ביאורי מילים – מלכים ב' פרק ב':

• הֶחֱשׁוּ – שתקו.
• וַיִּגְלֹם – כרך את האדרת סביב ידו.
• וַיִּפְצְרוּ בוֹ עַד בֹּשׁ – ביקשו שוב ושוב במשך זמן רב.
• וְהַמַּיִם רָעִים – המים מזוהמים.
• וְהָאָרֶץ מְשַׁכָּלֶת – הארץ הורגת את יושבי העיר.
• וַתְּבַקַּעְנָה מֵהֶם אַרְבָּעִים וּשְׁנֵי יְלָדִים – הדובים בקעו ארבעים ושניים מהנערים שהיו שם, הם גרמו לבקיעת הגוף של ארבעים ושניים מהנערים.

ביאורי מילים – מלכים ב' פרק ג':

• הָיָה נֹקֵד – היה ברשותו הרבה מאוד צאן.
• כָּרִים – שוורים מפוטמים.
• אֵילִים צָמֶר – צאן יחד עם הצמר שלהם.
• כִּי קָרָא יְקֹוָק לִשְׁלֹשֶׁת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה – שהרי ה' גזר על שלשת המלכים האלה.
• עָשֹׂה הַנַּחַל הַזֶּה גֵּבִים גֵּבִים – העמק הזה ייעשה בורות בורות.
• וּמִקְנֵיכֶם – הבהמות שהבאתם לשחוט אותם למאכל הצבא.
• וַיִּצָּעֲקוּ מִכֹּל חֹגֵר חֲגֹרָה – כל הראויים להיות חיילים.
• הָחֳרֵב נֶחֶרְבוּ הַמְּלָכִים – המלכים נהרגו.
• וַיַּכּוּ בָהּ וְהַכּוֹת אֶת מוֹאָב – חיילי ישראל היכו וחזרו והיכו את מואב, חיילי ישראל הרגו הרבה מאוד חיילים מחיילי מואב.
• עַד הִשְׁאִיר אֲבָנֶיהָ בַּקִּיר חֲרָשֶׂת – עד שבעיר שקראו לה חרשת, שהייתה עיר חזקה של מואב, לא נשארו אבנים חוץ מאבני החומה.

ביאורי מילים – מלכים ב' פרק ד':

• אָסוּךְ שָׁמֶן – כלי מלא בשמן.
• אִשָּׁה גְדוֹלָה – אישה חשובה.
• וַתַּחֲזֶק בּוֹ לֶאֱכָל לָחֶם – הפצירה בו לאכול אצלה סעודה.
• הִנֵּה חָרַדְתְּ אֵלֵינוּ אֶת כָּל הַחֲרָדָה הַזֹּאת – כהכרת טובה על שאת טרחת בשבילנו את כל הטרחה הזאת.
• בְּתוֹךְ עַמִּי אָנֹכִי יֹשָׁבֶת – אני יושבת בתוך משפחתי ואין אחד מהם מנסה לעשות לי דבר רע.
• אֲבָל בֵּן אֵין לָהּ – באמת, אין לה בן.
• אַל תְּכַזֵּב בְּשִׁפְחָתֶךָ – אל תבטיח לי דבר שלא יתקיים ויעמוד.
• לֹא תַשְׁלֶה אֹתִי – אל תבטיח לי דבר שלא יתקיים בסוף.
• וְאֵין קָשֶׁב – לא היה ניתן לשמוע קולות מכיוון הנער כיוון שהוא לא קם לתחייה.
• וַיִּגְהַר עָלָיו – אלישע השתטח על הנער שמת.
• וַיָּחָם בְּשַׂר הַיָּלֶד – בשר הילד שמת התחמם.
• שְׁפֹת הַסִּיר הַגְּדוֹלָה – תשים את הסיר על מקום מושבה, על הכירה.
• אֹרֹת – ירקות.
• פַּקֻּעֹת שָׂדֶה – גידולים מרים שמכינים מהם שמן.
• וַיְפַלַּח אֶל סִיר הַנָּזִיד – בן הנביא בא וחתך את פקועות השדה, ולאחר מכן השליך אותם לתוך הסיר.
• וְכַרְמֶל בְּצִקְלֹנוֹ – שיבולים רכים כשהם עדיין בקליפותיהם.

