דברים פרק ד הקדמה לפרשת ואתחנן: פרק א'-ג': דיבר משה על דברים שהיו בעבר. מזכיר את הרעה שגרמו לעצמם להסתובב...
מתוך סדרת השיעורים:
סיכומים על חומש דברים
דברים פרק יב פתיחה (א') – כותרת לפרק: קיום המצוות – מקומן וזמנן. מקום קיומן – בארץ – "בארץ אשר נתן...
מתוך סדרת השיעורים:
סיכומים על חומש דברים
דברים פרק יד חלוקת הפרק: אסור גדידה וקרחה (מנהגים אסורים) - א' - ב'. אסור אכילת בעלי חיים טמאים...
מתוך סדרת השיעורים:
סיכומים על חומש דברים
דברים פרק טז פרשת המועדים ומינויי השופטים חלוקת הפרק: פסח – א' – ח' חג השבועות – ט' – י"ב חג...
מתוך סדרת השיעורים:
סיכומים על חומש דברים
דברים פרק יז חלוקת הפרק אסור הקרבת בעל מום – א דין עובד עבודה זרה – ב – ז דין "כי יפלא (יתעלם) ממך...
מתוך סדרת השיעורים:
סיכומים על חומש דברים
דברים כ – דיני מלחמה קיימת הבחנה בין שני סוגי מלחמה: מלחמת רשות ומלחמת מצווה (חובה) רמב"ם...
מתוך סדרת השיעורים:
סיכומים על חומש דברים
סוג מדיה | שם השיעור | מאת | אורך | להורדה | |
---|---|---|---|---|---|
שיעור |
דברים פרק דדברים פרק ד הקדמה לפרשת ואתחנן: פרק א'-ג': דיבר... |
הרב שמעון לוי |
|
||
שיעור |
דברים פרק יבדברים פרק יב פתיחה (א') – כותרת לפרק: קיום... |
הרב שמעון לוי |
|
||
שיעור |
דברים פרק ידדברים פרק יד חלוקת הפרק: אסור גדידה וקרחה... |
הרב שמעון לוי |
|
||
שיעור |
דברים פרק טזדברים פרק טז פרשת המועדים ומינויי... |
הרב שמעון לוי |
|
||
שיעור |
דברים פרק יזדברים פרק יז חלוקת הפרק אסור הקרבת בעל מום... |
הרב שמעון לוי |
|
||
שיעור |
דברים פרק כדברים כ – דיני מלחמה קיימת הבחנה בין שני... |
הרב שמעון לוי |
|
מלאו את פרטיכם ובזכותכם נזכה להעשיר את תכני המורים שבאתר
התכנים שיוצעו יבחנו, ובמידה וימצאו מתאימים יפורסמו באתר
מלא כאן פרטיך, ונשלח לך חידה שבועית, תכנים על פרשת השבוע, כיצד לומדים תנ"ך ועוד
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם כלשהו.
יש לך שאלה בתנ"ך? רשום אותה כאן, וקבל בקרוב תשובה מצוות הרבנים
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם כלשהו.
רבני האתר ישמחו להשקיע וללמד אצלכם תנ"ך במגוון נושאים וספרים.
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם כלשהו.
קיימת הבחנה בין שני סוגי מלחמה: מלחמת רשות ומלחמת מצווה (חובה)
רמב"ם מלכים ה', א' : "אין המלך נלחם תחילה אלא מלחמת מצווה, ואיזו היא מלחמת מצווה?
זו מלחמת שבעת עמים, ומלחמת עמלק, ועזרת ישראל מיד צר שבא עליהם.
