הברכות והקללות

הברכות

{ג} אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ - קראנו ברש"י: שתהיו עמלים בתורה וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם - תעמלו בתורה כדי לקיים את המצוות.  כשעם ישראל יקיים את כל התורה ה' יביא עלינו ברכות גדולות ונפלאות:{ד} וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם - גשם בזמנו, כל החורף וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ: {ה} הקדמה: דיש- אחרי שקוצרים את התבואה דשים אותה, כלומר: מפרידים את הגרגירים מהמוץ. הזמן הרגיל לזה הוא תחילת הקיץ. בציר - קטיף הענבים מהכרם. הזמן הרגיל לזה הוא סוף הקיץ.  זרע - זריעת השדות. הזמן הרגיל לזה הוא הסתו.  התורה אומרת לנו שתהיה המון תבואה והמון פֵּרות: וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁאֶת בָּצִיר - הדיש יקח זמן עד הבציר, מרֹב תבואה וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת זָרַע - הבציריקח זמן עד הזרע, מרֹב ענבים.  וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע - אפילו אם תאכלו מעט תשבעו מזה כי זה יהיה משובח. וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם- לא תצטרכו לחפש אוכל ופרנסה בארצות אחרות. {ו} וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ - יהיה שלום בתוך עם ישראל בין אדם לחברו, לא יהיו מריבות ומחלוקות. וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד - תהיו בארץ ואף אחד לא יפחיד וידאיג אתכם. וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ - לא יהיו חיות טורפות בא"י (הילדים הזכירו את המחלוקת האם החיות לא יכנסו לא"י או שיהיו בארץ אבל יפסיקו לטרוף - עי' רמב"ן כאן) וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם -  עם שרוצה להלחם בעם אחר ורק רוצה לעבור עם הצבא שלו דרך א"י (למשל מצרים רוצים להלחם עם אשור) - אפילו זה לא יהיה, כי גם זה יכול לפגוע בעמ"י.

{ז} וּרְדַפְתֶּם אֶת אֹיְבֵיכֶם - אם בכל זאת איזה עם ילחם איתכם אתם תניסו אותם ותרדפו אחריהם וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב - ותהרגו אותם. ואפילו הם יהרגו אחד את השני מרב בהלה. {ח} וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה - חמישה מישראל ירדפו מאה אויבים (אחד על 20) וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ- מאה מישראל ירדפו עשרת אלפים אויבים (אחד על 100) קשה:  היה צריך להיות מאה ירדפו אלפיים?!  קראנו ברש"י: אינו דומה מועטיןהעושין את התורה למרוביןהעושין את התורה. וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב:

{ט} וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם- משל: ה' כאילו יתפנה מכל עסקיו כדי לברך את עמ"י. וְהִפְרֵיתִי אֶתְכֶם - יוולדו ילדים וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם - יוולדו הרבה ילדים (כמו הברכה: פרו ורבו)וַהֲקִימֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם- ה' יקים ויקיים את הברית שכרת עם האבות ועם ישראל. {י} וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נוֹשָׁן- תבואה שלפני שנתיים היא 'ישן נושן' והיא תשביח ואותה תעדיפו לאכול.  וְיָשָׁן - תבואה של שנה שעברה מִפְּנֵי חָדָשׁ - התבואה של השנה תּוֹצִיאוּ- מהאוצרות והמחסנים. כ"כ התבואה תהיה רבה ולא תתקלקל ותצטרכו לפנות אותה בשביל החדש.{יא} וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם - בית המקדש וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם- לא אמאס בכם (כמו הגעלת כלים - שזה מוציא את מה שבתוך הכלי){יב} וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם - כלומר תהיו במדרגה מאד גבוהה ותהיו מאד קרובים להקב"ה, כמו שהיה בגן עדן. וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹקִים וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעָם:

{יג} אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִהְיֹת לָהֶם עֲבָדִים וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם - משל: העול על צואר הבהמה אליו מחוברת המחרשה. מוט - יתד שאיתו מחזיקים את החבלים שהמחרשה לא תתנתק מהעול. נמשל: ה' הוציא אותנו מהשעבוד למצרים שהיה מאד חזק ולא יכולנו לברוח.  וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת - הוצאתי אתכם ממצרים בקומה זקופה, ביד רמה.

