א. תוכחה. אחד מתפקידיו של הנביא, הוא להוכיח ולחזור ולהוכיח, אדם, קבוצה או עם, על כל דבר מגונה (…
מתוך סדרת השיעורים:
סיכומים על ישעיהו
הרקע ההיסטורי והמדיני מתחילת נבואת ישעיהו עד חורבן הבית
מתוך סדרת השיעורים:
סיכומים על ישעיהו
א חֲזוֹן, יְשַׁעְיָהוּ בֶן-אָמוֹץ, אֲשֶׁר חָזָה, עַל-יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם--בִּימֵי עֻזִּיָּהוּ יוֹתָם...
מתוך סדרת השיעורים:
סיכומים על ישעיהו
א הַדָּבָר אֲשֶׁר חָזָה, יְשַׁעְיָהוּ בֶּן-אָמוֹץ, עַל-יְהוּדָה, וִירוּשָׁלִָם. ב וְהָיָה בְּאַחֲרִית...
מתוך סדרת השיעורים:
סיכומים על ישעיהו
א אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי, שִׁירַת דּוֹדִי לְכַרְמוֹ: כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי, בְּקֶרֶן בֶּן-שָׁמֶן. ב...
מתוך סדרת השיעורים:
סיכומים על ישעיהו
א בִּשְׁנַת-מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ, וָאֶרְאֶה אֶת-אֲדֹנָי יֹשֵׁב עַל-כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא;...
מתוך סדרת השיעורים:
סיכומים על ישעיהו
א וַיְהִי בִּימֵי אָחָז בֶּן-יוֹתָם בֶּן-עֻזִּיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, עָלָה רְצִין מֶלֶךְ-אֲרָם וּפֶקַח...
מתוך סדרת השיעורים:
סיכומים על ישעיהו
א הוֹי הַחֹקְקִים, חִקְקֵי-אָוֶן; וּמְכַתְּבִים עָמָל, כִּתֵּבוּ. ב לְהַטּוֹת מִדִּין, דַּלִּים,...
מתוך סדרת השיעורים:
סיכומים על ישעיהו
א וְיָצָא חֹטֶר, מִגֵּזַע יִשָׁי; וְנֵצֶר, מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה. ב וְנָחָה עָלָיו, רוּחַ יְהוָה--רוּחַ...
מתוך סדרת השיעורים:
סיכומים על ישעיהו
א וְאָמַרְתָּ, בַּיּוֹם הַהוּא, אוֹדְךָ יְהוָה, כִּי אָנַפְתָּ בִּי; יָשֹׁב אַפְּךָ, וּתְנַחֲמֵנִי. ב...
מתוך סדרת השיעורים:
סיכומים על ישעיהו
א כִּי יְרַחֵם יְהוָה אֶת-יַעֲקֹב, וּבָחַר עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל, וְהִנִּיחָם, עַל-אַדְמָתָם; וְנִלְ…
מתוך סדרת השיעורים:
סיכומים על ישעיהו
א מַשָּׂא, גֵּיא חִזָּיוֹן: מַה-לָּךְ אֵפוֹא, כִּי-עָלִית כֻּלָּךְ לַגַּגּוֹת. ב תְּשֻׁאוֹת מְלֵאָה,...
מתוך סדרת השיעורים:
סיכומים על ישעיהו
א הוֹי בָּנִים סוֹרְרִים, נְאֻם-יְהוָה, לַעֲשׂוֹת עֵצָה וְלֹא מִנִּי, וְלִנְסֹךְ מַסֵּכָה וְלֹא...
מתוך סדרת השיעורים:
סיכומים על ישעיהו
א הוֹי הַיֹּרְדִים מִצְרַיִם לְעֶזְרָה, עַל-סוּסִים יִשָּׁעֵנוּ; וַיִּבְטְחוּ עַל-רֶכֶב כִּי רָב, וְעַל...
מתוך סדרת השיעורים:
סיכומים על ישעיהו
א יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר, וְצִיָּה; וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח, כַּחֲבַצָּלֶת. ב פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל, אַף...
מתוך סדרת השיעורים:
סיכומים על ישעיהו
א וַיְהִי בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ, עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ-אַשּׁוּר עַל...
מתוך סדרת השיעורים:
סיכומים על ישעיהו
א וַיְהִי, כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ, וַיִּקְרַע, אֶת-בְּגָדָיו; וַיִּתְכַּס בַּשָּׂק, וַיָּבֹא...
מתוך סדרת השיעורים:
סיכומים על ישעיהו
א בַּיָּמִים הָהֵם, חָלָה חִזְקִיָּהוּ לָמוּת; וַיָּבוֹא אֵלָיו יְשַׁעְיָהוּ בֶן-אָמוֹץ הַנָּבִיא,...
מתוך סדרת השיעורים:
סיכומים על ישעיהו
א בָּעֵת הַהִיא שָׁלַח מְרֹדַךְ בַּלְאֲדָן בֶּן-בַּלְאֲדָן מֶלֶ…
מתוך סדרת השיעורים:
סיכומים על ישעיהו
א נַחֲמוּ נַחֲמוּ, עַמִּי--יֹאמַר, אֱלֹהֵיכֶם. ב דַּבְּרוּ עַל-לֵב יְרוּשָׁלִַם, וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ--כִּי...
מתוך סדרת השיעורים:
סיכומים על ישעיהו
א הֵן עַבְדִּי אֶתְמָךְ-בּוֹ, בְּחִירִי רָצְתָה נַפְשִׁי; נָתַתִּי רוּחִי עָלָיו, מִשְׁפָּט לַגּוֹיִם...
מתוך סדרת השיעורים:
סיכומים על ישעיהו
א וְעַתָּה שְׁמַע, יַעֲקֹב עַבְדִּי; וְיִשְׂרָאֵל, בָּחַרְתִּי בוֹ. ב כֹּה-אָמַר יְהוָה עֹשֶׂךָ וְיֹצֶרְךָ...
מתוך סדרת השיעורים:
סיכומים על ישעיהו
א שִׁמְעוּ אִיִּים אֵלַי, וְהַקְשִׁיבוּ לְאֻמִּים מֵרָחוֹק; יְהוָה מִבֶּטֶן קְרָאָנִי, מִמְּעֵי אִמִּי...
מתוך סדרת השיעורים:
סיכומים על ישעיהו
א עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֻזֵּךְ, צִיּוֹן: לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ, יְרוּשָׁלִַם עִיר...
מתוך סדרת השיעורים:
סיכומים על ישעיהו
א מִי הֶאֱמִין, לִשְׁמֻעָתֵנוּ; וּזְרוֹעַ יְהוָה, עַל-מִי נִגְלָתָה. ב וַיַּעַל כַּיּוֹנֵק לְפָנָיו,...
מתוך סדרת השיעורים:
סיכומים על ישעיהו
א רָנִּי עֲקָרָה, לֹא יָלָדָה; פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי לֹא-חָלָה, כִּי-רַבִּים בְּנֵי-שׁוֹמֵמָה...
מתוך סדרת השיעורים:
סיכומים על ישעיהו
א הוֹי כָּל-צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם, וַאֲשֶׁר אֵין-לוֹ כָּסֶף; לְכוּ שִׁבְרוּ, וֶאֱכֹלוּ, וּלְכוּ שִׁבְרוּ...