ואח"כ נלחם במלחמת הרשות, והיא המלחמה שנלחם עם שאר העמים, כדי
להרחיב גבול ישראל ולהרבות בגדולתו ושמעו".
|
מלחמת מצווה |
מלחמת רשות |
סוג המלחמה |
חובה |
אינה חובה |
מטרות ומהות המלחמה. |
1.מלחמה כנגד שבעת עמי כנען. על עמים אלה חל חוק החרם, יש להשמידם ולהעלות את עריהם באש, כדי שבנ"י לא ילמדו מהם מנהגי עבודה זרה. 2.מלחמת עמלק. 3.מלחמת הגנה נגד אויב שבא על ישראל למלחמה. |
מלחמה נגד ערים רחוקות מגבולות ארץ ישראל לצורך הרחבת גבולות, או מלחמת מנע. |
פטורים מגיוס למחלמה. |
אין פטורים, "הכל יוצאים אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה" (רמב"ם). |
1."מי שבנה בית ולא חנכו" לא הספיק לגור בו. 2."מי שנטע כרם ולא חללו" מלשון חולין, כלומר לא הספיק לאכול מפרות הכרם בשנה הרביעית = נטע רבעי (לפי ויקרא י"ט שלוש שנים הראשונות, הפרי עורלה. שנה רביעית קודש לה', ובשנה חמישית מותר לאכולו. 3."מי שארש אישה ולא לקחה" לא הספיק להנשא לה. ובפרק כ"ד, ה' מוסיף שגם אם לא הספיק לחיות בפועל שנה עם אשתו ישתחרר, "שנה לביתו". **בשלוש מקרים אלה ישנה התחשבות בפרט ואהבת האדם. 4."מי האיש הירא ורך הלבב" קבוצה זו פטורה מתוך התחשבות בלוחמים עצמם שלא יושפעו מפחדנותם של רכי הלבב, כלומר פטור זה לטובת הצבא ולא לטובת האיש. הערה: משתחררים בתנאי שאין בהם צורך להגנה. |
קבלת רשות הסנהדרין. |
אין צורך בקבלת רשות. |
יש צורך בקבלת רשות הסנהדרין. |
כהן משיח. |
אין חובה למנות כהן משיח. |
ממנים כהן משיח. |
קריאה לשלום עפ"י רמב"ם. |
יש לקרוא לשלום, ואם יסרב יש להשמיד את כולם. |
יש קריאה לשלום בתנאי שישלמו קנס ויהיו עבדים, אם מתנגדים יש להרוג כל זכר ואלו הטף, הנשים והשלל ניתנים לך. |
היציאה למלחמה ופרשת כהן משוח מלחמה. (א – ט)
רמב"ן - זו מצווה מחודשת "אמרה להם עתה בבואם במלחמות".
הפרק פותח בחיזוק אמונת העם בקב"ה אשר יעזור במלחמתם. הסוס והרכב סמל הכוח הפיזי "אלה ברכב ואלה
בסוסים ואנחנו בשם ה' אלוקינו נזכיר", (תהילים כ',ח'). אדם נוקף אצבע מלמטה והקב"ה מסייע לו: "כי ה' אלוקיכם
ההולך עמכם" (ד'). דיני המלחמה בתורה מוכיחים שאדם צריך להתחיל, והקב"ה מסייע בידו.
הפרק ממשיך בדברי עידוד וחיזוק של "כהן משוח מלחמה" אשר נמשח במיוחד לצורך מלחמה זו. ותפקידו לעודד את
העם ביוצאו למלחמה, לחזק ידיו לבל יפחד מסוסיו ומרכבותיו של באויב, ולהחדיר בלבם עוז נפשי, אמונה בה' ובנצחון.
פסוקים ג'-ד' כהן מדבר וכהן משמיע דבריו לעם. – בפסוק ג' מופיעים ארבעה פעלים: "אל ירך לבבכם" = אל תפחדו מצהלות הסוסים.
"אל תיראו" = מפני מגיני האויב.
"אל תחפזו" = אל תברחו.
"אל תערצו" = אל תעריצו את הכח הפיזי של האויב.
"כי ה' אלוקיכם ההולך עמכם להלחם לכם". שאלה: מדוע לא נאמר: ה' אלוקיכם הנלחם לכם? מה משמעות ההליכה עם בנ"י?
תשובה: ה' לא רק נלחם עבור עם ישראל, אלא עצם ההליכה לקראת המלחמה, צריכה
להיות מתוך בטחון בה' , בטחון בנצחונו של מקום, ולא כפלישתים שבטחו
בגולית , וכדוד הכה את גולית נפל כל מחנה פלישתים.
