות חזרה לספר יחזקאל

פרק ט"ז

מה פירוש: "מכורותיך ומולדתיך מארץ הכנעני, אביך האמורי ואמך חיתית"?
אלו 4 פעולות לא עשו בתינוקת שנולדה?
מה ראה ה' בפעם הראשונה שהוא עבר עליה, מה הוא אמר?
מה ראה ה' בפעם השניה שהוא עבר עליה, מה עשה אז?
למה רומזים הפרטים הראשונים במשל זה?
מה הוא האכיל אותה? למה זה רומז?
במה היא התפרסמה בגויים? בזכות מה היה לה דבר זה?
מדוע היא זנתה? עם מי היא זנתה? מה משמעות הזנות?
מה היא עשתה עם הדברים שה' נתן לה (בגדים, אוכל, תכשיטים)?
כיצד הנביא מכנה את עוונה כשהוא רוצה להדגיש את חומרתו?
מה עשתה עם בניה ובנותיה?
אלו שלושה עמים כותב הנביא שהיא זנתה אליהם?
מה עשה ה' בשלב הראשון כדי שהיא תפסיק את זנותה?
כיצד הנביא מכנה את אשה זונה זו?
אלו ארבעה הבדלים יש בינה לבין זונה רגילה?
באיזה משפט ישפוט אותה ה'? כיצד יבזו אותה המענישים אותה?
אלו שלושה עונשים יעשו בה? מי יעשה עונשים אלו? מי יראה זאת?
איזה משל ימשלו עליה? מה משמעותו?
מה פירוש: "אביך האמורי ואמך חיתית" שנאמר בהמשך הפרק? הסבר!
מי הן אחיותיה של ירושלים? היכן הן יושבות? מי הגדולה ומדוע? מי הקטנה ומדוע?
מה היחס בין עוונות ירושלים לעוונות אחיותיה?
מה היה עוונה של סדום (2)?
ממה צריכה ירושלים להתבייש (2)?
מדוע יחזיר ה' את ירושלים יחד עם אחיותיה?
מהי הנחמה לירושלים לעתיד?
מה יהיה היחס בין ירושלים לאחיותיה לעתיד?
כשירושלים תתבייש בעתיד, מה היא לא תוכל לעשות?

פרק י"ז

תן 2 ביטויי כח ו-2 ביטויי יופי לנשר הראשון? מי הוא?
היכן זה הלבנון? מי זה צמרת הארז?
הסבר: "ראש יניקותיו". למי הכוונה?
מה הכוונה במילים "ארץ כנען". היכן זה?
מי זה "זרע הארץ" ומה הכוונה בכך שהיה "בשדה זרע על מים רבים"?
מהי "גפן סורחת". מה המשמעות בנמשל?
מי הוא הנשר השני, האם הוא חזק או חלש מהנשר הראשון?
מה היתה אמורה לעשות הגפן עם ענפיה? מה היא עשתה בפועל? מה המשמעות בנמשל?
מה יעשה לה הנשר הראשון? כמה כח הוא יפעיל?
מה יקרה לצדקיה בסוף?
האם פרעה יעזור לו במלחמה עם בבל? כמה?
מה הם שני החטאים שבגללם לא יצליח צדקיה במרדו?
למי הכוונה ב"ראש יונקותיו" שבסוף הפרק?
איפה זה "הר מרום ישראל"?
מי הם הציפורים שישכנו תחת הארז? מי הם עצי השדה שידעו שה' מגביה עץ שפל?

פרק י"ח

מה המשל שאמרו בית ישראל? מה פירושו? מדוע משמעותו גרועה?
כיצד מסביר הנביא לישראל מדוע משל זה לא הגיוני ביחס לה'?
מה פירוש: "אל ההרים לא אכל"? "ואיש לא יונה"? "חבולתו חוב ישיב"?
הסבר: "ועשה אח מאחד מאלה"!
מה שאלת ישראל את ה' ומה תשובתו?
מה המסר המרכזי של הנביא בפרק?
מה דינו של רשע ששב בתשובה? מדוע? מה עם הפשעים שעשה בעבר?
מה הדין של צדיק ששב מצדקו? מה עם צדקותיו מהעבר? מדוע?
מה הויכוח בין ה' לישראל?
לאור המסר של הפרק, מה מבקש ה' מישראל (3)?

בס"ד

שאלות חזרה לספר יחזקאל

פרק י"ב

לאן היה צריך יחזקאל לגלות ביום ולהיכן בלילה?
באיזו אופן היה צריך יחזקאל לגלות? מה מסמל כל פרט?
על מי רומז יחזקאל במעשה זה בכלל ועל מי בפרט? מה הרמז?
מה הכוונה שה' יפרוש את רשתו על הנשיא?
כיצד יתכן שיגיע הנשיא לבבל ולא יראה אותה?
מה יקרה לכל מי שאיתו?
מדוע ישאיר ה' חלק מאנשי ירושלים בחיים?
כיצד ציוה ה' את יחזקאל לאכול את לחמו ומימיו? מה זה מסמל?
מה המשל הראשון שמשלו בירושלים? מה המשל שאומר הנביא כנגדו?
מה המשל השני שמשלו בירושלים? מה ההבדל בינו לבין המשל הראשון?

פרק י"ג

כיצד מכנה הנביא את נביאי השקר (2)? למה הוא מדמה אותם ומדוע?
מה לא עשו נביאי השקר לפי טענת יחזקאל כנגדם? למה הכוונה בדבר זה?
מה הם שלושת העונשים של נביאי השקר? הסבר!
מה זה החיץ שבנו ישראל ומה זה מסמל?
מי טח אותו, במה, ומה זה מסמל?
מה יגרום לקיר לפול (3)? מה זה מסמל?
לאיזה ציוד נדרשו נביאות השקר? מה היו עושות איתו?
מה גרמו נביאות השקר לנפשות ישראל?
תמורת מה ניבאו הנביאות לשקר?
מה הם שני העוונות המרכזיים של נביאות השקר?

פרק י"ד

מה העוון של זקני ישראל שבאו לפני יחזקאל?
מה הם רצו מיחזקאל?
לאיזה דבר לא הסכים להם ה' ולאיזה דבר כן? מדוע הוא הסכים לזאת?
מה יהיה העונש של איש שעובד עבודה זרה ובא אל הנביא לדרוש לה' (3)?
מדוע ה' מפתה נביא לדבר דבר שקר?
מהו עונש הנביא שאותו פיתה ה'? מדוע הוא כל כך חמור?
מה משותף לשלושת הצדיקים שמביא הנביא? מה מייחד כל אחד מהם?
מה הם ארבעת העונשים המנויים כאן שיכולים לבוא על ארץ חוטאת?
מדוע מביא הנביא את עניין הצדיקים האלו- שלא יצילו ארץ, בפרק זה?
מדוע ישאיר ה' פליטה לירושלים?

פרק ט"ו

האם עץ הגפן טוב מעצי היער? פרט מדוע!
מה אפשר לעשות עם גפן שלא מוציאה פירות?
איך יכול להיות גפן עוד פחות טובה מזו שאינה מוציאה פירות?
מי זו הגפן? מה זה הפירות? מי זה עצי היער? מה זה האש שאכלה את הגפן? מה זה האש שתאכל את הגפן?

בס"ד

שאלות חזרה לספר יחזקאל

פרק י"ט

מי היא האמא של הכפירים ומה הנמשל לכך שהיא לביא?
מי הוא הכפיר הראשון? מה עשו לו הגויים?
מי הוא הכפיר השני? מה עשו לו הגויים?
איזה מהכפירים היה יותר חזק? איזה יותר רשע? הוכח.
הסבר את הנמשל של: "וילמד לטרוף טרף, אדם אכל"!
מי היא הגפן ומה היה בתחילתה?
מה מנבא הנביא שיקרה לה בעתיד? על ידי מי?
היכן יתחיל מה שיקרה לגפן? להיכן זה יימשך? מה הנמשל של זה?
הסבר: "קינה היא ותהי לקינה"!

פרק כ'

מה הם שתי השבועות שנשבע ה' לישראל במצרים?
כיצד מכנה הנביא את ארץ ישראל? הסבר!
מה ביקש ה' מישראל במצרים ומה הם עשו בפועל?
מה רצה ה' לעשות בתגובה לכך ומדוע לא עשה זאת?
מה מטרת נתינת השבת לישראל, על פי הנביא?
מה היו עוונות ישראל במדבר (3)?
מה רצה ה' לעשות בתגובה לכך ומדוע לא עשה זאת? מה הוא עשה בכל זאת?
מה ביקש ה' מהבנים של יוצאי מצרים ומה הם עשו בפועל?
מה רצה ה' לעשות בתגובה לכך ומדוע לא עשה זאת? מה הוא עשה בכל זאת?
"וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים...", הסבר פסוק זה!
"ואטמא אותם במתנותם בהעביר כל פטר רחם למען אשימם...", הסבר פסוק זה!
מה היה החטא של ישראל בארץ? מה אמר להם ה'? מה הם עשו לאחר מכן?
מה אפשר להבין (על פי תשובת הנביא), שבקשו הזקנים מיחזקאל? מה ענה להם הנביא?
מה הקשר בין התקופות ההיסטוריות שהביא הנביא לתשובתו לזקנים?
מה יעשה ה' בעתיד בעם ישראל שנמצא בגלות? באיזה אופן זה יהיה?
להיכן יביא ה' את ישראל לפני שיבואו לארץ? מה הוא יעשה איתם שם?
הסבר מדוע אומר הנביא לישראל: "איש גילוליו לכו עבודו"!
באיזה מצב והיכן ירצה ה' את מתנות ישראל?
מה יזכרו ישראל בעתיד? מה הם יעשו בעקבות כך?

פרק כ"א

הסבר את הנמשל של: יער השדה, הצתת האש, אכילת עץ לח ועץ יבש.
מה טען הנביא כלפי ה' ומה ענה לו ה'?
מדוע יכרית ה' גם צדיקים עם הרשעים?
את מי נוסף לירושלים תהרוג החרב ומדוע?
מה מצווה הנביא לעשות כהצגה לעם, מדוע? מה תגרום לעם השמועה שתבא?
מה הן שתי הפעולות שנעשו בחרב? לשם מה מיועדת כל פעולה?
מדוע חושבים ישראל לשמוח? מה אומר להם הנביא?
איזה עוד סיבה יש לליטושה ולחידודה של החרב?
אילו ביטויי צער צריך הנביא לעשות (4)? על מה?
איזה מבחן עושה החרב? מה יכול להכשיל את אמיתות המבחן?
כיצד מכנה הנביא את החרב (2)? הסבר!
היכן עמד מלך בבל ומה היתה התלבטותו?
מה עשה כדי לפתור זאת ומה היה הפתרון?
מהם ביטויי המלחמה המופיעים אצל מלך בבל (5)?
מה אמרו ישראל על קסמי מלך בבל? מדוע? מה זה גרם להם?
מדוע ייענשו בני עמון אחרי ישראל?
באלו שני דברים יהיה גרוע גורלה של עמון מירושלים?

בס"ד

שאלות חזרה לספר יחזקאל

פרק כ"ב

מה מבקש ה' מהנביא בתחילת הפרק?
מה הם שני העוונות המרכזיים אותם מזכיר הנביא?
אלו ארצות ביזו את ירושלים? איך כינו אותה?
במה חטאו המנהיגים?
מהם הקבוצות המרכזיות של העוונות המוזכרים בפרק זה?
הסבר: "ותבצעי רעיך בעושק"!
כיצד מביע ה' את הצער על חטאי ירושלים?
מה היו ישראל צריכים להיות על פי ה' ומה הם היו בפועל? מה זה בנמשל?
מדוע ממשיל הנביא אותם לכמה סוגי מתכות?
מה יהיה עונש ירושלים על פי המשל ועל פי הנמשל?
כמה מעמדות שחטאו מהעם מונה הנביא, מי הם?
במה מאשים הנביא את הנביאים?
מה היו עוונות הכהנים על פי הנביא?
מה היו עוונות השרים על פי הנביא?
מה היו עוונות נביאי השקר על פי הנביא?
מה היו עוונות עם הארץ על פי הנביא?
מה ביקש ה' מישראל במשל ומה זה בנמשל? האם הוא מצא? מה הוא עשה?