מתוך סדרת השיעורים:
סיכומים על ישעיהו
א קְרָא בְגָרוֹן אַל-תַּחְשֹׂךְ, כַּשּׁוֹפָר הָרֵם קוֹלֶךָ; וְהַגֵּד לְעַמִּי פִּשְׁעָם, וּלְבֵית יַעֲקֹב...
מתוך סדרת השיעורים:
סיכומים על ישעיהו
סוג מדיה | שם השיעור | מאת | אורך | להורדה | |
---|---|---|---|---|---|
שיעור |
כלים ומושגים להבנת דברי הנביאיםא. תוכחה. אחד מתפקידיו של הנביא, הוא… |
הרב שמעון לוי |
|
||
שיעור |
מבוא לספר ישעיהוהרקע ההיסטורי והמדיני מתחילת נבואת ישעיהו עד חורבן... |
הרב שמעון לוי |
|
||
שיעור |
ישעיהו פרק אא חֲזוֹן, יְשַׁעְיָהוּ בֶן-אָמוֹץ, אֲשֶׁר... |
הרב שמעון לוי |
|
||
שיעור |
ישעיהו פרק בא הַדָּבָר אֲשֶׁר חָזָה, יְשַׁעְיָהוּ... |
הרב שמעון לוי |
|
||
שיעור |
ישעיהו פרק הא אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי, שִׁירַת דּוֹדִי... |
הרב שמעון לוי |
|
||
שיעור |
ישעיהו פרק וא בִּשְׁנַת-מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ,... |
הרב שמעון לוי |
|
||
שיעור |
ישעיהו פרק זא וַיְהִי בִּימֵי אָחָז בֶּן-יוֹתָם... |
הרב שמעון לוי |
|
||
שיעור |
ישעיהו פרק יא הוֹי הַחֹקְקִים, חִקְקֵי-אָוֶן;... |
הרב שמעון לוי |
|
||
שיעור |
ישעיהו פרק יאא וְיָצָא חֹטֶר, מִגֵּזַע יִשָׁי; וְנֵצֶר,... |
הרב שמעון לוי |
|
||
שיעור |
ישעיהו פרק יבא וְאָמַרְתָּ, בַּיּוֹם הַהוּא, אוֹדְךָ... |
הרב שמעון לוי |
|
||
שיעור |
ישעיהו פרק ידא כִּי יְרַחֵם יְהוָה אֶת-יַעֲקֹב, וּב… |
הרב שמעון לוי |
|
||
שיעור |
ישעיהו פרק כבא מַשָּׂא, גֵּיא חִזָּיוֹן: מַה-לָּךְ אֵפוֹא,... |
הרב שמעון לוי |
|
||
שיעור |
ישעיהו פרק לא הוֹי בָּנִים סוֹרְרִים, נְאֻם-יְהוָה,... |
הרב שמעון לוי |
|
||
שיעור |
ישעיהו פרק לאא הוֹי הַיֹּרְדִים מִצְרַיִם לְעֶזְרָה,... |
הרב שמעון לוי |
|
||
שיעור |
ישעיהו פרק להא יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר, וְצִיָּה; וְתָגֵל עֲרָבָה... |
הרב שמעון לוי |
|
||
שיעור |
ישעיהו פרק לוא וַיְהִי בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ... |
הרב שמעון לוי |
|
||
שיעור |
ישעיהו פרק לזא וַיְהִי, כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ,... |
הרב שמעון לוי |
|
||
שיעור |
ישעיהו פרק לחא בַּיָּמִים הָהֵם, חָלָה חִזְקִיָּהוּ... |
הרב שמעון לוי |
|
||
שיעור |
ישעיהו פרק לטא בּ… |
הרב שמעון לוי |
|
||
שיעור |
ישעיהו פרק מא נַחֲמוּ נַחֲמוּ, עַמִּי--יֹאמַר,... |
הרב שמעון לוי |
|
||
שיעור |
ישעיהו פרק מבא הֵן עַבְדִּי אֶתְמָךְ-בּוֹ, בְּחִירִי רָצְתָה... |
הרב שמעון לוי |
|
||
שיעור |
ישעיהו פרק מדא וְעַתָּה שְׁמַע, יַעֲקֹב עַבְדִּי;... |
הרב שמעון לוי |
|
||
שיעור |
ישעיהו פרק מטא שִׁמְעוּ אִיִּים אֵלַי, וְהַקְשִׁיבוּ... |
הרב שמעון לוי |
|
||
שיעור |
ישעיהו פרק נבא עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֻזֵּךְ, צִיּוֹן:... |
הרב שמעון לוי |
|
||
שיעור |
ישעיהו פרק נגא מִי הֶאֱמִין, לִשְׁמֻעָתֵנוּ; וּזְרוֹעַ... |
הרב שמעון לוי |
|
||
שיעור |
ישעיהו פרק נדא רָנִּי עֲקָרָה, לֹא יָלָדָה; פִּצְחִי רִנָּה... |
הרב שמעון לוי |
|
||
שיעור |
ישעיהו פרק נהא הוֹי כָּל-צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם, וַאֲשֶׁר... |
הרב שמעון לוי |
|
||
שיעור |
ישעיהו פרק נחא קְרָא בְגָרוֹן אַל-תַּחְשֹׂךְ, כַּשּׁוֹפָר... |
הרב שמעון לוי |
|
מלאו את פרטיכם ובזכותכם נזכה להעשיר את תכני המורים שבאתר
התכנים שיוצעו יבחנו, ובמידה וימצאו מתאימים יפורסמו באתר
מלא כאן פרטיך, ונשלח לך חידה שבועית, תכנים על פרשת השבוע, כיצד לומדים תנ"ך ועוד
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם כלשהו.
יש לך שאלה בתנ"ך? רשום אותה כאן, וקבל בקרוב תשובה מצוות הרבנים
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם כלשהו.
רבני האתר ישמחו להשקיע וללמד אצלכם תנ"ך במגוון נושאים וספרים.
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם כלשהו.
א יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר, וְצִיָּה; וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח, כַּחֲבַצָּלֶת. ב פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל, אַף גִּילַת וְרַנֵּן--כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן
נִתַּן-לָהּ, הֲדַר הַכַּרְמֶל וְהַשָּׁרוֹן; הֵמָּה יִרְאוּ כְבוֹד-יְהוָה, הֲדַר אֱלֹהֵינוּ. ג חַזְּקוּ, יָדַיִם רָפוֹת; וּבִרְכַּיִם כֹּשְׁלוֹת, אַמֵּצוּ. ד אִמְרוּ, לְנִמְהֲרֵי-לֵב, חִזְקוּ, אַל-תִּירָאוּ; הִנֵּה אֱלֹהֵיכֶם, נָקָם יָבוֹא--גְּמוּל אֱלֹהִים, הוּא יָבוֹא וְיֹשַׁעֲכֶם.
