פרק יד
- למה ה' אמר לבני ישראל לשוב אחורה לכיון "פי החירות"____ כדי להטעות את פרעה שיחשוב שבני ישראל התבלבלו בדרך ואז הוא ירדוף אחרי בני ישראל, ויטבע בים (אב"ע)
- הסבר "ואיכבדה בפרעו ובכל חילו"________ ושמו של ה' יתכבד ויגדל כי כולם יכירו את גדולתו
- מי הגיד לפרעה שהעם בורח?____ עם כל הערב רב, היו גם מרגלים של פרעה. (רש"י)
- מה למדנו מ "ויאסור את רכבו"_____ שפרעה בעצמו הכין את מרכבתו ולא חיכה למשרתים כי ברשעתו, הוא היה להוט לתפוס את בני ישראל.
- על מי עוד למדנו שהכין את מרכבתו בעצמו ולא חיכה למשרתיו?______ יוסף, כשהלך לפגוש את אביו אסר את מרכבתו מרוב אהבתו. וכן אברהם בהליכתו לעקידה חבש את חמורו בעצמו.
- מאיפה היה לפרעה סוסים לרדוף אחרי בנ"י? הרי הם מתו?_____ מהסוסים של הירא את דבר ה' שהכניסו את המקנה לבתים.
- מה לומדים מכאן?______ שאפילו היראים את ה' ממצרים היו רשעים ורצו להשמיד את ישראל (רש"י).
- מה לומדים מהמילים "ופרעה הקריב"?______ שפרעה הלך בראש חיליו כי הוא מאוד רצה לפגוע בישראל.
- מה בני ישראל עשו כשראו את מצרים רודף אחריהם?_____ בבני ישראל היו שתי קבוצות (רמב"ן), ראשונה, תפשה אומנות אבותינו בידהם, והתפללו וצעקו אל ה'. השניה, היו אנשים שאמונתם קצת יותר חלשה והם באו בתלונות אל משה, המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר.
- כיצד משה ענה לעם? האם הוא התעצבן?____ חס ושלום, משה כמו מנהיג גדול, מחזק ומעודד את העם, ומעורר אותם לאמונה. "ויאמר משה אל העם אל תיראו, התיצבו וראו את ישועת ה'… ה' ילחם לכם ואתם תחרישון".
קריעת ים סוף (פסוקים טו' – לא)
תהליכי קריעת ים סוף נחלקים לעשה שלבים אשר כדאי לעמוד עליהם:
שלב א – [טו' – יח']: ה' מצוה את משה ובני ישראל להכנס לתוך הים.
שלב ב – [יט' – כ']: עמוד הענן הולך אחורה להבדיל בין מחנה מצרים לבין מחנה ישראל.
- לשם מה עבר עמוד הענן להבדיל בין מחנה מצרים למחנה ישראל?______ 1. להבדיל בין המחנות ויהי הענן והחושך, הענן עשה חושך למצרים והם לא יכלו להתקרב. 3. לקבל את החיצים והאבנים של מצרים. [רש"י, חז"ל]
שלב ג – [כא']: משה מטה את ידו על הים והים נבקע לשנים.
- למדנו את המדרש שכל המים שבעולם נבקעו. ומזה גם נודע לכל העולם על הנס הגדול הזה.
שלב ד – [כב']: בני ישראל עוברים בתוך הים ביבשה.
שלב ה – [כג']: מצרים רודפים אחרי בני ישראל לתוך הים.
שלב ו – [כד' – כה']: ה' מכה את המצרים עם עמוד האש והענן וגורם להם מהומה, בלבול ובלאגן.
- כיצד הכו עמוד הענן ועמוד האש את המצרים בתוך הים?______ עמוד הענן ירד ועשה את היבשה לבוץ, ואז הסוסים והמרכבות של המצרים נתקעו. ועמוד האש ירד והרתיח את הבוץ, והסוסים החלו להשתולל, וגם המצרים, ונשברו המרכבות ונהייתה מהומה ובהלה.
- מה המצרים הבינו מתוך כך?____ שה' נלחם לבני ישראל. הכירו שוב בעליונות ה'. כמו שה הבטיח להם בפסוק יח', "וידעו מצרים כי אני ה'"
- ומה המצרים רצו לעשות?____ לברוח.
