פרשת שמות

פרק א'

• "ואלה שמות" האם בחומש שמות יהיה הרבה שמות ? [לא, בחומש בראשית יש הרבה שמות אך חומש שמות מספר לנו דווקא על עם ישראל ופחות על יחידים]
• הקב"ה חוזר ומונה (סופר) את עם ישראל למרות שכבר בחומש בראשית ספר אותם, מה זה מלמד אותנו? למה זה דומה? [ה' אוהב את עם ישראל ומונה אותם שוב ושוב כמו אדם שסופר את המרגליות שלו]
• מה עשו בני ישראל במצרים לאחר מות יוסף ואחיו? [המשיכו לשבת בארץ גושן וללמד תורה , הכניסו אורחים, וגמלו חסדים. הם התרבו מאוד]
• הסבר: "ובני ישראל פרו [מלשון פירות] וישרצו [כמו שרצים "ששה בכרס אחת"] וירבו [הרבה] ויעצמו [היתה להם עוצמה מרוב שהיו הרבה] במאוד מאד"
• "ויקם מלך חדש" האם היה חדש באמת? [יש שתי דעות בדברי חז"ל אך זה בכלל לא משנה כי בכל מקרה ודאי שבאמת הוא ידע מצוין כל מה שיוסף ויעקב היטיבו עם מצרים ורק עשה את עצמו כאילו אינו יודע זאת]
• מדוע רצה פרעה להעביד את ישראל? [כדי שיפסיקו להיות טובים זה לזה וכדי שיתעייפו מללדת עוד ילדים]
• כיצד הצליח פרעה לשכנע את ישראל לעבוד ולתת מיסים? [הוא ידע שיש להם לב טוב ושכנע אותם שזה לא יפה שרק הם לא עושים זאת]
• כל נוגש מצרי היה אחראי על..... [10 שוטרים יהודיים שכל אחד מהם אחראי על 10 יהודים, סך הכל 100]
• האם היהודים באמת הפסיקו להיות טובים בגלל העבודה? [לא, כל הזמן הצעירים ניסו לעזור לזקנים אלא שלפעמים הנוגש המרושע ראה זאת ולא הרשה להם]
• האם תוכניתו של פרעה הצליחה? ["וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ"]
• מה עשה אבא יהודי כשחזר הביתה? מי חיכה לו? (הילדים ישמחו לספר לכם את הספור)
• מה הם השלבים של גזירות פרעה? [עבדים לפרעה. לכל מצרי. גם בשדה בכפור ובחום. הריגת הבנים בסתר (המילדות). השלכת הבנים ליאור]
• מדוע החליט פרעה להרוג את הבנים? [כי היה ברור לו שה' עוד מעט ישלח מושיע ליהודים וחשב שודאי הוא כבר צריך להוולד].
• מה הם השמות האמיתיים של שפרה ופועה? מדוע נקראו כך? [שפרה שמשפרת את הולד ופועה שפועה ומדברת עימו]
• כיצד הרגישו המילדות בכל לידה ולידה? [ודאי, הן שמחו מאוד שהנה נולד עוד ילד יהודי לעם ישראל, ואולי בן זה יהיה מי שיושיע את ישראל ויביאם לארצם.
• מדוע המיילדות לא עשו מה שפרעה ביקש? ["ותיראנה… את האלוקים"]. מה הם אמרו לפרעה? [העמידו פניהן כמסכימות , אך לבסוף טענו כי העבריות יולדות לבד בלי עזרת המיילדת].
• מהו השכר של המיילדות על מסירות הנפש שלהם? [1. "וירב העם ויעצמו מאוד" – בזכותם. 2. "ויעש להם בתים" – משפחות כהונה, לויה ומלכות]
• איך ייתכן שממרים יצאו מלכים והרי "לא יסור שבט מיהודה"? [מרים התחתנה עם מישהו משבט יהודה].
• חז"ל אומרים שמרים הקטנה היתה נביאה. מה היתה נבואתה? [עתידה אימי שתלד בן שיושיע את ישראל].

פרק ב'

הדגשה כללית: אנו מדגישים לאורך כל הפרשה, שהקב"ה אוהב את עמו ישראל ודואג להם, ואף אם המצב נראה קשה וחמור, הצדיקים לא התייאשו והתחזקו באמונה שה' שומע ורואה ויבא יום והמצרים ייענשו על כל רשעותם ועם ישראל יצא ויקבל את התורה ויגיע לארץ ישראל בה יוכל להאיר לעולם כולו.

• מה עשה עמרם כאשר ראה שבנים נהרגים על ידי המצרים? [גירש את אשתו והתפלל לה' שלא ייתכן שכולם ילדו ופרעה ימית אותם] מי עשה כמו עמרם? [כולם]
• מרים אמרה לאבא: פרעה גזר רק על ה______ ואתה גוזר גם על __ [הנקבות]. פרעה רשע וספק אם גזרתו מתקיימת ואתה  ________ וגזרתך מתקיימת.
• עמרם הצדיק שומע בקול ביתו ומבין שלידת הילדים זה מה שנותן כוח ואמונה לעם ישראל שייגאלו ומחזיר את אשתו. מי רקד בפניהם ומדוע? [מרים ואהרן, כדי שכל ישראל ישמעו ויתחזקו ויחזירו את נשותיהם כדי להמשיך וללדת ילדים]
• מה קרה כאשר נולד משה? [כל הבית התמלא אורה וראו כמה שהוא טוב, בריא ומאיר].
• מדוע 3 חודשים יכלה יוכבד להצפין את התנוק? [כי עברו רק 6 חודשים משעמרם החזירה והמצרים עדיין לא חפשו] למה לא יכלה למצא מחבוא גם לאחר זמן זה? [המצרים הרשעים מחפשים באכזריות אחרי כל תנוק שנולד]
• היכן הונחה התיבה? [מוסתרת בסוף שבקצה הנהר על מנת שלא ייסחף].
• מדוע יוכבד לא נשארה לראות "מה ייעשה לו"? [היא הלכה בבכי ובתפילה ולא יכלה להשאר מפני שאז היו מבינים שזה בנה]
• מי נשארה והשגיחה? [מרים, שהיתה קטנה ולא יחשדו בה].
  מדוע החליטה יוכבד לשים את משה דוקא ביאור?
• למה לא שמה יוכבד זפת גם בתוך התיבה, אלא רק מחוץ לתיבה? [שלא יהא ריח רע וכן מפני שאין צורך שהרי זה לא צריך להיות חזק כמו במבול שהמים ירדו בכוח גדול]
• כיצד ידעה בת פרעה כי "מילדי העברים זה"? [למה שמצרית תניח שם תינוק?]
• מדוע הציע מרים לבת פרעה: "האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העבריות"? [כי שם היו הרבה נשים שנלקחו להם התנוקות ויכולות להניק]
• האם משה הספיק לקלוט משהו בתקופה שאמו הניקה אותו? [ודאי, הוא קלט היטב שהוא יהודי וודאי שמע מהוריו על הציפייה לגאולה]
• מדוע קראה בת פרעה את שמו משה?
• מדוע זכתה בת פרעה שהקב"ה יקרא למושיען של ישראל דוקא בשם שהיא נתנה לו? [גדול שכרן של גומלי חסדים]
• מאלו מילים בפסוק י"א אנו לומדים שמשה לא שכח את בנ"י ואת צרותיהם? ["וירא בסבלותם", חז"ל מספרים שהיה דואג להם וסוחב עימם ואומר טוב מותי אני תחתיכם]
• כיצד הצליח משה להקל על עבודתם הקשה של בנ"י ולהשיג להם חופש ביום השבת? [אמר לפרעה שעוד מעט והעבדים שלו ימותו, אם לא יתן להם יום מנוחה]
• מדוע הורג משה את המצרי המכה איש עברי?
• מדוע מתערב משה במריבה בין שני אנשים עברים?
• מדוע בורח משה ממצרים למדין?
• מדוע לא נתנו רועי מדין לבנות יתרו לשאוב מים לצאן? [כי נדו את יתרו שהיה איש אמת וחיפש בכל הע"ז שבעולם, עד שהחליט שה' הוא האלוקים]
• כיצד עזר משה לבנות יתרו? [בנחישות הבהיר לרועים שזה לא הוגן ואף דלה בעצמו מים עבורם].
• בפסוק ט"ז נאמר "ותדלנה ותמלאנה את הרהטים" – מדוע משה היה צריך לדלות שוב? [כנראה שרועי מדין השתמשו במים כשגרשו את בנות יתרו]
• מדוע הזמין רעואל את משה לביתם (רעואל זה יתרו)? [הכרת תודה וחסד לאיש בודד]
• מי ניתנה למשה לאשה? [צפורה, בת יתרו]. שמו של הבן שנולד [גרשום]
• למה רומז השם גרשום? [משה מצטער תמיד על כך שעמו במצרים ולא מגיע אל הארץ הטובה שה' הבטיח להם ועל כן קשה לו שהוא מנותק מהארץ ומהעם כולו ורומז זאת בשמו של בנו "גר הייתי בארץ נכריה".]
• מה עושים בני ישראל מרוב עבודה קשה? [ויזעקו] מה עושה ה'? [ה' שומע את הזעקות ומתכנן כיצד יצילם]

פרק ג'

• היכן רעה משה את צאן יתרו ומדוע? [במדבר, להתרחק מן הגזל שלא ירעו בשדות אחרים (רש"י)]
• חז"ל מספרים שמשה היה דואג לכל כבש וכבש עד כדי כך שכאשר גדי נעלם משה רץ לחפשו ו [מצאו ליד באר והרימו ונשאו כי ריחם עליו]
• מה המראה המיוחד בסנה? [והסנה איננו אֻכל]
• * (שאלת חשיבה להעשרה – לא למדנו בכיתה): למה רומז הסנה?
• מדוע אמר ה' למשה להוריד נעליו? [כי המקום... אדמת קודש הוא, הר סיני שעליו תנתן התורה]
• מה אומר ה' למשה במעמד הסנה? [ששמע את צעקת בני ישראל ורוצה להצילם ולהביאם אל הארץ הטובה ומשה נבחר להוציאם]
• מדוע מסרב משה בתחילה לקבל את השליחות, והרי כל כך היה מצטער עם אחיו וכל כך רוצה שיצאו כבר לארץ ? ["מי אנוכי" – משה בטוח שהוא לא ראוי לתפקיד, וה' עונה לו "כי אהיה עימך"]
• משה שואל מה אומר אם ישאלו אותי מה שמו של אלוקי אבותיכם? תשובת ה': [אהיה אשר אהיה ובפועל תאמר רק אהיה שלחני אליכם].
• מדוע ה' אומר למשה קודם לאסוף את זקני ישראל ולומר להם שהגיע זמן הגאולה? [כי הם צדיקים ומצפים לגאולה. היו רבים מבני ישראל שהתיאשו מהגאולה].
• מה היה זוג המילים שעבר במסורת מיעקב ומיוסף שכאשר ישמעו אותו ידעו שאכן הגיע זמן גאולתם? [פקוד פקדתי (בראשית, נ', כ"ד, שמות ג', ט"ז)