לסכום: דברי כהן משוח מכוונים כנגד שתי הרגשות בלתי רצויות הקיימות אצל היוצא לקרב.
א.הרגשת הפחד מפני האויב – דברי חיזוק ועידוד מפי הכהן, שלא יפחדו מהאויב (ג').
ב.הרגשת חוזק ואמונה בכוחם וביכולתם לנצח את העם ולא בקב"ה – חיזוק האמונה בעזרת ה' (ד').
ה'- ז' כהן מדבר ושוטר משמיע.
ההבדל בין דברי ההרגעה של השניים: הכהן אומר דברי עידוד לנפש - לרוחניות ולחיזוק האמונה.
שוטר בדבריו מתייחסים לעובדות הקיימות במלחמה - שבכל מלחמה נהרגים.
הפטורים מלצאת למלחמה:
1."איש אשר בנה בית חדש ולא חנכו" - לא גר בו.
2."האיש אשר נטע כרם ולא חללו" - שלוש שנים ראשונות הפרי עורלה, ואסור באכילה. פרות (נטע רבעי) שנה רביעית דינם
כדין מעשר שני שצריך לאוכלם בירושלים, או לפדותם בכסף, ובכסף יש לקנות בירושלים
דברי מאכל.
3."מי אשר ארש אשה ולא לקחה" - שלא נשאה לו לאשה.
הסיבה לפטור: "פן ימות במלחמה".
לדעת רש"י ורמב"ן: הפטור ניתן לטובת היחיד – למנוע עוגמת נפש לאדם.
לדעת ראב"ע: הפטור ניתן מתוך התחשבות בכלל, כי לבו ומחשבותיו נתונים לביתו שלא חנכו, לכרמו שטרם חללו ולארוסתו,
ואין נותן לבו למלחמה , לכן יכול לנוס במלחמה ולגרום להפסיד.
"ספר החינוך" (מצוה תק"ב): והעניין להיות מחזירים מן המלחמה מי שנטע כרם ולא אכל ממנו, או ארס אשה ולא לקחה, או
בנה בית ולא שכן בו. וכן הירא מעברות שבידו – גם זה הדבר ראוי וכשר, כי כל אלה בני אדם חלושים מאוד, יניאו לב חבריהם,
וכעניין שכתוב בפרוש "ולא ימס את לבב אחיו", וכל דרכי התורה "ישר ואמת".
סיבת הפטור: לטובת הכלל.
4."ויספו השוטרים לדבר... האיש הירא ורך הלבב" – פסוק ח' שוטר מדבר ושוטר משמיע .
רש"י: א.כמשמעו – אינו יכול לעמוד בקשרי המלחמה ולראות חרב שלופה – ירא מאימת המלחמה.
ב.דרש – ירא מעבירות שבידו.
רש"י מביא את פרוש הדרש (ר' יוסי) מפני שפסוק זה המדבר על "הירא ורך הלבב" צריך היה להאמר בפסוק ג' לאחר דברי הכהן:
"אל ירך לבבכם ואל תראו...", לכן המסקנה מקומו של "האיש הירא" בפסוק ח' לאחר ההכרזה על "הבונה בית..." וכו', כדי
לכסות על החוזרים.
5."ויספו השוטרים" (רש"י –ח') מדוע נאמר כאן "ויספו", ובפסוק ה' נאמר ודברו השוטרים?
תשובה: א.פסוקים ג'-ד' כהן מדבר וכהן משמיע.
ב.פסוקים ה'-ז' כהן מדבר ןשוטר משמיע.
ג.פסוק ח' שוטר מדבר ושוטר משמיע.
פסוק ט' - לאחר ההכרזה ושחרור הפטורים מהמלחמה. על יתר האנשים לצאת למלחמה ונמנעים מהם חזרתם ע"י שרי הצבא.
חלוקת הקטע עפ"י רש"י:
פסוק י' – חובת הקריאה לשלום. א.היחס לערים רחוקות. לפי רש"י:
פסוק י"א-יחס לעיר שנענתה לקריאה. 1.עיר שנענתה והשלימה. אין חובת קריאה לשלום
י"ב- י"ד – יחס לעיר שלא נענתה לקריאה. 2.עיר שלא השלימה. בערים בא"י.