ביאורי מילים – מלכים ב' פרק ה':

• וּנְשֻׂא פָנִים – כולם היו מכבדים אותו.
• וַאֲרָם יָצְאוּ גְדוּדִים – יצאו קבוצות קטנות של לוחמים מחיילי ארם כדי להילחם נגד ישראל.
• אַחֲלֵי אֲדֹנִי לִפְנֵי הַנָּבִיא אֲשֶׁר בְּשֹׁמְרוֹן – בקשתו של נעמן, תהיה לפני הנביא בשומרון.
• אָז יֶאֱסֹף אֹתוֹ מִצָּרַעְתּוֹ – אז נעמן יתרפא מהצרעת.
• כִּי מִתְאַנֶּה הוּא לִי – הוא מבקש עלילה עליי.
• הוֹאֵל – בבקשה.
• וַיָּצַר כִּכְּרַיִם כֶּסֶף בִּשְׁנֵי חֲרִטִים – נעמן קשר את שתי כיכרות הכסף בשני כיסי הבגדים שלו.
• הָעֹפֶל – המגדל.

ביאורי מילים – מלכים ב' פרק ו':

• הוֹאֶל נָא וְלֵךְ אֶת עֲבָדֶיךָ – התרצה עכשיו ותלך עם עבדיך.
• וְאֶת הַבַּרְזֶל נָפַל אֶל הַמָּיִם – להב הגרזן שהיה עשוי מברזל נפל אל מי הירדן.
• וַיִּקְצָב עֵץ – אלישע כרת חתיכת עץ.
• אֶל מְקוֹם פְּלֹנִי אַלְמֹנִי תַּחֲנֹתִי – אל מקום מכוסה ונסתר אני אחנה עם צבאי.
• כִּי שָׁם אֲרָם נְחִתִּים – משום ששם חיילי ארם חונים ומחכים להתקיף אותך.
• וַיִּסָּעֵר לֵב מֶלֶךְ אֲרָם – מלך ארם התרגז.
• לְכוּ וּרְאוּ אֵיכֹה הוּא – תלכו ותראו היכן הוא נמצא.
• וַיִּכְרֶה לָהֶם כֵּרָה גְדוֹלָה – יהורם עשה סעודה גדולה לחיילי ארם.
• הֲלוֹא קוֹל רַגְלֵי אֲדֹנָיו אַחֲרָיו –אני רואה בנבואה שקול רגלי אדונו של השליח באים.
• מָה אוֹחִיל לַיקֹוָק עוֹד – מה אקווה עוד לה'.

ביאורי מילים – מלכים ב' פרק ז':

• וַיָּקוּמוּ בַנֶּשֶׁף לָבוֹא אֶל מַחֲנֵה אֲרָם – המצורעים קמו בערב כדי להיכנס אל מחנה ארם.
• כִּי אִם הַסּוּס אָסוּר – אלא כל הסוסים קשורים אל מקום אבוסם.
• הִנָּם כְּכָל הֲמוֹן יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר תָּמּוּ – ואם ייצאו למחנה ארם וימותו, גורלם הוא כמו חלק גדול מהעם שכבר מת בשנות הרעב.

ביאורי מילים – מלכים ב' פרק ח':

• וַיַּעֲמֵד אֶת פָּנָיו – אלישע סובב את פניו לצד אחר.
• וַיָּשֶׂם עַד בֹּשׁ – אלישע השאיר את פניו מופנים כלפי אותו צד למשך זמן רב.
• וְעֹלְלֵיהֶם תְּרַטֵּשׁ – תבקע את הבנים הקטנים של עם ישראל.
• וַיִּקַּח הַמַּכְבֵּר – חזאל לקח בגד עבה.

ביאורי מילים – מלכים ב' פרק ט':