פרק ד'

• בפעם השלישית משה חושש שישראל לא יאמינו. מהי תשובת ה'? [אותות: המטה שנהפך לנחש, היד שהופכת למצורעת, מי היאור יהפכו לדם]
• משה טוען בפעם הרביעית ואומר (פרק ד' פסוק י') "לא איש דברים אנוכי"-"כבד פה"– אינני רגיל לתת דרשות ולהלהיב את השומעים בדברי ולכן אינני מתאים ללכת לדבר עם המלך. מהי תשובת ה' לדברים אלו? [מי שם פה לאדם וכו' ואנוכי אהיה עם פיך]
• בפעם החמישית מבקש משה (פסוק י"ג) "שלח נא ביד תשלח" ביד מי שראוי לשלח. מי לדעתו של משה ראוי יותר ממנו? (ראה ברש"י בפירושו הראשון לפסוק)
• ה' עונה למשה כי אהרן אכן יסייע בעדו . האם אהרן יקנא על התפקיד שקבל אחיו הקטן? כיצד יגיב אהרן (פסוק י"ד)? [אהרן יצא לקראתו, יחבק את משה וישמח מאוד]
• "ואתה תהיה לו לאלוקים" על מי נאמר? [משה יהיה לשר ולרב של אהרון שיגיד לו מה לדבר].
• ממי מבקש משה רשות לחזור למצרים ? [יתר חותנו שהוא יתרו].
• מדוע מבקש משה רשות לחזור למצרים, לאחר שה' ציוה אותו? [דרך ארץ, והכרת טובה].
• האם יסכים פרעה לשלח את ישראל? [לא, ה' מראש אמר "ואני אחזק את ליבו"]
• מדוע מחזק ד' את ליבו של פרעה? [כיון שחטאו כל כך וה' רוצה לדון אותם ולהענישם]. למי מאבותנו הובטח שה' ידון את העם שיעביד את בניו? [אברהם בברית בין הבתרים].
  על מי נאמר "בני בכורי ישראל"(פסוק כ"ב)? [על ישראל שהם בניו האהובים של ה' ועל יעקב אבינו שקנה את הבכורה מעשו].
• מה היה חטאו של משה בדרך במלון שבגללו חפץ ד' להמיתו? [לא מל את התנוק החדש]
• משה לא מל את בנו הקטן כי לא רצה להתעכב בשליחות מצרימה ומאידך מסוכן לתנוק לצאת לדרך ארוכה במשך 3 ימים אחרי הברית. אך כאשר עצרו במלון ה' רוצה להעניש את משה. מי הציל את משה וכיצד? [צפורה עשתה ברית].
• ממה הכינה צפורה את הסכין לברית המילה? [צור].
• הסבר: "חתן דמים למולות"? [החתן שלי ניצל מלמות בזכות המילה שעשיתי].
• יש מפרשים שלאחר ברית המילה נשארה ציפורה עם בניה לנוח במלון וחזרה ל [מדין].
• היכן פגש אהרן את משה (פסוק כ"ז)? [הר האלוקים הוא הר סיני].
• הסבר: מטה, אותות, ואני אחזק את ליבו, וירף ממנו.
• מי דיבר אל הזקנים ואל העם? [אהרון] מי עשה את האותות? [הילדים זכו לכוון לשני הפירושים, במדרש: משה, ובאבן עזרא: אהרון]
• *שאלת הרחבה: מהיכן למדו חז"ל שצריך להודות לה' על בשורה טובה? ["ויקדו וישתחוו"].

פרק ה'

• כיצד נכנסו משה ואהרון אל משה? האם לא פחדו? [נכנסו באומץ ובגבורה גדולה. חז"ל מספרים שהיו אריות בכניסה לארמון, אך הם באו וליקקו את רגליהם של משה ואהרן]
• מה בקשו משה ואהרון מפרעה? [שלח את עמי ויחוגו לי במדבר. הם ניסו לרוממו ולהסביר לו כיצד היה ראוי שיתנהג מלך כה חשוב, שידאג לחלשים ויעשה חסד, ולא יתאכזר]
• מה היתה תשובתו? ["לא ידעתי את ה' וגם את ישראל לא אשלח"]
• מהי הגזירה החדשה שגזר פרעה? ומדוע עם ישראל לא הצליחו לקיימה? [זה לא היה אפשרי להספיק לקושש קש ולהספיק את אותה הכמות (חז"ל מוסיפים ומספרים שגם כשהתאמצו לקושש קש – המצרים גירשו אותם משדה לשדה)]
• מי אמר למי: "למה תעשה כה לעבדיך" [שוטרי ישראל באו בגבורה ובמסירות נפש להתלונן אצל פרעה]
• כיצד הרגישו השוטרים כשראו את אחיהם כ"כ סובלים? האם היכו השוטרים את אחיהם כדי שיזדרזו? [הם העדיפו לקבל בעצמם מכות על כך שלא הצליחו לעמוד במשימה ולא להכות את אחיהם] מה זכו בזכות מסירות נפש זו? [במדבר נבחרו להיות מ-70 הזקנים שזכו לרוח הקודש]
• למי פנו השוטרים? מה עשה משה עם הטענות שלהם? [למשה אשר פנה אל ה']
• משה פנה אל ה' בטענה. מהי הטענה ומדוע ה' לא כעס עליו? [ה' שמח לראות את אהבת משה לעמו ואת מסירות נפשו וגילה לו את התהליכים של הגאולה].
• מהי תשובת ה'? [כך היא דרכו של ה' שדווקא מתוך החשך הגדול מגיע האור].

ה"כלי יקר" בסוף פרשת שמות:

 "כי מהידוע שכך היא המידה שבכל יום סמוך לעלות השחר החושך מחשיך יותר מן חשכת הלילה ואח"כ אור השחר בוקע ועולה... כי כל דבר טבעי המרגיש שבא כנגדו איזו דבר הפכי לו הרוצה לבטל מציאותו אז הוא מתחזק ביותר כנגד מתנגדו..." הדברים חשובים להבנת הקשיים בגאולתנו כיום. ועי"ש]