הקללות

הקדמה:

א. ה' מביא על עמ"י עונשים מתוך אהבתו אלינו, כדי שנחזור  בתשובה. לכן העונשים הם בהדרגה: מהקל  לכבד. לא מייד יש חורבן וגלות. רק אחרי שה' יראה שלא חזרנו בתשובה הוא יביא עלינו עונשים יותר קשים, שאולי הם כן יעוררו אותנו לתשובה (ואם באלה לא תווסרו לי וכו') 

ב. כאן מדובר על מצב רוחני מאד קשה שכמעט כל עם ישראל חוטא ולכן העונשים הם כבדים. אמנם תמיד תהיה קבוצה של צדיקים בעמ"י  שישמרו את התורה ויעבירו אותה מדור לדור. אבל עם ישראל נידון לפי רובו. ואם הרוב כ"כ חוטאים - יבואו העונשים והקללות. 

ג. הילדים שמו לב שיש הרבה הקבלות בין הברכות לקללות (הפכים) למשל: ענין התבואה, מלחמות, ולא תגעל נפשי אתכם - וְגָעֲלָה נַפְשִׁי אֶתְכֶם. לא הספקנו להרחיב בזה. כדאי לחפש יחד עוד דוגמאות.

ד. כדאי לעשות קריאה אחת של כל הפסוקים בקול יותר שקט כמו שנהוג בקריאה בציבור.

ה.  הקללות מחולקות לשלבים. כל שלב חדש מתחיל כי עדיין לא חזרו בתשובה.

החטאים  והעונשים - קבוצה ראשונה

{יד} וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה: {טו} וְאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ - לא רק שלא תקיימו אלא גם תמאסו בחוקים. וְאִם אֶת מִשְׁפָּטַי תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם - תוציאו ותרחיקו מתוככם את משפטי התורה (כמו הגעלת כלים) לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֹתַי - כדי לא לעשות את כל המצוות לְהַפְרְכֶם אֶת בְּרִיתִי - וכדי להפר את הברית עם הקב"ה שהיא לקיים את כל התורה. רש"י מוסיף: שנאת ת"ח ומניעה מאחרים לקיים. {טז} אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹּאת לָכֶם וְהִפְקַדְתִּי עֲלֵיכֶם - אצווה את המחלות לבא עליכם בֶּהָלָה - מחלות שיעשו אתכם מבוהלים אֶת הַשַּׁחֶפֶת וְאֶת הַקַּדַּחַת - שתי מחלות קשות  מְכַלּוֹת עֵינַיִם - המחלות יגרמו לכליון עינים, כלומר ציפיה להבריא. וּמְדִיבֹת נָפֶשׁ - אבל בסוף הן יגרמו לדאבת נפש, כלומר לצער, כי האדם ימות מהמחלה.  וּזְרַעְתֶּם לָרִיק זַרְעֲכֶם - תזרעו את השדות לחינם, כי לא יצמח כלום. וַאֲכָלֻהוּ אֹיְבֵיכֶם - ואם בכל זאת יצמח משהו - האויבים ייקחו ויאכלו אותו. {יז} וְנָתַתִּי פָנַי בָּכֶם - אכעס עליכם (כמו שראינו בפרשת קדשים לגבי המולך - פרק כ' פס ג')  וְנִגַּפְתֶּם לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם - תפסידו במלחמה עם האויב וְרָדוּ בָכֶם שֹׂנְאֵיכֶם - שונאיכם ישלטו בכם (כמו בפרשת בהר - לא תרדה בו בפרך) וְנַסְתֶּם וְאֵין רֹדֵף אֶתְכֶם - אתם תברחו מהאויב אבל הוא לא יצטרך לרדוף אחריכם כי מחוסר כח תיפלו בעצמכם והאויב יתפוס אתכם.  