שלב ז – [כו']: ה' מצוה את משה להשיב את הים על המצרים.
שלב ח – [כז' – כח']: המים שבים ומכסים את המצרים, וכולם מתים. "לא נשאר אחד".
שלב ט – [כט' – לא']: בני ישראל רואים את המצרים מתים על שפת הים ורואים את כל היד הגדולה של ה'
ומאמינים בה' ובמשה עבדו.
- בני ישראל מתמלאים באמונה בה', יראה מכוחו הגדול, ואמונה במשה עבדו, הנביא (שליח ה') והמנהיג, שעושה רק את מה שה' מצוה אותו (אב"ע וחזקוני)
שלב י – [פרק טו]: בני ישראל מודים לה' ושרים את "שירת הים"
פרושי מילים:
נכחו תחנו=מולו תעמדו נבוכים=מבולבים ואכבדה=ושמי(שמו של ה') יגדל ויתכבד ויאסור את רכבו=הכין את מרכבתו שלישים=שרים [שרי צבא] ביד רמה=בגבורה ופרעה הקריב=פרעה התקרב וייראו=פחדו התיצבו=העמדו תחרישון=תהיו בשקט ולא תעשו דבר רוח קדים עזה=רוח מזרחית חזקה ויהם=עשה מהומה ובלבול ויסר את אופן מרכבותיו=שבר את גלגלי המרכבות וינהגהו בכבדות=הובילו את המרכבות באטיות אנוסה=אברח לאיתנו=למצבו הרגיל נסים=בורחים ויושע ה'=ה' הושיע
שירת הים - פרוש פסוקי השירה, מלוקט מן הפרשנים השונים
א) אָז יָשִׁיר-מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת, לה', וַיֹּאמְרוּ, לֵאמֹר: {אז, כשראו את הנס הגדול, זכו לנבואה ואמרו את שירת הים עם משה}
אָשִׁירָה לה' כִּי-גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם. {נשיר לה' כי התגאה על כל הגאוותנים והרשעים, סוס ורוכבו השליך בים}
ב) עָזִּי וְזִמְרָת יָ-הּ, וַיְהִי-לִי לִישׁוּעָה; זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ. {ה' הוא כוחי ולכן אזמר לו. זה אלי ואספר נויו ושבחו, אלוהי אבי וארומם ואשבח אותו}
ג) ה', אִישׁ מִלְחָמָה; ה', שְׁמוֹ. {ה' הוא בעל מלחמות, עכשיו יודע שמו בכל העולם}
ד) מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ, יָרָה בַיָּם; וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו, טֻבְּעוּ בְיַם-סוּף. {מרכבות פרעה וחילו השליך בים, ושריו המובחרים טבעו בים סוף}
ה) תְּהֹמֹת, יְכַסְיֻמוּ; יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת, כְּמוֹ אָבֶן. {המים יכסו אותם, הם ירדו לעומק הים כמו אבן}
ו) יְמִינְךָ ה', נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ; יְמִינְךָ ה', תִּרְעַץ אוֹיֵב. {ימינך (היד שלך), ה', החזקה בכוח, היא תשבור את האויב}
- יש להדגיש כי כל הביטויים של " יד ה' " וכד', הם משל בלבד. כי באמת, לה', אין דמות הגוף ואין לו גוף.
