פרק כ

חלוקת הפרק:

1. מות מרים, חטא משה ואהרון במי מריבה –
2. הבקשות מאדום וסירובם, מות אהרון –

1. מות מרים

     הקדמה: בפרקנו מצוינים מותם של מרים ואהרון ממנהיגי העם, ולמעשי הוא פותח את מסעי ישראל

                לאחר מות דור המדבר. מכאן שמאורעות שבו, הינם בשנת הארבעים.

1. ש. כיצד ניתן להסיק שמדובר על שנת הארבעים?

     ת. מות מרים: "ויבואו בני ישראל כל העדה מדבר צין בחודש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם

                          מרים ותקבר שם" (א).

         מות אהרון: "ויסעו מקדש ויבואו בני שיראל כל הר ההר" (כב).

                         "ויראו כל העדה כי גווע אהרון ויבכו את אהרון שלושים יום כל בית ישראל" (כט).

   במדבר לג:

   לז: "ויסעו מקדש ויחנו בהר ההר בקצה ארץ אדום".

   לח: "ויעל אהרון הכהן אל הר ההר על פי ה' וימת שם בשנת הארבעים לצאת בני ישראל לארץ מצרים

          בחודש החמישי לחודש".  

   על פי הנאמר בפרק לג בספר במדבר, ניתן ללמוד שמות מרים ואהרון קרו בשנת הארבעים. מרים מתה בחודש

   הראשון של סוף שנת הארבעים, ואחריה מת אהרון בחודש החמישי בשנת הארבעים.

2. ש. מה ניתן ללמוד מסמיכות פרשת פרה אדומה (פרק יט), למות מרים (פרק כ)?

    ת. ללמד מה קרבנות מכפרים (פרה אדומה), אף מיתת צדיקים מכפרת.

3. ש. מה הקשר בין מות מרים לחוסר מים, ולחטא מי מריבה?

    ת. "ותמת שם מרים... ולא היה מים לעדה ויקהלו על משה ואהרון... ולמה העלותינו ממצרים... ומים

          אין לשתות" (א-ה).

    רש"י: ללמד שכל ארבעים שנה היה להם הבאר (מים), בזכות מרים.

    תלמוד בבלי: בזכות משה, אהרון ומרים נתנו לישראל 3 מתנות: משה – מן. אהרון – עמוד ענן. מרים – באר. 

4. ש. מה היתה טענת ישראל על פי פסוקים א – ה?

    ת. טענה על חוסר מים, ועוד הוסיפו: מדוע הובאו ממצרים אל המדבר.

5. ש. מה היתה תגובת משה ואהרון?

    ת. "ויפלו על פניהם...". אב"ע: יש אומרים להתפלל, ויש אומרים לדרוש את ה' בנבואה.

חטא מי מריבה.  

6. ש. מה נצטוו משה ואהרון לעשות בעקבות תלונת בני ישראל, ובמה חרגו מהוראת ה'?

7. ש. מה היתה תגובת ה' למעשה משה ואהרון?

    ת. נגזר עליהם לא להיכנס לארץ, והגזרה נאמרה בשבועה "לכן" (לשון שבועה), "...יען לא האמנתם בי

       להקדשני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם" (יב).

8. ש. במה חרגו משה ואהרון, שבשל כך נחשב להם הדבר לחטא חמור, וגזרה שלא להיכנס לארץ?

    ת. עונשם של משה ואהרון במי מריבה חמור מאוד "לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ...", הנימוק:

        "יען לא האמנתם בי להקדשני".

        לפי רש"י: חטאם של משה ואהרון בזה שלא דברו לסלע כמאמר ה', אלא הכו אותו. אלו היו מדברים

                           והוציא להם מים, היה הקב"ה מתקדש לעיני העדה ואומרים מהסלע שאינו מדבר ואינו שומע

                       ואינו צריך לפרנסה, מקיים דברו של מקום, קל וחומר אנו.

        לפי רמב"ם: משה נענש על רוגזו וכעסו כשאמר: "שמעו נא המורים", ורגז כשביקשו מים וכשראו את

                         משה כועס עליהם, תלו את הדבר בעצמם וחשבו שהרגיזו את ה' בשאלתם.

        לפי רבינו חננאל: חטאו של משה כשקשר את הנס בעצמו כשאמר "המן הסלע הזה נוציא לכם מים",

                                ולא אמר יוציא לכם מים.

הבקשות מאדום.

עם ישראל בדרכם לארץ נמצאים קרוב לאדום (מצאצאי עשו), והדרך הקצרה ביותר בדרכם היא לעבור דרך ארץ אדום, ולכן פנו ישראל אל אדום פעמיים בבקשה לעבור בארצו, ובשתי הפעמים מסרב אדום ומאיים לצאת נגדם בעם כבד וביד חזקה.

9. ש. מה היו שתי הבקשות, ובמה שונות הבקשות זו מזו?

    ת.

ההבדלים:

בבקשה הראשונה משה מזכיר את מה שעבר על ישראל במצרים, ובפנייתו הוסיף: "כה אמר אחיך", דהיינו

את עובדת היותם קרובים (יעקב ועשו), ועוד הבטיח לא להשתמש במים.

10. ש. מה היתה תגובת ישראל לסירובו של מלך אדום, ומדוע?

        ת. ישראל מוותרים ועוקפים את ארץ אדום בדרכם לארץ, וישראל אינם נלחמים בהם בשל הציווי של התורה

           שלא להתגרות בם ולהילחם נגדם, בשל היותם אחים, "ואת העם צוו לאמר אתם עוברים בגבול אחיכם בני

           עשו היושבים בשעיר וייראו מכם ונשמרתם מאוד". "אל תתגרו בם כי לא אתן לכם מארצם עד מדרך

           כף רגל כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר". (דברים ב, ד-ה)

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.

לעלוי נשמת רבקה חיה בת מרסל מסודי