סוג מדיה | שם השיעור | מאת | אורך | להורדה |
---|
מלאו את פרטיכם ובזכותכם נזכה להעשיר את תכני המורים שבאתר
התכנים שיוצעו יבחנו, ובמידה וימצאו מתאימים יפורסמו באתר
מלא כאן פרטיך, ונשלח לך חידה שבועית, תכנים על פרשת השבוע, כיצד לומדים תנ"ך ועוד
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם כלשהו.
יש לך שאלה בתנ"ך? רשום אותה כאן, וקבל בקרוב תשובה מצוות הרבנים
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם כלשהו.
רבני האתר ישמחו להשקיע וללמד אצלכם תנ"ך במגוון נושאים וספרים.
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם כלשהו.
{כג} וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' - התחננתי והתפללתי אל ה'. בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר - אחרי כיבוש ארץ סיחון ועוג. אמנם זו פרשה חדשה אבל יש כאן רצף של הארועים כהמשך לסוף פרשת דברים. לכן כתוב 'בעת ההיא'. {כד} ה' ה' (אֱלֹקים) אַתָּה הַחִלּוֹתָ - אתה התחלת לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ - להראות לעבדך, למשה. אֶת גָּדְלְךָ וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה - כשעזרת לנו לנצח את סיחון ועוג. אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ - אין עוד אלקים כמוך! (כמו: מי כמוך באלים ה'). משה התפלל: אתה התחלת להראות לי את כיבוש הארץ אז אנא שאזכה להמשיך ולראות! משה חשב שבטלה הגזירה (רש"י בפינחס). {כה} אֶעְבְּרָה נָּא - אנא תן לי רשות לעבור את הירדן. וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן - אזכה להיות בארץ הטובה אשר בעבר הירדן המערבי. הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה - ירושלים וְהַלְּבָנוֹן - בית המקדש. אם היינו זוכים שמשה יכנס לארץ הוא היה בונה את ביהמ"ק והוא לא היה נחרב!
{כו} וַיִּתְעַבֵּר ה' בִּי לְמַעַנְכֶם - ה' התמלא עלי כעס ועֵברה וזה בגללכם, כי אתם גרמתם לחטא מי מריבה. וְלֹא שָׁמַע אֵלָי וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי רַב לָךְ - מספיק לך להתפלל. אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה: {כז} עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה - לא נצטווה אז לעלות אלא לפני מותו. וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה - מערבה לכיוון עבר הירדן המערבי. וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה - אולי הכוונה לנחלת ראובן וגד (כך משמע ב'וזאת הברכה'. אבל שם הוא כן היה) ואולי הכוונה עד נהר פרת(?) וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ - גם ראיה בעינים, אבל בעיקר ראיה רוחנית-נבואית של כל הארץ וכל מה שיקרה בה עד אחרית הימים. כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה: {כח} וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ כִּי הוּא יַעֲבֹר לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה וְהוּא יַנְחִיל אוֹתָם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּרְאֶה: {כט} וַנֵּשֶׁב בַּגָּיְא מוּל בֵּית פְּעוֹר:
מתי משה התפלל? לא ראינו בחומש במדבר שמשה התפלל להכנס לארץ?
תשובה: בפרשת פינחס כתוב: 'עלה אל הר העברים הזה' ואז משה התפלל ואחרי שלא נענה ביקש 'יפקוד ה' ... איש על העדה'. לתפילה זו ה' כן נענה לו ואמר לו למנות את יהושע (רמב"ן).