ז) וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ, תַּהֲרֹס קָמֶיךָ; תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ--יֹאכְלֵמוֹ, כַּקַּשׁ. {ובגודל כוחך, תהרוס את הקמים נגדך (האויבים), תשלח את כעסך והוא יפגע בהם כמו אש ששורפת קש}
ח) וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם, נִצְּבוּ כְמוֹ-נֵד נֹזְלִים; קָפְאוּ תְהֹמֹת, בְּלֶב-יָם. {וברוח הקדים החזקה שהייתה בלילה, נערמו המים לערימה, נעמדו כמו חומה, קפאו המים בלב הים}
ט) אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אשִּׂיג, אֲחַלֵּק שָׁלָל; תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי- אָרִיק חַרְבִּי, תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי. {אמר האויב (המצרים) ארדוף ואשיג את בני ישראל, ואקח את כל שללם, עד שתתמלא נפשי מרוב שלל, אשלוף את חרבי, ואהפוך את בני ישראל לעניים (רשים)}
י) נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ, כִּסָּמוֹ יָם; צָלְלוּ, כַּעוֹפֶרֶת, בְּמַיִם אַדִּירִים. {ה', נשפת ברוח שלך והים כיסה אותם, והם צללו כעופרת במים אדירים}
יא) מִי-כָמֹכָה בָּאֵלִם ה', מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ; נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹשֵׂה פֶלֶא. {אין עוד כמוך בכל החזקים ה', אין עוד כמוך אדיר וגדול בקדושה, אנחנו יראים ופוחדים לספר את כל התהילות והשבחים שלך}
יב) נָטִיתָ, יְמִינְךָ--תִּבְלָעֵמוֹ, אָרֶץ. {ה' רק מטה טיפה את ידו, וכבר הארץ בלעה את המצרים (דהיינו הוא כל יכול)}
יג) נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ, עַם-זוּ גָּאָלְתָּ; נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ, אֶל-נְוֵה קָדְשֶׁךָ. {נבואה לעתיד, שה' יוביל בחסדו את עמו שהוא גאל אותו, וינהיג אותו אל מקום הקודש - אל בית המקדש}
יד) שָׁמְעוּ עַמִּים, יִרְגָּזוּן; חִיל אָחַז, יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת. {כל העמים שמעו על קריעת ים סוף ונבהלו, פחד אחז בפלשתים}
טו) אָז נִבְהֲלוּ, אַלּוּפֵי אֱדוֹם, אֵילֵי מוֹאָב, יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד; נָמֹגוּ, כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן. {אז נבלהו אלופי אדום, החזקים של אדום. והחזקים של מואב רועדים מרוב פחד, כל יושבי כנען, נמס ליבם מרוב פחד.}
טז) תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד, בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן: עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה', עַד-יַעֲבֹר עַם-זוּ קָנִיתָ. {ומתפללים לה' שתיפול עליהם אימה ופחד, וברוב כוחו הם ישתקו כמו אבן, עד שעמו של ה', עם ישראל יעבור ויגיע לארץ ישראל}
יז) תְּבִאֵמוֹ, וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ, {ומתפללים לה' שיביא אותנו לארץ ישראל ויטע אותנו נטיעה קבועה לעולמים, בהר נחלתו - הר המוריה, שעליו יבנה בית המקדש}
מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ, ה'; מִקְּדָשׁ, ה' כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ. {נגיע למקום שה' "ישב" בו וישרה את שכינתו, בית המקדש, שאותו עשה ה', בית המקדש, עשו ידיו של ה'}
יח) ה' יִמְלֹךְ, לְעֹלָם וָעֶד. {אז, כשבני ישראל יתיישבו בארץ ישראל ויבנה בית המקדש, ה' ימלוך לעולם ועד}
סוף פרק טו – שירת מרים וההגעה למרה
- מה עשתה מרים לאחר שירת הים? _____ לקחה את התוף וכל הנשים יצאו אחריה בתופים ובמחולות.
- מאיפה היה להם תופים?_____ מובטחות היו צדקניות שבדור שהקב"ה עושה להם ניסים, והוציאו תופים ממצרים. (רש"י – חז"ל) [בשיעור הצגתי את זה בצורה קצת יותר ציורית שמרים פתחה במצרים חוג להכנת תופים ועל ידי כך חיזקה את הנשים באמונה].
- איזה מידה טובה לומדים מזה שעוד בשיעבוד הקשה במצרים הם היו בטוחות שה' יגאל אותם, והכינו תופים?________ אמונה ובטחון. אמונה בה' ובהבטחותיו, ובטחון בהתקיימותם.
- איזה מידה טובה למדנו מזה שהנשים שרו בנפרד?_____ צניעות.
- למדנו שמשה ואהרון היו המנהיגים של הגברים, ומרים הנהיגה את הנשים.
- מה הנשים שרו? _____ הם שרו את כל שירת הים, וכתבו בשירת הנשים רק את התחלת השירה (חזקוני).