• אֶל גֶּרֶם הַמַּעֲלוֹת – על המדרגה הגבוהה ביותר שהייתה שם.
• אִם יֵשׁ נַפְשְׁכֶם – אם זהו רצונכם.
• אַל יֵצֵא פָלִיט מִן הָעִיר – לא ייצא אדם כל שהוא מהעיר, מרמות גלעד.
• וַיַּרְא אֶת שִׁפְעַת יֵהוּא – התצפיתן ראה את השיירה של יהוא שהייתה משופעת באנשים ובבהמות לרכיבה.
• מָה הַשָּׁלוֹם עַד זְנוּנֵי אִיזֶבֶל אִמְּךָ וּכְשָׁפֶיהָ הָרַבִּים – האם אתם בכלל ראויים לשלום? האם על העבודה זרה של איזבל אימך או על כשפיה הרבים מגיע לך שלום?
• וְיֵהוּא מִלֵּא יָדוֹ בַקֶּשֶׁת – יהוא ירה בקשת בכל הכח שבידו.
• וַיקֹוָק נָשָׂא עָלָיו אֶת הַמַּשָּׂא הַזֶּה – ואז ה' ניבא את אליהו על אחאב את הנבואה הזו.
• וַיָּנָס דֶּרֶךְ בֵּית הַגָּן – ברח דרך בית שהייתה בו גינה.
• פִּקְדוּ נָא אֶת הָאֲרוּרָה הַזֹּאת וְקִבְרוּהָ – זיכרו עכשיו את איזבל הארורה ותקברו אותה.
• כְּדֹמֶן עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה בְּחֵלֶק יִזְרְעֶאל – יהיה כזבל שמפוזר על פני השדה שנמצא בנחלת יזרעאל, שאר גופתה של איזבל יהיה מפוזר בנחלת יזרעאל.

ביאורי מילים – מלכים ב' פרק י':

• אִם לִי אַתֶּם – אם אתם נכנעים לי.
• קַדְּשׁוּ עֲצָרָה לַבַּעַל – הזמינו יום, תקבעו יום.
• וְיֵהוּא עָשָׂה בְעָקְבָּה – יהוא נהג בחכמה ובהערמה.
• בַּיָּמִים הָהֵם הֵחֵל יְקֹוָק לְקַצּוֹת בְּיִשְׂרָאֵל – באותם ימים ה' התחיל להכרית אנשים מישראל.

ביאורי מילים – מלכים ב' פרק יא':

• הַשְּׁלִשִׁית מִכֶּם בָּאֵי הַשַּׁבָּת – שליש מהמשמרת שבשבוע זה חל התור שלה לעבוד בבית המקדש.
• וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת הַבַּיִת מַסָּח – תשמרו על בית המקדש ועל בית המלך ללא שתסיחו את דעתכם.
• וּשְׁתֵּי הַיָּדוֹת בָּכֶם – שני שליש מהשומרים בכל אחת משלושת המקומות שבהם הצבתי שומרים.
• וְהַבָּא אֶל הַשְּׂדֵרוֹת יוּמָת – תהרגו את מי שיבוא אל המקום בו אתם השומרים מסודרים.
• מִכֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית עַד כֶּתֶף הַבַּיִת הַשְּׂמָאלִית – מהצד הימני של בית המקדש, עד הצד השמאלי של בית המקדש.
• וַתִּשְׁמַע עֲתַלְיָה אֶת קוֹל הָרָצִין הָעָם – עתליה שמעה את קול ריצת העם שרץ להמליך את יואש.
• וַיָּשִׂמוּ לָהּ יָדַיִם – השומרים פינו לעתליה מקום כדי שיהיה אפשר להוציא אותה מבית המקדש.

ביאורי מילים – מלכים ב' פרק יב':

• כֶּסֶף עוֹבֵר – מחצית השקל שמנדבים אותם לבית המקדש.
• אִישׁ כֶּסֶף נַפְשׁוֹת עֶרְכּוּ – אדם שאומר "ערכי עליי".
• וְנָתְנוּ שָׁמָּה הַכֹּהֲנִים שֹׁמְרֵי הַסַּף אֶת כָּל הַכֶּסֶף הַמּוּבָא בֵית יְקֹוָק – הכהנים שומרי המזוזות, שומרי הפתח, שמו מיד בארגז את כל הכסף שנתרם לבית המקדש.
• וַיָּצֻרוּ – סופר המלך והפקיד מטעם הכהן הגדול אספו את הכסף ושמו אותם בצרורות.
• וְנָתְנוּ אֶת הַכֶּסֶף הַמְתֻכָּן – סופר המלך והפקיד של הכהן הגדול נתנו את הכסף הספור.
• לְחָרָשֵׁי הָעֵץ – לאומני העץ שהיו כורתים את העץ.
• וְלַבֹּנִים – לאנשים שהיו בונים את קירות העץ בבית המקדש.
• וְלַגֹּדְרִים – לאנשים שהיו בונים את קירות האבן בבית המקדש.