ה אָז תִּפָּקַחְנָה, עֵינֵי עִוְרִים; וְאָזְנֵי חֵרְשִׁים, תִּפָּתַחְנָה. ו אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ, וְתָרֹן לְשׁוֹן אִלֵּם: כִּי-נִבְקְעוּ
בַמִּדְבָּר מַיִם, וּנְחָלִים בָּעֲרָבָה.ז וְהָיָה הַשָּׁרָב לַאֲגַם, וְצִמָּאוֹן לְמַבּוּעֵי מָיִם; בִּנְוֵה תַנִּים רִבְצָהּ, חָצִיר לְקָנֶה וָגֹמֶא.
ח וְהָיָה-שָׁם מַסְלוּל וָדֶרֶךְ, וְדֶרֶךְ הַקֹּדֶשׁ יִקָּרֵא לָהּ--לֹא-יַעַבְרֶנּוּ טָמֵא, וְהוּא-לָמוֹ; הֹלֵךְ דֶּרֶךְ וֶאֱוִילִים, לֹא יִתְעוּ.
ט לֹא-יִהְיֶה שָׁם אַרְיֵה, וּפְרִיץ חַיּוֹת בַּל-יַעֲלֶנָּה--לֹא תִמָּצֵא, שָׁם; וְהָלְכוּ,גְּאוּלִים י וּפְדוּיֵי יְהוָה יְשֻׁבוּן, וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה, וְשִׂמְחַת עוֹלָם, עַל-רֹאשָׁם; שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ, וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה.
חלוקת הפרק:
א'. "ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת"
ב'. "פרוח תפרח ותגל אף גילת ורנן כבוד הלבנון נתן לה הדר הכרמל והשרון המה יראו כבוד ה'
הדר אלוקינו"
"ניתן לה הדר הכרמל והשרון המה יראו כבוד ה' הדר אלוקינו".
בנחמת הנביא לעם, הוא פותח בתיאור שמחת הארץ "ישושום", "ותגל", "ותפרח", "פרוח
תפרח", "ותגל", "גילת", "ורנן" לקראת הגאולה. אפשר שתיאור פריחת המדבר "כפשוטו",
במשמעות שלעתיד לבוא, בבוא הגאולה "המדבר" יפרח "כלבנון", "הכרמל" "והשרון", ובכך
ממחיש הנביא את המעבר הקיצוני שיהיה בארץ בבוא הגאולה, ממצב של מדבר למקום פורה. אפשר
שתיאור פריחת המדבר הוא על דרך משל בלבד והכוונה על כן היא לשמחת הגולים, ששמחתם תהיה
כפריחת מדבר.
סיכום: פריחת המדבר.
משמעות א': כפשוטו.
משמעות ב': על דרך משל.
"המדבר"
פירוש א': ארץ ישראל שדמתה למדבר מיום שגלו ישראל ממנה - (דימוי).
פירוש ב': המדבר שבו יעברו הגולים בדרכם לארץ.
ג'. "חזקו ידיים רפות וברכיים כושלות אמצו"
ד'. "אמרו לנמהרי לב חזקו אל תיראו הנה אלוקיכם נקם יבוא גמול אלוקים הוא יבוא ויושיעכם"
"חזקו ידיים רפות":
הקריאה היא לחזקים המאמינים בישועת ה', או שהקריאה מופנית לנביאים לחזק את קטני האמונה
וחסרי התקווה ולעודדם, כי קרובה גאולתם, והנביא מכנה אותם "ידיים רפות", וברכיים כושלות"
שבשל יאושם הרב אינם מאמינים עוד בגאולה הקרבה. יש לחזק עוד את "נמהרי הלב", אשר
ממהרים את הגאולה ומצטערים על איחורה ויש תקווה: "הנה אלוקיכם נקם יבא", הגאולה בוא
תבוא ועמה הנקמה באויבי ישראל.
ההבדל בין הפירושים בקטע: "חזקו ידיים רפות"
פירוש א': הפנייה לנביאים, לחזק את קטני האמונה בגאולה.
פירוש ב': הפנייה לחזקים באמונה, לחזק את קטני האמונה בגאולה.
ה'. "אז תפקחנה עיני עוורים ואוזני חרשים תפתחנה"
ו'. "אז ידלג כאייל פסח ותרון לשון אלם כי נקבעו במדבר מים ונחלים בערבה"
ז'. "והיה השרב לאגם וצמאון למבועי מים בנווה תנים רבצה חציר לקנה וגומא"
כאן שב הנביא ומתאר את עוצמת הגאולה ואת העתיד המזהיר שישראל, ובין נפלאות ה' יתחדש מצב
האדם והאדמה, "אז תפקחנה עיני עוורים ואוזני חרשים תפתחנה" (ה')
"אז ידלג כאייל פסח ותרון לשון אלם" (ו')
פירוש א': (ממש) לעתיד לבוא, בבוא הגאולה, כל בעלי המומים יתרפאו, בדומה למה שהיה במעמד
הר-סיני. (שינוי בטבע)
פירוש ב': (על דרך משל) כל הביטויים סמליים, ומתארים את המצב שהיו ישראל שרויים בו בגלות
יהיו כעיוורים וכחרשים, שלא רצו לראות ולשמוע ולהכיר באלוקים ובכוחו לגאול אותם.
אולם בעתיד, בבוא הגאולה, הכל ישתנה והם ישובו לשמוע ולראות את האמת, כלומר
יכירו בה' ובכוחו להוציאם מהגלות, אז ידלגו כאייל (דימוי) מרוב שמחה על גאולתם
ומפלת אויביהם.
"כי נבקעו במדבר מים ונחלים בערבה" (ו')
"והיה השרב לאגם וצמאון למבועי מים" (ז')
פירוש א': (ממש) לעתיד לבוא יהיה זה מנפלאות הבורא, שייבקעו במדבר מים ונחלים בערבה ומקום
השרב יהיה לאגם לכבוד הגולים השבים לארצם, כמו ביציאת מצרים. (רד"ק)
פירוש ב': (על דרך משל) כדי להדגיש את גודל המהפך שיהיה, ממצב של יאוש למצב של ישועות
וניסים גדולים. גודלם ועוצמתם של הניסים והישועות יהיו בדומה למים הנובעים ממעיין
ונשפכים ומרווים קרקע יבשה וכמו מים המרווים צימאונו של אדם צמא.
ח'. "והיה שם מסלול ודרך ודרך הקודש יקרא לה לא יעברנו טמא והוא למו הולך דרך ואווילים
לא יתעו"
ט'. "לא יהיה שם אריה ופריץ חיות בל יעלנה לא תמצא שם והלכו גאולים"
בהמשך לניסים שיתרחשו לגולים השבים לארצם, מוסיף הנביא את הבשורה על הכנת הדרך
מהגלות לארץ ישראל שתהיה דרך סלולה, נוחה ומוכנה, שאף האווילים לא יתעו בה, ולא יהיו בה
חיות העלולות להזיק לשבים לארצם.
"לא יהיה שם אריה ופריץ חיות בל יעלנה"(ט')
פירוש א': (ממש) בבוא ישראל מהגלות, בדרכם לא יהיו חיות ממש כאריה וחיות רעות שעלולים
להזיק להם.
פירוש ב': (על דרך משל) "אריה" "ופריץ חיות" – הם כינוי לאויבים, ומכאן המשמעות שלעתיד
לבוא בבוא הגאולה, לא יעמדו בדרכם של הגולים אויבים שיפגעו בהם.