{א} וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל, שְׁמַע אֶל הַחֻקִּים - מצוות שטעמן לא ידוע לנו. וְאֶל הַמִּשְׁפָּטִים - מצוות שטעמן ידוע לנו. אֲשֶׁר אָנֹכִי מְלַמֵּד אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת לְמַעַן תִּחְיוּ וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֵי אֲבֹתֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם - רק אם בני ישראל ישמרו את התורה הם יוכלו לרשת את הארץ אבל אם לא ישמרו חלילה - לא יצליחו לרשת את הארץ! {ב} לֹא תֹסִפוּ עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם - אסור להוסיף על המצוות: חמש פרשיות בתפילין, חמשה מינים בלולב וכו'. או לחדש מצוה ולומר שהיא מהתורה (אמנם חכמים הוסיפו מצוות מדבריהם כמו מגילה ונר חנוכה כי התורה נתנה להם רשות אבל הם לא אומרים שזה עוד מצוה מהתורה). וְלֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ - אסור להפחית מהמצוות: שלש פרשיות בתפילין וכו' או בכלל לבטל מצוה חלילה. לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת ה' אֱלֹקֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם - אלא צריך לקיים את כל המצוות בדיוק כפי שה' ציוה!
{ג} עֵינֵיכֶם הָרֹאֹת - אתם ראיתם בעצמכם ולכן זה חזק אצלכם (הרי זה היה כמה חודשים קודם לכן). אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּבַעַל פְּעוֹר כִּי כָל הָאִישׁ אֲשֶׁר הָלַךְ אַחֲרֵי בַעַל פְּעוֹר - מי שעבד ע"ז. הִשְׁמִידוֹ ה' אֱלֹקֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ: {ד} ולעומתם - וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בה' אֱלֹקֵיכֶם - אלה שדבקים בהקב"ה ובקיום המצוות, חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם - זוכים לחיים בעוה"ז ובעוה"ב! {ה} רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי ה' אֱלֹקָי לַעֲשׂוֹת כֵּן בְּקֶרֶב הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ - עיקר קיום התורה והמצוות הוא בא"י, מבחינה כמותית (יש הרבה מצוות שלא שייכות בחו"ל) ואיכותית.
{ו} וּשְׁמַרְתֶּם - זה לימוד תורה שבכתב ותורה שבעל פה. וַעֲשִׂיתֶם - זה הקיום. כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה - כשעם ישראל שומר את התורה אז אפילו הגויים רואים שיש כאן עם מיוחד עם חוקים חכמים וטובים. למשל הם מתפעלים מחכמת קידוש החודש, ומהצדק במשפטים והיחס בין אדם לחברו, דברים שהם יכולים להבין בהם משהו. הזכרנו את מלכת שבא שמגיעה לירושלים. {ז} כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל - איפה יש עוד עם חשוב כמו ישראל, אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹקִים קְרֹבִים אֵלָיו - שה' כ"כ קרוב אליו כַּה' אֱלֹקֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו - כמו שה' קרוב אלינו ועונה לנו בכל עת שאנחנו מתפללים וקוראים אליו! אין עוד עם כזה בעולם! {ח} וּמִי גּוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם - משפטי צדק ויושר, כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם - אין עוד עם כזה בעולם שיש לו תורה כ"כ נפלאה!
{ט} רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד - תיזהר מאד. פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ - את מה שיאמר בפסוק הבא: את מעמד הר סיני. וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ - תשמור מאד גם לספר את זה לבניך ולבני בניך שלא היו שם. וכשהאב מספר לבנו את מה שהיה במעמד הר סיני זה ממש כמו שהבן בעצמו היה שם! {י} יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בְּחֹרֵב בֶּאֱמֹר ה' אֵלַי הַקְהֶל לִי אֶת הָעָם וְאַשְׁמִעֵם אֶת דְּבָרָי - ה' אמר למשה להקהיל את כל העם והם ישמעו את ה' מדבר אליהם. אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה - שמיעת דבר ה' בהר סיני תכניס בליבם יראת שמים לכל חייהם, לכל הדורות! וְאֶת בְּנֵיהֶם יְלַמֵּדוּן:
{יא} וַתִּקְרְבוּן וַתַּעַמְדוּן תַּחַת הָהָר וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם - נראה כאילו האש עד אמצע השמים. חֹשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל - מסביב לאש. כל זה גילוי שכינה. {יב} וַיְדַבֵּר ה' אֲלֵיכֶם מִתּוֹךְ הָאֵשׁ קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים - רק שמעתם קול ולא ראיתם שום תמונה או דמות של ה' ח"ו. זוּלָתִי קוֹל - א. חוץ מקול ששמעתם. ב. לא ראיתם תמונה חוץ מהקולות שראיתם 'רואים את הקולות' בדרך נס שאיננו מבינים. {יג} וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים וַיִּכְתְּבֵם עַל שְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים: {יד} וְאֹתִי צִוָּה ה' בָּעֵת הַהִוא לְלַמֵּד אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים לַעֲשֹׂתְכֶם אֹתָם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ - אחרי מעמד הר סיני ועשרת הדברות ה' המשיך לצוות את משה את כל שאר המצוות.