- מה היה הקושי לבני ישראל במרה?______ ששלושה ימים לא היה להם מים לשתות. ועד שהם מצאו מים, המים היו מרים.
- מה היה הנסיון במרה?_____ שלמרות המצוקה הקשה הם היו צריכים לבקש ממשה בלשון יפה, ולא להתלונן (רש"י).
- כיצד משה הגיב לתלונת בני ישראל?_____ כמו מנהיג, שאוהב ודואג לעמו, ולמרות שהעם בקשו בצורה לא יפה, הוא התפלל אל ה'. ה' הורה לו לזרוק עץ למים ואז המים הומתקו.
- מה בני ישראל קיבלו במרה?_____ התחילו לקבל כמה מצוות. (הזכרנו את דברי רש"י, שהמצות הן, שבת, פרה אדומה ודינין}
- לשם מה? _____על מנת להכין את העם למתן תורה, הם התחילו לקבל מצות.
- ובזה מובן גם ההמשך "ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלוקיך..."
- לאן הם נסעו אחרי מרה? _____ לאֵלִים.
- פרושי מילים: [על שירת הים חילקתי לילדים דף עם פרושי מילים, כמו כן הם שזורים בפרוש לעיל] וילונו=התלוננו ויורהו=הראה לו
פרק טז
- לאן בני ישראל נסעו אחרי מרה?____ לאלים
- לאן בני ישראל נסעו אחרי אלים?____ למדבר סין.
- מתי הם הגיעו לשם?_____ בחמישה עשר יום לחודש השני, טו' אייר.
- מדוע דווקא עכשיו בני ישראל התלוננו למשה שאין להם אוכל?____ כי עכשיו נגמר להם המצות והבצק שהם הוציאו ממצרים.
- אלו שני דברים ביקשו בני ישראל ממשה?_____ לחם ובשר.
- איזו בקשה הייתה מוצדקת ואיזו בקשה הייתה פחות מוצדקת?_____ בקשת הלחם היא מוצדקת, אבל בקשת הבשר הייתה שלא כהוגן, כי אפשר להסתדר גם בלי בשר. (רש"י). {וכמובן, שלמרות שבקשת הלחם הייתה מוצדקת, צריך לבקש בדרך יפה, ולא להתלונן.}
- ובגלל זה, מתי ניתן המן ומתי השלו?____ המן ניתן בבוקר. "בפנים מאירות", וכשיש זמן להכין. אבל השלו, ניתן בערב "לא בפנים מאירות" וכשיש טירחה בהכנתו בלילה.
- "למען אנסנו הילך בתורתי אם לא". במה המן היה נסיון לבני ישראל? א. כל המצות של המן גורמות להתרגלות בקיום מצות (רש"י), מכיון שבני ישראל בדרך לקבל תורה, ה' מרגיל אותם בקיום מצות. (כמו המצות במרה). ב. עצם העובדה, שאין אוכל "במקרר", ואדם הולך במדבר אחרי ה' ללא לחם, וכל יום אדם מצפה ומחכה ללחם שה' יתן לו מן השמים, זה בונה אמונה ובטחון. (רמב"ן)
- איזו מידה טובה לומדים מתשובתם של משה ואהרון "ונחנו מה"?_____ מידת הענווה. לא עלינו אתם מתלוננים, אלא על ה'. כל מה שעשינו זה רק בשליחות ה'. והם בכלל לא מתגאים בכוחם. (רמב"ן).
- מה פירוש המילה מן?_____ מה הוא (רשב"ם, חזקוני).
- כיצד היה מנח המן בשדה?______ מכוסה בטל מלמטה ומלמעלה. {אחד התלמידים הזכיר יפה, שכזכר לזה, אנחנו מכסים את החלות מלמטה ומלמעלה במפה}
- כמה מותר לקחת מהמן?____ עומר לגולגולת. משקל של עומר מן לבן – אדם.
- מה הנס שהיה בלקיטת המן?____ שלא משנה כמה לקחו, כי לקחו בערך, בסוף כשמדדו באוהל לכל אחד היה עומר (רשב"ם)
- עד מתי היה מותר לאכול מהעומר?____ איש אל יותר ממנו עד בוקר.