קבוצה שניה

{יח} וְאִם עַד אֵלֶּה לֹא תִשְׁמְעוּ לִי - ואם אחרי כל העונשים האלה לא תשמעו לי וְיָסַפְתִּי לְיַסְּרָה אֶתְכֶם - אוסיף להביא עליכם עוד יסורים שֶׁבַע - ריבוי של יסורים (ראב"ע, רשב"ם) עַל חַטֹּאתֵיכֶם - בגלל חטאיכם. {יט} וְשָׁבַרְתִּי אֶת גְּאוֹן עֻזְּכֶם - א. אשבור את הגאוה והחוזק שלכם ,כלומר: את התבואה והשובע (ראב"ע, רשב"ם)  ב. אחריב את בית המקדש (רש"י) וְנָתַתִּי אֶת שְׁמֵיכֶם כַּבַּרְזֶל - לא ירד גשם וְאֶת אַרְצְכֶם כַּנְּחֻשָׁה - ארצכם תהיה כמו נחושת שלא מצמיחה כלום. {כ} וְתַם לָרִיק כֹּחֲכֶם - הכח שלכם יגמר לחינם, כי תעבדו קשה בשדה אבל בסוף לא יצמח כלום - וְלֹא תִתֵּן אַרְצְכֶם אֶת יְבוּלָהּ וְעֵץ הָאָרֶץ לֹא יִתֵּן פִּרְיוֹ:

קבוצה שלישית

{כא} וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי - א. בקושי, בלב קשה, קשה עורף. ב. מקרה - תגידו שהכל מקרה: סתם הגיעה רוח ולקחה את ענני הגשם לארץ אחרת וכו'. וְלֹא תֹאבוּ - לא תרצו לִשְׁמֹעַ לִי וְיָסַפְתִּי עֲלֵיכֶם מַכָּה שֶׁבַע - ריבוי של מכות כְּחַטֹּאתֵיכֶם - כמו החטאים הרבים שלכם. {כב} וְהִשְׁלַחְתִּי בָכֶם אֶת חַיַּת הַשָּׂדֶה - חיות טורפות וְשִׁכְּלָה אֶתְכֶם - ימותו הבנים וְהִכְרִיתָה אֶת בְּהֶמְתְּכֶם - ימותו בהמות וְהִמְעִיטָה אֶתְכֶם - ימותו אנשים וְנָשַׁמּוּ דַּרְכֵיכֶם - הדרכים תהיינה שוממות כי יפחדו ללכת בהן.

קבוצה רביעית

{כג} וְאִם בְּאֵלֶּה - אם אחרי העונשים האלה לֹא תִוָּסְרוּ לִי - לא תקבלו ממני מוסר ולא תחזרו בתשובה  וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי קֶרִי: {כד} וְהָלַכְתִּי אַף אֲנִי עִמָּכֶם בְּקֶרִי  - גם אני אתנהג איתכם בצורה קשה. כאן הדגשנו את העקרון של 'מידה כנגד מידה'. וְהִכֵּיתִי אֶתְכֶם גַּם אָנִי שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם: {כה} וְהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם חֶרֶב - עם שיילחם בכם נֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית - עם שיילחם בכם בצורה קשה כי ינקום בכם על הפרת ברית איתו. וְנֶאֱסַפְתֶּם אֶל עָרֵיכֶם - האנשים מכל האזור יתאספו לתוך העיר הגדולה (מוקפת חומה) כדי להתגונן מהאויב, ואז יתחיל מצור.  וְשִׁלַּחְתִּי דֶבֶר בְּתוֹכְכֶם - תהיה מגפת דבר בתוך העיר הנצורה, וימותו אנשים. וְנִתַּתֶּם בְּיַד אוֹיֵב - א. העיר תחלש בגלל המגפות ותיפול ביד האויב. ב. יצאו לקבור את המתים ואז ייתפסו ע"י האויב. {כו} בְּשִׁבְרִי לָכֶם - אשבור לכם מַטֵּה לֶחֶם - משענת לחם, כלומר: יהיה רעב.  וְאָפוּ עֶשֶׂר נָשִׁים לַחְמְכֶם בְּתַנּוּר אֶחָד - מחוסר עצים להבעיר אש, ומחוסר קמח לאפות לחם - יאפו עשר נשים יחד.  וְהֵשִׁיבוּ לַחְמְכֶם בַּמִּשְׁקָל - בגלל שהקמח לא יהיה טוב - הלחם יתפורר, ויצטרכו לחלק את הפרורים בין האנשים לפי משקל. וַאֲכַלְתֶּם וְלֹא תִשְׂבָּעוּ - גם  המעט שיאכלו לא ישביע כי לא יהיה טוב ומשובח.