פרשת וארא

• באיזה שם ה' נגלה בד"כ אל האבות ?
• מהם 4 לשונות הגאולה (לפי הסדר)?
• מה הכוונה "ולקחתי אתכם לי לעם"? [מתן תורה]
• למי הזדרז משה לספר את בשורת הגאולה?
• מדוע הם לא שמעו אליו ?
• מהו קל וחומר ? מהו הקל וחומר שאומר משה לקב"ה ?
• מדוע התורה מתחילה למנות את בני יעקב?
• מדוע מסופר בתורה כמה שנים חיו דווקא - לוי , קהת ועמירם?
• מה פירוש "ראשי בית אבותם" ? [הראש, האב שממנו יוצאת כל המשפחה]
• אהרון התחתן עם אלישבע אחות נחשון. מיהו נחשון?
• אלעזר התחתן עם אשה מבנות פוטיאל. מיהו פוטיאל ומדוע נקרא כך? [יתרו שלפני שהכיר את האלוקים פיטם עגלים לפני כל מיני ע"ז]
• בן כמה היה משה בעמדו לפני פרעה ובן כמה אהרון?
• מי ידבר לפני פרעה, אהרון או משה? [משה בקצרה ואהרון יסביר ויאריך]
• מהי מטרת המכות? [א. כדי שיסכימו להוציא את ישראל. ב. וידעו מצרים כי אני ה'. ג. להעניש את החוטאים מידה כנגד מידה]
• מדוע התורה מספרת לנו את גילם, ואינה עושה זאת בשאר הנביאים?
• [א. לגודל מעלתם – שהם גדולים משאר הנביאים.
• ב. ללמדנו שלמרות שאהרון גדול יותר לא קינא באחיו]
• מהו המופת הראשון שעושים משה ואהרן לפרעה? מה עשו החרטומים וכיצד הוכיח משה את גדולתו?
• מהי מטרת מופת זה? [לתת הזדמנות לפרעה לחזור בתשובה ולהכיר בה']
• מה פירוש מֵאֵן? מי "מאן לשלח העם"?
• מי החשיב את עצמו לאלוהים? וכיצד הראה לו ה' שהוא איננו אלוהים? [פרעה, והיה הולך לעשות צרכיו בבוקר ביאור כדי שאף אחד לא יידע שהוא אדם ככל בני האדם, וה' שלח את משה לפוגשו דווקא שם]
• מדוע החשיבו המצרים את היאור לאלוהים? [כי במצרים לא יורד גשם ורק היאור נותן להם מים כל השנה]
• כיצד הוכיח להם ה' שהיאור אינו אלוהים? [מכת דם]]
• כמה זמן לפני שהתחילה המכה, הוזהר פרעה שאם לא ישלח את ישראל ה' יעשה את המכה? [3 שבועות]
• הסבר: הדם היה גם בנהרות, גם ביאורים [תעלות], גם באגמים [מים שעומדים במקום אחד ואינם זורמים], וגם בעצים ובאבנים [כלי עץ וכלי אבן].
• מדוע הכה אהרון ולא משה? [ללמד אותנו לא להיות כפויי טובה, שהיאור הציל את משה].
• ה' העניש את המצרים מידה כנגד מידה, מדוע א"כ הוכה היאור בדם? [ששפכו דמם של ישראל (הרגו אותם) והשליכו את התינוקות ליאור]. מדוע לקו בצפרדעים? [על ששלחו את ישראל לכל מיני עבודות משונות כמו לצוד להם שרצים]
• מה עשו היהודים במכת דם, האם המשיכו לעבוד? האם היה להם מים? מה קרה כשהמצרים רצו לקחת מהם? כיצד נראה הבית היהודי באותו זמן? על מה אבא סוף סוף יכל לספר וללמוד עם ילדיו? (כל זה ספרנו באריכות והדגשנו מאוד. לאורך כל המכות חשוב לנו להדגיש את הטוב של היהודים ואת הבית היהודי האידיאלי לעומת רשעות המצרים)
• כמה זמן נמשכה מכת דם?
• מהי תגובת פרעה למכת דם? [ הסבר: "ויפן פרעה ויבא אל ביתו ולא שת לבו גם לזאת"]
• (לא למדנו בכלל) "ולא שת לבו גם לזאת" לפי המלה "גם" אנו מבינים שזו לא ההזדמנות הראשונה של פרעה לשים לב למה שה' אומר לו. מתי כבר היתה לו הזדמנות? (אם ידעת, זכית לכוון לפירוש רש"י)
• היכן יהיו הצפרדעים, עפ"י דברי משה? [הדרגה – וְשָׁרַץ הַיְאֹר, צְפַרְדְּעִים, וְעָלוּ וּבָאוּ בְּבֵיתֶךָ, וּבַחֲדַר מִשְׁכָּבְךָ וְעַל-מִטָּתֶךָ; וּבְבֵית עֲבָדֶיךָ וּבְעַמֶּךָ, וּבְתַנּוּרֶיךָ וּבְמִשְׁאֲרוֹתֶיךָ וּבְכָה..."]
• לאיזה בית הם ייכנסו בתחילה? [לביתו של פרעה הרשע מכולם].
• מדוע נענשו בצפרדעים? [מידה כנגד מידה לפי שצעקו על ישראל יסבלו מצעקות הצפרדעים, ולפי ששלחו את ישראל לעבודות משונות כמו להביא דגים ושרצים כדי לשחק בהם. הילדים בכיתה העלו רעיונות נוספים יפים מאוד]
• מה הצליחו החרטומים לעשות במכת צפרדע ומה לא הצליחו? [לא הצליחו לבטל את המכה]
• מהי תגובת פרעה למכת צפרדע? [העתירו אל ה'... ואשלחה את העם]
• פרעה אומר: "וְיָסֵר הַצְפַרְדְּעִים, מִמֶּנִּי וּמֵעַמִּי", מה ניתן ללמוד מכך על פרעה? [קודם כל חושב על עצמו]
• מדוע ביקש פרעה שהצפרדעים יסורו למחרת ולא מיד? [כי חשב שמשה יודע שעוד מעט הם יסורו ורצה להוכיח שה' לא יכול הכל]
• האם פרעה קיים הבטחתו לאחר המכה?
• מדוע היכה אהרן את העפר במכת כינים ולא משה?
• מה אמרו החרטומים על הכינים? [אצבע אלוקים היא]
• מה היתה תגובת פרעה ? [אין תגובה. הוא ממשיך לא לשלח את העם]
• במה שונה מכת כינים ממכות דם וצפרדע? [אין אזהרה. מציק ממש לגוף. החרטומים.]
• האם במכת ערוב היתה אזהרה? היכן? ["בבוקר...הנה יוצא המימה"]
• במכת ערוב נאמר גם "והפליתי ביום ההוא את ארץ גושן" וגם "ושמתי פדות בין עמי ובין עמך" וזה רומז לנו לשני ניסים, מהם? [הערוב לא נכנס לארץ גושן וכן לא פגע ביהודי שהלך לאיזור המצרי]
• מדוע דוקא כאן התורה כותבת במפורש שהיתה הבדלה בין ישראל למצרים, הרי גם במכות הקודמות היתה הבדלה, כפי שחז"ל מגלים לנו? [כי כאן היה מתבקש שהמכה תעבור גם לארץ גושן שהרי חיות טורפות זו "מכה מהלכת" (וכפי שמובא במסכת תענית שכאשר נראו שני זאבים בעבר הירדן, גזרו תענית בכל הארץ, כי זו מכה מהלכת).
• מה הציע פרעה למשה ואהרון במכת הערוב? ["זבחו לאלוקיכם בארץ"]
• מה ענה משה? [זה יהיה מתועב ושנוא שנזבח את אלוהי המצרים, ולא יסקלונו?]
• פרעה מסכים לשלחם, רק "העתירו בעדי" ומשה מבקש שפרעה יפסיק להתל בהם.(הסבר את המסומן בקו)
• מדוע במכת ערוב לא השאיר ה' את החיות שימותו כדי שהארץ תבאש כמו במכת צפרדע? [כדי שלא יהנו מהעורות היקרים]
• מה הרגישו היהודים כאשר ראו את הנס? איזה רגשות מילאו את ליבם? [הודייה לה' שאוהב את עמו ועושה דין במי שפגע בהם. סוף סוף יש זמן ללמוד קצת ולעסוק בחסד. בשלב זה ודאי כבר הפסיקו המצרים לשעבדם (יש שמסבירים שכבר ממכת דם הפסיקו לעבוד)]
• מה אמרו היהודים כאשר ראו את המכות (ננסה לשער)? [ה' אוהב אותנו ומקיים את ההבטחה לאברהם "וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי" ודאי בקרוב נצא ב"רכוש גדול", נקבל את התורה ונגיע לארץ ישראל ! הכל כמו שנאמר בברית בין הבתרים ! ה' מבטיח – ה' מקיים ! ]
• ה' מעניש מידה כנגד מידה. כיצד? [דם – ששפכו דמם של ישראל ביאור, צפרדע – שצעקו על היהודים ושביקשו מהם סתם להביא שרצים ודגים, כינים- שלא נתנו לישראל מנוחה וכעת להם אין מנוחה, ערוב – חיות אכזריות על שהתאכזרו לישראל].
• האם המצרים התחילו ללמוד להאמין בה' [בודאי, המכות הן תהליך של התחזקות באמונה גם אצל ישראל וגם אצל המצרים. בתחילה פרעה אמר לא ידעתי את ה'. במכת צפרדע כבר ביקש שמשה יתפלל אל ה' שיסיר את הצפרדעים. בכינים כבר החריו החרטומים "אצבע אלוקים היא". בערוב שוב מביע פרעה הסכמה שילכו לזבוח לאלוקיהם]
• "והפלה ה' בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים" - מדוע לא נאמר במכת דבר שבארץ גושן לא תהיה המגיפה, כפי שנאמר לגבי מכת ערוב? [שהיה כאן נס גדול, שאפילו שהמצרים ודאי הכניסו את בהמותיהם לתוך ארץ גושן ולקחו מהשדות של היהודים, ורעו ליד בהמות היהודים, בכל אופן המגיפה לא עברה לבהמות היהודים]
• איזה שיעור באמונה קיבלו ישראל והמצרים במכת דבר? [שה' שולט בכל ולא צריך זמן בשביל לפעול, שהרי כל הבהמות מתו ברגע אחד]
• פרעה שלח שליח לבדוק והשליח מספר לפרעה שממקנה ישראל לא מת אחד. האם פרעה הסכים לשלח את ישראל בעקבות כך? [לא, "ויכבד לב פרעה ולא שִלח את העם"]
• כיצד התחילה מכת שחין? [ללא אזהרה. אהרן ומשה לקחו פיח מלא חופניהם, אהרן העביר למשה את שלו (נס) ומשה זרק. הפיח התפזר כאבק על כל ארץ מצרים(נס) וגרם לפצעי שחין (נס) באדם ובבהמה]
• כיצד היו בהמות למצרים והרי כולן מתו בדבר? [א. אולי קנו מהיהודים (תשובה של ילדים בכיתה). ב. היו מצרים שפחדו מהדבר והכניסו לבתיהם ובהמותיהם לא מתו (רש"י)].
• באזהרה למכת ברד נאמר "כי עתה שלחתי את ידי ואך אותך בדָבר ותכחד מן הארץ" – מה קשורה כאן מכת דבר? [ה' מסביר לפרעה שאם היה רוצה היה הורג את כל המצרים יחד עם הבהמות במגיפת דבר, אך ה' לא הורג אותם כדי שילמדו ויבינו מי זה ה' ויספרו בכל העולם. מטרת המכות אינה רק עונש אלא ללמד ולרומם את העולם כולו שיכירו את ה' (פסוק ט"ז)]
• "הירא את דבר ה' מעבדי פרעה הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים" – האם מצרים אלו חזרו בתשובה שלמה. הוכח [לא. הם פחדו אך לא ממש התחרטו והראייה לכך, שכאשר יצאו ממצרים רדפו המצרים עם 600 רכב הנמשכים ע"י סוסים, ומנין היו להם סוסים? מאותם שהכניסו במכת ברד (ראה רש"י פרק י"ד פס' ז)].
• היכן לא היה ברד? [ארץ גושן וכן כאשר משה ואהרן הלכו אל פרעה].
• מה חושב ילד יהודי כאשר הוא רואה את הנס הזה? [ה' אוהב אותנו ומציל אותנו. עוד מעט נצא מכאן ונלך לעבוד את ה' אלוקנו בארץ ישראל. איזו שמחה. "הנה המצרי שתמיד היכה את אבא, עכשיו ה' העניש אותו וקיבל מכה מהברד". ה' מעניש אותו על כל מה שהוא עשה לנו].
• מדוע מכת ברד היתה קשה מאוד וכיצד זה היה מידה כנגד מידה ? [קולות חזקים (זה מודגש כמה פעמים)- כנגד צעקות המצרים על העבדים. השחתת השדות – כנגד שהעבידו את ישראל בשדות]
• איזה צמחים לא ניזוקו בברד? [החטה והכוסמת, כי הם היו בשלב התחלתי של הגידול ולא נשברו (כפי שדשא לא נשבר).