{טו} וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם - תיזהרו מאד לא לחטוא בנפשכם. כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב מִתּוֹךְ הָאֵשׁ: {טז} פֶּן תַּשְׁחִתוּן - שמא חס וחלילה תעשו חטא חמור, וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כָּל סָמֶל - פסל בצורה כלשהי: תַּבְנִית זָכָר - בצורה של איש או ילד. אוֹ נְקֵבָה - או בצורה של אשה. {יז} תַּבְנִית כָּל בְּהֵמָה אֲשֶׁר בָּאָרֶץ - או שתעשו ח"ו פסל בצורה של בהמה כמו שור או עגל. תַּבְנִית כָּל צִפּוֹר כָּנָף אֲשֶׁר תָּעוּף בַּשָּׁמָיִם - או בצורה של עוף. {יח} תַּבְנִית כָּל רֹמֵשׂ בָּאֲדָמָה - או בצורה של רמש כמו עכבר או נחש. תַּבְנִית כָּל דָּגָה אֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ - או בצורה של דג. כל אלה צורות של ע"ז שהיו אצל הגויים.
{יט} וּפֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה - תיזהר שמא תסתכל לשמים, וְרָאִיתָ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ וְאֶת הַכּוֹכָבִים כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם - ותראה את אחד מגרמי השמים, וְנִדַּחְתָּ - ותטעה וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם וַעֲבַדְתָּם - ותעבדו אותם ע"ז אֲשֶׁר חָלַק ה' אֱלֹקֶיךָ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם - ה' נתן את צבא השמים להאיר לעולם וליושביו ואתם תיזהרו לא להפוך את הדבר הטוב למכשול. הרחבנו קצת בתועלת של השמש והירח לעולם.
{כ} וְאֶתְכֶם לָקַח ה' וַיּוֹצִא אֶתְכֶם מִכּוּר הַבַּרְזֶל מִמִּצְרָיִם - כור מברזל שמזקקים בו את הזהב ומוציאים ממנו את הסיגים ע"י החום הגבוה. כך בנ"י היו בשיעבוד מצרים ונצרפו והזדככו שם וה' הוציאנו משם, לִהְיוֹת לוֹ לְעַם נַחֲלָה כַּיּוֹם הַזֶּה - כדי שנהיה לו לעם והוא ישרה את שכינתו בתוכנו, אז לא שייך שנעשה פסלים או נעבוד לצבא השמים ח"ו!