י'. "ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה
ושמחת עולם על ראשם
ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה"
הגולים אשר ישובו מהגלות, ישובו בשמחה כפי שהייתה להם מ"עולם" כביציאת מצרים, ואז
יסורו מהם היגון והאנחה.
א יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר, וְצִיָּה; וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח, כַּחֲבַצָּלֶת. ב פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל, אַף גִּילַת וְרַנֵּן--כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן
נִתַּן-לָהּ, הֲדַר הַכַּרְמֶל וְהַשָּׁרוֹן; הֵמָּה יִרְאוּ כְבוֹד-יְהוָה, הֲדַר אֱלֹהֵינוּ. ג חַזְּקוּ, יָדַיִם רָפוֹת; וּבִרְכַּיִם כֹּשְׁלוֹת, אַמֵּצוּ. ד אִמְרוּ, לְנִמְהֲרֵי-לֵב, חִזְקוּ, אַל-תִּירָאוּ; הִנֵּה אֱלֹהֵיכֶם, נָקָם יָבוֹא--גְּמוּל אֱלֹהִים, הוּא יָבוֹא וְיֹשַׁעֲכֶם.
ה אָז תִּפָּקַחְנָה, עֵינֵי עִוְרִים; וְאָזְנֵי חֵרְשִׁים, תִּפָּתַחְנָה. ו אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ, וְתָרֹן לְשׁוֹן אִלֵּם: כִּי-נִבְקְעוּ
בַמִּדְבָּר מַיִם, וּנְחָלִים בָּעֲרָבָה.ז וְהָיָה הַשָּׁרָב לַאֲגַם, וְצִמָּאוֹן לְמַבּוּעֵי מָיִם; בִּנְוֵה תַנִּים רִבְצָהּ, חָצִיר לְקָנֶה וָגֹמֶא.
ח וְהָיָה-שָׁם מַסְלוּל וָדֶרֶךְ, וְדֶרֶךְ הַקֹּדֶשׁ יִקָּרֵא לָהּ--לֹא-יַעַבְרֶנּוּ טָמֵא, וְהוּא-לָמוֹ; הֹלֵךְ דֶּרֶךְ וֶאֱוִילִים, לֹא יִתְעוּ.
ט לֹא-יִהְיֶה שָׁם אַרְיֵה, וּפְרִיץ חַיּוֹת בַּל-יַעֲלֶנָּה--לֹא תִמָּצֵא, שָׁם; וְהָלְכוּ,גְּאוּלִים י וּפְדוּיֵי יְהוָה יְשֻׁבוּן, וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה, וְשִׂמְחַת עוֹלָם, עַל-רֹאשָׁם; שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ, וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה.
חלוקת הפרק:
א'. "ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת"
ב'. "פרוח תפרח ותגל אף גילת ורנן כבוד הלבנון נתן לה הדר הכרמל והשרון המה יראו כבוד ה'
הדר אלוקינו"
"ניתן לה הדר הכרמל והשרון המה יראו כבוד ה' הדר אלוקינו".
בנחמת הנביא לעם, הוא פותח בתיאור שמחת הארץ "ישושום", "ותגל", "ותפרח", "פרוח
תפרח", "ותגל", "גילת", "ורנן" לקראת הגאולה. אפשר שתיאור פריחת המדבר "כפשוטו",
במשמעות שלעתיד לבוא, בבוא הגאולה "המדבר" יפרח "כלבנון", "הכרמל" "והשרון", ובכך
ממחיש הנביא את המעבר הקיצוני שיהיה בארץ בבוא הגאולה, ממצב של מדבר למקום פורה. אפשר
שתיאור פריחת המדבר הוא על דרך משל בלבד והכוונה על כן היא לשמחת הגולים, ששמחתם תהיה
כפריחת מדבר.
סיכום: פריחת המדבר.
משמעות א': כפשוטו.
משמעות ב': על דרך משל.
"המדבר"
פירוש א': ארץ ישראל שדמתה למדבר מיום שגלו ישראל ממנה - (דימוי).
פירוש ב': המדבר שבו יעברו הגולים בדרכם לארץ.
ג'. "חזקו ידיים רפות וברכיים כושלות אמצו"
ד'. "אמרו לנמהרי לב חזקו אל תיראו הנה אלוקיכם נקם יבוא גמול אלוקים הוא יבוא ויושיעכם"
"חזקו ידיים רפות":
הקריאה היא לחזקים המאמינים בישועת ה', או שהקריאה מופנית לנביאים לחזק את קטני האמונה
וחסרי התקווה ולעודדם, כי קרובה גאולתם, והנביא מכנה אותם "ידיים רפות", וברכיים כושלות"
שבשל יאושם הרב אינם מאמינים עוד בגאולה הקרבה. יש לחזק עוד את "נמהרי הלב", אשר
ממהרים את הגאולה ומצטערים על איחורה ויש תקווה: "הנה אלוקיכם נקם יבא", הגאולה בוא
תבוא ועמה הנקמה באויבי ישראל.
ההבדל בין הפירושים בקטע: "חזקו ידיים רפות"
פירוש א': הפנייה לנביאים, לחזק את קטני האמונה בגאולה.
פירוש ב': הפנייה לחזקים באמונה, לחזק את קטני האמונה בגאולה.
ה'. "אז תפקחנה עיני עוורים ואוזני חרשים תפתחנה"
ו'. "אז ידלג כאייל פסח ותרון לשון אלם כי נקבעו במדבר מים ונחלים בערבה"
ז'. "והיה השרב לאגם וצמאון למבועי מים בנווה תנים רבצה חציר לקנה וגומא"
כאן שב הנביא ומתאר את עוצמת הגאולה ואת העתיד המזהיר שישראל, ובין נפלאות ה' יתחדש מצב
האדם והאדמה, "אז תפקחנה עיני עוורים ואוזני חרשים תפתחנה" (ה')
"אז ידלג כאייל פסח ותרון לשון אלם" (ו')
פירוש א': (ממש) לעתיד לבוא, בבוא הגאולה, כל בעלי המומים יתרפאו, בדומה למה שהיה במעמד
הר-סיני. (שינוי בטבע)
פירוש ב': (על דרך משל) כל הביטויים סמליים, ומתארים את המצב שהיו ישראל שרויים בו בגלות
יהיו כעיוורים וכחרשים, שלא רצו לראות ולשמוע ולהכיר באלוקים ובכוחו לגאול אותם.
אולם בעתיד, בבוא הגאולה, הכל ישתנה והם ישובו לשמוע ולראות את האמת, כלומר
יכירו בה' ובכוחו להוציאם מהגלות, אז ידלגו כאייל (דימוי) מרוב שמחה על גאולתם
ומפלת אויביהם.
"כי נבקעו במדבר מים ונחלים בערבה" (ו')
"והיה השרב לאגם וצמאון למבועי מים" (ז')
פירוש א': (ממש) לעתיד לבוא יהיה זה מנפלאות הבורא, שייבקעו במדבר מים ונחלים בערבה ומקום
השרב יהיה לאגם לכבוד הגולים השבים לארצם, כמו ביציאת מצרים. (רד"ק)
פירוש ב': (על דרך משל) כדי להדגיש את גודל המהפך שיהיה, ממצב של יאוש למצב של ישועות
וניסים גדולים. גודלם ועוצמתם של הניסים והישועות יהיו בדומה למים הנובעים ממעיין
ונשפכים ומרווים קרקע יבשה וכמו מים המרווים צימאונו של אדם צמא.