פרשת בא

• מדוע ה' מעניש את פרעה בעוד מכות ומכביד את לבו על פי פרק י' פסוקים א-ב? [כדי שיידעו כולם (גם ישראל וגם כל הגויים) מה עושה ה' לחוטאים המציקים לעמו].
• מהו יתר הפלטה הנשארת מן הברד? [החטה והכוסמת וכל הצמחים שהיו רכים בזמן הברד]
• מה העיזו עבדי פרעה לומר לפרעה אחרי האזהרה על הארבה? [פס' ז'] מה הציע פרעה למשה בעקבות דברי עבדיו? [פס' ח']
• פרעה רצה שילכו רק ה_____ אך משה דרש שיצאו כולם "בנערינו וב____ נלך, בבנינו וב_____, בצאננו וב_____ נלך.
• פרעה "דואג" לישראל. מה "פוחד" פרעה שיקרה לילדים? [שיסבלו במדבר בלי מים ואוכל, חיות טורפות וכו']
• במכת ארבה זו כבר הפעם ה______ שפרעה הרמאי מבטיח שישלח את ישראל ולבסוף מתחרט. פעם ראשונה הבטיח במכת _______ [פרק ח' פסוק ד'] ולא קיים. במכת ערוב רצה שיזבחו ב ______ אך לבסוף אף הסכים שילכו למדבר ולא קיים. במכת ______ לא רק שהסכים לשלח אלא גם הודה שחטא ואמר "ה' ה_____ ואני ועמי ה_______" (פרק ט' פסוק כ"ז), אך שוב לא קיים. ואם כך זו עכשיו הפעם הרביעית.
• את מה הסתיר הארבה? ["ויכס את עין כל הארץ ותחשך הארץ" – את כל מראה הארץ ואת השמש]
• מהי ה"מידה כנגד מידה" במכת ארבה? [שהמצרים שלחו את ישראל לעבוד עוד ועוד בשדות כדי לענותם ולהרחיקם ממשפחותם ולכן נאכל כל יבולם שבשדות].
• מדוע פרעה קורא למכת הארבה "מות" והרי הארבה אינו מסוכן ולא הורג אף אחד? [מכת רעב].
• "וימהר פרעה לקרא למשה ולאהרון"( פרק י' פסוק ט"ז). האם גם בפעמים קודמות כתוב "וימהר"? מדוע? [לא, כי המכות הולכות ומחמירות. בארבה מתו אנשים מרעב. פרעה מבין שאם לא יזדרז ימשיכו הארבה ויאכלו גם את גזעי העצים והשורשים וכך ימותו כולם ברעב].
• איזה נס קרה כאשר סר הארבה? [שגם מה ששמו בכלים והמליחו לאכילה לא נשאר] (עפ"י רש"י)
• התחלנו ללמוד קצת על טעמי המקרא ומשמעותם. התמקדנו בעיקר במנגינה של מהפך פשטא מונח זקף קטון, וכן הבנו את משמעותם של האתנחתא וסוף פסוק, שהינם טעמים מפסיקים. בשבועות הקרובים נוסיף טעמים נוספים. מכיון שאנו כל הזמן משננים לפי טעמי המקרא. אני צופה שהלימוד יוכל להיות בקלות, ובזכותו הילדים יוכלו גם בבית להתאמן ולשנן לפי המנגינה בכיתה.
• האם במכת חושך יש התראה מוקדמת? [לא]
• הסבר את דברי הפסוק: "וימש חושך" [החשיך חושך גדול ויש מפרשים שהורגש ממש והיה אפשר למשש את החושך]
• כמה ימים נמשכה מכת החושך? [לפי רש"י ששה ימים 3 ימים חושך ו-3 ימים חושך חמור יותר עד שלא יכלו לקום ממקומם]
• מהי מידה כנגד מידה במכת חושך? [שהיו מחייבים את ישראל להחזיק נרות במסיבות וכן שלא נתנו לישראל לצאת מגבולם ולכן הם לא יכלו לקום ממקומם]
• סיבות נוספות למכת חושך: [רש"י: שלא ידעו המצרים שמתו רשעי ישראל שלא האמינו בגאולה, שחיפשו ישראל בבתי המצרים]
• היכן רואים שמשה חלק כבוד למלכות? [שאמר וירדו כל עבדיך אלה אלי והשתחוו לי לאמר צא אתה וכל העם אשר ברגליך..." ובפועל מי שיבוא זה יהיה פרעה בעצמו]
• הגר"א היה אומר שכל דבר רמוז בתנ"ך. ככשאלו אותו תלמידיו איפה מרומז שמו של הרמב"ם? מה ענה? [שמות י"א, ט – רבות מופתי בארץ מצרים – ראשי תבות: רמב"ם, והוא הלא היה בארץ מצרים] (ראה שרי המאה חלק א' עמוד 77)
• לפני שעם ישראל יוצא ממצרים הוא מקבל מצוות רבות להכשירו להיות העם שמראה דוגמא לכל העמים במעשיו. מהי המצוה הראשונה? [מצות קידוש החודש- פרק י"ב פסוקים א' – ב' ]
• מי היה מקדש את החודש והיכן? [בית הדין – הסנהדרין שבארץ ישראל "אין מקדשין חדשים אלא בארץ ישראל שנאמר: "כי מציון תצא תורה ודבר ד' מירושלים". (רמב"ם, זמנים הל' קדוש החדש פרק א' הלכה ח').]
• כיצד מקדשין? [שני עדים היו מגיעים ומעידים שראו את הירח בלילה שעבר ואז נקבע אותו היום ראש חודש.]
• מדוע לדעתך מצוה ה' את בנ"י כמצוה ראשונה דוקא מצוה שעיקר קיומה הוא בארץ ישראל? [מצוה זו מלמדת על תפקיד עם ישראל שהם מקדשים את הזמן, תפקידנו הוא לקדש את שם ה' במציאות של העולם הזה. כמובן שיש כאן גם רמז לחשיבות של ארץ ישראל, ומעבר לכך מזמן זה, התחילו למנות חודשים וחודש ניסן הוא הראשון לגאולה].
• אלו זמנים היו לעם ישראל עד שצוה ד' אותם על "קידוש החודש"? [ימים ושבועות]
• איזו מידה מתחזקת אצל עם ישראל במצוה לקחת את השה בי' בניסן? [גבורה ואמונה. הם מתגברים למרות החשש מהמצרים שכועסים שהם לוקחים את האלוהים שלהם]
• איזו מידה מתחזקת אצל ישראל מכך שצריך להיות מנויים על הפסח ולאוכלו בחבורות? [אחדות. דואגים לכל השכנים הבודדים שלא יישארו לבד וכדומה]
• הסבר את המושגים הבאים: קרבן הפסח צריך להיות תמים [בלי מום], זכר [ולא נקבה] בן שנה [בתוך שנתו. עד גיל שנה ולא יותר],
• האם קרבן הפסח הוא מן הכבשים (טלה) או מן העיזים (גדי)? [שניהם כשרים]
• מהן המצוות הנוגעות לאכילת הפסח? [אסור לאוכלו נא (חצי בישול) או מבושל. מצות עשה לאוכלו צלוי. לאוכלו יחד עם _____ (מצות ומרורים). נאכל בחבורה בלי להוציא ממנו החוצה. איסור שבירת עצמות. איסור להותיר עד הבוקר ואם נותר יש לשרוף ועוד]
• למי מותר לאכול מהקרבן ולמי אסור? [מותר למנויים ובתנאי שהם יהודים שנימולו. גם גר או עבד גוי שנימולו אוכלים בקרבן. לעומתם גויים אסורים ואף אם הם שכירים שלך ואף אם הם נימולים. יש לציין שגם יהודי העובד ע"ז גם כן אסור באכילה (לא הדגשתי בכיתה פרט זה, אך ראו פסוק מ"ג וברש"י שם]
• מהן המצוות המיוחדות רק לפסח מצרים ולא נוהגות לדורות? [לקיחה השה מי' בניסן. מריחת הדם על המזוזות והמשקוף. אכילה בחיפזון ומוכנים ליציאה כשמתניהם חגורים, נעליהם ברגליהם ומקלם בידם].
• חלק מהמצוות נראה כי ענינן הוא להראות שאנו בני מלכים ומתנהגים בדרך חרות ולא כדרך עניים. תן מספר דוגמאות לכך: [צלוי ולא מבושל, לא לשבור עצמות, לא להותיר לבוקר, לא להוציא החוצה (שמלכים לא מוציאים להראות לחבריהם מה הם אוכלים)]