פסוק ט"ו-הגבלת הדינים הנזכרים לערים רחוקות.
פסוק ט"ז-יחס למלחמה עם ז' עממים שבא"י. ב.היחס לערים שבא"י.
חלוקת הקטע עפ"י רמב"ן:
פסוק י'- חובת הקריאה לשלום. א.חובת קריאה לשלום כללי. לפי רמב"ן:
פסוק י"א-יחס לעיר שנענתה. חובת הקריאה לשלום
היא כללית לערים רחוקות
י"ב-י"ד- יחס לעיר שלא נענתה לקריאה. ב.יחס לערים שלא השלימו: וגם לערים בא"י.
פסוק ט"ו-הגבלת הדינים לערים רחוקות. 1.יחס לעיר רחוקה.
ט"ז-י"ח-יחס למלחמה עם ז' עממים בא"י. 2.יחס לעיר בא"י.
7."כי האדם עץ השדה לבוא מפניך במצור"
כאשר אתה בא לשים מצור על עיר, אסור לכרות ולהשחית עצי פרי. מותר להשתמש רק בעצי סרק. (מכאן למדים חז"ל מצוות-
"בל תשחית").
רש"י: "כי" = הרי. משפט תמוהה – וכי העץ דומה לאדם שנלחמים נגדו? האם חייב גם הוא להתייסר, אם כן למה תשחיתו?
האם העץ יכול לברוח מפני הלוחם?
ראב"ע: אדם אוכל פרות העץ. האדם חי ממנו. העץ מביא תועלת לאדם.
רמב"ן: בשביל לבנות מצור מותר לכרות עצים, אבל סתם השחתה – אסורה.
א.מס - להעלות מס לבנין בית המלך. צרכי הממלכה, ובנין בית המקדש.
ב.עבדות – להטיל עליהם בשכר הוגן עבודות נחוצות פרטיות גם אם הן קשות.
ההבדל בין השניים: - המס = לצרכים צבוריים בכסף או בעבודות חינם כמוכח ממעשה שלמה (מל"א, ט'-כ"א).
העבדות = לצרכים פרטיים בעבודה שלהם, בשכר הגון.
רמב"ן: (י') מוצא הבדל בין תנאי התשלום: 1.כשהקריאה לערים רחוקות –הקריאה לשלום היא על מנת שיהיו למס ולעבדות.
2.כשהקריאה בערי א"י – הקריאה לשלום היא בתנאי שלא יעבדו עבודה זרה
בנוסף על המס והעבדות.
9.קושי: מדוע לא נזכר בפרשתנו התנאי שבערי א"י עליהם לקבל שלא לעבוד עבודה זרה?
תשובת רמב"ן: 1.החובה של הגויים הנשארים בארץ לקבל על עצמם שלא לעבוד ע"ז, נזכרת כבר בפרשת משפטים (שמות,כ"ג-ל"ג)
"לא ישבו בארצך, פן יחטיאו אותך לי". לכן אין צורך להזכיר זאת שנית בפרשתנו.
2.מלכתחילה אין צורך להודיע לגויים על תנאי זה של אסור ע"ז, אלא על מס ועבדות בלבד. רק אחרי שיקבלו על
עצמם מס ועבדות מצווים ישראל לדרוש מהם, גם שלא לעבוד ע"ז. פרשתנו מזכירה איפא רק את
אשר מודיעים לגויים לכתחילה.
10.בשופטים א',כ"ז-ל"ו: ישנה רשימת השבטים שלא הורישו את הגויים מנחלותיהם: מנשה (כ"ז-כ"ח)-שם למס, אפרים(כ"ט),
זבולון (ל') –שם למס, אשר (ל"א-ל"ב) ישב בקרב הכנעני, נפתלי (ל"ג) שם למס, דן (ל"ד-ל"ה) שם למס,
הכתוב מציין בבקורתיות את השבטים אשר לא הורישו את הגויים שהיו בגבולות נחלותיהם. כי בכך הפרו את
הציווי "והורשתם את כל יושבי הארץ מפניכם".
ביהושע ט"ז: על אפרים נאמר – "וישב הכנעני בקרב אפרים...ויהי למס עובד".