ביאורי מילים – מלכים ב' פרק יג':

• וַיְשִׂמֵם כֶּעָפָר לָדֻשׁ – כמו שאדם דש וכותש ברגליו את העפר, כך מלך ארם רמס את חיילי ישראל.
• הַרְכֵּב יָדְךָ עַל הַקֶּשֶׁת – תניח את ידך על הקשת ותתפוס אותו.
• וְחֵץ תְּשׁוּעָה בַאֲרָם – על ידי שירית את החץ לכיוון ארם, ישראל יינצלו מידי ארם.
• בָּא שָׁנָה – בתחילת השנה.
• וַיָּחָן יְקֹוָק אֹתָם – ה' חס על עם ישראל.

ביאורי מילים – מלכים ב' פרק יד':

• לְכָה נִתְרָאֶה פָנִים – בוא נילחם אחד מול השני פנים אל פנים.
• הִכָּבֵד וְשֵׁב בְּבֵיתֶךָ – אם תשב בביתך, הכבוד שניצחת במלחמה מול אדום יישאר.
• בְּנֵי הַתַּעֲרֻבוֹת – בני התערובות הם בנים של שרי ממלכת יהודה שלקח אמציה אליו כדי למנוע מהשרים מלמרוד בו.
• מֹרֶה מְאֹד – השתנה כל הזמן לרעה, מצב עם ישראל התדרדר כל הזמן.

ביאורי מילים – מלכים ב' פרק טו':

• וַיַּכֵּהוּ קָבָלְעָם וַיְמִיתֵהוּ – שלום בן יבש הכה והרג את זכריה בפני העם.
• וַיַּךְ אֵת כָּל הֶהָרוֹתֶיהָ בִּקֵּעַ – מנחם בקע את בטניהן של כל הנשים שהיו בהריון, כדי להוציא מבטנם את ולדותיהם.

ביאורי מילים – מלכים ב' פרק טז':

• וַיְנַשֵּׁל אֶת הַיְהוּדִים מֵאֵילוֹת – רצין הגלה מהעיר אילת את היהודים שישבו שם.
• וּמִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת יִהְיֶה לִּי לְבַקֵּר – ומידי פעם, אני (אחז) ארצה לבקר את המזבח שעשה שלמה ולהשתמש בו.
• וְאֶת מְבוֹא הַמֶּלֶךְ הַחִיצוֹנָה הֵסֵב בֵּית יְקֹוָק – אחז הפך את הכניסה לבית המלך באופן שיהיה אפשר להיכנס אליו רק דרך בית המקדש.

ביאורי מילים – מלכים ב' פרק יז':

• וַיְחַפְּאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל דְּבָרִים אֲשֶׁר לֹא כֵן עַל יְקֹוָק אֱלֹהֵיהֶם – בני ישראל היו אומרים בסתר דברי כפירה על ה'. הם היו אומרים שה' אינו משגיח על יושבי הארץ.
• מִמִּגְדַּל נוֹצְרִים – המגדלים שעמדו בהם הצופים שתפקידם היה לראות אם האוייב מתקרב אל העיר.
• וַיָּעַד יְקֹוָק בְּיִשְׂרָאֵל וּבִיהוּדָה – ה' התרה בממלכת ישראל ובממלכת יהודה.
• וַיֶּהְבָּלוּ – בני ישראל נהיו בעצמם בעלי הבל מרוב שהיו אדוקים בעבודה הזרה.

ביאורי מילים – מלכים ב' פרק יח':

• בְּכֹל אֲשֶׁר יֵצֵא יַשְׂכִּיל – הצליח בכל דבר שעשה.
• מִמִּגְדַּל נוֹצְרִים עַד עִיר מִבְצָר – ממגדל קטן שעליו היו עומדים המתצפתים כדי לצפות ולראות אם האויב מגיע, ועד למגדלים הגדולים והערים המבוצרות שהיו בשטח הפלשתי.
• וַיַּעֲלוּ וַיָּבֹאוּ – חילות אשור הסתדרו באופן שהם היו מוכנים לקרב.
• אָמַרְתָּ אַךְ דְּבַר שְׂפָתַיִם – אתה חושב שניתן לצאת למלחמה עם דיבורים ויועצים, ולכן אתה יכול לנצח במלחמה נגדי.
• עֵצָה וּגְבוּרָה לַמִּלְחָמָה – כדי לצאת למלחמה, צריך בנוסף לעצה, גם חכמה וגבורה.
• וּבָא בְכַפּוֹ וּנְקָבָהּ – השברים של הקנה נכנסים לו לתוך היד ועושים בה חורים.
• מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ – הישענות על מקל שבור.
• וְאֵיךְ תָּשִׁיב אֵת פְּנֵי פַחַת אַחַד עַבְדֵי אֲדֹנִי הַקְּטַנִּים – איך אתה חושב להחזיר מלחמה אפילו לאחד מהשרים הקטנים של מלך אשור.
• אַל יַשִּׁיא לָכֶם חִזְקִיָּהוּ – אל יפתה אתכם חזקיה.
• הֵנַע וְעִוָּה – הרי הנעתי את יושביהם ממקומם, והגליתי אותם.