• בעזרת מה מרחו את הדם על המשקוף והמזוזות? [אגודת אזוב]. האם מרחו את הדם מבפנים או מבחוץ? ["והיה הדם לכם לאות – לכם לאות ולא לאחרים לאות" (רש"י פסוק י"ג)]
• האם ה' זקוק לסימן של הדם כדי לדעת היכן נמצאים ישראל? [לא] אם כך מדוע מצוה על כך? [בזכות העיסוק במצוות – ניצלים].
• "תשביתו שאור מבתיכם" – מהו שאור? [בצק ישן שהחמיץ ומשתמשים בו כדי לגרום לעיסה לטפוח]. האם זו מצוות עשה או לא תעשה? מהי המצווה? [מצוות עשה להשבית ולבער את החמץ].
• מהי מחמצת? [תערובת חמץ].
• "ויקוד העם וישתחוו" – על איזו בשורה הם מודים? [בשורת הגאולה. וראה עוד ברש"י שם]
• מה הן שלוש הבשורות הרומזות בפרק י"ב פס' כה- כז?[הארץ, הבנים והגאולה ]
• האם עשו ישראל את כל מה שנצטוו למרות הפחד והחששות מהמצרים? [בודאי. פסוק כ"ח ורש"י שם: "להגיד שבחן של ישראל, שלא הפילו דבר מכל מצות משה ואהרן"].
• ישראל מתכוננים לגאולה. מתחזקים באמונה שהנה הם נגאלים, מתחזקים באחדות ומתאגדים ב ______ [חבורות ודואגים לכולם], ומתחזקים בגבורה ובטחון בה'. באותם ימים הם היו צריכים גם לארוז את דבריהם. איזה דברים נוספים הם צריכים לקחת איתם? [כלי כסף וכו' מהמצרים. את עצי הארזים שהביא יעקב למצרים]
• מגיע יום י"ד בניסן, בנ"י שוחטים את הפסח בין הערביים כאשר צוו אותם משה ואהרן, בליל ט"ו הם צולים ואוכלים אותו ומקיימים את כל המצוות המוטלות עליהם כהלכתן והם מוכנים לרגע הגדול לו הם מצפים, ליציאה ממצרים.
• "ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור בארץ מצרים" – איזה בכור לא מת? [פרעה, כדי שיראה את כוחו של ד' בים סוף] ואיזה בכור כן מת? [אפילו בכור ה___ [שבויים ולפי שאף הם צחקו ולעגו על שיעבודם של ישראל וכן בכור בהמה, לפי שהבהמות היו אלוהיהם של המצרים]
• [ג'].         "ויקם פרעה לילה" – ולא כדרך מלכים הקמים בשלוש שעות ביום, "הוא" – קם הראשון, - "וכל עבדיו" – ועבר בין בתי עבדיו להעירם. ואחרי כן, - "וכל מצרים".
• [ד']."ותהי צעקה גדולה במצרים כי אין בית אשר אין שם מת" – שאם יש שם בכור, מת מפני שהוא הבכור. אך אם אין שם בכור, מת הגדול בבני הבית שגם הוא קרוי בכור.
• [ה']."ויקרא למשה ולאהרן לילה"
• – התחיל לעבור בעיר ולצעוק: היכן משה?, היכן אהרן? וכאשר מצא אותם, - "ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם אתם" – הגברים, -"גם בני ישראל" – הם הטף, - "ולכו עבדו את ד' כדברכם" – הכל כפי שאמרתם אתם ולא כמו שאמרתי אני, אני מבטל את – "לא אשלח" – אני מבטל את - "מי ומי ההולכים" אני מבטל את, - "רק צאנכם ובקרכם יֻצג".
• "גם צאנכם גם בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו" – כאשר אמרתם אלי: "גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות" (פרק י', כ"ה). "וברכתם גם אותי" – התפללו עלי שלא אמות שהרי גם אני בכור.
• [ו']."ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ כי אמרו כולנו מתים" – ולא כגזרת משה שאמר: "ומת כל בכור"… שהיה נראה להם שגם אלו שאינם בכורים מתים, מפני שמתו בכל בית כמה. זה בכור לאביו, זה בכור לאימו וזה לאביו ואימו וכו'.
• מדוע לא חיכו שהבצק יחמיץ והרי נשאר עד הבוקר? [כי רצו להיות בטוח מוכנים ולא להשאר אפילו רגע אחד בארץ הטמאה]
• מדוע חששו המיצרים ואמרו "...כולנו מתים"?
• מי הם היוצאים ממצרים?[600,000 גברים בנוסף לנשים וילדים, מקנה כבד מאוד. ערב רב של גויים שהתגיירו ]
• כמה שנים עברו מברית בין הבתרים? [430]
• כמה שנים מלידת יצחק? [400]
• ליל שימורים. למי? [לה'- שמצפה לגאול את בניו ולבני ישראל ששמורים מן המזיקין]
• האם יצאו בלילה או ביום? ["ויהי בעצם היום הזה" (פסוק נ"א). בלילה היה אסור להם לצאת מן הבתים]
• איזה בכורות קדושים? [בכור אדם. בכור בהמה טהורה: שור כבש ועז. בכור חמור]
• לבכור בהמה טמאה אין קדושה מלבד לחמור. מדוע דוקא חמור? [אנו לא יודעים, אך ייתכן שזה רומז לחומריות שצריך לקדשה וייתכן שזה שכר לחמורים שסייעו רבות ביציאת מצרים שכל אחד מבנ"י לקח הרבה חמורים טעונים (עמוסים) מכספם וזהבם של המצרים.
• מה עושים עם בכור בהמה טהורה? [מכריזים עליו "הרי זה קודש", נותנים לכהן והכהן צריך לשחוט את הבהמה במקדש ולאוכלה בירושלים].
• מה עושים עם פטר חמור? [פודים בשה ונותן את השה לכהן, הכהן יכול לעשות בשה מה שהוא רוצה וגם החמור מותר לבעלים].
• מה צריך לעשות עם פטר החמור במקרה ולא פודים אותו ומדוע? [אם הוא לא רוצה לפדות בשה יש לערוף את החמור. מי שלא מבין שלחומריות יש ערך רק כאשר היא משמשת לקודש – אין ערך לחומריות שלו ולכן יש לערוף את החמור].
• מה עושים עם בכור של אדם מישראל? [פודים בחמשה סלעי כסף שנותנים אותם לכהן והוא משתמש בהם כרצונו]
• מהו שגר בהמה (פסוק י"ב)? [ולד שנולד מת, הוא מוזכר בפסוק כדי ללמדנו שגם הוא פוטר את הבא אחריו מן הבכורה].
• מתי צריך עם ישראל לקיים את פסח דורות? [בארץ ישראל. פרק י"ג פסוק ה']
• מתי מקיימים את מצות "והגדת לבנך" (פסוק ח')? [בליל הסדר בקריאת ההגדה, כאשר מספרים לילד].
• בפרשתנו מופיע 3 פעמים ציווי לספר לילדים על יציאת מצרים ובמקום אחר מופיע ציווי זה פעם נוספת. 4 ציווים אלו רומזים לארבעה _____ [סוגי בנים] שלכל אחד מהם חובתנו לספר. אחד שואל "מה העבודה הזאת לכם" – זה הבן ה_____ [רשע, שאומר לכם ולא לו]. אחד שואל "מה זאת" – זה הבן ה _____ [תם] בפסוק ח' בכלל לא כתובה שאלתו של הבן אלא ישנו רק ציווי "והגדת לבנך" – זה רומז לבן ש _____ [לא יודע לשאול] שגם לו צריכים למצא דרך לספר. הבן הרביעי הינו הבן ה_____ [חכם].
• מדוע פרשיות קדושת הבכורות צריכות להופיע בתפילין? [כי כתוב "והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך" – כל יום עלינו לזכור את יציאת מצרים והצלתנו והפיכתנו לעם שעובד את ה'].
• האם גם בבכור נקבה יש קדושה? (הבא ראיה לתשובתך) [פסוק ט"ו].