ח'. "והיה שם מסלול ודרך ודרך הקודש יקרא לה לא יעברנו טמא והוא למו הולך דרך ואווילים
לא יתעו"
ט'. "לא יהיה שם אריה ופריץ חיות בל יעלנה לא תמצא שם והלכו גאולים"
בהמשך לניסים שיתרחשו לגולים השבים לארצם, מוסיף הנביא את הבשורה על הכנת הדרך
מהגלות לארץ ישראל שתהיה דרך סלולה, נוחה ומוכנה, שאף האווילים לא יתעו בה, ולא יהיו בה
חיות העלולות להזיק לשבים לארצם.
"לא יהיה שם אריה ופריץ חיות בל יעלנה"(ט')
פירוש א': (ממש) בבוא ישראל מהגלות, בדרכם לא יהיו חיות ממש כאריה וחיות רעות שעלולים
להזיק להם.
פירוש ב': (על דרך משל) "אריה" "ופריץ חיות" – הם כינוי לאויבים, ומכאן המשמעות שלעתיד
לבוא בבוא הגאולה, לא יעמדו בדרכם של הגולים אויבים שיפגעו בהם.
י'. "ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה
ושמחת עולם על ראשם
ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה"
הגולים אשר ישובו מהגלות, ישובו בשמחה כפי שהייתה להם מ"עולם" כביציאת מצרים, ואז
יסורו מהם היגון והאנחה.
א יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר, וְצִיָּה; וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח, כַּחֲבַצָּלֶת. ב פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל, אַף גִּילַת וְרַנֵּן--כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן
נִתַּן-לָהּ, הֲדַר הַכַּרְמֶל וְהַשָּׁרוֹן; הֵמָּה יִרְאוּ כְבוֹד-יְהוָה, הֲדַר אֱלֹהֵינוּ. ג חַזְּקוּ, יָדַיִם רָפוֹת; וּבִרְכַּיִם כֹּשְׁלוֹת, אַמֵּצוּ. ד אִמְרוּ, לְנִמְהֲרֵי-לֵב, חִזְקוּ, אַל-תִּירָאוּ; הִנֵּה אֱלֹהֵיכֶם, נָקָם יָבוֹא--גְּמוּל אֱלֹהִים, הוּא יָבוֹא וְיֹשַׁעֲכֶם.
ה אָז תִּפָּקַחְנָה, עֵינֵי עִוְרִים; וְאָזְנֵי חֵרְשִׁים, תִּפָּתַחְנָה. ו אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ, וְתָרֹן לְשׁוֹן אִלֵּם: כִּי-נִבְקְעוּ
בַמִּדְבָּר מַיִם, וּנְחָלִים בָּעֲרָבָה.ז וְהָיָה הַשָּׁרָב לַאֲגַם, וְצִמָּאוֹן לְמַבּוּעֵי מָיִם; בִּנְוֵה תַנִּים רִבְצָהּ, חָצִיר לְקָנֶה וָגֹמֶא.
ח וְהָיָה-שָׁם מַסְלוּל וָדֶרֶךְ, וְדֶרֶךְ הַקֹּדֶשׁ יִקָּרֵא לָהּ--לֹא-יַעַבְרֶנּוּ טָמֵא, וְהוּא-לָמוֹ; הֹלֵךְ דֶּרֶךְ וֶאֱוִילִים, לֹא יִתְעוּ.
ט לֹא-יִהְיֶה שָׁם אַרְיֵה, וּפְרִיץ חַיּוֹת בַּל-יַעֲלֶנָּה--לֹא תִמָּצֵא, שָׁם; וְהָלְכוּ,גְּאוּלִים י וּפְדוּיֵי יְהוָה יְשֻׁבוּן, וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה, וְשִׂמְחַת עוֹלָם, עַל-רֹאשָׁם; שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ, וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה.
חלוקת הפרק:
א'. "ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת"
ב'. "פרוח תפרח ותגל אף גילת ורנן כבוד הלבנון נתן לה הדר הכרמל והשרון המה יראו כבוד ה'
הדר אלוקינו"
"ניתן לה הדר הכרמל והשרון המה יראו כבוד ה' הדר אלוקינו".
בנחמת הנביא לעם, הוא פותח בתיאור שמחת הארץ "ישושום", "ותגל", "ותפרח", "פרוח
תפרח", "ותגל", "גילת", "ורנן" לקראת הגאולה. אפשר שתיאור פריחת המדבר "כפשוטו",
במשמעות שלעתיד לבוא, בבוא הגאולה "המדבר" יפרח "כלבנון", "הכרמל" "והשרון", ובכך
ממחיש הנביא את המעבר הקיצוני שיהיה בארץ בבוא הגאולה, ממצב של מדבר למקום פורה. אפשר
שתיאור פריחת המדבר הוא על דרך משל בלבד והכוונה על כן היא לשמחת הגולים, ששמחתם תהיה
כפריחת מדבר.
סיכום: פריחת המדבר.
משמעות א': כפשוטו.
משמעות ב': על דרך משל.
"המדבר"
פירוש א': ארץ ישראל שדמתה למדבר מיום שגלו ישראל ממנה - (דימוי).
פירוש ב': המדבר שבו יעברו הגולים בדרכם לארץ.
ג'. "חזקו ידיים רפות וברכיים כושלות אמצו"
ד'. "אמרו לנמהרי לב חזקו אל תיראו הנה אלוקיכם נקם יבוא גמול אלוקים הוא יבוא ויושיעכם"
"חזקו ידיים רפות":
הקריאה היא לחזקים המאמינים בישועת ה', או שהקריאה מופנית לנביאים לחזק את קטני האמונה
וחסרי התקווה ולעודדם, כי קרובה גאולתם, והנביא מכנה אותם "ידיים רפות", וברכיים כושלות"
שבשל יאושם הרב אינם מאמינים עוד בגאולה הקרבה. יש לחזק עוד את "נמהרי הלב", אשר
ממהרים את הגאולה ומצטערים על איחורה ויש תקווה: "הנה אלוקיכם נקם יבא", הגאולה בוא
תבוא ועמה הנקמה באויבי ישראל.
ההבדל בין הפירושים בקטע: "חזקו ידיים רפות"
פירוש א': הפנייה לנביאים, לחזק את קטני האמונה בגאולה.
פירוש ב': הפנייה לחזקים באמונה, לחזק את קטני האמונה בגאולה.