קבוצה חמישית - חורבן וגלות

{כז} וְאִם בְּזֹאת לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי בְּקֶרִי: {כח} וְהָלַכְתִּי עִמָּכֶם בַּחֲמַת קֶרִי - בצורה עוד יותר קשה וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם - אביא עליכם יסורים אַף אָנִי שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם: {כט} וַאֲכַלְתֶּם בְּשַׂר בְּנֵיכֶם וּבְשַׂר בְּנֹתֵיכֶם תֹּאכֵלוּ - הרעב יהיה כ"כ כבד שכשימותו בנים ברעב יאכלו את בשרם. {ל} וְהִשְׁמַדְתִּי אֶת בָּמֹתֵיכֶם - בניינים ומגדלים שלכם וְהִכְרַתִּי אֶת חַמָּנֵיכֶם -  סוג של ע"ז לשמש, שמעמידים על הגגות. כשיפלו הבניינים יישברו גם הפסלים האלו.  וְנָתַתִּי אֶת פִּגְרֵיכֶם עַל פִּגְרֵי גִּלּוּלֵיכֶם - האויב יהרוג אתכם ואתם תיפלו על הפסלים השבורים שלכם. וְגָעֲלָה נַפְשִׁי אֶתְכֶם - אמאס וארחיק אתכם  {לא} וְנָתַתִּי אֶת עָרֵיכֶם חָרְבָּה - ערי א"י יהיו חרבות וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם - בית המקדש יחרב ויהיה שומם וְלֹא אָרִיחַ בְּרֵיחַ נִיחֹחֲכֶם - לא יהיו קרבנות. {לב} וַהֲשִׁמֹּתִי אֲנִי אֶת הָאָרֶץ - א"י תהיה שוממה כי עמ"י יצא לגלות וְשָׁמְמוּ עָלֶיהָ אֹיְבֵיכֶם הַיֹּשְׁבִים בָּהּ - א"י תהיה כ"כ שוממה שאפילו האויב שירצה לחיות בה לא יצליח. יש כאן גם סימן טוב לישראל: א"י לא נותנת פרותיה לשום עם חוץ מעמ"י, ואף עם אחר לא יצליח להתיישב בה.  {לג} וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם - אפזר אתכם בין הגויים ולא כל עמ"י יהיה במקום אחד, שזו גלות יותר קשה (כמו מלאכת זורה)   וַהֲרִיקֹתִי אַחֲרֵיכֶם חָרֶב - ימשיכו להכות אתכם בחרב (כמו 'אריק חרבי' - מרוקן את הנדן מהחרב) וְהָיְתָה אַרְצְכֶם שְׁמָמָה וְעָרֵיכֶם יִהְיוּ חָרְבָּה:

{לד} אָז - בזמן שתהיו בגלות תִּרְצֶה הָאָרֶץ - תכפר הארץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ - על שנות השמיטה שלא קיימתם כֹּל יְמֵי הֳשַׁמָּה - כל הימים שהיא תהיה שוממה וְאַתֶּם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם - ואתם בגלות אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ - אז הארץ תשבות ממלאכה כי לא יהיה מי שיעבוד בה. וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ - ותכפר ותפייס את הקב"ה על השמיטות שלא קיימו. {לה} כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה תִּשְׁבֹּת אֵת אֲשֶׁר לֹא שָׁבְתָה בשבתותיכם - בשמיטות והיובלות בְּשִׁבְתְּכֶם עָלֶיהָ - כשישבתם בארץ.  70 שנות גלות בבל הן כנגד 70 שמיטות ויובלות שישראל לא קיימו מאז הכניסה לארץ (היו הרבה דורות שכן קיימו אבל השנים שלא קיימו מצטרפות ל-70)