פרשת בשלח

• מדוע "לא נחם אלוקים דרך ארץ פלישתים"? [ה' אוהב את בני ישראל ויודע שהם עדיין לא בשלים למלחמה מיידית ויברחו חזרה למצריים]
• האם היו לבני ישראל חרבות? ["וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים"] מדוע לא נלחמו במצרים שרדפו אחריהם? [כי היו רגילים להיות עבדים ולא הורגלו להלחם].
• למה הם צריכים חרבות והרי ה' דואג להם, האם הם לא סומכים על הקב"ה? [הקב"ה רוצה שבני האדם יעשו השתדלות. אנו בוטחים בה' ויחד עם זאת מצווים להשתדל]
• מי עזרה למשה למצא את עצמות יוסף הצדיק? [סרח בת אשר]
• היכן חנו ישראל אחרי סוכות? [באיתם, בקצה המדבר]
• מי הלך בראש מחנה ישראל? [עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה].
• איזה זכות זוכר ה' לבני ישראל בכל הדורות? [שהסכימו לצאת למדבר בלי לדעת כיצד יסתדרו. "זכרתי לך חסד נעורייך אהבת כלולותייך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה"]
• מדוע ציוה ה' שיחזרו ויחנו לפני פי החירות? [ה' אוהב את ישראל ורצה שיראו את ישועת ה' וכיצד מעניש לגמרי את מצרים וכך יצא מליבם הפחד מהמצרים. על ידי שישראל חוזרים פרעה יחשוב שהם נבוכים [כלואים] בארץ וירדוף]
• פרעה רודף אחרי ישראל עם סוסים ומרכבות. מהיכן היה לו סוסים והרי במכת דבר מתו כל הבהמות? [רש"י מסביר שכמו במכת ברד שהירא את דבר ה' הניס את מקנהו אל הבתים כך גם קרה במכת דבר שהירא את דבר ה' הכניס ובהמותיו לא ניזוקו]. מכאן לומד רש"י שהמצרים לא חזרו בתשובה בלב שלם ואף מי שהיה ירא את דבר ה' זה היה רק מפחד אך כעת הוא נותן את הסוסים שלו לרדוף אחרי ישראל.
• למי פנו ישראל כאשר המצרים השיגו אותם חונים על הים? ["ויצעקו בני ישראל אל ה'". כמה מרגש לראות מאות אלפי אנשים עומדים יחד בתפילה]
• נסו לדמיין שאתם ילדים שיצאתם ממצרים ואתם שומעים כיצד חלק מהאנשים פונים אל משה מיואשים וכועסים על משה שהוציאם ממצרים ואומרים "המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר". מה הייתם אומרים לאבא שלכם? [אולי כך: אבא, כיצד הם מדברים לא יפה אל משה? הרי ה' עשה לנו כל כך הרבה ניסים וכי לא יוכל להושיע אותנו כעת?]
• משה לא כועס אלא מבין שהם במצוקה גדולה. מה עונה משה לבני ישראל החוששים כל כך? [אל תדאגו - "אל תיראו, התיצבו וראו את... ה' ילחם לכם ואתם תחרישון"].
• "ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי" – מדוע ה' מפסיק את תפילת משה? [כי כאשר הסכנה מתקרבת צריך למהר ולהתרחק ממנה ולא להתעכב בתפילה. ה' רוצה שגם נעשה השתדלות]
• בדרך כלל עמוד האש החליף את עמוד הענן בתחילת הלילה והאיר לישראל, אך הפעם הוא הלך ל______ [בין מחנה ישראל למצרים] מדוע? [להחשיך למצרים. חז"ל מספרים שעמוד הענן גם קיבל את אבני הבילסטראות והחיצים של המצרים]
• מי היה הראשון שהעיז ונכנס למים בבטחון ובאמונה כי כך ה' ציוה "דבר אל בני ישראל ויסעו"? [נחשון בן עמינדב משבט יהודה ואחריו נכנסו עוד רבים]
• מה קרה כאשר משה נטה את ידו? [ה' הביא רוח חזקה עד שהמים נבקעו ובאמצע נהיתה יבשה]
• מתי ה' עשה מהומה במחנה מצרים? [לאחר שנכנסו לים, באשמורת הבוקר – המשמרת האחרונה של הלילה]
• מתי החליטו המצרים שהם חייבים לנוס ולחזור לאחוריהם? [כאשר ה' הסיר את אופני (גלגלי) המרכבות]
• מה עשו ישראל כאשר ראו את הישועה הגדולה? [פצחו בשיר תודה והודייה לקב"ה ביחד עם משה – שירת הים]. הם התמלאו באהבה ובאמונה במשה מנהיגם ובה' ששלח את משה ועושה לנו את כל הניסים הללו.
• כיצד שרו ישראל את שירת הים? [ישנן שתי דעות בגמרא, או שמשה אמר כל פעם כמה מילים והם חזרו אחריו או שכולם אמרו ממש ביחד בנבואה, כאיש אחד בלב אחד]
• הסבר את חלקי הפסוקים הבאים:
• א. אשירה לה' כי גאה גאה [ה' התחזק והתגבר]
• ב. סוס ורוכבו רמה בים [זרק בים].
• ג. עזי וזמרת י-ה [ה' הוא החוזק שלי ולו אני מזמר]
• ד. ואנוהו [אספר על הנוי והיופי של ה' שהציל אותי]
• ה. וארוממנהו [ארומם ואשבח אותו]
• ו. מרכבות פרעה וחילו ירה בים [השליך]
• ז. ומבחר שלישיו [שרי הצבא המובחרים]
• ח. תהומות יכסיומו [המים שבעומק הים כיסו את המצרים]
• ט. ימינך [החוזק שלך. יד ימין מסמלת את הכוח]
• י. תרעץ אויב [תשבור את האויב]
• יא. מהם שני הדברים שנעשו ברוחו של הקב"ה ["נערמו מים" – בקיעת ים סוף ו"כסמו ים" – הטבעת המצרים].
• יב. נצבו כמו נד [המים נעמדו כמו עמוד – חומה]
• יג. קפאו תהומות [המים קפאו והפכו להיות כמו חומה עד עומק הים]
• יד. אחלק שלל, מי חשב זאת? [פרעה והמצרים נכנסו לים סוף בתקוה לנצח ולחלק שלל]
• טו. אריק חרבי [אוציא ואשלוף את חרבי]
• טז. תורישמו ידי [אקח את רכושם ואהפוך אותם לרשים ועניים].
• יז. צללו כעופרת [שקעו בים במהירות כמו עופרת כבדה ששוקעת].
• יח. נאדר בקודש [כוחו אדיר וחזק בקודש].
• יט. נורא תהלות [אנו יראים לספר תהילותיך]
• כ. עושה פלא [עושה נפלאות]
• כא. נחית בחסדך עם זו גאלת [הנחת והובלת את עם ישראל שאותם גאלת]
• כב. אל נוה קודשך [אתה עתיד להביאם אל בית המקדש שבארץ ישראל].
• כג. שמעו עמים ירגזון [יפחדו]
• כד. חיל אחז יושבי פלשת [רעדה ופחד נפלה על הפלישתים שגרו בארץ ישראל]
• כה. אלופי אדום [שרי הצבא של עשו]
• כו. אילי מואב [החזקים של מואב]
• כז. נמוגו כל יושבי כנען [הלב שלהם נמס מפחד]
• כח. ידמו כאבן [מרוב פחד ישתתקו]
• כט. עד יעבור עמך ה' - לאן יעבור? [לארץ ישראל]
• ל. תבאמו ותטעמו בהר נחלתך [תביא אותם ותטע אותם בהר המוריה]
• ויסע משה את ישראל מים סוף. למה לא ויסעו? ["גדולה היתה ביזת הים יותר מביזת מצרים" – ומשה היה צריך לזרזם]
• כמה ימים הלכו בני ישראל במדבר ללא מים ולא התלוננו? [3 ימים שתו רק ממעט המים שנשארו בכליהם]
• מה היה הנסיון במרה? [המים מרים. האם ישראל יתלוננו ויכעסו? או שיבקשו בלי תלונה ויתפללו אל ה']
• מדוע מנסה ד' את בני ישראל? [כי ה' אוהב את בניו, יודע שהם גבורים וצדיקים ורוצה לחשל אותם שיהיו ראויים לתפקיד, כמו שחייל עובר טירונות קשה כדי להופכו ללוחם ומפקד. לישראל יש תפקיד להראות דוגמא לעולם כולו במצוות ה' ובתורתו ולהאיר את העולם כולו באור התורה]
• כיצד מרגישים בנ"י כאשר לאחר שלושה ימים ללא מים הם מוצאים מים אך אינם יכולים לשתות מהם כי הם מרים?
• כיצד ראוי היה לבנ"י לבקש מים ממשה? [ללא תלונה]
• כיצד בקשו בנ"י מים ממשה? [התלוננו מרוב קושי וצמא - "וילונו", אך לא דברו בחוצפה גדולה ולא אמרו מילים קשות אלא שאלו "מה נשתה"]
• האם משה כועס עליהם? [לא, משה מלמד עליהם זכות ומבין שהתלונה באה מהקושי הגדול ועל כן פונה בתפילה אל ה' – "ויצעק אל ה'"]
• נסו לדמיין מה אמרו הילדים כאשר ראו את משה משליך עץ למים והמים הופכים למתוקים? [איך ה' אוהב אותנו ודואג לנו... איזה מנהיג קדוש יש לנו...]
• לאחר הנסיון, ה' רוצה לחזק עוד את ישראל ונותן להם מצוות – "שם שם לו חוק ומשפט". מהן המצוות שניתנו במרה, עפ"י דברי חז"ל? [שבת, כיבוד אב ואם, דינים בשונים בין אדם לחברו ופרה אדומה]
• לאן נסעו ישראל ממרה ומה מצאו שם? [נסעו לאילים ושם שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים]
• "ויסעו מאילים ויבואו כל עדת בני ישראל אל מדבר סין" – האם זה היה קל? מה אנו לומדים מכאן על ישראל? [באילים היו 12 מעינות ושפע של פירות, אך ישראל הלכו אחרי ה' למדבר, והאמינו שהוא יעזור להם]
• לכמה זמן הספיקו המצות שהוציאו ממצרים? [חודש, עד ט"ו באייר]
• מה קרה כאשר ישראל היו רעבים מאוד וחששו שהם ובניהם עלולים למות ברעב? [התלוננו כלפי משה ואהרון ואמרו שכבר היה עדיף למות במצרים]
• בני ישראל מתלוננים "מי יתן מותנו ביד ה' בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר באוכלנו לחם לשובע"מהן שתי התלונות הרמוזות בפסוק? [בשר ולחם].
• מהם ההבדלים שיש בין שתי הבקשות? [1. לחם אינו מצוי במדבר, אך לבנ"י יש מספיק בהמות שאותן הם יכולים לשחוט לשם אכילת בשר. 2. הלחם הוא עיקר מזונו של האדם ולכן יש סיבה לבקשו מהקב"ה, אבל הבשר אינו עיקר מזונו של האדם לכן ודאי שאין סיבה להתלונן על חסרונו].
• על המן נאמר" ולקטו דבר יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אם לא". מהו הנסיון במן? [שהלכו במדבר שאין שם אוכל על העצים או בחנויות, והולכים לישון בלי אוכל בבית וצריכים לבטוח בה' שמחר בבוקר ימצאו אוכל, כך במשך 40 שנה].
• "ונחנו מה" – איזו מידה טובה של משה אנו רואים באומרו מילים אלו? [ענוה, שאינו מחשיב עצמו לכלום למרות כל הניסים שנעשו על ידו].
• בפסוק ט' אומר משה לאהרן לומר לעם "קרבו לפני ה' כי שמע את תלונותיכם". ניסינו בכיתה לחשוב מדוע משה שולח את אהרן לומר לעם שלמרות שהתלוננו הם רצויים לפני ה' וה' ישמע לבקשתם [אולי מפני שהם הרגישו נזופים כי הבינו שהתלוננו ואהרן שהיה אוהב שלום וקרוב אל העם מפייס אותם ומזמינם להתקרב אל ענן ה']
• בפסוק י"ד נאמר על המן "דק מחוספס" מה פירוש? [דק – כפשוטו. מחוספס – רש"י מסביר מגולה דהיינו שהיה ללא קליפה אלא מוכן לאכילה]
• למה רומז השם "מן"? [שזה היה דבר פלא שאף פעם לא ראו דבר כזה וכולם שאלו מן הוא (כמו מה הוא)]
• משה ציוה "איש אל יותר ממנו עד בוקר". האם בני ישראל הותירו לבוקר? [רוב העם כמובן לא הותיר אך היו מעטים שהותירו וכדברי הפסוק"ויותירו אנשים ממנו עד בוקר"].
• האם המן היה טעים? כיצד ידעו גם הגויים את זכותן של ישראל (עפ"י חז"ל)? [שהנותר נמס בשמש והפך לנחלים שמהם שתו אילים וצבאים ואומות העולם היו מתפעלים מטעמם המשובח של אותם הצבאים...]
• מהן המצוות שבמן? [ללקוט רק עומר אחד לגולגולת. לא להותיר ממנו עד בוקר. ביום שישי להכין מנה כפולה. לא לצאת ללקוט ממנו ביום השבת.