- מה קרה למי שהשאיר את העומר?_____ העומר הבאיש, והעלה תולעים. {הזכרנו שהחטא הזה היה של קומץ אנשים בלבד. ולא של כל העם (דתן ואבירם)}
- מה היה הנס בלקיטת המן ביום השישי?______ כשמדדו באוהל מצאו כמות כפולה, בשביל שבת (רש"י). "שני העומר לאחד".
- הזכרנו, שכזכר לזה, אנחנו נוהגים לבצוע בשבת על שתי חלות, לחם משנה-כמות כפולה.
- מה היה אסור לעשות בשבת?_____ אסור היה ללקוט מן. "שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקומו ביום השביעי" (פשט הפסוק על לוקטי המן, רש"י).
- הסבר והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחית בדבש"?______ זרע גד, זרע עגול, לבן והטעם שלו כבצק המטוגן בדבש. (רש"י).
- מה ציוה משה את אהרון לעשות לזכרון נס המן?______ לקחת צנצנת ולתת שמה מלוא העומר מן, למשמרת לדורות, שכל הדורות ידעו את הנס שעשה לבני ישראל כשיצאו ממצרים, שנתן להם לחם מן השמים.
- מתי אהרון ביצע את הציווי הזה?_____ לאחר שנבנה המשכן. כי כתוב להניח אותו לפני ה'.
- כמה זמן אכלו בני ישראל את המן?_____ 40 שנה עד שהגיעו לארץ ישראל.
- הזכרנו את דברי רש"י. שהמן הפסיק לרדת בז' אדר כשמת משה. ואכלו אותו עד טז' בניסן. ומשם ואילך אכלו מתבואת הארץ.
- מה פרוש ארץ נושבת?____ ארץ מיושבת וטובה.
- פרושי מילים: וילונו= ויתלוננו ממטיר=מוריד ולקטו=ואספו והיה משנה=תוספת ונחנו מה=ואנחנו מה דק מחוספס= מגולה, מקולף (רש"י, תרגום) ככפור=כמו שלג מן הוא=מה הוא עומר לגולגולת= מן במשקל עומר לבן אדם וימודו=וימדדו. אל יותר=אל ישאיר ויותירו=וישאירו וירום תולעים=העלה תולעים ויקצוף=כעס ואת כל העודף=את מה שנשאר רימה=תולעים מאנתם=סרבתם לפני העדות=לפני הארון
פרק יז
- "ויסעו כל עדת בני ישראל ממדבר סין למסעיהם על פי ה' ", מה אנחנו למדים מהמילה למסעיהם?______ שהיו להם עוד כמה מסעות באמצע עד שהגיעו לרפידים. [דפקה ואלוש], (אב"ע).
- {למה לא מסופר על מסעות אלו?_____ כי פה בפרשת בשלח מסופר רק על המקומות שהיה בהם נסיונות לבני ישראל. כל המסעות מסופרות בפרשת מסעי. }
- להיכן העם הגיע?____ לרפידים
- מה קרה לעם ברפידים?_____ לא היה לעם מים לשתות
- מה היה הנסיון שוב לבני ישראל?_____ שגם כשאין מים, צריך לבקש בצורה יפה מה'.
- הסבר: "וילן העם על משה"?_____ העם התלונן על משה
- כיצד משה מגיב לתלונת העם?_____ שוב, הוא לא כועס, אלא מתפלל אל ה' ומבקש מה' מים.
- מדוע משה לא כועס?____ כי הוא מלמד זכות על העם, הוא אוהב את העם ומבין שהם במצב קשה, בלי מים. [רק במן, הוא קצף על אלו שהותירו, סתם, בלי סיבה. כאן, לעומת זאת, העם היה במצוקה ולכן משה לא כועס, אלא מלא אהבה והבנה ומסירות למען העם].
- מרוב קושי לעם, מה פחד משה שהעם יעשה לו? _____ שיסקול אותו.
- את מה ומי ה' מצוה את משה לקחת איתו?_____ את זקני ישראל, ואת המטה שלו.
- לאן ה' מצוה את משה ללכת?_____ אל חורב, הר סיני.
- האם זה היה קרוב לרפידים?____ זה היה רחוק כמה קילומטרים מרפידים. (רמב"ן, כמהלך פרסה או פרסאות).