ביאורי מילים – מלכים ב' פרק יט':

• מַשְׁבֵּר – הכסא עליו יושבת היולדת.
• וְהוֹכִיחַ בַּדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמַע יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ – ורבשקה התווכח בדברים שהוא אמר והקב"ה בוודאי שמע את דבריו.
• אַל יַשִּׁאֲךָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר אַתָּה בֹּטֵחַ בּוֹ – אל יפתה אותך ה' אלוקיך שאתה בוטח בו.
• בָּזָה לְךָ – ירושלים תבזה אותך.
• אַחֲרֶיךָ רֹאשׁ הֵנִיעָה בַּת יְרוּשָׁלִָם – אחרי שתיפול, העם שבירושלים יזיזו את ראשם כדרך מי שלועג על חברו.
• יַרְכְּתֵי לְבָנוֹן – בית המקדש.
• וְאֶכְרֹת קוֹמַת אֲרָזָיו – ואני אהרוג את מיטב הגיבורים של עם ישראל.
• מִבְחוֹר בְּרֹשָׁיו – וכן אהרוג את מיטב השליטים והשרים שלהם.
• וְאָבוֹאָה מְלוֹן קִצֹּה – ואשמיד את בית המקדש עד היסודות שלו.
• יַעַר כַּרְמִלּוֹ – ואני אשמיד את יופי ארצו של עם ישראל.
• אֲנִי קַרְתִּי וְשָׁתִיתִי מַיִם זָרִים – חפרתי אחרי מקור מים והצלחתי לשתות מים שוטפים.
• וּתְהִי לַהְשׁוֹת גַּלִּים נִצִּים עָרִים בְּצֻרוֹת – ועל ידי גזירה זו אתה (סנחריב) תצליח להחריב (להשות) ערים בצורות ולהפוך אותם לתל חרבות (גלים) שעליהם יגדלו פרחים (ניצים).
• וְיֹשְׁבֵיהֶן קִצְרֵי יָד – הגזירה שלי (של ה') גרמה לכך שלמרות שיושבי הערים שכבשת היו חזקים, הם היו עדיין קצרי יד מלהילחם.
• חַתּוּ וַיֵּבֹשׁוּ – יושבי הערים שכבשת נשברו והיו יבשים, חלשים.
• וְאֵת הִתְרַגֶּזְךָ אֵלָי – וגם את מה שאתה מבזה אותי – אני יודע.
• וְשַׁאֲנַנְךָ עָלָה בְאָזְנָי – וששמעתי גם את קול המייתך, את הרעש שלך.
• וְשַׂמְתִּי חַחִי בְּאַפֶּךָ – אני שמתי את החי שלי באף שלך. החי הוא טבעת ששמים בפי הבהמה כדי למשוך אותה בעזרתה.
• וּמִתְגִּי בִּשְׂפָתֶיךָ – ואני שמתי את הרסן בשפתיים שלך.
• וְלֹא יְקַדְּמֶנָּה מָגֵן – וגם לא יערוך את המגינים של צבאו לפני ירושלים.

ביאורי מילים – מלכים ב' פרק כ':

• בֵּית נְכֹתֹה – בית אוצרותיו.
• וְנִשָּׂא כָּל אֲשֶׁר בְּבֵיתֶךָ – וכל מה שיש בביתך יינשא ויילקח.