ה'. "אז תפקחנה עיני עוורים ואוזני חרשים תפתחנה"
ו'. "אז ידלג כאייל פסח ותרון לשון אלם כי נקבעו במדבר מים ונחלים בערבה"
ז'. "והיה השרב לאגם וצמאון למבועי מים בנווה תנים רבצה חציר לקנה וגומא"
כאן שב הנביא ומתאר את עוצמת הגאולה ואת העתיד המזהיר שישראל, ובין נפלאות ה' יתחדש מצב
האדם והאדמה, "אז תפקחנה עיני עוורים ואוזני חרשים תפתחנה" (ה')
"אז ידלג כאייל פסח ותרון לשון אלם" (ו')
פירוש א': (ממש) לעתיד לבוא, בבוא הגאולה, כל בעלי המומים יתרפאו, בדומה למה שהיה במעמד
הר-סיני. (שינוי בטבע)
פירוש ב': (על דרך משל) כל הביטויים סמליים, ומתארים את המצב שהיו ישראל שרויים בו בגלות
יהיו כעיוורים וכחרשים, שלא רצו לראות ולשמוע ולהכיר באלוקים ובכוחו לגאול אותם.
אולם בעתיד, בבוא הגאולה, הכל ישתנה והם ישובו לשמוע ולראות את האמת, כלומר
יכירו בה' ובכוחו להוציאם מהגלות, אז ידלגו כאייל (דימוי) מרוב שמחה על גאולתם
ומפלת אויביהם.
"כי נבקעו במדבר מים ונחלים בערבה" (ו')
"והיה השרב לאגם וצמאון למבועי מים" (ז')
פירוש א': (ממש) לעתיד לבוא יהיה זה מנפלאות הבורא, שייבקעו במדבר מים ונחלים בערבה ומקום
השרב יהיה לאגם לכבוד הגולים השבים לארצם, כמו ביציאת מצרים. (רד"ק)
פירוש ב': (על דרך משל) כדי להדגיש את גודל המהפך שיהיה, ממצב של יאוש למצב של ישועות
וניסים גדולים. גודלם ועוצמתם של הניסים והישועות יהיו בדומה למים הנובעים ממעיין
ונשפכים ומרווים קרקע יבשה וכמו מים המרווים צימאונו של אדם צמא.
ח'. "והיה שם מסלול ודרך ודרך הקודש יקרא לה לא יעברנו טמא והוא למו הולך דרך ואווילים
לא יתעו"
ט'. "לא יהיה שם אריה ופריץ חיות בל יעלנה לא תמצא שם והלכו גאולים"
בהמשך לניסים שיתרחשו לגולים השבים לארצם, מוסיף הנביא את הבשורה על הכנת הדרך
מהגלות לארץ ישראל שתהיה דרך סלולה, נוחה ומוכנה, שאף האווילים לא יתעו בה, ולא יהיו בה
חיות העלולות להזיק לשבים לארצם.
"לא יהיה שם אריה ופריץ חיות בל יעלנה"(ט')
פירוש א': (ממש) בבוא ישראל מהגלות, בדרכם לא יהיו חיות ממש כאריה וחיות רעות שעלולים
להזיק להם.
פירוש ב': (על דרך משל) "אריה" "ופריץ חיות" – הם כינוי לאויבים, ומכאן המשמעות שלעתיד
לבוא בבוא הגאולה, לא יעמדו בדרכם של הגולים אויבים שיפגעו בהם.
י'. "ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה
ושמחת עולם על ראשם
ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה"
הגולים אשר ישובו מהגלות, ישובו בשמחה כפי שהייתה להם מ"עולם" כביציאת מצרים, ואז
יסורו מהם היגון והאנחה.
א יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר, וְצִיָּה; וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח, כַּחֲבַצָּלֶת. ב פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל, אַף גִּילַת וְרַנֵּן--כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן
נִתַּן-לָהּ, הֲדַר הַכַּרְמֶל וְהַשָּׁרוֹן; הֵמָּה יִרְאוּ כְבוֹד-יְהוָה, הֲדַר אֱלֹהֵינוּ. ג חַזְּקוּ, יָדַיִם רָפוֹת; וּבִרְכַּיִם כֹּשְׁלוֹת, אַמֵּצוּ. ד אִמְרוּ, לְנִמְהֲרֵי-לֵב, חִזְקוּ, אַל-תִּירָאוּ; הִנֵּה אֱלֹהֵיכֶם, נָקָם יָבוֹא--גְּמוּל אֱלֹהִים, הוּא יָבוֹא וְיֹשַׁעֲכֶם.
ה אָז תִּפָּקַחְנָה, עֵינֵי עִוְרִים; וְאָזְנֵי חֵרְשִׁים, תִּפָּתַחְנָה. ו אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ, וְתָרֹן לְשׁוֹן אִלֵּם: כִּי-נִבְקְעוּ
בַמִּדְבָּר מַיִם, וּנְחָלִים בָּעֲרָבָה.ז וְהָיָה הַשָּׁרָב לַאֲגַם, וְצִמָּאוֹן לְמַבּוּעֵי מָיִם; בִּנְוֵה תַנִּים רִבְצָהּ, חָצִיר לְקָנֶה וָגֹמֶא.
ח וְהָיָה-שָׁם מַסְלוּל וָדֶרֶךְ, וְדֶרֶךְ הַקֹּדֶשׁ יִקָּרֵא לָהּ--לֹא-יַעַבְרֶנּוּ טָמֵא, וְהוּא-לָמוֹ; הֹלֵךְ דֶּרֶךְ וֶאֱוִילִים, לֹא יִתְעוּ.
ט לֹא-יִהְיֶה שָׁם אַרְיֵה, וּפְרִיץ חַיּוֹת בַּל-יַעֲלֶנָּה--לֹא תִמָּצֵא, שָׁם; וְהָלְכוּ,גְּאוּלִים י וּפְדוּיֵי יְהוָה יְשֻׁבוּן, וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה, וְשִׂמְחַת עוֹלָם, עַל-רֹאשָׁם; שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ, וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה.
חלוקת הפרק:
א'. "ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת"
ב'. "פרוח תפרח ותגל אף גילת ורנן כבוד הלבנון נתן לה הדר הכרמל והשרון המה יראו כבוד ה'
הדר אלוקינו"
"ניתן לה הדר הכרמל והשרון המה יראו כבוד ה' הדר אלוקינו".
בנחמת הנביא לעם, הוא פותח בתיאור שמחת הארץ "ישושום", "ותגל", "ותפרח", "פרוח
תפרח", "ותגל", "גילת", "ורנן" לקראת הגאולה. אפשר שתיאור פריחת המדבר "כפשוטו",
במשמעות שלעתיד לבוא, בבוא הגאולה "המדבר" יפרח "כלבנון", "הכרמל" "והשרון", ובכך
ממחיש הנביא את המעבר הקיצוני שיהיה בארץ בבוא הגאולה, ממצב של מדבר למקום פורה. אפשר
שתיאור פריחת המדבר הוא על דרך משל בלבד והכוונה על כן היא לשמחת הגולים, ששמחתם תהיה
כפריחת מדבר.
סיכום: פריחת המדבר.
משמעות א': כפשוטו.
משמעות ב': על דרך משל.
"המדבר"
פירוש א': ארץ ישראל שדמתה למדבר מיום שגלו ישראל ממנה - (דימוי).
פירוש ב': המדבר שבו יעברו הגולים בדרכם לארץ.