קבוצה שישית - צרות בתוך הגלות

{לו} וְהַנִּשְׁאָרִים בָּכֶם - מי שישאר אחרי המלחמה ויהיה בגלות וְהֵבֵאתִי מֹרֶךְ בִּלְבָבָם - פחד בְּאַרְצֹת אֹיְבֵיהֶם, וְרָדַף אֹתָם קוֹל עָלֶה נִדָּף וְנָסוּ מְנֻסַת חֶרֶב וְנָפְלוּ וְאֵין רֹדֵף - תברחו מפחד האויב אבל בעצם אף אחד לא רודף אלא נבהלתם מקול רשרוש העלים. (הילדים נזכרו בסיפור של ר' יהושע בן קרחה איך התקיים בהם פסוק זה)   : {לז} וְכָשְׁלוּ אִישׁ בְּאָחִיו - מרוב בהלה תפילו אחד את השני כְּמִפְּנֵי חֶרֶב - כאילו בורחים מפני אויב עם חרבות וְרֹדֵף אָיִן, וְלֹא תִהְיֶה לָכֶם תְּקוּמָה לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם - לא תוכלו לעמוד בפני האויב. {לח} וַאֲבַדְתֶּם בַּגּוֹיִם וְאָכְלָה אֶתְכֶם אֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם - רבים ימותו בגלות מרוב הצרות והרדיפות. {לט} וְהַנִּשְׁאָרִים בָּכֶם - מי שלא ימות יִמַּקּוּ בַּעֲוֹנָם - יימסו ויחלשו בגלל העוונות שלהם בְּאַרְצֹת אֹיְבֵיכֶם, וְאַף בַּעֲוֹנֹת אֲבֹתָם אִתָּם - וגם בגלל העוונות של אבותיהם שהם ממשיכים אותם יִמָּקּוּ - יימסו ויחלשו.

חזרה בתשובה וזכירת ברית אבות

{מ} וְהִתְוַדּוּ אֶת עֲוֹנָם וְאֶת עֲוֹן אֲבֹתָם - התחלה של חזרה בתשובה: וידוי בְּמַעֲלָם אֲשֶׁר מָעֲלוּ בִי - יתוודו על הבגידה שבגדו בי וְאַף אֲשֶׁר הָלְכוּ עִמִּי בְּקֶרִי - ועל שהלכו איתי בצורה קשה. {מא} אַף אֲנִי אֵלֵךְ עִמָּם בְּקֶרִי וְהֵבֵאתִי אֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם -  קשה: למה עוד עונש? תשובה: כי זו עדין לא תשובה מספיק שלימה וצריך עוד קצת עונשים לתיקון שלם. אוֹ אָז יִכָּנַע לְבָבָם הֶעָרֵל - אחרי זה כבר יִכָּנַע לבבם שהיה אטום. וְאָז יִרְצוּ אֶת עֲוֹנָם - ואז יכפרו על עוונם.

{מב} כדי להחזיר את עמ"י לארץ ולהביא את הגאולה השלימה לא תספיק התשובה שעשו אלא צריך גם ברית אבות: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק - ואם הברית עם יעקב לא תספיק, אזכור אפילו את הברית עם יצחק שהיה קודם וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר- ואם גם זה לא יספיק, אזכור אפילו את הברית עם אברהם שהיה עוד קודם וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר - אזכור את א"י לרחם עליה. {מג} התורה חוזרת למה שהיה לפני שחזרו בתשובה: וְהָאָרֶץ תֵּעָזֵב מֵהֶם וְתִרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ בָּהְשַׁמָּה מֵהֶם - בהיותה שוממה מהם וְהֵם יִרְצוּ אֶת עֲוֹנָם - והם יכפרו את עוונם ע"י הגלות יַעַן וּבְיַעַן - בגלל בְּמִשְׁפָּטַי מָאָסוּ וְאֶת חֻקֹּתַי גָּעֲלָה נַפְשָׁם: {מד} וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם - גם כשהם היו בגלות לֹא מְאַסְתִּים - לא מאסתי בהם לגמרי, להחליף אותם ח"ו באומה אחרת. וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם - לא הרחקתי אותם כדי לכלות אותם  לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם - או כדי להפר ולבטל את הברית איתם. כִּי אֲנִי ה' אֱלֹקֵיהֶם - לעולם לא תשתנה בחירת ה' בעם ישראל. וכל העונשים היו כדי שנחזור בתשובה. {מה} וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים - הברית עם השבטים אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיֹת לָהֶם לֵאלֹהִים אֲנִי ה': {מו} אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת אֲשֶׁר נָתַן ה' בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי בְּיַד מֹשֶׁה:

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.