• מדוע נעשו ניסים רבים במן ואילו בבשר לא נעשו ניסים רבים כל כך? מדוע קיבלו את המן בזמן נוח – בבוקר? [מפני שבנ"י בקשו לחם כהוגן (בצדק), אבל את הבשר שאותו לא בקשו כהוגן קבלו רק בערב].
• מה הם הניסים שנעשו במן? [1. לחם יורד מהשמים. 2. מי שלקח מעט או הרבה, נשאר לו עומר לגולגולת. 3. הנותר עד הבוקר היתה בו רימה ותולעה. 4. ביום השישי לקטו שני עומרים לגולגולת. 5. ביום השבת לא ירד מן. 6. מה שנותר מיום השישי לשבת, לא היתה בו רימה ותולעה. 7. כל אחד טעם במן איזה טעם שרצה. 9. ביום השישי היו בעומר לשבת טעם וריח מיוחדים].
• מה עושים בנ"י כאשר הם רואים ביום השישי שאספו במקום עומר לגולגולת, שני עומרים? [פונים לנשיאים והם פונים למשה].
• איזו הלכה בהלכות שבת נלמדת מהמן (פסוק כ"ב)? [לחם משנה].
• משה ציוה את העם לא לצאת ללקוט בשבת? האם היה מי שיצא ללקוט? [יצאו מן העם ללקוט, אך מלשון הפסוק אנו רואים שרוב העם לא יצאו ורק בודדים יצאו]
• בכל אופן ה' אומר על כל העם "עד אנה מאנתם", מה אשמים הצדיקים? [שלא לימדו מספיק את האחרים על קדושת השבת וגדלותה ולכן גם הם מעט אשמים]
• היכן אהרן ישמור את המן למזכרת? [בצנצנת, לפני הארון במשכן, שבקרוב הם יבנו].
• מומלץ מאוד לראות את רש"י בפסוק ל"ב: "כשהיה ירמיהו מוכיחם למה אין אתם עוסקים בתורה והם אומרים נניח מלאכתנו ונעסוק בתורה? מהיכן נתפרנס? הוציא להם צנצנת המן אמר להם אתם ראו דבר ה', שמעו לא נאמר אלא ראו, בזה נתפרנסו אבותיכם הרבה שלוחין יש לו למקום להכין מזון ליראיו".
• בני ישראל עוברים ממקום למקום "על פי ה'" – בעקבות הענן, לאן הם עוברים ממדבר סין? [אל רפידים].
• מה היה חסר לישראל ברפידים? [מים, אוכל כבר יש להם את השלו ואת המן]
• מה היו צריכים לעשות כאשר חסר להם מים? [להתפלל אל ה']
• אך במקום זאת הם שוב רבים ומתלוננים. משה מרגיש שהם כל כך כועסים בגלל הצמא עד ש"עוד מעט וסקלוני". מה עונה לו ה'? ["עבור לפני העם" – אל תדאג אפילו שקשה להם הם לא יסקלו אותך. ולמרות שהם מתלוננים ה' שולח את משה אל הצור שנמצא בהר _____ [חורב הוא הר סיני, כנראה]ומצוה אותו ל _____ [להכות את הסלע].
• הנס של הוצאת המים מן הסלע נעשה לעיני כל ישראל או לעיני הזקנים? [הזקנים, אך יוצא מהסלע נהר שלם ההולך ומגיע עד בני ישראל. פלא עצום]
• מדוע באים העמלקים ונלחמים בישראל? [הם אכזריים ושונאים כל כך את ישראל ואת המעשים הטובים של ישראל, ורצו להראות לכל העמים שאפשר להלחם בישראל].
• מדוע ה' איפשר לעמלקים להתקרב ולהכות מעט בישראל? [חז"ל מסבירים במשל למלך שנשא את בנו על כתפו... ראה ברש"י פרק י"ז פסוק ח']
• את מי שלח משה להלחם? [תלמידו יהושע] את מי בחר יהושע להלחם עמו? [גבורי חייל, יראי אלוקים וכלשון רש"י: "גבורים ויראי חטא שתהא זכותן מסייעתן"]
• מה עשה משה ומה עשו ישראל כאשר היו רואים את ידיו של משה מורמות בראש הגבעה? [מתפללים ומשעבדים את ליבם לאביהם שבשמים]
• מדוע משה ישב על אבן ולא על כרית או משהו נוח? [רש"י: "אמר ישראל שרויין בצער אף אני אהיה עמהם בצער]
• מי תמך בידיו של משה? [אהרן וחור]
• מה ציוה ה' לעשות שאותו נוהגים לעשות בשבת לפני פורים הנקראת שבת זכור? [למחות את זכר עמלק, ועל כן קוראים את הציווי של ה' המופיע בחומש דברים, זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך...]

פרשת יתרו

• בתחילת יתרו יש להדגיש את היחס שלנו לגויים (לא כל הגויים הם טמאים ורעים. יש גם גויים טובים וכך שאיפתנו שכל הגויים ילמדו מעם ישראל להכיר בשם ה' ולהיות טובים וישרים)
• כיצד הגיבו עמי כנען כאשר שמעו על הניסים הגדולים שקרו לישראל? [רעדו מפחד]
• האם הם באו לתת כבוד לישראל? האם התכוננו לקבלם בשמחה? האם חשבו איזה יופי שיגיעו לכאן אנשים טובים שעוזרים לכל אחד? [לא]
• מיהו הגוי ששמע ובא להודות לה' ולשמוע מקרוב על הניסים? [יתרו]
• מה שמע יתרו? ["את כל אשר עשה אלוקים למשה ולישראל כי הוציא ה' את ישראל ממצרים"] מדוע הנס של יציאת מצרים נכתב בפסוק זה בנפרד? ["זו גדולה על כולן" (רש"י)]
• מי הגיע יחד עם יתרו? [צפורה אשת משה ושני בני משה]
• "ויבוא... אל משה אל המדבר" – מהן המילים שלכאורה מיותרות? מה התורה רוצה להדגיש כאן? [לשבח את יתרו שעזב את כל הכבוד והעושר והנוחות שהיו לו במדין ובא אל המדבר (רש"י)]
• "ויצא משה לקראת חותנו" – תאר את הכבוד הגדול שנעשה ליתרו? ["כבוד גדול נתכבד יתרו באותה שעה כיון שיצא משה יצא אהרן נדב ואביהוא ומי הוא שראה את אלו יוצאין ולא יצא" (רש"י)] משה מכבד את יתרו שהרי הוא אבא של אשתו ובנוסף שהרי הוא צריך להכיר לו טובה על כל החסד שעשה עימו כשברח למדין !
• כיצד הרגיש יתרו כאשר שמע ממשה את כל מה שעבר עליהם וכמה ניסים גדולים נעשו להם? ומה הוא אמר? [שמח שמחה גדולה ואמר "ברוך ה' אשר הציל אתכם...]
• מי הקריב קרבנות כדי להודות לה'? [יתרו]
• מי ישב בסעודה עם יתרו? ["ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכול לחם עם חותן משה"]
• "ומשה היכן הלך?... [אלא שהיה עומד ומשמש לפניהם"] (רש"י). גדול הדור עומד ומגיש ומכבד את האורחים! אשרינו שיש לנו מנהיגים כאלו בעלי ענוה והכנסת אורחים !
• "וישב משה לשפוט את העם" – לשם מה הגיעו אל משה? [לשמוע את דבר ה' "לדרוש אלוקים" (פס' ט"ו), לפתור ויכוחים, ללמוד ואולי אף להתברך ממשה]
• "ויעמוד העם על משה מן הבוקר עד הערב" - מה ניתן ללמוד מכך על גדלותו של משה? ומה על העם? [איזו מסירות של משה למסור את דבר ה' ולעזור לכל אחד ואחד ואיזו אהבה ורצון לשמוע את דבר ה' יש לעם העומדים יום שלם ומחכים בתור]
• מה החשש של יתרו? [נבל תבול] ומהי עצתו? [שרי עשרות וכו']
• איזה אנשים מתאימים להיות השרים? ["אנשי חיל ("בעלי הבטחה") יראי אלוקים אנשי אמת שנאי בצע (כסף)]
• אשרי העם שנמצאים בו כל כך הרבה אנשים כאלו צדיקים. כמה שרים היו? [60,000 שרי עשרות, 12,000 שרי חמישים, 6000 שרי מאות ו600 שרי אלפים] (אמנם בפסוק נאמר
• נסו לדמיין כיצד כל עם ישראל יושב ולומד תורה ומברר את הדינים בחבורות , אלו באים אל שרי העשרות, אלו מגיעים לברר סוגייה מסובכת יותר אצל שרי החמישים וכו' וסוגיות הכי מסובכות שאף אחד מכל השרים לא הצליח לפתור – משה עצמו הסביר ופתר.
• מדוע חזר יתרו לארצו? [ללמד את בני משפחתו ולקרבם לה']