פרק כ"ג

מי הם שתי האחיות, מה שמותיהן ומדוע?
מה משמעות הזנות בפרק זה? מה גרמה זנות זו?
עם מי זנתה אהלה בתחילה? מה משך אותה?
עם מי עוד זנתה אהלה? מה היה סופה?
עם אלו עמים זנתה אהליבה?
מה ראתה אהליבה אצל בבל שמשך אותה? מה היא עשתה אז? מה קרה בסוף?
כיצד מכנה הנביא את המצרים? מה משמעות הדבר?
מה יהיה עונשה של אהליבה?
מה יעשו בבל לאהליבה?
איזה כוס תשתה אהליבה? כיצד מכנה הנביא את הכוס (3)?
מה יש באותה כוס? מה יקרה לאהליבה בעקבות שתייתה?
כיצד תשתה אהליבה את הכוס? מה הנמשל?
אלו עברות מדגיש הנביא אצל אהלה ואהליבה?
כיצד חיללה אהליבה את המקדש (2)?
כיצד התכוננה כל אחת מהן לביאת האנשים ששלחה לקרוא להם (5)?
הסבר: "ואומר לבלה ניאופים, עתה יזנו תזנותיה, והיא"!
את מי מכנה הנביא "אנשים צדיקים", מדוע? מה יעשו אותם אנשים?
אלו עונשים יבואו על האחיות?
מה יגרמו העונשים האלו לשאר הנשים? מה משמעות הדבר?

פרק כ"ד

מה התאריך של תחילת הנבואה? מה קרה ביום זה?
תאר את המשל שנצטווה הנביא לומר לישראל! הסבר את הנמשל!
היכן שפכה ירושלים את הדם? היכן לא? מה זה מסמל? מה יהיה עונשה?
מה מצוה ה' את יחזקאל לעשות עם הסיר בהמשך הדברים?
כיצד רצה ה' לטהר את ירושלים בתחילה וכיצד היא תיטהר עכשיו?
מה בישר ה' את הנביא ומה ציוה עליו לעשות בעקבות זאת?
מה מסמל כל אחד מהדברים בשאלה הקודמת?
אלו מנהגי אבל היו בזמן יחזקאל שאותם נצטווה יחזקאל שלא לעשות כשמתה אשתו?
מה מבשר ה' את הנביא בסוף הנבואה? מה יוכל לעשות הנביא בעקבות זאת?

בס"ד

שאלות חזרה לספר יחזקאל

פרק כ"ה

על מה שמחו בני עמון (3)? כיצד ביטאו זאת (3)?
איזה עם יירש את ארץ עמון? כיצד הוא יעשה זאת?
מה היה עונשם הסופי של בני עמון?
מה היה חטאם של מואב? מה היה עונשם? מהיכן התחיל העונש שלהם?
מה היה חטאם של אדום? מה היה עונשם? על ידי מי היה עונשם?
מה היה חטאם של פלישתים? מדוע עשו זאת? מה יהיה עונשם?

פרק כ"ו

מה התאריך של תחילת הנבואה על צור? מה משמעות הדבר?
מה היה חטאם של צור? מה יהיה עונשה?
לאיזה דבר הנביא מדמה את העונשים שיבואו על צור ומדוע?
האם מלך בבל יכבוש את צור בקלות או לא? הוכח!
תן ביטוי ל: השפלת כוחה של צור, הפסקת השמחה בצור, עוצמת הפרשים והרכבים של בבל, כמות הסוסים של צבא בבל.
מה יעשו איי הים ביום מפלת צור?
מה יעשו נשיאי הים ביום מפלת צור?
מה ייאמר בקינה שתינשא על צור?
למה מדמה ה' את מה שהוא יעשה לצור בחורבנה?

פרק כ"ז

כיצד מכנה הנביא את צור (2)? מה היא אמרה על עצמה?
למה מדמה הנביא את צור? מדוע?
ממה היתה האניה עשויה (באופן כללי)?
מי היו בצוות האניה (באופן כללי) ומה משמעות הדבר בנמשל?
מה עשו הלוחמים כדי להפחיד את אויבי צור?
תן ארבעה ביטויים המקבילים למילה סחורתך!
מה משמעות רשימת המסחר הארוכה של האניה?
מהם שלושת הסיבות שגרמו לטביעת האניה?
מה טבע יחד עם האניה? מה משמעות הדבר בנמשל?
מה יעשו יורדי הים כשיראו את מפלת צור (9)? למה יעשו זאת?
מהו תוכן הקינה שיקוננו יורדי הים על צור?

פרק כ"ח

מה אמר נגיד צור על עצמו? את מי הוא מסמל?
מה יהיה עונשו ומה זה יוכיח לו?
תאר את מצבו הטוב של מלך צור בתחילתו!
מה היו חטאי מלך צור (2)?
מה היה עונשו? כנגד מה כל עונש?
כיצד ימות מלך צור? מה זה בנמשל?
מה היו חטאי צידון, מה היו עונשיה?
כיצד מתאר הנביא את מצבו של עם ישראל לאחר הכרתת הגויים מסביבו?
אלו ברכות מבטיח ה' לישראל כשהוא יעניש את העמים (6)?

בס"ד

שאלות חזרה לספר יחזקאל

פרק כ"ט

מה התאריך של תחילת הנבואה בפרק זה ומה משמעותו?
למה ממשיל הנביא את פרעה ולמה את העם המצרי? מדוע?
מה חטאו הראשון של פרעה?
מה יהיה עונשם של מצרים במשל ובנמשל?
למה מדמה הנביא את מצרים ביחס לעם ישראל ומה זה גרם לישראל, מה הנמשל?
מה יביא ה' על מצרים, מה זה יגרום ובמשך כמה זמן?
באיזה אזור במצרים יהיה עונש זה? מה יהיה מסביב לארץ מצרים ומדוע?
מה יקרה לאחר סיום העונש ומדוע?
מה התאריך של הנבואה השניה? מדוע הוזכרה נבואה זו כאן?
היכן עבד מלך בבל קשה ומדוע? מה זה גרם לחייליו?
מה מבטיח ה' למלך בבל ובעקבות מה?
מה יקרה לישראת באותו יום?
מה "ירויח" הנביא באותו יום ומדוע?

פרק ל'

כיצד מכנה הנביא את היום שמתקרב? מה יקרה ביום זה למצרים ומה לשכנותיה?
מי הם סומכי מצרים, מה יקרה להם והיכן?
מי יצא באותו יום ובמה? להיכן יצאו ומדוע?
כיצד מכנה ה' את הבבלים (3)?
אלו ערים מוזכרות שיחרבו, ומדוע הנביא מזכיר כל כך הרבה ערים?
מה יקרה בערים האלו: נף, פי בסת, תחפנחס?
איזה עיר מכונה מעוז מצרים ומדוע?
מה קרה לזרוע פרעה הראשונה, ומה נעשה בה אחר כך, במשל ובנמשל?
מה יקרה לזרועו השניה של מלך מצרים, במשל ובנמשל?
מה יעשה ה' לזרועות פרעה ומה לזרועות מלך בבל (2)? מה יעשה מלך מצרים?
מה יעשה פרעה כאשר יישברו זרועותיו?

פרק ל"א

למי דימה פרעה את עצמו? למה ממשיל הנביא את אותו מלך?
מה מציין בנמשל: יופי הארז, גובה הארז, הצל של הארז, צמרתו בין עבותים?
אלו מים שתה הארז ואלו מים שתו שאר העצים?
תן ארבע מילים שונות למילה ענפים.
מה היה בתוך ענפיו של הארז ומה תחתיו, מה זה בנמשל?
תן שלושה עצים שלא דמו לארז ביפיו. מה זה גרם להם? היכן היו אותם עצים?
מה היה עוונו של הארז? מה היה עונשו?
מה יקרה עם הארז לאחר נפילתו במשל ובנמשל?
מדוע העניש ה' את הארז בצורה חמורה כל כך?
מה קרה לעצים האחרים בזמן שהארז נפל, במשל ובנמשל?
מה קרה לעצים שהיו בארץ תחתית כשהארז נפל ומדוע?
מה יהיה סופו של פרעה? מה הקשר לארז?

פרק ל"ב

למה דימה פרעה את עצמו? מה הוא באמת ומה הוא עושה בתפקיד זה? מה זה בנמשל?
איזה עונש יביא ה' על פרעה? פרט!
מה יקרה בשמים בזמן העונש של פרעה? מה זה בנמשל?
מה יעשו העמים שישמעו על שבר פרעה?
מה יקרה למי מצרים לאחר השמדתם של התנין? מה זה בנמשל?
מי יקונן את הקינה בפרק זה ועל מי?
מה מנבא הנביא על מצרים בנבואה האחרונה עליה?
מי ידבר על פרעה מהקבר, ומה הם יאמרו לו?
אלו עמים יראה פרעה בתוך הקבר (7)?
אלו דברים מיוחדים אמר הנביא על כל אחד מהעמים שהיו בקבר?
כיצד שוכבים גיבורים בקבר וכיצד שוכבים חללי חרב?
מה תהיה תגובתו של פרעה כשיראה את כל העמים האלו בקבר?
מדוע ה' מעניש את כל העמים האלו ומה ה' "ירויח" בכך?

בס"ד

שאלות חזרה לספר יחזקאל

פרק ל"ג

מה תפקידו של צופה שממנים בעיר?
מה אומר הנביא על מקרה שבו לא נזהר מי ששמע את השופר, ומה הוא אומר על מקרה שבו הצופה לא תקע בשופר?
מה הקשר בין צופה לנביא, לפי שתי השאלות הקודמות?
איזה פתגם של יאוש אמרו ישראל לאחר החורבן ומה אומר להם ה' על זה?
מה דינו של צדיק שבטח על צדקתו ועשה עוול, מה יהיה עם צדקותיו?
מה דינו של רשע ששב מרשעו ועשה משפט וצדקה, מה יהיה עם חטאותיו?
תאר את חזרתו בתשובה של הרשע!
מה אומרים ישראל על דרכו של ה' וכיצד מגיב ה'?
מתי בא הפליט אל יחזקאל, כמה זמן זה לאחר החורבן, מדוע התעכב כל כך?
מה קרה ליחזקאל לפני שבא הפליט?
מה הפתגם שאמרו יושבי החרבות בישראל? הסבר!
מה עונה להם הנביא על פתגם זה?
מה יהיה עונשם של אומרי הפתגם?
מה היה חטאם של האנשים שנדברו ביחזקאל? היכן דברו ומדוע?
כיצד ומדוע היו מגיעים אליו אותם אנשים?

פרק ל"ד

את מי רעו הרועים ואת מי לא רעו?
מה היה חטאם של הרועים? פרט!
מה הנמשל לרועים והצאן? מה הנמשל לכל אחת מהבעיות של הצאן?
מה קרה לצאן בעקבות חטאי הרועים? מה זה בנמשל?
מה יעשה ה' לרועים?
כיצד יחפש ה' את הצאן?
כיצד ירעה ה' את הצאן?
כיצד יטפל ה' בצאן במשל ובנמשל?
מה יעשה ה' לצאן השמנות? מדוע?
איזה רועים יקים ה' לצאן, ומה יעשה ה'?
תאר את הביטחון של הצאן בעתיד, במשל ובנמשל!
היכן יתן ה' את ברכתו? מה זה בנמשל? איזה עוד ברכה תהיה?
הסבר: "והקימותי להם מטע לשם".

פרק ל"ה

מהם חמשת העוונות של הר שעיר?
מה יהיה עונשו של הר שעיר?
תן שלוש דוגמאות של מידה כנגד מידה שינהג ה' עם הר שעיר!
מי היה ליד שעיר כשהוא ביזה את ישראל?כיצד הוא יודיע לו את זה?
הסבר: "ותגדילו עלי בפיכם והעתרתם עלי דבריכם"!

פרק ל"ו (עד פסוק ט"ו)

אלו דברים ספגו הרי ישראל מהגויים שמסביבם?
מה יהיה עונשם של הגויים? כיצד יעשה זאת ה'?
אלו ברכות מברך ה' את הרי ישראל?
כיצד היו הגויים מבזים את אדמת ישראל וכיצד מנחם אותה ה'?

בס"ד

שאלות חזרה לספר יחזקאל

פרק ל"ו (מפסוק ט"ז)

לאיזו טומאה משווה הנביא את הטומאה שהיתה לישראל? אלו חטאים הוא מדגיש?
מה קרה בעקבות יציאת ישראל לגלות? מדוע? מה היתה הרגשת ה' בעקבות כך?
מהי הסיבה שלא בגללה ה' גואל את ישראל? מהי הסיבה שבגללה כן יגאל ה' את ישראל?
מהם ארבעת השלבים בגאולה באופן כללי?
מהם המעשים השונים שיעשה ה' כשהוא יטהר את ישראל? פרט!
מה יזכרו ישראל בגאולה ומה הם יעשו בעקבות כך?
בעקבות בניית ערי ישראל מחדש, מה יאמרו הגויים? מה הם ידעו?
במה יהיו מלאות הערים החרבות שיתיישבו?