ג'. "חזקו ידיים רפות וברכיים כושלות אמצו"
ד'. "אמרו לנמהרי לב חזקו אל תיראו הנה אלוקיכם נקם יבוא גמול אלוקים הוא יבוא ויושיעכם"
"חזקו ידיים רפות":
הקריאה היא לחזקים המאמינים בישועת ה', או שהקריאה מופנית לנביאים לחזק את קטני האמונה
וחסרי התקווה ולעודדם, כי קרובה גאולתם, והנביא מכנה אותם "ידיים רפות", וברכיים כושלות"
שבשל יאושם הרב אינם מאמינים עוד בגאולה הקרבה. יש לחזק עוד את "נמהרי הלב", אשר
ממהרים את הגאולה ומצטערים על איחורה ויש תקווה: "הנה אלוקיכם נקם יבא", הגאולה בוא
תבוא ועמה הנקמה באויבי ישראל.
ההבדל בין הפירושים בקטע: "חזקו ידיים רפות"
פירוש א': הפנייה לנביאים, לחזק את קטני האמונה בגאולה.
פירוש ב': הפנייה לחזקים באמונה, לחזק את קטני האמונה בגאולה.
ה'. "אז תפקחנה עיני עוורים ואוזני חרשים תפתחנה"
ו'. "אז ידלג כאייל פסח ותרון לשון אלם כי נקבעו במדבר מים ונחלים בערבה"
ז'. "והיה השרב לאגם וצמאון למבועי מים בנווה תנים רבצה חציר לקנה וגומא"
כאן שב הנביא ומתאר את עוצמת הגאולה ואת העתיד המזהיר שישראל, ובין נפלאות ה' יתחדש מצב
האדם והאדמה, "אז תפקחנה עיני עוורים ואוזני חרשים תפתחנה" (ה')
"אז ידלג כאייל פסח ותרון לשון אלם" (ו')
פירוש א': (ממש) לעתיד לבוא, בבוא הגאולה, כל בעלי המומים יתרפאו, בדומה למה שהיה במעמד
הר-סיני. (שינוי בטבע)
פירוש ב': (על דרך משל) כל הביטויים סמליים, ומתארים את המצב שהיו ישראל שרויים בו בגלות
יהיו כעיוורים וכחרשים, שלא רצו לראות ולשמוע ולהכיר באלוקים ובכוחו לגאול אותם.
אולם בעתיד, בבוא הגאולה, הכל ישתנה והם ישובו לשמוע ולראות את האמת, כלומר
יכירו בה' ובכוחו להוציאם מהגלות, אז ידלגו כאייל (דימוי) מרוב שמחה על גאולתם
ומפלת אויביהם.
"כי נבקעו במדבר מים ונחלים בערבה" (ו')
"והיה השרב לאגם וצמאון למבועי מים" (ז')
פירוש א': (ממש) לעתיד לבוא יהיה זה מנפלאות הבורא, שייבקעו במדבר מים ונחלים בערבה ומקום
השרב יהיה לאגם לכבוד הגולים השבים לארצם, כמו ביציאת מצרים. (רד"ק)
פירוש ב': (על דרך משל) כדי להדגיש את גודל המהפך שיהיה, ממצב של יאוש למצב של ישועות
וניסים גדולים. גודלם ועוצמתם של הניסים והישועות יהיו בדומה למים הנובעים ממעיין
ונשפכים ומרווים קרקע יבשה וכמו מים המרווים צימאונו של אדם צמא.
ח'. "והיה שם מסלול ודרך ודרך הקודש יקרא לה לא יעברנו טמא והוא למו הולך דרך ואווילים
לא יתעו"
ט'. "לא יהיה שם אריה ופריץ חיות בל יעלנה לא תמצא שם והלכו גאולים"
בהמשך לניסים שיתרחשו לגולים השבים לארצם, מוסיף הנביא את הבשורה על הכנת הדרך
מהגלות לארץ ישראל שתהיה דרך סלולה, נוחה ומוכנה, שאף האווילים לא יתעו בה, ולא יהיו בה
חיות העלולות להזיק לשבים לארצם.
"לא יהיה שם אריה ופריץ חיות בל יעלנה"(ט')
פירוש א': (ממש) בבוא ישראל מהגלות, בדרכם לא יהיו חיות ממש כאריה וחיות רעות שעלולים
להזיק להם.
פירוש ב': (על דרך משל) "אריה" "ופריץ חיות" – הם כינוי לאויבים, ומכאן המשמעות שלעתיד
לבוא בבוא הגאולה, לא יעמדו בדרכם של הגולים אויבים שיפגעו בהם.
י'. "ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה
ושמחת עולם על ראשם
ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה"
הגולים אשר ישובו מהגלות, ישובו בשמחה כפי שהייתה להם מ"עולם" כביציאת מצרים, ואז
יסורו מהם היגון והאנחה.
א יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר, וְצִיָּה; וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח, כַּחֲבַצָּלֶת. ב פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל, אַף גִּילַת וְרַנֵּן--כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן
נִתַּן-לָהּ, הֲדַר הַכַּרְמֶל וְהַשָּׁרוֹן; הֵמָּה יִרְאוּ כְבוֹד-יְהוָה, הֲדַר אֱלֹהֵינוּ. ג חַזְּקוּ, יָדַיִם רָפוֹת; וּבִרְכַּיִם כֹּשְׁלוֹת, אַמֵּצוּ. ד אִמְרוּ, לְנִמְהֲרֵי-לֵב, חִזְקוּ, אַל-תִּירָאוּ; הִנֵּה אֱלֹהֵיכֶם, נָקָם יָבוֹא--גְּמוּל אֱלֹהִים, הוּא יָבוֹא וְיֹשַׁעֲכֶם.
ה אָז תִּפָּקַחְנָה, עֵינֵי עִוְרִים; וְאָזְנֵי חֵרְשִׁים, תִּפָּתַחְנָה. ו אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ, וְתָרֹן לְשׁוֹן אִלֵּם: כִּי-נִבְקְעוּ
בַמִּדְבָּר מַיִם, וּנְחָלִים בָּעֲרָבָה.ז וְהָיָה הַשָּׁרָב לַאֲגַם, וְצִמָּאוֹן לְמַבּוּעֵי מָיִם; בִּנְוֵה תַנִּים רִבְצָהּ, חָצִיר לְקָנֶה וָגֹמֶא.
ח וְהָיָה-שָׁם מַסְלוּל וָדֶרֶךְ, וְדֶרֶךְ הַקֹּדֶשׁ יִקָּרֵא לָהּ--לֹא-יַעַבְרֶנּוּ טָמֵא, וְהוּא-לָמוֹ; הֹלֵךְ דֶּרֶךְ וֶאֱוִילִים, לֹא יִתְעוּ.
ט לֹא-יִהְיֶה שָׁם אַרְיֵה, וּפְרִיץ חַיּוֹת בַּל-יַעֲלֶנָּה--לֹא תִמָּצֵא, שָׁם; וְהָלְכוּ,גְּאוּלִים י וּפְדוּיֵי יְהוָה יְשֻׁבוּן, וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה, וְשִׂמְחַת עוֹלָם, עַל-רֹאשָׁם; שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ, וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה.
חלוקת הפרק:
א'. "ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת"
ב'. "פרוח תפרח ותגל אף גילת ורנן כבוד הלבנון נתן לה הדר הכרמל והשרון המה יראו כבוד ה'
הדר אלוקינו"
"ניתן לה הדר הכרמל והשרון המה יראו כבוד ה' הדר אלוקינו".