{כא} וַה' הִתְאַנֶּף בִּי - התמלא כעס עלי עַל דִּבְרֵיכֶם וַיִּשָּׁבַע לְבִלְתִּי עָבְרִי אֶת הַיַּרְדֵּן וּלְבִלְתִּי בֹא אֶל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה: {כב} כִּי אָנֹכִי מֵת בָּאָרֶץ הַזֹּאת אֵינֶנִּי עֹבֵר אֶת הַיַּרְדֵּן - גם עצמותיו לא הובאו לקבורה בא"י. וְאַתֶּם עֹבְרִים וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה הַזֹּאת - למה זה שייך לכאן? כי אם משה היה עובר איתם את הירדן הוא היה יכול להמשיך להזהיר אותם על ע"ז גם בארץ. אבל בגלל שהוא לא עובר הוא מזהיר אותם את כל האזהרות עכשיו. {כג} הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן תִּשְׁכְּחוּ אֶת בְּרִית ה' אֱלֹקֵיכֶם אֲשֶׁר כָּרַת עִמָּכֶם וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל - פסל בצורה של כל דבר אֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹקֶיךָ - שה' ציוך לא לעשות. {כד} כִּי ה' אֱלֹקֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא - ה' מעניש ומכלה כמו אש את העובדים ע"ז. אֵל קַנָּא - שהוא מקנא ונוקם בלי לוותר לע"ז.
אחרי האזהרות על ע"ז ממשיך משה ואומר לבני ישראל שאם יעבדו ע"ז בארץ ישראל יהיה חורבן והם יצאו לגלות. אבל הלשון היא של נבואה לעתיד כלומר שמשה מגלה להם שכך יהיה (רמב"ן: 'וידבר בלשון ישמש בשני פנים, בלשון אזהרה ובלשון עתיד לבא'. אמנם נבואת פורענות יכולה להשתנות אם יחזרו בתשובה).
{כה} כִּי תוֹלִיד בָּנִים וּבְנֵי בָנִים וְנוֹשַׁנְתֶּם בָּאָרֶץ - הדור הזה יכנס לארץ ויוליד בה בנים ובני בנים עד שיעברו כמה דורות והם כבר יהיו 'ישָנים' וותיקים בארץ. אז יתחילו להשחית ולעבוד ע"ז. וְהִשְׁחַתֶּם וַעֲשִׂיתֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל וַעֲשִׂיתֶם הָרַע בְּעֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ לְהַכְעִיסוֹ - למה דוקא אחרי שיהיו כבר הרבה זמן בארץ? תשובות הילדים: כבר ישכחו את דברי משה, יתערבבו בגוים לאט לאט, ירגישו בטוחים בארץ. וְנוֹשַׁנְתֶּם - ראינו ברש"י: רמוז מספר מדויק של השנים שזה יקח - 852 , וה' זרז את זה בשנתיים, לטובה.
{כו} הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ - משה מעיד עדים שקיימים לעולם וגם הם אלה שנפרעים מהעם או נותנים את השכר (גשם ויבול או בצורת). כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן מַהֵר מֵעַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא תַאֲרִיכֻן יָמִים עָלֶיהָ כִּי הִשָּׁמֵד תִּשָּׁמֵדוּן - ה' יחריב את ארצכם. מהר - כי לא יאריך אפו לכם על הע"ז. {כז} וְהֵפִיץ ה' אֶתְכֶם בָּעַמִּים - גלות ופיזור בגוים. זה היה בחורבן השני. וְנִשְׁאַרְתֶּם מְתֵי מִסְפָּר בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר יְנַהֵג ה' אֶתְכֶם שָׁמָּה - בכל ארץ יהיו מעט יהודים. {כח} וַעֲבַדְתֶּם שָׁם אֱלֹהִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם - בגלל שיהיו משועבדים לעובדי ע"ז זה נחשב כאילו עובדים בעצמם. עֵץ וָאֶבֶן אֲשֶׁר לֹא יִרְאוּן וְלֹא יִשְׁמְעוּן - הפסלים לא רואים את הצרות של עובדיהם ולא שומעים את תפילותיהם. וְלֹא יֹאכְלוּן וְלֹא יְרִיחֻן - אינם אוכלים את הקרבנות ולא מריחים בריח ניחוחם. וגם הם פחותים מהאדם.