פרק ל"ז

מה ראה יחזקאל בתוך הבקעה? פרט!
מה שאל ה' את יחזקאל ומה הוא ענה לו?
מה ציוה ה' את יחזקאל להינבא? תאר את השלבים השונים!
מדוע שמע יחזקאל רעש?
על מה היה צריך יחזקאל להינבא שוב? מדוע? מה זה מסמל?
מה הפתגם שאמרו ישראל? הסבר!
מה הנמשל לנבואת העצמות היבשות ותחייתן?
איזה מעשה ציוה ה' את יחזקאל לעשות עם העצים? פרט!
מה מסמל מעשה זה? פרט!
בעקבות האיחוד, אלו ארבע ברכות מבטיח ה' לישראל שיהיו "לעולם"?
מה ידעו הגויים, בעקבות מה?

פרק ל"ח

מי הוא גוג?
מה יגרום לגוג (מבחינת ה') לבוא למלחמה על ישראל?
אלו עמים יילחמו יחד עם גוג?
באיזה זמן תהיה המלחמה על פי תאור הנביא (3)?
כיצד מכנה הנביא את ארץ ישראל (3)?
אילו דימויים נותן הנביא לעלייתו של גוג על הארץ (2)? מה משמעות הדימויים?
מה הסיבה שגוג, מבחינתו, רוצה לצאת למלחמה?
כיצד מכנה הנביא את עם ישראל (5)?
הוכח שהעמים היו בטוחים בנצחונו של גוג על ישראל!
מה מטרת המלחמה מבחינת ה'- באופן כללי?
עם אילו רגשות יצא ה' למלחמה על גוג (3)?
מה יקרה כשה' יבוא על אדמת ישראל (3)?
מי יעזור לה' להרוג את אנשי גוג?
אילו עונשים יביא ה' על גוג (6)?

פרק ל"ט

כיצד מתאר הנביא את שבירת הכוח של גוג?
היכן יפול גוג ואגפיו ומה ייעשה בגופותיהם?
מי עוד ייענש חוץ מצבא גוג?
במה יבערו תושבי ישראל אש ובמשך כמה זמן? מה הם יפסיקו לעשות בעקבות כך?
מהי המידה כנגד מידה שתהיה לצבא גוג?
היכן ייקבר המון גוג? היכן זה? מה יהיה שמו החדש של המקום? מה עוד ייבנה באזור זה?
מי יקבור את גוג ומדוע? במשך כמה זמן?
מה תגרום לישראל העובדה שהם יקברו את גוג? מדוע?
אלו צוותים יעבדו לאחר הזמן הזה? מה תפקידו של כל צוות?
את מי מזמין ה', לשם מה הוא מזמינם ומדוע?
למה מדמה הנביא את בשר לוחמי גוג?
בעקבות המלחמה, מה יבינו הגויים ביחס לעונשים שקיבל עם ישראל מה'?
מה מבטיח ה' לישראל בעקבות המלחמה?

תשובות לשאלות חזרה לספר יחזקאל

פרק א'

בשלושים שנה לשנות היובל, בשנה החמישית לגלות יהויכין, ברביעי בחמישה לחודש (ה' תמוז).
יחזקאל בן בוזי הכהן, בארץ כשדים על נהר כבר (בתל אביב).
מהצפון, הביאה איתה ענן גדול ונוגה מסביבו, ואש מתלקחת ומתוכה כעין החשמל.
ארבע חיות, כמראה דמות אדם.
מלפנים- אדם. מימין- אריה. משמאל- שור. מאחור- נשר.
רגליהם- רגל ישרה- ללא מפרקים. כף רגליהם- עגולה ככף של רגל של עגל. נוצצים כמו נחושת מלוטשת.
16, 4 לכל פנים. מתחת כנפיהם.
16, 4 לכל פנים. 2 מכסות את הגויה- הגוף. ו-2 פרושות למעלה תחת הרקיע שמעליהם.
כגחלי אש בוערות כמראה הלפידים.
4, אצל רגלי החיות.
כאשר יהיה האופן בתוך האופן.
מלא עיניים.
עומדים, הולכים, מתנשאים.
קול מים רבים, קול שדי, קול המולה כקול מחנה.
היה מרפות את כנפיהן. כאשר היה קול מעל לרקיע (קול ה' שמדבר).
רקיע ומעליו כסא ועל דמות הכסא כמראה אדם.
ממראה מתניו ולמעלה אש עם חשמל ומסביבה בית סביב, וממתניו ולמטה מראה אש ונגה כמו מראה הקשת מסביב.
א. רגלי החיות ב. האופנים. ג. הרקיע ד. כסא הכבוד.
נפל על פניו, מפחד.

פרק ב'

שיעמוד, הגיעה רוח והעמידה אותו על רגליו.
גוים המורדים אשר מרדו בי, קשי פנים- חצופים, וחזקי לב- עקשנים.
"כה אמר ה' אלוקים"- שהוא מדבר בשם ה'.
יתכן שכן ויתכן שלא ומסתבר יותר שלא, שידעו כשזה יקרה שנביא היה בתוכם.
סרבים וסלונים- סוגי קוצים, עקרבים.
שלא יאמר שהוא לא מסכים לאכול את המגילה- שאצל נביא כמותו זה מרד.
יד שלוחה אליו ובה מגילת ספר.
מגילה (מגולגלת) שהיא כתובה מלפנים ומאחור וכתוב עליה צרות המביאות לקינים- שירי אבל, והגה- המיה, והי- בכי.

פרק ג'

לאכול את המגילה. פתח את פיו וה' הוא שהאכיל אותו את המגילה.
שיאכל אותה בעצמו ו"בטנך תאכל ומעיך תמלא". היתה בפיו כדבש למתוק.
עם עמקי שפה- ששפתם קשה להבנה, וכבדי לשון- שדיבורם לא מובן.
הם היו שומעים לו.
כי הם לא רוצים לשמוע אל ה', כי הם חזקי מצח- עזים, וקשי לב- עקשנים.
הוא נותן את פניו ומצחו חזקים לעומת פניהם ומצחם ואף יותר- כשמיר חזק מצור.
קול רעש גדול שאומר ברוך כבוד ה' ממקומו.
רוחו היתה מרה. כי ה' הכריחו- ויד ה' עלי חזקה.
הלך לתל אביב וישב משמים- מבוהל בתוך הגולים שבעה ימים.
להיות צופה ולהזהיר את העם.
אם לא יזהיר את הרשע- הרשע ימות בעוונו ואת דמו יבקש ה' מהנביא. אם יזהיר אותו- הרשע ימות בעוונו והנביא הציל את נפשו.
אם לא יזהיר את הצדיק- הוא ימות בעוונות ואת דמו יבקש ה' מהנביא. אם יזהיר את הצדיק- הוא יזהר ויחיה והנביא הציל את נפשו.
כי הוא שב מצדקותיו ומתחרט עליהם.
בפרק א' יחזקאל עמד והמראה התקרב אליו, בפרק ג' יחזקאל מגיע והמראה כולו כבר נמצא שם.
להסגר בתוך ביתו. המשיל אותו כאילו הוא אסור בעבותים.
יהיה אסור לו להוכיח את ישראל. כאשר ה' יגיד לו לדבר בדבריו.

בס"ד

תשובות לשאלות חזרה לספר יחזקאל

פרק ד'

לקחת לבנה ולשים אותה לפניו ולחקוק עליה צורת העיר ירושלים ולעשות עליה כמין מצור.
לבנות לידה דיק- מגדל תצפית, לשפוך עליה סוללה, לשים עליה מחנות- חילים ולשים עליה כרים- אילי ברזל מסביב.
הוא מצווה לשים מחבת ברזל בינו ובין הלבנה, יחזקאל מסמל את ה' הלבנה את ירושלים וזה מסמל שה' לא ירצה לשמוע אותם יותר, המחבת- דומה לקיר. ברזל- חומר חזק.
על צד שמאל- 390 יום כנגד ממלכת ישראל הנמצאת בצפון- שמאל, על צד ימין- 40 יום כנגד ממלכת יהודה הנמצאת בדרום- ימין. בכך הוא נושא- סובל את עוונם.
לחם שעשוי מחיטים, שעורים, פול, עדשים, דוחן וכוסמים- 20 שקל ליום. מים- שישית ההין ליום.
כמו עוגת שעורים- שלא נאפת טעימה. על גללי צאת האדם.
שהיא לא תאפה על גללים- כי נפשו לא רגילה בדברים כאלו מאוסים. שיאפה את זה על צפיעי הבקר במקום זה.
יהיה בירושלים מצור ולא יהיה מה לאכול ולכן יאכלו לחם העשוי מכמה מינים וגם לא יהיה חומר בערה ויאפו על גללי אדם.

פרק ה'

מחרב. זה מסמל את עוצמת ההרג שתהיה בירושלים.
ראשו וזקנו. לחלק לשלושה חלקים. חלק אחד- לשים על הלבנה ולשרוף בסוף הימים שהוא ישכב בביתו. חלק שני- לפזר סביב בעיר ולהכות אותו בחרב. חלק שלישי- לפזר לרוח וה' יריק אחריהם חרב.
מהמעשה הזה של הנביא שמסמל את העתיד לקרות בירושלים.
דבר טוב שעשה להם ה'- שהיא עיר מרכזית וחשובה.
כי הם מאסו את משפטיו והגויים כלל לא צוו וממילא גם לא מאסו.
בגלל שהייתם המון- בכסף וברכוש וכו' התחלתם להתגאות ועזבתם את חוקי.
שהגויים לפחות היו נאמנים לאלוהיהם וישראל לא היו נאמנים לה'.
שה' יעשה מה שהוא עוד לא עשה מעולם וגם לא יעשה. לכך שאבות יאכלו את בניהם ובנים יאכלו את אבותם.
העם הנמצא בעיר ימות ברעב הנמשל לשריפה. חלק נוסף ימותו בחרב והחלק האחרון יגלו.
חרבה, חרפה, גדופה- מבוזה, מוסר- יקחו לקח ממנה, משמה- תגרום בהלה לרואים אותה. גם לעיני כל עובר.
חיצי הרעב. להשחית- להרוג את ישראל.
חיה רעה, דבר, דם- פצעים, רעב, חרב.

פרק ו'

על הריסת כל העבודה זרה מהארץ.
הרים וגבעות אפיקים וגאיות.
גילולים, מזבחות, חמנים, במות.
פגריהם יפלו לפני גילוליהם, עצמותיהם יפוזרו לפני המזבחות.
יקבלו עונש על אשמתם- כאילו הם אשמים בעבודת עובדיהם עליהם.
פליטי חרב, לגויים.
את מה שהם שברו את ליבו של ה' בליבם ועיניהם הזונות. זה יגרום להם לריב עם עצמם על מה שעשו- ונקוטו בפניהם. הם ידעו שה' לא עשה להם את העונש לחינם.
להכות בכפו, לרקוע ברגלו, לומר אח- אוי. על כל התועבות שעשו ישראל שיגרמו לעונשים.
הרחוק- בדבר ימות. הקרוב- בחרב יפול. הנצור- ברעב ימות.
על כל גבעה רמה, בכל ראשי ההרים, תחת כל עץ רענן, תחת כל אלה עבותה.
ממדבר (פארן- בדרום הארץ) עד דבלתה- לרבלה (ד' ו-ר' מתחלפות)- בצפון הארץ.