י"ז, י"ב-י"ג - על מנשה נאמר – "ויואל הכנעני לשבת בארץ הזאת, ויתנו את הכנעני למס והורש לא הורישו".
לדעת הרמב"ן אפרים נהג כהלכה שהרי שם את הכנעני "למס עובד" כלומר דרש ממנו מיסים ועבדות, ואילו מנשה לא נהג
כהלכה שהרי דרש ממנו רק מיסים בלא עבדות.
11.יחס לעיר שלא השלימה עם ישראל (י"ב- י"ח).
ערים רחוקות – הורגים הזכרים, הנשים, הטף והשלל יהיה לך.
ערים קרובות – (ערי א"י) – צריכים להשמיד את כולם "ולא תחיה כל נשמה". הנמוק: (י"ח) למען לא ילמדו אתכם לעשות ככל
תועבותם... וחטאתם לה' אלוקיכם". אם אין להם השפעה שלילית והתגיירו, מותר להשאירם.
ברשימת עמי כנען שיש להחרימם (פסוק י"ז) הגרגשי שהוזכר בברית בין הבתרים (בראשית ט"ו) חסר מפני שברח.
"כי תצור אל עיר ימים רבים להלחם עליה" (י"ט):
"ימים" (רש"י) – שניים לפי הכלל מעוט רבים – שניים . רבים – שלושה.
מהביטוי "ימים רבים" לומד רש"י "אין צרין על עיירות של גויים פחות משלושה ימים קודם לשבת". בסכנה לעושי המצור מצד
הנצורים. לכן אין להתחיל במצור שלושה ימים לפני שבת. משום שאין אדם רשאי לעשות לכתחילה פעולה לפני שבת שתמשך
בשבת, ויצא שיצטרכו לדחות שבת בגלל סכנת נפשות.
רש"י: "ולמד שפותח בשלום שנים או שלושה ימים" – לפני הטלת המצור יש לתבוע שלום שניים או שלושה ימים, זאת למדים
מדוד שמו"ב א',א' "וישב דוד בצקלג ימים שניים".
הפסוק עוסק לדעת רש"י במלחמת רשות. "להלחם עליה לתופשה" ולא לשבותה כלומר להחריבה. כי במלחמת מצווה בעמי כנען
חובה להשמידה "ולא תחיה כל נשמה".
13."כי האדם עץ השדה לבוא מפניך במצור"
כאשר אתה בא לשים מצור על עיר, אסור לכרות ולהשחית עצי פרי. מותר להשתמש רק בעצי סרק. (מכאן למדים חז"ל מצוות
"בל תשחית").
רש"י – "כי" =הרי. משפט תמוהה: וכי העץ דומה לאדם שנלחמים נגדו? האם חייב גם הוא להתייסר, אם כן למה להשחיתו?
האם העץ יכול לברוח מפני הלוחם?
ראב"ע – אדם אוכל פרות העץ. האדם חי ממנו. העץ מביא תועלת לאדם.
רמב"ן – בשביל לבנות מצור מותר לכרות עצים, אבל סתם השחתה – אסורה.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
לעלוי נשמת רבקה חיה בת מרסל מסודי
דברים פרק יד חלוקת הפרק: אסור גדידה וקרחה (מנהגים אסורים) - א' - ב'. אסור אכילת בעלי חיים טמאים...
מתוך סדרת השיעורים:
סיכומים על חומש דברים
דברים פרק טז פרשת המועדים ומינויי השופטים חלוקת הפרק: פסח – א' – ח' חג השבועות – ט' – י"ב חג...
מתוך סדרת השיעורים:
סיכומים על חומש דברים
דברים כ – דיני מלחמה קיימת הבחנה בין שני סוגי מלחמה: מלחמת רשות ומלחמת מצווה (חובה) רמב"ם...
מתוך סדרת השיעורים:
סיכומים על חומש דברים
דברים פרק יב פתיחה (א') – כותרת לפרק: קיום המצוות – מקומן וזמנן. מקום קיומן – בארץ – "בארץ אשר נתן...
מתוך סדרת השיעורים:
סיכומים על חומש דברים