{כט} וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ וּמָצָאתָ כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ - בתוך הגלות יחזרו בתשובה ויבקשו את ה' ותורתו. {ל} בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה - מתוך זה שיהיה לך קשה. בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹקֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹלוֹ - עם ישראל יחזור בתשובה באחרית הימים - סוף הימים, לעתיד לבא. {לא} כִּי אֵל רַחוּם ה' אֱלֹקֶיךָ לֹא יַרְפְּךָ - לא ירפה ממך, לא יעזוב אותך. וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם - לכן ה' יקבל את תשובת עם ישראל ויחזיר אותם לארץ לגאולה השלימה. {לב - מ} הסיבה שה' כ"כ יחמיר עם עם ישראל ויעניש אותם על הע"ז בחורבן וגלות היא גדלות עם ישראל! שה' עשה איתם מה שלא עשה כן לכל עם אחר - יציאת מצרים ומתן תורה.
{מא - מג} עד כאן הנאום הראשון של משה. מיד משה מבדיל שלש ערי מקלט בעה"י. למרות שאינן קולטות עדין הוא עושה זאת כדי להתחיל במצוה. עיר אחת לכל שבט משנים וחצי השבטים.
כאן מתחיל הנאום השני: {מד} וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: {מה} אֵלֶּה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מִמִּצְרָיִם - את אותן מצוות שנצטוו בצאתם ממצרים הוא אומר להן שוב בערבות מואב. {מו} בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּגַּיְא מוּל בֵּית פְּעוֹר בְּאֶרֶץ סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן אֲשֶׁר הִכָּה מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מִמִּצְרָיִם...
עשרת הדיברות - משה קורא לכל ישראל כדי לחזור בפניהם על עשרת הדיברות שהן תחילת כל התורה. ראינו שיש הבדלים בין הכתוב בפרשת יתרו לכתוב אצלנו. בעיקר במצוות השבת - זכור ושמור, זכר למעשה בראשית וזכר ליצי"מ.
למדנו שיש מחלוקת מה שמעו בני ישראל: הרמב"ם אומר ששמעו שתי דיברות ראשונות ואת היתר שמעו ממשה. הרמב"ן אומר שאת הכל שמעו מהקב"ה, אלא שאת שתי הראשונות שמעו והבינו ובשמונה האחרות שמעו את קול ה' ולא הבינו, ומשה אמר להם בצורה שהבינו. וי"א שאת כל העשר שמעו והבינו.
פסוק י"ט - ל: בני ישראל מבקשים ממשה שהוא ישמע את דבר ה' ויגיד להם כי הם לא מסוגלים יותר לשמוע מרוב פחד ויראת ה'. ה' שמח על בקשתם שנובעת מיראת שמים ואומר למשה לאמר להם לשוב לאהליהם ורק הוא ישאר וישמע את כל שאר המצוות. לפי הרמב"ן זה אחרי עשרת הדיברות. לפי הרמב"ם זה אחרי שתי הדיברות הראשונות.
[פרשת שמע א-ט]
משה רבינו מזהיר מפני שכחת ה' - אחרי שיכנסו לארץ ויכבשו אותה הם יקחו הרבה שלל מהגויים בלי שהתאמצו ועמלו להשיג אותו, יש חשש שמרֹב הטובה ישכחו את ה' שהוציאם ממצרים ובזכות זה יש לנו את הכל!וּבֹרֹת חֲצוּבִים - בורות מים חצובים בסלע. {יג} אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ תִּירָא וְאֹתוֹ תַעֲבֹד וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ- כשאתה צריך להשבע בבית הדין תשבע בשם ה' ולא ח"ו בשם ע"ז.ויש בזה גם מצוה (רמב"ם) {טו} כִּי אֵל קַנָּא ה' אֱלֹקֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ - ה' מקנא ומעניש עובדי ע"ז ולא מוותר להם (ראינו כבר את הכינוי 'א-ל קנא' בפרשתנו ביחס לע"ז).