- למה ה' ציוה את משה שיקח איתו את הזקנים?_____ לעדות, כדי שיראו שעל ידי משה יצאו המים מהסלע. (רש"י)
- מדוע כתוב ומטך אשר הכית בו את היאור, הרי אהרון היכה ולא משה?____ כיון שמשה היה המנהיג הכל נקרא על שמו. (חזקוני)
- מה ההבדל בין צוּר לצוֹר? _____ צוֹר, זו אבן חדה [ציפורה מלה איתה את אליעזר]. צוּר, זה סלע גדול.
- למדנו את דברי הרמב"ן, שאחרי ההכאה, זרם נחל מחורב שהגיע עד לעם ברפידים.
- איך משה קרא למקום הזה?_____ מסה ומריבה.
- על שם מה? _____ מסה, על שם הנסיון שנסו בני ישראל את ה' ומריבה, על שם הריב.
- מה למדו בני ישראל מכל הנסיונות? ____ שה' תמיד איתנו ותמיד דואג לכל צרכנו, ורק צריך לדעת לבקש ולהתפלל לה'.
- האם בני ישראל למדו את הנסיון?____ כן, בעמלק. [שם בני ישראל התפללו לה'.]
- מדוע עמלק בא להלחם עם ישראל?____ ללא סיבה, לא התגרנו בו. אך ורק בגלל שהוא שונא את הקב"ה ואת העם שלו- עם ישראל.
- את מי משה ציוה לצאת להלחם בעמלק?____ את יהושע.
- איזה אנשים אמר משה ליהושע לבחור?_______ גיבורים, אנשי מלחמה וצדיקים. (רש").
- ומה משה יעשה?____ יעלה על ראש הגבעה עם מטה האלוקים.
- מדוע כשמשה ירים ידיו בני ישראל יגברו?______ כי בזמן שישראל יסתכלו על משה הם ישאו עיניהם לאביהם שבשמים ויתפללו [חז"ל]. ובזה הם למדו מהנסיונות, ולמרות המצוקה הקשה הם התפללו לה' וגם נלחמו בעצמם. [כמו כן ידיו של משה חזקו את העם בגבורה, כמו אצל יהושע בעי, (חזקוני)].
- כשידי משה כבדו, מי עזר לו?_____ אהרון וחור תמכו בידיו.
- מי היה חור?_____ בנה של מרים.
- כשמשה היה עייף על מה הוא ישב?____ על אבן
- מדוע הוא ישב על אבן ולא על כסא, כי עם ישראל נמצא בעת צרה, וגם הוא משתתף בצרתם.
- מה פרוש ויהי ידיו אמונה?____ שידיו של משה היו פרושות באמונה.
- מה פרוש "ויחלוש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב"?_____ שיהושע נצח אותם והרג אותם (חזקוני, ורשב"ם)
- כיצד ציוה את ה' לזכור את מעשהו של עמלק, שלא ישכח לעולם?_____ גם לכתוב זכרון בספר התורה, וגם לשים באזני יהושע.
- מדוע צריך למחות את זכרו של עמלק לגמרי?_____ כי עמלק הוא רשע גדול, נכדו של עשיו הרשע, ובזמן שכל העמים פחדו מה', עמלק בא ונלחם עם ה' ועם עמו, והוא היה הראשון שנלחם עם ישראל. ולכן, בגלל רשעותו הגדולה, צריך למחות אותו.
- הסבר "כי יד על כס י-ה מלחמה לה' בעמלק מדור דור"?_____ ה' "הרים את ידו", ונשבע בכסא הכבוד, שתהיה לו מלחמה לה' בעמלק לדורות עולם.
- נקודה משמעותית שלמדנו היא, ההתקדמות וההתעלות של בני ישראל תוך כדי הפרשה. מפלשתים שבנ"י לא היו עדיין מסוגלים להלחם איתם, דרך המצרים, בהם נאמר, "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון", דרך הנסיונות שמהם עמ"י נבנה, עד למלחמת עמלק, בה בנ"י נלחמו בעצמם, יחד עם תפילה לה'!!! זהו תהליך התקדמות משמעותי בו נבנה עם ישראל ונהיה מוכשר לקבל תורה.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