פרק ז'

קץ. בקרוב.
כי הוא נותן את עונש דרכיה וכל תועבותיה שעשתה- עליה.
אחת רעה- רעה מיוחדת.
הצפירה- כתר- של מלך בבל יצא להעניש אתכם. צץ המטה- המקל שבו יכה אתכם מלך בבל הוציא ציץ- תחילת הפרח- שהוא כבר מוכן. הזדון- הרשע של מלך בבל, פרח- מוכן.
לא ישאר מישראל כלום- לא מהם ולא מהמונם- מההמון שיש להם מכל דבר, ולא מהמהם- כמו מהם מהם- היינו שלא ישאר מהם כלום, ולא נה- בכי, שלא יהיה אפילו בכי עליהם.
כי גם כך יקחו עוד מעט את כל האדמות מכולם.
לקראת המלחמה תוקעים בשופר, אף אחד לא הולך כי כולם מפחדים.
ליונים שעפות בגיא- עמק, שכולם הומות- כך הם יהמו מצער.
הידים- ייחלשו, "יעשו במכנסים", חגירת שקים, יכסה אותם פחד גדול, יתביישו, ימרטו שערותיהם.
כי אין להם צורך בו- שאי אפשר לאוכלו במצור. כי הוא גרם להם להכשל ולהענש בעוונם.
אחד- שהתגאו בגללו (כמבואר בתשובה הבאה), שתים- שעשו ממנו עבודה זרה.
ותפארת תכשיטו- שמו אותו לגאוה להם. היינו שבגלל התכשיטים שלהם הם התגאו.
ישראל- שה' צופן- שומר אותם. הבבלים הרשעים.
הכסף והזהב, ישראל (צפוני), ירושלים.
שרשרת ברזל. לסמל את לקיחת השבויים בשבי.
כריתה. על ישראל.
מהנביא- חזון. מהכהן- תורה. מהזקנים- עצה.
המלך- יתאבל. נשיא- ילבש בגדים המתאימים לשממה. עם הארץ- ייבהלו ידיהם.

בס"ד

תשובות לשאלות חזרה לספר יחזקאל

פרק ח'

בשנה השישית לגלות יהויכין, בחודש השישי בחמישה לחודש.
ראה דמות על הכסא שממנה נשלחה תבנית יד שלקחה אותו בציצית ראשו ורוח נשאה אותו לירושלים.
לשער החצר הפונה צפונה. הוא ראה את סמל הקנאה המקנה.
כדי להרחיק את ה' מעל המקדש.
הוא ראה חור בקיר והוא נצטווה לחפור בחור.
הוא ראה שעל הקיר חקוקות כל מיני צורות של עבודה זרה ו- 70 אנשים מקטירים קטורת לעבודה זרה והחדר מלא עשן.
זקני ישראל- כנראה הסנהדרין- השופטים. כי הם אומרים שה' לא רואה אותם כי ה' עזב את הארץ.
לשער בית ה' הפונה צפונה. הוא ראה שם את הנשים יושבות ומבכות את התמוז.
25 אנשים משתחוים קדמה ואחוריהם אל היכל ה', והם שלחו את הזמורה- הפחה מלמטה- לכיוון ההיכל, כדי לבזות את ה'.
שינה "אפי"- של ה' ל"אפם"- שלהם. מפני כבוד ה' לא רצה לכתוב שהם שלחו לאפו של ה' ולכן כתב כאילו שלחו אל האף שלהם.
שה' ישחית אותם בחמה, והם יקראו אליו בקול גדול והוא לא ישמע אליהם.

פרק ט'

שמע קול שאומר קרבו פקודות העיר- מי שממונה על העיר, וכל אחד עם כלי משחתו- שאיתו הוא משחית בידו. הוא ראה ששה אנשים כאלה מגיעים ועוד איש אחד לבוש בדים עם קסת של סופר במתניו.
לעבור בירושלים ולהתוות תו על מצח האנשים שמצטערים על התועבות שנעשות בתוכה.
להשחית את כל אנשי ירושלים שאין עליהם תו ולהתחיל מהאנשים שבמקדש.
בזקנים שהקטירו לעבודה זרה. כי הם אמורים להיות הכי צדיקים.
שה' לא ישחית את כל ישראל. שעוון ישראל גדול מאוד ולכן זה עונשם.
כי הם אומרים שה' עזב את הארץ והוא לא רואה אותם, מהזקנים שגם כן אמרו כך (בפרק ח').

פרק י'

לקחת מלא חפניו גחלי אש מבין האופנים שבמרכבה ולהשליך על ירושלים.
מימין- מדרום לכניסה לבית ה'. זה גרם לחצר להתמלא ענן.
הכרובים הם החיות של פרק א'. הגלגל הוא האופן שבפרק א'.
מהמרכבה למפתן בית ה'. זה גרם לבית להתמלא ענן ולחצר להתמלא נגה.
אחד הכרובים שלח את ידו ולקח אש מבין החיות ונתן לאיש לבוש הבדים.
בפרק זה כתוב שבשרם וגביהן וידיהם וכנפיהם והאופנים מלאים עיניים ובפרק א' כתוב רק על הגב שלהם שהוא מלא עיניים.
בפרק א' כתוב פני שור ופה כתוב במקום זה פני כרוב. ההסבר הוא שיחזקאל התפלל לרחמי ה' ובמקום פני שור שמסמל דין (חטא העגל) מה שהוביל עכשיו את המרכבה היה פני כרוב- תינוק שמסמל רחמים, וזה מסמל שהשחתת ירושלים תיעשה ברחמים.
היא עברה משם למפתן הבית (יחד עם כבוד ה' עליה).

פרק י"א

יאזניה בן עזור ופלטיהו בן בניה שהיו שרי העם, שהחטא הגדול הזה היה במנהיגים.
החושבים און-עבירות, והיועצים עצת רע על ירושלים.
במודגש- הסיסמה. לא בקרוב- המלחמה, ולכן בנות בתים, היא – ירושלים הסיר- שיגן עלינו מפני אש המלחמה, ואנחנו הבשר- שנמצא בסיר ויוגן מפני האש.
שיהיו יותר חללים- הרוגים בירושלים.
היא הסיר שבתוכה יישרף הבשר שזה החללים שיהיו בירושלים. הוא סותר אותה כשהוא אומר שהיא לא תהיה להם לסיר שיגן עליהם אבל הם כן יהיו לבשר שיישרף באש.
את פלטיה בן בניה מת. זה מראה שהגזירה הזו היא סופית ואי אפשר יותר לשנות אותה. הוא קרא אל ה' מרוב צער.
רחקו מעל ה'- אינכם מעם ישראל, לנו היא נתנה הארץ למורשה. לאחיך- שנים וחצי השבטים שגלו, אחיך- שאר עשרת השבטים שגלו, אנשי גאולתך- גלות יהויכין.
שהם יחזרו לארץ ויתקבצו מכל הגויים.
יסירו את כל השיקוצים- העבודה זרה. יתן להם לב חדש ורוח חדשה, כדי שיעבדו אותו.
לאנשי ירושלים. הם ייענשו ויצאו לגלות. שהם אמרו שהארץ תהיה שלהם ובסוף הם יהיו בגלות.
להר הנמצא מקדם- מזרח לעיר. מצד אחד- הוא עוזב את המקדש. מצד שני- הוא לא מתרחק מהמקדש כי הוא מצפה לחזור אליו.
רוח לקחה את יחזקאל לארץ כשדים ויד ה'- הנבואה- עלתה מעליו. סיפר את כל הנבואה לאנשי הגולה.

בס"ד

תשובות לשאלות חזרה לספר יחזקאל

פרק ט"ז

המקור שלכם והמקום שבו נולדתם היה מארץ רשעה- ארץ הכנענים והחיתים.
לא חתכו לה את הטבור, לא רחצו אותה כדי להחליק את בשרה, לא מלחו את בשרה כדי להקשותו, לא חיתלו אותה כדי לחממה.
שהיא מתגוללת בדם שלה. אמר לה שתחיה למרות הדם הזה ותהיה רבבה- גדלה כמו צמח השדה.
שהיא כבר הגיע לעת דודים- זמן אהבה, הוא התחתן איתה וכרת איתה ברית.
התינוקת- ישראל, עזובה- אף אחד לא עזר להם, הושלכה על פני השדה- הצרות שעשו להם המצרים, דאגת ה' לתינוקת- יציאת מצרים, כריתת הברית- מעמד הר סיני, הלבושים היפים- המשכן, התכשיטים- המצוות.
סלת דבש ושמן, למן שהיה במדבר.
ביופי המושלם שלה, ה' נתן עליה יופי זה.
כי היא בטחה ביופיה ובשמה- פרסומה. כל מי שעבר עליה, שהיא עבדה עבודה זרה.
נתנה לפני מי שזנה איתה, ובנמשל- עשתה עם זה עבודה זרה ונתנה לפניהם את האוכל שלה.
לא באות ולא יהיה- מעולם לא היה ולעולם לא תהיה בגידה נוראית כזו.
שחטה אותם וזבחה אותם למי שזנה איתה, ובנמשל- לעבודה זרה.
מצרים, אשור, בבל.
הוא גרע- הפחית את חוקה- פרנסתה וגם נתן אותה ביד בנות פלישתים ששונאות אותה.
אישה זונה שלטת- שאף אחד לא שולט עליה והיא עושה כרצונה.
זונה רגילה במקום אחד והיא זנתה בהרבה מקומות. 2. זונה רגילה מבזה את האתנן שנותנים לה והיא לא. 3. לזונה רגילה נותנים מתנה והיא נתנה מתנות לשוכבים עמה. 4. לזונה רגילה באים אנשים מעצמם והיא שיחדה את האנשים שיבואו אליה.
משפט נואפות ושופכות דם, יראו ערותה, יפשיטו את בגדיה וישאירו אותה ערומה, יקחו את כליה היפים.
סקילה, חרב, שריפה (של הבתים). כל מי שהיא היתה עריבה- נעימה עליו, כל מי שהיא אהבה וגם כל מי שהיא שנאה. קהל רב, נשים רבות.
כאמה בתה- הבת מתנהגת כמו האמא שלה. הם רשעים כמו הכנענים מהעבר.
את מתנהגת כאילו ההורים שלך היו רשעים כמו הכנענים (למרות שהיו באמת צדיקים).
שומרון- האחות הגדולה- שהיו עשרה שבטים עם שטח גדול- יושבת משמאלה- צד צפון. סדום- האחות הקטנה- שלא היו הרבה כמו ירושלים- יושבת מימינה- צד דרום.
עוונות אחיותיה היו מעט לעומת עוונותיה, סדום לא עשתה כמו עוונותיה של ירושלים ושומרון אפילו כחצי מחטאותיה לא עשתה.
גאוה מתוך שובע גדול. לא החזיקו יד עני ואביון.
בכך שכשאחיותיה חטאו היא שפטה אותם בליבה ועכשיו בחטאיה היא גרועה מהן, שהיא עשתה רשעיות כמו אחיותיה לצדיקות לעומתה.
כדי שהיא תתבייש מהן על כך שהיא ניחמה אותן כשגם היא קיבלה עונש על חטאיה.
שהיא תשוב בחזרה לקדמתה- למצב שבו היא היתה בעבר.
שומרון וסדום תהיינה הבנות שלה- תחת שליטתה.
לא יהיה לה פתחון פה- להתאונן לפני ה' על עונשה המרובה- מגודל הנחמה שתהיה לה.

פרק י"ז

כח- גדול הכנפים, ארך האבר. יופי- מלא הנוצה, אשר לו הרקמה. מלך בבל.
ירושלים, החשובים שבעיר- השרים.
החשוב שבענפים הרכים שבראש העץ. למלך יהויכין.
ארץ של סוחרים. בבל.
צדקיה, היה יכול לצמוח היטב- להיות מלך חזק.
גפן מתפשטת (לרוחב ולא ולגובה). שמלכות יהודה לא תוכל להתנשא אלא תהיה תחת בבל.
מלך מצרים חלש ממלך בבל.
להפנות אותם לנשר הראשון, הפנתה אותם לנשר השני, צדקיה מרד במלך בבל ופנה למלך מצרים.
יעקור אותה משרשיה, יקצוץ את פירותיה, ייבש את עליה. מעט- לא בזרוע גדולה ובעם רב.
ימות בבבל- המקום של המלך שהמליך אותו.
כן אך מעט מאוד.
הפר את השבועה למלך בבל. חילל את ה' בכך שהפר את השבועה שנשבע בשמו.
משיח צדקנו.
הר המוריה- בית המקדש.
מלכי האומות, העמים עצמם.