{טז} לֹא תְנַסּוּ אֶת ה' אֱלֹקֵיכֶם כַּאֲשֶׁר נִסִּיתֶם בַּמַּסָּה- אסור לנסות ולבדוק את ה' כמו שבנ"י עשו במקום שנקרא 'מסה ומריבה'. מה זה לנסות את ה'? לומר 'נראה אם ה' יכול לתת לנו מים במדבר' או 'אם ה' יתן מים - נלך אחריו ואם לא - לא נלך אחריו' או לתת מעשר ולראות אם ה' יעשיר אותו. כל זה חטא חמור וחוסר אמונה! הרי בני ישראל כבר ראו את כל המופתים בארץ מצרים ובמדבר וצריכים ללכת אחרי ה' בלי תנאי ובלי סייג!
{יח} וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי ה' - א. פשרה ולפנים משורת הדין. קראנו ברמב"ן שמרחיב את זה לכל ההתנהגות בין אדם לחברו שהתורה לא מפרטת את כל המצבים אלא רוצה שהאדם יתנהג בכל דרכיו בצורה ישרה וטובה. ב. כל התורה והמצוות. {יט} לַהֲדֹף אֶת כָּל אֹיְבֶיךָ מִפָּנֶיךָ- לגרש ולנצח את כל האויבים.
{כ} כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר - בעתיד לֵאמֹר מָה הָעֵדֹת - מצוות שהן עדוּת על יציאת מצרים או בריאת העולם: שבת, פסח, סוכה וכו'. וְהַחֻקִּים - מצוות שטעמן נסתר וְהַמִּשְׁפָּטִים - מצוות שטעמן ידוע. אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹקֵינוּ אֶתְכֶם- זוהי שאלת הבן החכם, כלומר הצדיק (לעומת הבן הרשע) הוא רוצה ללמוד ולהבין את טעמי המצוות לסוגיהן. והוא שואל למה דוקא עם ישראל זכה בכ"כ הרבה מצוות נפלאות?{כא} וְאָמַרְתָּ לְבִנְךָ עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם וַיּוֹצִיאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה... - תשובה ראשונה היא כי היינו עבדים במצרים וה' הוציאנו משם לכן אנחנו עבדיו וזכינו לקבל את מצוותיו. זה במיוחד מסביר גם את טעמי ה'עדוֹת'.{כד} וַיְצַוֵּנוּ ה' לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹקֵינוּ- כל המצוות מביאות אותנו ליראת שמים. לְטוֹב לָנוּ כָּל הַיָּמִים לְחַיֹּתֵנוּ כְּהַיּוֹם הַזֶּה- בזכות המצוות טוב לנו באמת ובזכותן יש לנו חיים! המצוות מחיות אותנו! {כה} וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָּנוּ - א. נקבל שכר טוב ב. מלשון צדק - אנחנו עושים את הדבר הכי צודק ואמיתי בשמירת התורה. ג. הגויים יראו אותנו ויגידו כמה אנחנו צודקים בשמירת התורה. כִּי נִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵינוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ:
{א} כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹקֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָשַׁל - ישליך, יגרש גּוֹיִם רַבִּים מִפָּנֶיךָ הַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי שִׁבְעָה גוֹיִם רַבִּים וַעֲצוּמִים מִמֶּךָּ- הגרגשי עדין לא ברח מהארץ אלא רק אחרי שיהושע שלח להם את האגרות.{ב} וּנְתָנָם ה' אֱלֹקֶיךָלְפָנֶיךָ וְהִכִּיתָם - ה' יעזור לך לנצח ולהכות אותם.הַחֲרֵם תַּחֲרִים אֹתָם - תהרוג את כולם (מדובר כשלא ירצו להפסיק לעבוד ע"ז ולהיות עבדים לבנ"י).לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית- אסור להרשות להם להשאר בארץ כמו שהם (לכן כעסו על רמאות הגבעונים). וְלֹא תְחָנֵּם- א. לא תרחם עליהם (מלשון חונן, חנינה) ב. לא תתן להם חן ג. לא תתן להם חניה בקרקע - אסור למכור בית או שדה לגוי בא"י.{ג} וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם בִּתְּךָ לֹא תִתֵּן לִבְנוֹ וּבִתּוֹ לֹא תִקַּח לִבְנֶךָ: {ד} כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ מֵאַחֲרַי וְעָבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם וְהִשְׁמִידְךָ מַהֵר- אסור להתחתן איתם וזה חטא נורא בפני עצמו! וגם כי זה יביא לזה שבנך יעבוד ע"ז. ראינו ברש"י: מדובר על בן בתך שהוא ישראלי ואביו הגוי יסית אותו לע"ז.