בנחמת הנביא לעם, הוא פותח בתיאור שמחת הארץ "ישושום", "ותגל", "ותפרח", "פרוח
תפרח", "ותגל", "גילת", "ורנן" לקראת הגאולה. אפשר שתיאור פריחת המדבר "כפשוטו",
במשמעות שלעתיד לבוא, בבוא הגאולה "המדבר" יפרח "כלבנון", "הכרמל" "והשרון", ובכך
ממחיש הנביא את המעבר הקיצוני שיהיה בארץ בבוא הגאולה, ממצב של מדבר למקום פורה. אפשר
שתיאור פריחת המדבר הוא על דרך משל בלבד והכוונה על כן היא לשמחת הגולים, ששמחתם תהיה
כפריחת מדבר.
סיכום: פריחת המדבר.
משמעות א': כפשוטו.
משמעות ב': על דרך משל.
"המדבר"
פירוש א': ארץ ישראל שדמתה למדבר מיום שגלו ישראל ממנה - (דימוי).
פירוש ב': המדבר שבו יעברו הגולים בדרכם לארץ.
ג'. "חזקו ידיים רפות וברכיים כושלות אמצו"
ד'. "אמרו לנמהרי לב חזקו אל תיראו הנה אלוקיכם נקם יבוא גמול אלוקים הוא יבוא ויושיעכם"
"חזקו ידיים רפות":
הקריאה היא לחזקים המאמינים בישועת ה', או שהקריאה מופנית לנביאים לחזק את קטני האמונה
וחסרי התקווה ולעודדם, כי קרובה גאולתם, והנביא מכנה אותם "ידיים רפות", וברכיים כושלות"
שבשל יאושם הרב אינם מאמינים עוד בגאולה הקרבה. יש לחזק עוד את "נמהרי הלב", אשר
ממהרים את הגאולה ומצטערים על איחורה ויש תקווה: "הנה אלוקיכם נקם יבא", הגאולה בוא
תבוא ועמה הנקמה באויבי ישראל.
ההבדל בין הפירושים בקטע: "חזקו ידיים רפות"
פירוש א': הפנייה לנביאים, לחזק את קטני האמונה בגאולה.
פירוש ב': הפנייה לחזקים באמונה, לחזק את קטני האמונה בגאולה.
ה'. "אז תפקחנה עיני עוורים ואוזני חרשים תפתחנה"
ו'. "אז ידלג כאייל פסח ותרון לשון אלם כי נקבעו במדבר מים ונחלים בערבה"
ז'. "והיה השרב לאגם וצמאון למבועי מים בנווה תנים רבצה חציר לקנה וגומא"
כאן שב הנביא ומתאר את עוצמת הגאולה ואת העתיד המזהיר שישראל, ובין נפלאות ה' יתחדש מצב
האדם והאדמה, "אז תפקחנה עיני עוורים ואוזני חרשים תפתחנה" (ה')
"אז ידלג כאייל פסח ותרון לשון אלם" (ו')
פירוש א': (ממש) לעתיד לבוא, בבוא הגאולה, כל בעלי המומים יתרפאו, בדומה למה שהיה במעמד
הר-סיני. (שינוי בטבע)
פירוש ב': (על דרך משל) כל הביטויים סמליים, ומתארים את המצב שהיו ישראל שרויים בו בגלות
יהיו כעיוורים וכחרשים, שלא רצו לראות ולשמוע ולהכיר באלוקים ובכוחו לגאול אותם.
אולם בעתיד, בבוא הגאולה, הכל ישתנה והם ישובו לשמוע ולראות את האמת, כלומר
יכירו בה' ובכוחו להוציאם מהגלות, אז ידלגו כאייל (דימוי) מרוב שמחה על גאולתם
ומפלת אויביהם.
"כי נבקעו במדבר מים ונחלים בערבה" (ו')
"והיה השרב לאגם וצמאון למבועי מים" (ז')
פירוש א': (ממש) לעתיד לבוא יהיה זה מנפלאות הבורא, שייבקעו במדבר מים ונחלים בערבה ומקום
השרב יהיה לאגם לכבוד הגולים השבים לארצם, כמו ביציאת מצרים. (רד"ק)
פירוש ב': (על דרך משל) כדי להדגיש את גודל המהפך שיהיה, ממצב של יאוש למצב של ישועות
וניסים גדולים. גודלם ועוצמתם של הניסים והישועות יהיו בדומה למים הנובעים ממעיין
ונשפכים ומרווים קרקע יבשה וכמו מים המרווים צימאונו של אדם צמא.
ח'. "והיה שם מסלול ודרך ודרך הקודש יקרא לה לא יעברנו טמא והוא למו הולך דרך ואווילים
לא יתעו"
ט'. "לא יהיה שם אריה ופריץ חיות בל יעלנה לא תמצא שם והלכו גאולים"
בהמשך לניסים שיתרחשו לגולים השבים לארצם, מוסיף הנביא את הבשורה על הכנת הדרך
מהגלות לארץ ישראל שתהיה דרך סלולה, נוחה ומוכנה, שאף האווילים לא יתעו בה, ולא יהיו בה
חיות העלולות להזיק לשבים לארצם.
"לא יהיה שם אריה ופריץ חיות בל יעלנה"(ט')
פירוש א': (ממש) בבוא ישראל מהגלות, בדרכם לא יהיו חיות ממש כאריה וחיות רעות שעלולים
להזיק להם.
פירוש ב': (על דרך משל) "אריה" "ופריץ חיות" – הם כינוי לאויבים, ומכאן המשמעות שלעתיד
לבוא בבוא הגאולה, לא יעמדו בדרכם של הגולים אויבים שיפגעו בהם.
י'. "ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה
ושמחת עולם על ראשם
ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה"
הגולים אשר ישובו מהגלות, ישובו בשמחה כפי שהייתה להם מ"עולם" כביציאת מצרים, ואז
יסורו מהם היגון והאנחה.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
לעילוי נשמת רבקה חיה בת מרסל מסודי ז"ל
א חֲזוֹן, יְשַׁעְיָהוּ בֶן-אָמוֹץ, אֲשֶׁר חָזָה, עַל-יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם--בִּימֵי עֻזִּיָּהוּ יוֹתָם...
מתוך סדרת השיעורים:
סיכומים על ישעיהו
א וַיְהִי, כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ, וַיִּקְרַע, אֶת-בְּגָדָיו; וַיִּתְכַּס בַּשָּׂק, וַיָּבֹא...
מתוך סדרת השיעורים:
סיכומים על ישעיהו
א הֵן עַבְדִּי אֶתְמָךְ-בּוֹ, בְּחִירִי רָצְתָה נַפְשִׁי; נָתַתִּי רוּחִי עָלָיו, מִשְׁפָּט לַגּוֹיִם...
מתוך סדרת השיעורים:
סיכומים על ישעיהו
א כִּי יְרַחֵם יְהוָה אֶת-יַעֲקֹב, וּבָחַר עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל, וְהִנִּיחָם, עַל-אַדְמָתָם; וְנִלְ…
מתוך סדרת השיעורים:
סיכומים על ישעיהו