פרק י"ח

אבות יאכלו בוסר ושיני הבנים תקהינה. האבות אכלו פירות חמוצים והשיניים של בניהם קהות- נהיות לא חדות. משמעותו- האבות חוטאים והבנים סובלים. זה גרוע כי זה מביא את הבנים לייאוש כי אומרים שיקבלו את עונש אבותיהם.
כל הנפשות הן של ה' ולכן אין שום סיבה שיעניש את הבן עבור האב, א. כי הוא יכול להעניש את האב אף לאחר מותו ב. הוא אוהב את הבן כמו את האב.
לא אכל זבחים של עבודה זרה על ההרים. לא ציער אף אחד. היה מחזיר משכון כאשר היה צורך בכך.
הרשע עשה (אח- קריאת צער- אוי) כל אחת מהעבירות האלה.
למה לא יסבול הבן בעוון האב. כי הוא שמר את חוקי ה' ולכן יחיה.
הנפש החוטאת היא תמות. בן לא נושא בעוון אביו ואב לא נושא בעוון בנו.
יחיה. כי ה' לא מעניש כי הוא חפץ במות הרשע אלא בחזרתו בתשובה והוא כבר שב. נמחקים.
ימות. לא יזכרו צדקותיו. כי הוא בגד בה' ושב מצדקו- מתחרט עליו.
ישראל אומרים- לא יתכן- אינה אפשרית דרך ה'. ה' אומר- דרכיכם לא יתכנו- אינן אפשריות.
שישובו מכל פשעיהם. 2. שישליכו את כל פשעיהם. 3. שיעשו לב חדש ורוח חדשה.

בס"ד

תשובות לשאלות חזרה לספר יחזקאל

פרק י"ב

ביום- מביתו לבית אחר בעיר. בלילה- לגלות אל מחוץ לעיר.
לשאת על כתף- סימן לדרך ארוכה. לשאת בעלטה- חושך מוחלט- סימן לפחד שיזהו אותו ובושה משכניו. לכסות פניו- מאותה סיבה.
על ישראל. על הנשיא- המלך. שהמלך יצא לברוח לגולה בבושה גדולה.
הוא יעזור לחיילי בבל לתפוש אותו.
כי יוציאו לו את עיניו ברבלה.
ה' יזרה אותם לכל רוח ויריק אחריהם חרב.
כדי שיספרו בגלות את כל תועבותיהם ואז ידעו שהעונש הגיע להם.
ברעש- רעדה, ברגזה- פחד, בדאגה. שככה יאכלו בני ישראל במלחמה- מרוב פחדם.
ארכו הימים- עד שצריכה להתקיים הנבואה, ואבד כל חזון- הנבואות על החורבן לא יתגשמו בסוף. הנביא אומר: קרבו הימים- של התקיימות הנבואה, וכן קרבו ודבר כל חזון.
החזון אשר הוא חוזה לימים רבים ולעיתים רחוקות הוא ניבא- שיקח עוד הרבה זמן עד שיקרה החורבן. ההבדל- במשל הראשון הם אומרים שהנבואה תתבטל. במשל השני- תידחה.

פרק י"ג

הניבאים מליבם, הנבלים. לשועלים בחרבות, כמו ששועל מחפש את הפרצה כדי להכנס בה כך נביאי השקר חפשו את האנשים חסרי האמונה בה' כדי לשכנעם.
לא עלו בפרצות- כדי לחסום את האויב, הכוונה בכך- לתפילה לה' שיעצור את האויב. לא גדרו גדר בפרצה, כדי שהאויב לא יוכל להכנס, הכוונה בכך- להחזרת העם בתשובה- ואז לא תהיה פרצה.
בסוד- חבורת עמי לא יהיו- שאינם נחשבים יותר מישראל בעולם הזה. ובכתב בית ישראל לא יכתבו- לעולם הבא. ואל אדמת ישראל לא יבואו- בתחית המתים.
מחיצה של קנים (שאיננה חזקה). את חוסר האמונה המבדיל בינם לבין נביאי האמת.
נביאי השקר, בטיח תפל- שאינו טוב, את זה שהם חיזקו חוסר אמונה זה בשקריהם.
גשם שוטף, אבני אלגביש, רוח סערה. זה מסמל שחוסר האמונה של ישראל בנביאי האמת יסתיים בחורבן כשיראו שנביאים אלו צדקו, וזה יהיה בכעס גדול מאת ה'.
כסתות- שהיו שמות אותם על אצילי- מרפקי ידיהן. מספחות- מטפחות- שהיו שמות בראשי האנשים הבאים אליהן.
להיות פורחות מהגוף- היינו למות.
פתותי- פתיתי לחם. שעלי- חופני שעורים.
חילול ה'- כשיתברר ששיקרו, ואנשים חשבו שהן דברו בשם ה'. שהם הכאיבו את לב הצדיקים כשאמרו להם שימותו, וחזקו את הרשעים וגרמו להם לא לחזור בתשובה.

פרק י"ד

הם חושבים על עבודה זרה ועובדים אותה גם בפועל.
שה' ייענה לבקשותיהם.
להענות לבקשתם- לא הסכים. לענות להם- כן הסכים. כדי לתפוש אותם בליבם- להראות להם כמה הם רעים- שעובדים עבודה זרה ובאים לדרוש ממנו בקשותיהם.
ה' יתן את פניו- כעסו באיש ההוא. 2. יעניש אותו כך שהוא ינתן לאות- סימן לעונש הקזה על עברה זו, ולמשלים- שיתנו אותו בתור דוגמא לעונש קשה. 3. יכרית אותו מקרב עמו.
כי הוא כבר דיבר נבואות שקר לעם בעבר ועכשיו הפיתוי זה חלק מהנסיון שלו.
יושמד מישראל ועונשו יהיה כמו מי שעובד ע"ז ודורש את נביאי האמת (לעיל שאלה 4), כי הוא גרם לישראל לתעות בדרכם ולהיטמא בכל פשעיהם.
שלמרות צדקתם לא הצליחו למנוע את הצרות שהיו בזמנם. נח- לא מנע את חורבן העולם. דניאל- לא מנע את חורבן המקדש- של ישראל. איוב- לא מנע את מיתת קרוביו- משפחה.
חרב, חיה רעה, דבר, רעב.
כדי לומר שאע"פ שבדרך כלל הצדיקים לא מצילים אחרים יחד איתם, בירושלים לא יהיו שלושה צדיקים כאלו ויבואו כל העונשים ביחד ובכל זאת תישאר פליטה.
כדי שיבואו לגולה ויראו הגולים את מעשיהם הרעים, וידעו הגולים שה' לא הענישם לחינם וזה ינחם אותם.

פרק ט"ו

אם יש לו פירות- כן. אם אין לו פרות- לא, כי הוא עץ חלש ואי אפשר לעשות איתו מלאכה ואפילו יתד לתלות עליו משהו- אי אפשר לעשות ממנו.
רק להבעיר איתה אש.
אם כבר אכלה את שני הקצוות של הענף אש, והענף עצמו כבר לא לח אלא יבש.
הגפן- ישראל. הפירות- המצוות שאמורים לעשות. עצי היער- הגויים. האש שאכלה כבר- גלות יהויקים וגלות יהויכין. האש שתאכל- גלות צדקיה.

בס"ד

תשובות לשאלות חזרה לספר יחזקאל

פרק י"ט

בית המלוכה של ממלכת יהודה. שפעם היא היתה חזקה.
המלך יהואחז. גויים התאספו אליו ותפשו אותו במלכודתם והביאו בחחים למצרים.
המלך יהויקים. גויים תפשו אותו ברשתם ומלכודתם, והביאו אותו בסוגר וחחים למלך בבל כדי שיביא אותו במצודות- בית הסוהר.
חזק- השני, הוכחה- היו צריכים בשבילו גם רשת וגם סוגר (ולראשון רק מלכודת וחחים). רשע- השני, הוכחה- הוא גם החריב את עריהם של ישראל והארץ נהיתה שוממה משאגתו.
נתחזק במלוכה אבל אחר כך הזיק לישראל- האדם.
צדקיה, צמחה על מים רבים, היו לה ענפים חזקים וגבהה מאוד.
היא תיעקר, רוח הקדים- מלך בבל- ייבש פירותיה, את ענפיה תאכל אש.
בענפים החזקים, לפירות של הגפן, סימן לכך שהפורענות תתחיל בחשובים ותעבור לפשוטי העם.
עכשיו זה קינה- שיר אבל, וכשתקרה הנבואה בפועל- אז היא תהיה קינה ויקוננו אותה.

פרק כ'

שהוא האלוהים שלהם- ישגיח עליהם. שיוציא אותם ממצרים ויביאם לארץ ישראל.
צבי היא לכל הארצות. מפוארת יותר מכל הארצות.
שישליכו את העבודה זרה, המשיכו לעבוד עבודה זרה.
לשפוך כעסו עליהם, כדי שלא יתחלל שמו לעיני מצרים לאחר שכבר הבטיח להוציא את ישראל.
לסימן בינם לבין ה' שה' מקדש אותם- שנתן את יום מנוחתו להם למנוחה, ושהוא האלוהים שלהם.
לא הלכו בחוקים, מאסו את המשפטים, חללו שבת (וגם עבודה זרה במחשבה).
לכלות אותם במדבר, כדי שלא יתחלל שמו לעיני מצרים לאחר שכבר הבטיח להביאם אל ארץ כנען, נשבע להם שלא ייכנסו לארץ כנען.
שלא ילכו בדרך אבותיהם וישמרו חוקיו, לא שמעו לו והמשיכו בדרך אבותם ובאותם חטאים.
לכלות אותם במדבר, כדי שלא יתחלל שמו לעיני מצרים לאחר שכבר הבטיח להביאם אל ארץ כנען, נשבע שתהיה בעתיד גלות לעם ישראל.
לאחר שישראל חטאו רבות, נתן להם ה' ללכת בדרכים לא טובות.
לאחר שחטאו ישראל רבות נתן להם ה' להיטמא בכך שיעבירו את בניהם הבכורים באש כמתנה לעבודה זרה כדי שהוא ישימם- יענישם ויעשה אותם שממה.
עבודה זרה, שלח להם על ידי הנביאים שהבמות שהם מקריבים עליהם לע"ז אינן חשובות בכלל אלא רק בגלל שהם מגיעים אליהם, המשיכו להחשיב את הבמות ("ויקרא שמה במה עד היום הזה").
שה' לא יחריב את המקדש, ואם הוא יחריב בכל זאת, אז הם רוצים להיות כמו הגויים ולעבוד ע"ז. יחזקאל ענה להם שהם ממשיכים לעשות רע ולכן המקדש ייחרב, ומה שהם חושבים להיות כגויים- לא יהיה, כי ה' ימלוך עליהם בכעס גדול.
א. הוא אומר להם ראו כמה הכעיסו אבותיכם אותי בכל התקופות ולא כיליתי אותם, אבל עכשיו כבר אינני יכול לסלוח עוד ואני מחריב את המקדש. ב. הוא מראה להם שלמרות כל חטאי ישראל ה' לא השמידם בגלל החשש מחילול שמו, כל שכן שעכשיו לא יוכלו לעזוב אותו ולהיות כגויים לאחר שיחריב את המקדש.
יוציא אותם משם, בכעס גדול.
למדבר העמים, יעשה איתם ברית חדשה וגם ישפוט אותם שם ויברור את הפושעים ולא יביאם לאדמת ישראל.
כי אתם ממשיכים לעבוד ע"ז וכשתענשו יהיה חילול ה' כי יאמרו שעבדתם את ה' ובכל זאת נענשתם, ולכן מכיוון שגם כך אתם עובדים ע"ז אז הפסיקו לעבוד אותי.
כשהם יעבדו אותו בלבד, בהר מרום ישראל- הר הבית.
את דרכיהם הרעות לעומת הטובה שה' עושה להם עכשיו, יריבו עם עצמם על כל הרעות שעשו.

פרק כ"א

אדמת ישראל- ירושלים, המלחמה של בבל בהם, הריגת צדיקים ורשעים.
שהם אומרים לו שהוא מושל משלים והם אינם מבינים אותם, שיגיד להם ישר את הנמשל.
מפני שאינם מצטערים על העברות של הרשעים, או מפני שכאשר יש השחתה גדולה אין מבחינים בין צדיק לרשע.
כל הגויים שנמצאים בין ירושלים לבבל, מכיוון שהיא כבר יצאה להרוג את ירושלים בכל מקרה.
להאנח בשברון מתנים ובמרירות, כדי שכאשר ישאלו אותו מה זה יגיד להם שתבוא שמועה רעה. ימסו הלבבות, ירפו הידים, הרוחות יכהו- יישברו, הברכים- יהיו מים- יעשו במכנסים מפחד.
חודדה- כדי להרוג. לוטשה- כדי שיהיה לה ברק שיפחיד את רואיה.
כי אולי החרב מיועדת לגויים, שהחרב מיועדת אליהם.
כדי שהיא תהיה יפה וראויה להיתפש ביד ההורגים.
לזעוק, לילל, לספוק ידו על הירך, להכות כף אל כף. על הפורענות שהחרב תעשה בישראל.
האם ישראל יחזרו בתשובה כשהיא תצא מתערה ותפחיד אותם, אם יחזרו בתשובה- היא תחזור לתערה. אם לא- תהרוג אותם. אם כשגם לא יחזרו היא לא תעניש- זה מכשיל את אמיתות המבחן.
חרב שלישיתה- השלישית לאחר החרב שבאה על יהויקים ויהויכין. חרב חללים- שתהרוג הרבה.
בצומת בתחילת הדרך, עם מי להלחם ראשון- עם ירושלים או עמון.
עשה קסמים: קלקל בחיצים, שאל בכבד, ראה בתרפים. ללכת קודם לירושלים- שבדרום.
לפתוח פה ברצח, להרים קול בתרועה, לשום כרים, לשפוך סוללה, לבנות דייק.
שלמרות הקסמים מלך בבל לא יבא להלחם בהם כי הוא נשבע להם וכרת עמם ברית. להזכיר את עוון הפרת הברית עם מלך בבל שאותה הם הפרו ראשונים.
כי שישראל נענשו עמון חרפו וביזו אותם.
שהם ימותו בארצם- לא יצאו ניצולים לגלות. שדמם יהיה בתוך הארץ- לא ינקמו את דמם.