{ה} כִּי אִם - אלא כֹּה תַעֲשׂוּ לָהֶם מִזְבְּחֹתֵיהֶם תִּתֹּצוּ - בנוי מכמה אבנים ושייך נתיצה. וּמַצֵּבֹתָם תְּשַׁבֵּרוּ - בנוי מאבן ושייך שבירה. וַאֲשֵׁירֵהֶם תְּגַדֵּעוּן - אילנות שעבדו להם. וּפְסִילֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ:
{ו} כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לה' אֱלֹקֶיךָבְּךָ בָּחַר ה' אֱלֹקֶיךָלִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה - אוצר חביב מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה: {ז} לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק ה' בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם - כי אולי זה סיבה כי 'ברב עם הדרת מלך' כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים- הרי אתם לא העם הכי גדול בעולם. למדנו רש"י: אתם ממעטים עצמכם, בעלי ענוה.{ח} כִּי - אלא מֵאַהֲבַת ה' אֶתְכֶם וּמִשָּׁמְרוֹ אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵיכֶם הוֹצִיא ה' אֶתְכֶם בְּיָד חֲזָקָה וַיִּפְדְּךָ מִבֵּית עֲבָדִים מִיַּד פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם:
{ט} וְיָדַעְתָּ כִּי ה' אֱלֹקֶיךָ הוּא הָאֱלֹקִים הָאֵל הַנֶּאֱמָן - מקיים את הבטחתו שֹׁמֵר הַבְּרִית - שומר ומקיים את הברית שכרת עם האבות. וְהַחֶסֶד- שומר ומקיים את ההבטחה שהבטיח לאבות לעשות חסד עם בניהם. לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָיו לְאֶלֶף דּוֹר- הרי בעשרת הדברות נאמר 'לאלפִים'? קראנו ברש"י - כאן לעובדים מאהבה וכו'.{י} וּמְשַׁלֵּם לְשֹׂנְאָיו - מעניש את הרשעים אֶל פָּנָיו- בחייו לְהַאֲבִידוֹ - להמיתו לֹא יְאַחֵר לְשֹׂנְאוֹ - ה' לא מאחר את העונש לרשע אלא אֶל פָּנָיו יְשַׁלֶּם לוֹ- עוד בחייו הוא יענש עד שימות בקיצור ימים. פרוש נוסף: קראנו באונקלוס ורש"י - משלם שכר לרשע בחייו אם יש לו זכויות, כדי להאבידו לעוה"ב. {יא} וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַמִּצְוָה וְאֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם- שמשה מצוה אותם היום. בעוה"ז לעשותם ולעוה"ב לקבל שכר.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
להורדה כקובץ וורד יש ללחוץ על הכפתור "הורד קובץ מצורף"
מתוך סדרת השיעורים:
ביאור הפסוקים - חומש דברים
להורדה כקובץ וורד יש ללחוץ על הכפתור "הורד קובץ מצורף"
מתוך סדרת השיעורים:
ביאור הפסוקים - חומש דברים
להורדה כקובץ וורד יש ללחוץ על הכפתור "הורד קובץ מצורף"
מתוך סדרת השיעורים:
ביאור הפסוקים - חומש דברים
להורדה כקובץ וורד יש ללחוץ על הכפתור "הורד קובץ מצורף"
מתוך סדרת השיעורים:
ביאור הפסוקים - חומש דברים