ביאורי מילים – מלכים ב' פרק כא':

• וְלֹא אֹסִיף לְהָנִיד רֶגֶל יִשְׂרָאֵל מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתָם – אני (ה') לא אוסיף לטלטל את רגלם של ישראל מארץ ישראל.
• אֲשֶׁר כָּל שֹׁמְעָהּ תִּצַּלְנָה שְׁתֵּי אָזְנָיו – הפורענות תהיה כל כך גדולה עד שכל מי שישמע את הפורענות, תרעד כל אחת משתי אזניו מרוב פחד.
• וְנָטִיתִי עַל יְרוּשָׁלִַם אֵת קָו שֹׁמְרוֹן – כמו שבנאי משתמש בחבל (שנקרא "קו") כדי לוודא שהוא בונה בצורה ישרה, כך אני (ה') איישר, אשווה, את רעת ירושלים לרעת שומרון שכבר גלתה: כשם ששומרון כבר גלתה, כך ירושלים עתידה לגלות.
• וְאֶת מִשְׁקֹלֶת בֵּית אַחְאָב – המשקולת היא הכלי אותה קושר הבנאי לקו על מנת ליישר את הבניין. ה' אומר שהוא יישר את העונש על החטאים של מנשה לחטאים בהם חטאו אחאב וצאצאיו, וכשם שממלכת ישראל נענשה בחומרה, כך גם ממלכת יהודה תיענש בחומרה.
• כַּאֲשֶׁר יִמְחֶה אֶת הַצַּלַּחַת מָחָה וְהָפַךְ עַל פָּנֶיהָ – כמו שמנקים את הצלחת מהלכלוך שעליה, ולאחר מכן הופכים את הצלחת על פניה כדי שלא תתלכלך עוד.
• וְהָיוּ לְבַז וְלִמְשִׁסָּה לְכָל אֹיְבֵיהֶם – תושבי ממלכת יהודה יהיו לביזה ורמיסה בידי אויביהם.

ביאורי מילים – מלכים ב' פרק כב':

• וְיַתֵּם אֶת הַכֶּסֶף הַמּוּבָא בֵּית יְקֹוָק – יאסוף את כל הכסף שנתרם לבית המקדש.
• לֶחָרָשִׁים – לכורתי העצים.
• וְלַבֹּנִים – לבנאים שהיו בונים עם העצים את קירות בית המקדש.
• וְלַגֹּדְרִים – לבונים את קירות האבנים.
• הִתִּיכוּ עֲבָדֶיךָ אֶת הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בַבַּיִת – עבדיך התיכו את הזהב שמצאו בבית המקדש ועשו מהם מטבעות.
• כִּי גְדוֹלָה חֲמַת יְקֹוָק אֲשֶׁר הִיא נִצְּתָה בָנוּ – שכעס ה' גדול בוער בנו, שיש עלינו כעס גדול מאת ה'.
• לָכֵן הִנְנִי אֹסִפְךָ עַל אֲבֹתֶיךָ – אתה תיקבר בקבר אבותיך.

ביאורי מילים – מלכים ב' פרק כג':

• בְּשַׁדְמוֹת קִדְרוֹן – במישור הסמוך לנחל קדרון.
• בְּעָרֵי יְהוּדָה וּמְסִבֵּי יְרוּשָׁלִָם – בערי יהודה ובערים שסביבות ירושלים.
• מָה הַצִּיּוּן הַלָּז אֲשֶׁר אֲנִי רֹאֶה – מהי המצבה המשונה הזו שאני רואה?

ביאורי מילים – מלכים ב' פרק כד':

• וְכָל הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר – האומנים ושומרי השערים של העיר ירושלים.

ביאורי מילים – מלכים ב' פרק כה':

• וַיִּבְנוּ עָלֶיהָ דָּיֵק סָבִיב – חיילי בבל בנו מגדלים גבוהים סביב לחומת ירושלים וכך מנעו יציאת אנשים מהעיר.
• וְכָל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַלַּיְלָה – לאחר שראו שחומת ירושלים הובקעה, כל חיילי יהודה ברחו בלילה מירושלים.
• וְכָל חֵילוֹ נָפֹצוּ מֵעָלָיו – כל חייליו של צדקיה התפזרו ממנו.
• לְכֹרְמִים – לעבוד את הכרמים שהיו בארץ ישראל.
• וּלְיֹגְבִים – לעשות בורות, דהיינו: לעבוד בשדות בחפירות ובורות.
• הַמַּצְבִּא אֶת עַם הָאָרֶץ – על פיו של הסופר מוציאה כל עיר מערי יהודה את החיילים למלחמה.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.