בס"ד

תשובות לשאלות חזרה לספר יחזקאל

פרק כ"ב

שיוכיח את ירושלים ויגיד לה את תועבותיה.
עבודה זרה, שפיכות דמים.
הקרובות והרחוקות, ". טמאת השם 2. רבת המהומה.
שלטו בכוח על העם בשביל לשפוך דם.
עבודה זרה, גילוי עריות, שפיכת דם, בין אדם לחברו (וגם חילול שבת וקודשים).
עשית את החברים שלך, שהם האומות מסביב, עשירים, בכסף שעשקת מאנשים.
מכה כפו אל כפו.
כסף, סיגים- הפסולת של הכסף- מתכות אחרות. היו צריכים להיות צדיקים, היו רשעים.
כי היו כמה דרגות של רשעים.
ה' יתיך את המתכות בתוך כור של אש. ה' יכנס אותם לירושלים ויעניש אותם כשהעיר תישרף.
4, נביאים, כהנים, שרים, עם הארץ.
גרמו להריגת אנשים כשאמרו לעם למרוד ולא להכנע, הרבו אלמנות, גרמו ללקיחת הכבוד והכוח מישראל.
לא לימדו תורה, לא הזהירו את העם מחילול הקדשים ומטומאה וטהרה, לא הוכיחו על חילול שבת.
הרגו אנשים כדי לקחת את כספם.
אמרו נבואות שקריות בשם ה'.
עושק, גזל, ציערו עניים, עשקו גרים.
איש שיסגור את הגדר או יעמוד בפרצה לעצור את האויב. אדם שיחזיר את ישראל בתשובה או יתפלל עליהם. לא. שפך על ישראל את זעמו.

פרק כ"ג

שומרון וירושלים, שומרון- אהלה- האוהל שלה ולא של ה'- שה' איננו שם. ירושלים- אהליבה- שהאוהל של ה', שזה המקדש, נמצא בה.
לכרות ברית עם עמים אחרים, לעבוד עבודה זרה של אותם עמים.
עם אשור, חוזקם, יופיים, כבודם, שלטונם.
עם מצרים. ניתנה ביד אשור מאהביה והם לקחו בניה ובנותיה ואותה הרגו.
אשור, בבל, מצרים.
לוחמים גיבורים חקוקים על הקיר לסימן על גבורתם. שלחה שליחים לקרוא להם לזנות איתה. הם באו וטימאו אותה, היא החלה לעבוד עבודה זרה שלהם ובסוף נקעה נפשה מהם.
בשר חמורים בשרם- הערוה שלהם, וזרמת סוסים זרמתם- זרמת הזרע שלהם. שהם מתאוים וחוטאים הרבה בעבודה זרה.
ה' יביא את מי שנקעה נפשה מהם שהם בבל יחד עם עוד עמים עליה והם ילחמו בה.
ישפטו אותה במשפטיהם כמו שהם שופטים נואפת- יסירו אוזניה ואפה, יהרגו אותה בחרב, יקחו את בניה ובנותיה, יפשיטו אותה את בגדיה, יקחו את כליה היפים.
את הכוס ששתתה אהלה. עמוקה, רחבה, מרבה להכיל.
שמה ושממה, היא תהיה שיכורה מרוב יגון.
תשתה ותמצוץ אותה ותשבור אותה כדי למצוץ את הכל. שהיא תקבל את כל הצרות עד הסוף.
עבודה זרה, ניאוף, שפיכת דם, חילול שבת, חילול המקדש.
לאחר שעבדה עבודה זרה באה לעבוד שם, 2. עבדה במקדש עבודה זרה.
רחצה, כחלה עיניה, שמה תכשיטים, ישבה על מיטה כבודה עם קטורת ושמן עליה, שמה שולחן ערוך.
אמרתי למי שכבר היתה זקנה מרוב ניאוף, אולי עכשיו כשאת זקנה הזנות שלך תלך ממך אבל היא המשיכה בדרכה.
האויבים שבאו על האחיות, כי לעומת האחיות הם צדיקים, יענישו אותם.
סקילה, הריגה בחרב, שריפת הבתים באש.
יקחו מוסר שלא לעשות כמעשיהן של האחיות. העמים ילמדו את העונש החמור על עבודה זרה.

פרק כ"ד

בשנה התשיעית בחודש העשירי בעשור לחודש. התחיל המצור על ירושלים .
שופתים סיר על האש- זו ירושלים, יוצקים בו מים- זה התחלת הבישול- התחלת המצור, אוספים אליו את כל הנתחים- כל העם ייכנס למצור, אוספים גם את הנתחים הטובים- אלו עשירי העם שגם הם ייכנסו למצור, מגדילים המדורה על ידי עצמות- העונש יגדל עליהם בגלל העניים שהם עשו להם צרות והרגו אותם, להרתיח אותו- להעניש אותם.
על סלע צח- נקי, על האדמה לכסות עליו עפר, שהם רצחו בלי להתבייש בכך, דמם יישפך גם כן על צחיח סלע- שזה יהיה מפורסם בין העמים וזה יגרום להם חרפה.
שיגדיל את המדורה מתחתיו עד שהבשר יתערבב עד שישרף לגמרי וגם העצמות ישרפו, להעמיד את הסיר ריק על הגחלים כדי שתחתיתו תישרף ותיגמר הזוהמה שבו.
שלח לה נביאים להחזירה בתשובה, כאשר תנוח חמת ה' בה.
שהוא לוקח ממנו מחמד עיניו, ה' ציוה אותו שלא לנהוג מנהגי אבל בכלל.
ה' ייקח לישראל את מחמד עיניהם שזה המקדש ובניהם ובנותיהם, הם לא ינהגו מנהגי אבל בכלל מרוב צער והלם שהם יהיו בו.
לספוד, לבכות, להוריד דמעות, להאנק, לא לחבוש פאר- כובע יפה, לאכול לחם מאנשים אחרים, לחלוץ נעלים, לעטוף את הפנים עד לשפם.
שיבוא אליו פליט עם בשורה ומאותו יום יפתח פיו ויוכל לדבר מה שירצה.

בס"ד

תשובות לשאלות חזרה לספר יחזקאל

פרק כ"ה

שמחו על בית המקדש שחולל, אדמת ישראל שנהייתה שוממה, ובית יהודה שהלכו לגלות, הם ביטאו זאת כשאמרו האח ומחאו יד ורקעו ברגל.
בני קדם, הם ישימו שם את טירותיהם ומשכניהם, ויהפכו את עריהם למקום של גמלים וצאן.
הוכרתו מן העמים ואבדו מן הארצות.
אמרו שישראל הם ככל הגויים- שהאלוהים שלהם לו יותר חזק (וזה חילול ה'), ה' יעשה בהם שפטים, העונש יתחיל מכתף מואב מכיוון הערים המיושבות והמקום היפה שבארצו.
הם הצטרפו למי שנלחמו בישראל כדי לנקום בהם (וגם אמרו כמו מואב שישראל הם ככל הגויים), יוכרתו ממנה אדם ובהמה, ישראל יעשו זאת.
הם הצטרפו למי שנלחם בישראל כדי לנקום בהם מתוך הבזיון שיש להם בנפש כלפי ישראל, כדי להשחית את ישראל כי הם שונאים אותם מעולם, ה' יכרית אותם.

פרק כ"ו

בשנה האחת עשרה באחד לחודש (כנראה החמישי- למרות שזה לא כתוב), שזה שמונה ימים בלבד לפני חורבן הבית והנביא אומר מה צור תגיד בזמן החורבן.
שמחה כשנחרבה ירושלים, כיה היא אמרה שעכשיו כל הסחורה שבירושלים תגיע אליה, ה' יעלה עליה ועל בנותיה גויים למלחמה והם יחריבו אותה כליל.
לים שעולה עם גליו על העיר, כי זו היתה עיר נמל שדברים כאלו מובנים לה היטב.
בקלות, שכתוב שהוא יבוא בה כמו עיר מבוקעה- ללא חומה.
מצבות עוזה- אנדרטות הגבורה שלה- יהרסו, שירים וקול כינור לא יישמע בה עוד, החומות ירעדו מהרעש של הפרשים והגלגלים של הרכבים, משפע הסוסים שלו יכסה אבק את צור.
יפחדו, ירעדו ויבהלו.
ירדו מכסא המלוכה שלהם, יסירו את בגדיהם היפים, ישבו על הארץ, יפחדו כל רגע, יתמהו על מה שקרה לצור, ישאו עליה קינה.
ישאלו בתמיה: איך אבדה היא שהיתה כל כך מהוללת חזקה ומפחידה?
לכך שהיא תרד לקבר כמו עיר שמעולם לא יושבה.

פרק כ"ז

היושבת על מבואות ים, רוכלת העמים אל איים רבים, אני כלילת יופי.
לאניה מפוארת, כי עיקר כוחה הכלכלי בא לה מיבוא ויצוא סחורות מהים.
מהחומרים הכי טובים שמגיעים מהמקומות המקוריים שלהם.
עמים רבים כשלכל עם תפקיד אחר, שעמים רבים השתתפו במסחר של צור ובהגנה עליה.
תלו את כלי הנשק על תורן האניה – במשל, ועל חומות העיר- בנמשל.
רכולתך, מערבך, עזבונך, מעשיך.
שעמים רבים סחרו עם צור והיא היתה עיר מסחר מרכזית.
שהיא היתה כבדה, שהיא באה במים רבים- עמוקים, רוח הקדים- המזרחית.
כל הסחורות, הרכוש והאנשים השונים שהיו בה, כשצור תיפול- זה יפיל את המסחר של כל העמים שהיו איתה בקשר מסחרי.
ירדו מאניותיהם, ישמיעו קול, יזעקו מרה, יעלו עפר על ראשיהם, יתפלשו באפר, יקריחו קרחה בראשיהם, יחגרו שקים, יבכו במר נפש מספד מר, יקוננו קינה, עושים זאת מתוך אבל.
היא היתה עיר שבסחורתה העשירה והשביעה עמים רבים ועכשיו כשהיא נפלה כל העמים האלו יינזקו יחד איתה גם כן.

פרק כ"ח

שהוא א-ל, נתן ליבו כלב אלוהים, שהוא חכם מדניאל ואין דבר סתום ממנו, שבזכות חכמתו הוא עשה את עושרו, גבה ליבו מרוב עושרו. הוא מסמל את העיר צור כולה.
יבואו עליו גויים אכזריים שישחיתו את יפיו ויהרגו אותו, שהוא אדם ולא א-ל.
מלא חכמה, כליל יופי, ישב בעדן גן אלוהים, אבנים יקרות סככו עליו, נגנו לפניו, היה כמו מלאך חשוב שמשחו אותו בשמן, היה בבית המקדש- שעזר לבנותו, התהלך בתוך אבני אש- אבני המקדש, היה תמים בדרכיו.
היה עושה עוולות במסחר, גבה ליבו.
גורש מהר האלוהים ואיבד את כל מעלותיו בגלל שרימה במסחר, הושחת יפיו והושלך לארץ לפני מלכים מפני שהתגאה.
תצא אש מתוכו ותשרוף אותו, החטאים שלו הם אלו שיענישו אותו.
לא כתוב אך מסתבר שהיו כמו של צור כי הם היו באותה ממלכה, עונשיה- דבר דם וחרב.
שיותר לא יהיו גויים שיכאיבו להם מכל הגויים שביזו אותם.
יקבץ אותם מהעמים, ישבו על אדמתם, ישבו לבטח, יבנו בתים, יטעו כרמים, יהיו בטוחים גם כלכלית.

בס"ד

תשובות לשאלות חזרה לספר יחזקאל

פרק כ"ט

בשנה העשירית בחודש העשירי בשנים עשר לחודש. זה שנה ויומיים לאחר התחלת המצור של בבל על ירושלים ופרעה ששכנע את צדקיה למרוד בבבל והוא האשם העיקרי במרד לא מגיע עם עזרה צבאית מספיקה לעזור לצדקיה.
פרעה- לתנין הרובץ ביאור- כי הוא החיה החזקה בנילוס- שהיה מקור המחיה העיקרי של המצרים. העם- לדגים ביאור- כי מקור מחייתם הוא ביאור.
גאוה- אמר: "לי יאורי ואני עשיתיני"- כל ההצלחה הכלכלית שלנו זה בזכותי.
ה' ישים חחים- טבעות ברזל- בלחיים של התנין וידביק בו את הדגים ויוציא אותם מהיאור וישליכם במדבר- מקום שאינם יכולים לחיות בו, ולא ייאספו והחיות והעופות יאכלו אותם. בנמשל- מצרים תצא ממקור מחייתם לגלות וימותו ואפילו לא ייקברו אלא החיות והעופות יאכלו אותם.
למשענת שעשויה מקנה- שהוא חלש, זה גרם שכשנשענים עליו הוא נשבר ובוקע את הכתף וגורם לאדם למעוד, בנמשל- מצרים גרמה לישראל לסמוך עליהם אבל הם חלשים וכישראל נשענו על עזרתם הם נכשלו וזה גרם למפלתם מול בבל.
חרב שתגרום לשממה- שלא תעבור שם רגל אדם ובהמה במשך 40 שנה.
כל הארץ, ממגדול- עיר בצפון, עד סונה- עיר בדרום ועד גבול כוש- עוד יותר בדרום. הארצות והערים מסביבה יהיו גם כן שוממות כדי להקשות על מצרים להשתקם בהמשך.
ה' יקבץ את מצרים לארץ פתרוס- אזור בדרום מצרים ששם היתה מצרים המקורית- שיותר רחוק מארץ ישראל, ושם יהיו ממלכה שפלה שלא תשלוט על ממלכות אחרות, כדי שישראל לא יבטחו בהם יותר ואז זה לא יזכיר את עוונם שהם בוטחים בהם עכשיו.
בשנה ה-27 בראשון באחד לחודש,כי הנושא זה מצרים וזה גם קשור לנבואות הקודמות על צור.
על צור, כדי לחבר את העיר- שהיתה אי- ליבשה, כדי להלחם בה. גרם לראשם להיות מוקרח ולכתפם להיות מרוטה מרוב סלי העפר שסחבו.
שהוא יתן לו את מצרים לשכר תחת העבודה הגדולה שעשו חייליו על צור, כי הרכוש של צור נשטף במים והם לא לקחו אותו.
תתחיל לצמוח קרנם כשמצרים תיענש, כי הם יפסיקו לסמוך על מצרים ויסמכו על ה'.
שיהיה לו פתחון פה לומר צדקתי, כי עברו כבר 16 שנים מהחורבן ונבואותיו על מצרים עדיין לא התקיימו ולעגו לו על כך ועכשיו כשהנבואה תתקיים יהיה לו פתחון פה.

פרק ל'

יום לה'- יום נקמה לה', יום ענן- חשוך- משל לצרות שיהיו, על מצרים- תבוא חרב ויקחו אותה בשבי, כל בני בריתה יפחדו בתחילה ואחר כך יפלו איתה בחרב.
הכוח שלהם שעליו הם נסמכים יפול ממגדול- עיר בצפון, עד סונה- עיר בדרום.
שליחים יצאו ממצרים לכוש בסירות קטנות- צים, כדי להזהיר את כוש מהמלחמה.
עריצי גוים, רעים, זרים.
נף, נא, צוען, סין, תחפנחס, און, פי בסת- סה"כ 7 ערים. כדי לומר שכל ערי מצרים יחרבו.
נף- יושבתו ממנה האלילים ויבואו עליה צרי יומם- אויב שלא מפחד ובא בלילה אלא ביום, פי בסת- הבחורים ייהרגו והבנות ייצאו לשבי, תחפנחס- חשך היום- נמנע אור השמש- משל לצרות הגדולות, וה' ישבור את מוטות- הכוח של- מצרים והבנות ייצאו לשבי.
סין- כי היא היתה בגבול הצפון מזרחי וחיזקו אותה מאוד בגלל זה.
הזרוע נשברה ולא חבשו אותה ולא ריפאו אותה ולא חיתלו אותה, הנמשל- השלטון של מצרים על ארץ ישראל נלקח על ידי בבל ומאז לא חזר אליהם.
הזרוע השניה- השלטון על ארץ מצרים- תישבר, ואז תיפול החרב- השלטון של פרעה- לגמרי מידיו.
זרועות מלך בבל- יחזק ואחר כך יחזק- לזמן ממושך, זרועות פרעה- ישבור ואחר כך יפיל לגמרי.
פרעה ינאק נאקות- צעקות כאב- כמו חלל- אדם הנהרג בחרב.

פרק ל"א

דימה עצמו למלך אשור שהיה חזק מאוד, לארז בלבנון- משל לגובה ולחוזק.

יופי הארז- פאר הממלכה, גובה הארז- חוזק הממלכה, הצל של הארז- שליטת הממלכה, צמרתו בין עבותים- השליטה היא אפילו במקומות המסובכים ביותר.
הארז- מהנהרות הגדולים ששילחה לו התהום- מים עמוקים (בנמשל- ה'), העצים- שאר המלכים- מהתעלות הקטנות ששילחה התהום.
דליותיו, סרעפותיו, סעפותיו, פארותיו.
בענפיו- עשו קן כל העופות- כל המלכים היו תחת שליטתו, מתחתיו- ילדו כל חית השדה- שליטתו על כל התפתחות כלשהי של העמים.
ארזים, ברושים, ערמונים. לקנא בו. בעדן, בגן אלוהים.
הוא התגאה ביפיו, ה' יתן אותו ביד גויים שיכרתו אותו ויפזרו את ענפיו בכל ההרים והגאיות.
כל העופות והחיות יעלו עליו, בנמשל- כל העמים ישפילו את אשור לאחר מפלתה.
כדי ששאר העצים יראו את עונשו וילמדו שלא להתגאות עוד.
עצי הלבנון הקדירו- החשיכו- פחדו, עצי השדה- התעלפו מפחד. בנמשל- הגויים רעדו כשאשור נפלה.
הם התנחמו לראות שגם הארז הגדול ושאר העצים שהיו בצילו מגיעים לקבר כמותם.
הוא ירד לקבר כמו חלל חרב בדיוק כמו אשור שהוא רצה להידמות אליהם בכוחו.

פרק ל"ב

לכפיר- שטורף בכל המקומות, הוא באמת תנין- שנמצא רק במים וגם אותם הוא מלכלך ומקלקל. בנמשל- הוא חושב שהוא מושל גם מחוץ לארצו אך הוא שולט רק במצרים שבה היאור וגם אותה ואת העמים שסביבה הוא מקלקל.
יביא עמים רבים שיתפשוהו ברשת ויטילו אותו בשדה וכל החיות והעופות יאכלו אותו, גופתו תהיה מושלכת בכל מקום וארצו תהיה מלאה מדמו.
השמים יתכסו ולא יאירו, השמש תתכסה בענן, הירח לא יאיר, כל המאורות יחשיכו. בנמשל- יהיו צרות רבות על מצרים וכל המציאות תהיה חשוכה- מלאת צרות.
יכעסו- מרוב פחד, ישממו- ייתמהו על מפלתו, המלכים- ישערו שער- נפשם תסער, יפחדו כל רגע.
רגלי אדם ובהמה לא ידלחו אותם יותר ואז הלכלוך שבמים ישקע והמים יהיו צלולים כמו שמן. בנמשל- לא יהיו יותר צרות לעמים שסביב מצרים ולארצה שלה.
בנות הגויים תקוננה אותה על מצרים.
שהיא תרד לקבר יחד עם גויים אדירים.
גיבורים חזקים שנמצאים כבר שם, יגידו עליו ועל עוזריו שהם ערלים- רשעים שיורדים לשאול כמו חללי חרב.
אשור, עילם, משך ותובל, אדום, נסיכי צפון וכל צידוני.
על אשור- שירדו לירכתי בור- לקצה הנמוך שלו, על עילם- שהם ישאו את כלימתם- בושתם, אדום- שהמלכים והנשיאים שלה ירדו לשם, נסיכי צפון וצידוני- ישאו את כלימתם.
גיבורים שמתים לבד ולא במלחמה- שמים את החרב תחת ראשיהם לאות על גבורתם, נופלים בחרב- רואים את עונשם על עצמותם- שנדקרו בחרב.
זה ינחם אותו על נפילתו עם המונו לקבר, כי הוא יראה שהוא לא לבד שם.
כי נתנו את חיתיתם- פחדם בארץ חיים- כאשר הם עדיין היו בחיים הפחידו עמים אחרים, כי ה' רוצה לתת את חיתיתו- פחדו על האנשים שחיים שלא יעשו כך יותר.

בס"ד

תשובות לשאלות חזרה לספר יחזקאל

פרק ל"ג

לראות עם באה חרב, ואם כן- לתקוע בשופר להזהיר את העם.
אם אדם לא נזהר- דמו בראשו- הוא אשם במיתתו. אם הצופה לא תקע ובגללו נהרגו אנשים- כל אחד מהאנשים מת בגלל חטאיו אבל דמם של ההרוגים יידרש מיד הצופה.
הנביא צריך להזהיר אנשים מחטאיהם שלא יבוא עליהם עונש. אם הוא מזהיר והאדם לא חוזר בתשובה- דמו בראשו. אך אם הוא לא מזהיר- האדם מת בעוונו ודמו נדרש מיד הנביא.
"כי פשעינו וחטאותינו עלינו ובם אנחנו נמקים ואיך נחיה"- העוונות עדיין איתנו ואנחנו נמות בגללם ואין מה לעשות. ה' אומר שאינו חפץ במות רשע אלא בחזרתו התשובה ולכן שישובו בתשובה ולא ימותו.
הוא ימות וכל צדקותיו לא יעזרו לו להינצל.
הוא יחיה וכל חטאותיו לא ייזכרו לו.
הוא שב מחטאתו- מפסיק לעשות חטאים, עושה משפט- כפי הדין, וצדקה- לפנים משורת הדין, משיב חבול- משכון- שהוא לקח, משלם גזילות שגזל, הולך בחוקות החיים.
לא יתכן דרך ה'- היא איננה אפשרית. הוא אומר שדרכם לא ייתכן, ולמרות דבריהם הוא ישפוט כל אחד לפי דרכיו באותו הזמן ולא יתחשב בעבר שלו בין אם הוא טוב ובין אם הוא רע.
בשנה השתים עשרה בחודש העשירי בחמישה לחודש, כשנה וחצי לאחר החורבן, הבבלים לא רצו שאנשי ירושלים החריבה יגיעו לגולה בבבל כדי שלא יפגשו את קרוביהם וזאת במטרה לייאש אותם ולכן לקח לפליט זה זמן רב להגיע עד לגולה בבבל.
ה' התגלה אליו בערב ופתח את פיו שיוכל לדבר מה שירצה וכך נשאר הפה שלו ויותר הוא לא שתק.
"אחד היה אברהם- ויירש את הארץ, ואנחנו רבים, לנו ניתנה הארץ למורשה". אם אברהם אבינו היה אחד ובכל זאת קיבל את הארץ, אז אנחנו אנשים רבים ובטוח נישאר כאן ולא ניגלה עוד.
אתם עושים עבירות חמורות- עבודה זרה, גילוי עריות, שפיכות דמים, ואתם חושבים לרשת את הארץ כמו אברהם שהיה צדיק?
אשר בחרבות- בחרב יפולו, ואשר בשדות- חיה תאכל אותם, מי שבמערות ובמצדות- ימות בדבר.
שהם מזלזלים בנבואותיו של יחזקאל- שהם שומעים אותם ולא עושים כדבריו, ליד קירות ובפתחי הבתים- כדי שלא ישמעו אותם.
היו מגיעים כמבוא עם- הרבה ביחד, והיו מגיעים כדי לעשות מדבריו של יחזקאל שיר עגבים- שיר תועבה, ובשבילם יחזקאל היה כמו שיר- עם קול יפה ומנגינה יפה.

פרק ל"ד

הם רעו את עצמם- השגיחו על טובתם האישית, ולא רעו את הצאן.
היו מנצלים את הצאן- החלב, הצמר, הבשר. לא השגיחו עליהם- לא חיזקו חלשות, לא ריפאו חולות, לא חבשו נשברות, לא השיבו נדחות ולא חיפשו אובדות. שלטו בצאן בחזקה ובפרך.
הרועים- מנהיגי ישראל, הצאן- ישראל. חלשות- עניים ומסכנים. חולות- אנשים שהיו חולים. שבורות- אנשים שבורי לב. נידחות- אנשים שסרו מדרך ה' מעט. אובדות- אנשים שסרו לגמרי מדרך ה'.
נפוצו בכל ההרים והגבעות והחיות אכלו אותם. לא היו תחת הנהגה ויצאו לגלות והגויים הרגו בהם.
יבקש מהם את הצאן וכשלא יוכלו להביא אותם הוא יפטר אותם מתפקידם.
הוא יחפש אותם כמו רועה שמחפש את הכבשים האישיות שלו, שאפילו כשהן פרושות- מובדלות אחת מהשניה וזה יום ענן וערפל שלא רואים כלום- הוא מתאמץ למצוא אותם, כך יחפש ה' את ישראל ויציל אותם מכל המקומות שהם שם ויביאם אל אדמתם.
ירעה אותם במרעה טוב ושמן, והנוה שלהם יהיה בהרי מרום ישראל- בבית המקדש.
הפוך מהרועים. יבקש את האובדת- יחפש את מי שסר מעבודתו לגמרי, ישיב את הנדחת- מי שסר מעט מעבודתו ישיב בתשובה, יחבוש את הנשברת- יעזור לשבורי הלב, יחזק את החולה- החלשים והמסכנים.
הוא ישפוט אותם וישמידם, כי היו להן שלושה חטאים: 1. היו לוקחות את המרעה והמים הטובים לעצמן, 2. את השאר היו מלכלכות ודורכות עליהן והצאן היו צריכות לאכול ולשתות מזה, 3. היו דוחפות ונוגחות את החלשות עד שהיו יוצאות אל החוץ. לסיכום: הצאן סבלו מ: 1. הרועים. 2. החיות. 3. מהצאן השמנות.
רועה אחד בלבד, איש מזרע דוד- המשיח- שהוא יהיה לנשיא- מלך, וה' יהיה להם לאלוהים- ישגיח עליהם.
הם ישבו במדבר- מקום של חיות- לבטח, ויישנו ביער- גם כן מקום של חיות. בנמשל- ישראל לא יפחדו מהגויים אפילו במקומות שהם אמורים לשלוט- כי ה' ישבית חיה רעה מהארץ- את הגויים.
הוא יתן את ברכתו על הצאן, וגם סביבות גבעתו- בית המקדש. גשמי ברכה.
ה' יקים את ישראל להיות נטועים וקבועים במקום אחד כדי לפרסמם ולהגדיל שמם בעולם.

פרק ל"ה

היתה לו שנאת עולם- מאז ומעולם- לישראל, הגיר- שפך- את דמם של ישראל בחרב בזמן שיברם, אמר ששתי הארצות- יהודה ושומרון- יהיו שלו, ביזה את הרי ישראל כשאמר שיהיו שוממים והוא יאכל אותם, שמח כשאדמת ישראל שממה.
הוא יהיה שממה לגמרי- שלא יהיה בו עובר ושב, השממה תהיה לעולם והוא לא יחזור לקדמותו, הערים יהיו חורבה, חלליו יפלו בכל המקומות- על ההרים ובאפיקים וכו'.
א. את הדם של ישראל הוא שנא והדם של ישראל "ירדוף" אחריו, ב. ה' יעשה לו כאפו וכקנאתו לישראל, ג. כמו שהוא שמח כשישראל שממו כך כשכל העולם ישמח הוא יהיה שממה.
ה' היה שם ושמע את בזיונותיו, על ידי העונש שהוא יקבל הוא יידע שה' שמע את הכל.
התגאיתם בפה שלכם על ה' והרביתם דברי גאוה וביזוי.

פרק ל"ו

א. אמרו עליהם האח- לשון שמחה- כשנפלו. ב. אמרו שהם יהיו להם למורשה. ג. שמות ושאוף אותם- רצו לעשותם שממה ולרמוס אותם. ד. עלו על שפת לשון ודיבת עם- כולם דברו עליהם רעה. ה. היו לבז וללעג. ו. הגויים נתנו אותם למורשה בשמחת לב ובביזיון בנפש כדי לגרשם ולבזותם. ז. נשאו כלימת הגויים.
הם ישאו את הכלימה שעשו להרי ישראל. באש קנאתו, בקנאתו ובחמתו.
1. יתנו ענפיהם וישאו פירותיהם לישראל כשהם יבואו. 2. ה' יפנה אליהם- ישגיח עליהם. 3. הם ייעבדו וייזרעו. 4. ה' ירבה עליהם אדם- את כל ישראל, ובהמה, שירבו ויפרו. 5. הערים תתיישבנה והחרבות תיבנינה. 6. ישיבם כקדמתם ויטיב להם יותר ממה שהיה להם בתחילה. 7. עם ישראל יירש אותם והם יהיו להם לנחלה.
אומרים לה שהיא אוכלת אדם ומשכלת- הורגת- גויים, כי כל העמים שהיו שם גלו ממנה ונהרגו. ה' אומר לה שכשישראל יחזרו אליה יותר לא יגלו ממנה, וממילא יותר לא יגידו לה שהיא משכלת, אך יותר מזה- היא גם לא תכשיל- בשום דבר את ישראל, ולא רק לא תשכלם.

בס"ד

תשובות לשאלות חזרה לספר יחזקאל

פרק ל"ו (מפסוק ט"ז)

לטומאת נידה- שבעלה מתרחק ממנה- כך ה' התרחק מישראל, הוא מדגיש שפיכות דמים ועבודה זרה.
התחלל שם ה' כי הגויים אמרו שזה העם של ה' ובכל זאת הם יצאו לגלות סימן שהוא עזב אותם או שאין לו יותר כוח. בעקבות כך ה' חמל- ריחם על שם קודשו.
הוא יגאל למען שמו הגדול המחולל בגויים כדי שידעו הגויים שהוא ה' כשיתקדש שמו על ידי ישראל, ולא יגאל אותם למענם.
קיבוץ גלויות, טהרת ישראל על ידי ה', ישיבה בארץ ועבודת ה', הארץ נותנת פירותיה.
ה' יזרוק על ישראל מים טהורים והם יטהרו, יסיר לב האבן מהם ויתן להם לב בשר, יתן בהם רוח חדשה- את רוחו.
יזכרו את דרכם הרעה מהעבר והם יריבו עם עצמם על כך שעשו עבירות.
יאמרו שהארץ הזו שהיתה שוממה נהייתה כמו גן עדן והערים החרבות התיישבו. הם ידעו שה' בנה את כל זה וקיים את דבריו.
יהיו מלאות אדם כמו צאן הקדשים שהיה בירושלים בזמן המועדים- שהיה רב מאוד.

פרק ל"ז

הוא ראה שהיא מלאה עצמות אדם יבשות מאוד.
האם העצמות האלו יצליחו לחיות, הוא ענה שה' יודע- שזה תלוי ברצונו (כי סתם ככה הם לא יחיו).
לומר לעצמות שהם יחיו- שהוא יתן עליהם גידים ואחר כך בשר ואחר כך עור ובסוף יתן בהם רוח.
מכך שהעצמות התקרבו אחת אל השניה.
על הרוח שתבוא בהם, כי היא לא באה בהם בפעם הראשונה למרות שניבא עליה כבר בפעם הראשונה. שהרוח היא חשובה ביותר בכך שהיא צריכה נבואה בנפרד.
"יבשו עצמותינו ואבדה תקותינו, נגזרנו לנו"- עם ישראל אבד בגלות ולא יחזור יותר להיות עם בארצו, נכרתנו מלהיות עם.
העצמות- ישראל שנמצאים בגלות שזה קבר בשבילם. יעלה עליהם גידים ובשר ועור- זו החזרה של ישראל לארץ, הרוח שתבוא בהם- רוח ה'- שכולם יעבדו את ה'.
לקחת עץ אחד ולכתוב עליו: "ליהודה ובית ישראל חבריו". לקחת עץ שני ולכתוב עליו: "ליוסף עץ אפרים וכל בית ישראל חבריו". לקרב את העץ השני לראשון כך שיהיו כמו עץ אחד, וכל זה לעיני בני ישראל.
המקלות- זה סימן לשלטון. העץ הראשון- ממלכת יהודה עם השבטים שאיתה, העץ השני- ממלכת ישראל (שמנהיגה הראשון- ירבעם בן נבט- היה משבט אפרים) עם כל עשרת השבטים שאיתה. הם יחזרו להיות ממלכה אחת תחת מישהו משבט יהודה (לכן מקרבים את העץ השני אל הראשון ולא להפך).
ישיבה בארץ, מלך מבית דוד, ברית שלום, בית המקדש.
שה' מקדש את ישראל, בעקבות כך שהמקדש יהיה בתוכם לעולם.

פרק ל"ח

הנשיא והראש של ארצות משך ותובל.
ה' יפתה אותו ויתן חחים בלחייו כדי למשוך אותו למלחמה.
פרס, כוש, פוט, גומר, תוגרמה, ירכתי צפון, משך, תובל.
מימים רבים, באחרית השנים, באחרית הימים.
ארץ משובבת (לשון השבה) מחרב, מקובצת מעמים רבים, ארץ פרזות.
כמו שואה- חושך, כמו ענן. משל לצרות הרבות שירצה לעשות.
יש לו מחשבה רעה לשלול שלל ולבוז ביזה מעם ישראל.
השוקטים, יושבי לבטח, עם מאוסף מגויים, עושה מקנה וקניין (רכוש), יושבי על טבור (מרכז) הארץ- מבחינת חשיבותם.
סוחרי שבא דדן ותרשיש כבר באו עם גוג כדי לסחור איתו בשלל שייקח מישראל.
שהגויים ידעו אותו כשהוא יקדש את שמו על ידי המלחמה בגוג.
חמה, קנאה, אש עברתו.
יהיה רעש גדול, ירעדו ממנו כל החיות והאנשים, ייהרסו ההרים המדרגות והחומות.
הם בעצמם- חרב איש באחיו תהיה.
דבר ודם, גשם שוטף ואבני אלגביש, אש וגופרית.

פרק ל"ט

ה' יכה את קשתו מיד שמאלו ואת חיציו מיד ימינו.
על הרי ישראל, החיות והעופות יאכלו אותם.
ארץ מגוג עצמה (ולא רק הלוחמים שבאו לארץ), יושבי האיים.
בנשק של צבא גוג, במשך שבע שנים. לא יחטבו עצים מן היערות.
ישראל ישללו אותם כמו שהם רצו לשלול את ישראל.
בגיא העוברים. ממזרח- קדמה לים הגדול. גיא המון גוג. עיר בשם המונה- על שם המון גוג הקבור לידה.
ישראל יקברו אותו כדי לטהר את הארץ, 7 חודשים.
זה יהיה להם לשם- לפרסום חשיבותם, כי הם ניצחו במלחמה וישנם הרוגים רבים כל כך שצריך 7 חודשים לקוברם.
יהיו אנשי תמיד- שזה תפקידם- לקבור את גוג. יהיו שני צוותים: צוות אחד- העוברים, שתפקידם כשרואים עצם אדם לעשות לידו ציון- סימן. הצוות השני- המקברים, כשהם רואים את הציון לוקחים את העצמות לגיא המון גוג לקוברם שם.
את כל החיות והעופות, לזבח גדול שהוא זבח להם מהלוחמים של גוג, שיבואו לאוכלם.
לאילים, כרים (כבשים), עתודים (תיישים), פרים- כשכל אלו שמנים כמו מריאים (בקר מסוג משובח ושמן) שגדלים בבשן.
הם יבינו שישראל חטאו ולכן ה' הסתיר את פניו מהם והענישם (ולא כמו שהם חשבו שה' עזב אותם לגמרי).
שלא ישאיר מהם בגלות, שיותר הוא לא יסתיר את פניו מהם, שישפוך עליהם את רוחו הטובה.