 פרק  י"ט

• "ויסעו מרפידים ויבואו מדבר סיני" הספורנו כותב "נסיעתם מרפידים היתה בכוונת בואם אל מדבר סיני, אשר שם הר האלוקים, כי ידעו ששם יעבדוהו, כאומרו (שמות ג, י"ב): תעבדון את האלוקים על ההר הזה". על פי דבריו בני ישראל ידעו כבר מראש שהם הולכים להגיע אל הר סיני ולקבל שם את התורה. נסו לדמיין שיחה של ילדים כאשר ראו את עמוד הענן מתקדם ושמעו שהולכים להגיע אל הר סיני [איזו התרגשות. איפה ההר שעליו נקבל את התורה? מתי כבר נגיע? אבא, אולי זה ההר הקדוש? אולי זה? אשרנו שנבחרנו מכל העמים לקבל הדרכה מאת ה' כיצד להיות טובים וישרים, להיות עם שיראה דוגמא לכל העמים וכו'. אמא, אולי יש איזו שכנה שצריכה עזרה, מתחשק לי כבר לעשות מעשה טוב, אולי אני אלך לעזור לזקן שגר באוהל לידנו, אולי נעזור לשכן שעדיין צולע מרוב פצעים מהמכות של השוטר המצרי].
• "ויחן שם ישראל" – מה השאלה המתעוררת במילה ויחן ומה זה בא ללמדנו? [מדוע בלשון יחיד? ["כאיש אחד בלב אחד" (רש"י)]
• ישראל הגיעו למדבר סיני ב_______ [א' בסיון]. למחרת (ב' בסיון) עלה משה וה' ציוה אותו: "כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל" – תגיד את דברי לכולם. "בית יעקב" אלו ה____[נשים] ו"בני ישראל" אלו ה____[גברים]. ה' הבטיח שכמו שהוציאנו ממצרים על ___ _____ כך אם נקבל עלינו את הברית עם ה' נהיה תמיד סגולה שפירושו _____ ____[אוצר חביב].
• עם ישראל השיבו "כל אשר דיבר ה' ____ [נעשה]" אפילו בלי ששמענו אנו מבטיחים ש___[נעשה ונקיים].
• משה עולה פעם שניה למחרת ב__ ___ [ג' בסיון], להחזיר את תשובת העם וה' אומר לו שהוא ידבר עם משה לעיני העם. העם משיבים (עפ"י רש"י) רצוננו לראות את מלכנו בעצמנו ולא שידבר רק עם ___ [משה].
• משה עולה פעם ____[שלישית] בד' בסיון ומשיב את דברי העם. אם כך, משיב ה' אז מוכרחים להתכונן לכך __[3] ימים, "והיו נכונים ליום השלישי". שלושת ימים אלו נקראים: שלושת ימי ______[הגבלה] כי בהם משה הגביל את העם וקדשו. מי שיעבור את הגבול יהיה עונשו ___[מוות].
• "וירד משה מן ההר אל העם" – מה אנו לומדים מכאן בשבחו של משה? ["מלמד שלא היה משה פונה לעסקיו, אלא מן ההר אל העם" (רש"י)]
• כיצד התכוננו העם בשלושת ימי הגבלה?[כבסו את הבגדים ואת הלבבות, עשו כמה שיותר חסדים, בקשו סליחה, למדו את המצוות שכבר ניתנו להם וכו']
• בה' בסיון עשה משה מזבח מ- ___ אבנים. הכהנים שהיו אז בעצם ה___ [בכורות] הקריבו קרבנות.משה כתב את המצוות שכבר ניתנו והזה מהדם על ישראל כדי להכניסם בברית (כל זה עפ"י פר' משפטים ורש"י שם).
• "ביום השלישי" שהוא ו' בסיון (או בז' בסיון לפי חלק מחז"ל) התעוררו ישראל לקולות ____ [רעמים וברקים וקול שופר שהולך ומתחזק] משה עולה פעם ___ לעיני כל ישראל הנמצאים בתחתית ה__. ה' רוצה שמשה ירד שוב להזהיר את העם כדי שח"ו לא ימות מישהו. משה מדגיש לעם שוב כל אחד עד היכן יכול להגיע (העם, הכהנים, אהרון ומשה) ורק אז מתחיל ה' לדבר עם העם.
• לאחר שהר סיני התכסה כולו בפרחים של המעשים הטובים של חברים בכיתה – אנו זוכים היום ללמוד על מתן תורה – עשרת הדיברות.
• חז"ל מלמדים אותנו שכל החולים נתרפאו לקראת מתן תורה. מה רמוז בפסוק "כי ביום השלישי ירד ה' לעיני כל העם"? [כל העם שכולם ראו] ומה רמוז בפסוק "ויתיצבו בתחתית ההר"? [עמידה יציבה שגם הפסחים יכלו לעמוד]
• היכן למדנו שה' דואג לעם ישראל ואוהב אותם מאוד? [שמזהיר עוד פעם ועוד פעם שלא יתקרבו אל ההר ולא ימותו, כי ידע שכל אחד ירצה כל כך להתקרב אל ה']
• מי כן יוכל להתקרב ולעלות מעט בהר? [משה יעלה מעט, אהרן יותר רחוק ממנו]
• מי עומד אחריהם אך לא יעלה בהר? [הכהנים (דהיינו הבכורות) עמדו סמוך לגבול וכל ישראל עמדו מאחריהם]
• הגיע סוף סוף הרגע שכל ישראל חיכו לו – מתן תורה ! נסה לספר כיצד הרגישו בני ישראל בשעה ששמעו את ה' בעצמו מדבר עימם? [התרגשות עצומה, התמלאו באהבה לה' וביראה ממנו. הדברים חדרו עמוק לליבם ופעלו על הנפש שלהם באופן עמוק עד כדי שאפילו דברים דומים לאזהרות שבעשרת הדברות לא חשבו בכלל לעשות. חז"ל מתארים לנו שבעשרת הדברות רמוזים כל המצוות. כשאדם שמע לא תרצח זה פעל עליו להרחיק מליבו כל אלימות וכל אכזריות וכן בכל מצוה ומצוה]
• מהן עשרת הדברות? נסו ללמוד בעל פה ! [אנוכי, לא יהיה, לא תשא, זכור, כבד, לא תרצח לא תנאף לא תגנוב לא תענה, לא תחמוד].
• מהי המצוה באנוכי ה' אלוקיך? [אמונה בה'. הרמב"ם בספר המצוות מצוה א' כותב: "אשר צונו בהאמנת האלוקות... והוא אומרו אנוכי ה' אלוקיך].
• מהו האיסור בדיבר השני? [לא לעשות פסלים ולא להשתחוות להם].
• "פוקד עוון אבות על בנים על שילשים ועל ריבעים לשונאי" – מתי ה' מעניש את הבנים גם על עבירות של אבותיהם? [כאשר ממשיכים הבנים וחוטאים, ובכל מקרה רק עד דור רביעי]
• לכמה דורות ה' זוכר את החסד של האבות לבניהם? ["ועושה חסד לאלפים – עד 2000 דורות.]
• רש"י: "נמצאת מדה טובה יתרה על מדת פורענות אחת על חמש מאות" הסבר כיצד? [על פי שתי התשובות הקודמות וכדברי רש"י: שזו לארבעה דורות וזו לאלפיים].
• האם מותר להשבע בשם ה' על אמת? מהו האיסור בדיבר השלישי? [מצוה להשבע בשם ה'. "ובשמו תשבע" (דברים פרק ו', ובספר המצוות לרמב"ם מצוה ז' נאמר: "שצונו להשבע בשמו כשנצטרך לקיים דבר מהדברים או להכחישו, כי בזה תהיה הגדולה והכבוד והעילוי..."). זה קידוש ה' שאדם נשבע שהדברים שאומר הם אמת כמו שה' הוא אמת, וכך נהגו בדורות ראשונים, והאיסור בתורה הוא רק להשבע לשקר – "לא תשא את שם ה' אלוקיך לשוא", אולם בהמשך הדורות, כשראו חז"ל שאנשים אינם נאמנים כמו בדורות ראשונים ונשבעים בקלות לשקר ומחללים את שם ה' – קבעו חז"ל שלא יישבעו אפילו על אמת]
• זכור את יום השבת לקדשו – מתי צריך לזוכרו? [כל השבוע כאשר רואים משהו טוב כבר קונים אותו לשבת. אך במיוחד זוכרים בכניסת השבת לקדשו בקידוש שעושים בכניסת היום]
• מה יעשה האדם ביום השבת שאסור במלאכה? [יזכור שכך גם ה' ברא את העולם בששה ימים וביום השביעי לא ברא כלום. ביום זה יוכל האדם להתפנות יותר לדברים רוחניים: ללימוד תורה, לתפילות ולמנוחה].
• כבד את אביך... למען יאריכון ימיך. האם צריך לכבד הורים רק כדי שנחיה חיים ארוכים או שצריך לעשות זאת כי כך ה' ציוה ובגלל כל מה שהורינו עשו בשבילנו? [אם תכבד יאריכון ימיך אך לא בגלל זה צריך לכבדם].
• מיד אחרי לא תרצח מצוה ה' לא תנאף. מהו האיסור החמור שהוצמד לרציחה? [לא לקחת אשה ששייכת לאיש אחר (אלא אם התאלמנה או התגרשה) ולחיות עימה כמו בעל ואשה].
• איזה זהירות גדולה נכנסה בליבותם כאשר שמעו לא תגנוב? [לא לגעת במשהו של מישהו אחר בלי לבקש רשות. זהירות גדולה מכל חשש גזל].
• הסבר: לא תענה ברעך עד שקר [לא להעיד עדות שקר בבית הדין].
• מהו איסור לא תחמוד? [לחשוב בלב ולתכנן איך אני משיג את הדברים שראיתי אצל מישהו אחר, כיצד אצליח שהדברים של האחר יהפכו להיות שלו].
• ב"לא תחמוד" ה' מחנך אותנו לשמוח בחלקנו ולא לרצות בכלל משהו של מישהו אחר]
• "וכל העם רואים את הקולות" – כיצד אפשר לראות את הנשמע? [ראיה פירושה גם הבנה. בני ישראל הבינו את הדברים ממש כמו ראייה והדברים חדרו ללב שלהם. ניתן גם להסביר שהם ראו ממש דברים שאנו לא מצליחים להבין.
• מרוב התרגשות ישראל נרתעו לאחוריהם וביקשו שה' ידבר עם משה והוא ישמיעם. משה מרגיע אותם ומסביר שה' בא אליהם כדי שתמיד תהיה אצלם יראת ה'. הוא גם אומר "כי לבעבור נסות אתכם בא האלוקים" – מה פירוש המילה נסות? [מלשון נס ודגל, ה' מרומם אותנו כמו שמרימים דגל. ע"י מתן תורה נוכל להיות מרוממים כמו דגל שכל העמים יבואו וילמדו מאיתנו]
• האם מזבח הנחושת היה עשוי כולו מנחושת, גם מבפנים? ["מזבח אדמה תעשה לי"]
• כאשר המזבח במקדש נבנה מאבנים, מאיזה אבנים מותר לבנותו ומאיזה לא? [לא מאבני גזית שזה אבנים שנחתכו עם_____ אלא חתכו עם תולעת שמיר]
• מדוע אסור ברזל? [ראה רש"י].
• מדוע אין מדרגות למזבח אלא כבש? [שלא תגלה הערוה אפילו במעט שהרי הכהנים לבשו כותונות, ואפילו שאף אחד לא רואה מלבד האבנים, במקום במזבח צריך צניעות יתירה]
• כיצד מתגלית הערוה והרי היה לכהנים מכנסי בד קצרים שכיסו את בשר הערוה? רש"י: "ואע"פ שאינו גילוי ערוה ממש שהרי כתיב ועשה להם מכנסי בד, מכל מקום הרחבת הפסיעות קרוב לגילוי ערוה הוא" וראו עוד ברש"י.

פרשת משפטים

• מה דינם של: עבד עברי שרוצה להשאר אצל אדונו ולא לצאת בשנה השביעית, אמה העבריה שהאדון לא רוצה להתחתן איתה, מקלל אביו ואמו, רוצח במזיד, הורג בשגגה (ברשלנות), המכה את חברו.
• באיזה מצב בית הדין נאלצים למכור עבד עברי? [כאשר אדם גנב ואין לו כסף וגם אין לו רכוש שממנו יוכל לשלם את הגניבה]
• האם בית הדין שמחים למכור את העבד? [לא, עושים כל מה שאפשר כדי להמנע מלמכור]
• האם מכירתו לעבד עוזרת לו להתגבר ולא לגנוב? [ודאי, הוא לומד כיצד בית טוב צריך להתקיים שהרי מי שמוכן לקנות אותו לעבד חייב להיות אדם עם לב טוב כמפורט בשאלה הבאה].
• כיצד צריך האדון להתייחס לעבדו העברי? [לא כמו עבד כנעני. הוא צריך לדאוג לו ולא להעביד אותו בעבודת פרך. הוא חייב לתת לו תנאים טובים "כל עבד עברי או אמה העבריה חייב האדון להשוותן לו – במאכל ובמשתה ובכסות ובמדור שנאמר "כי טוב לו עמך, שלא תהא אתה אוכל פת נקי והוא אוכל פת קיבר, אתה שותה יין ישן והוא שותה יין חדש, אתה ישן על גבי מוכין והוא ישן על גבי התבן... מכאן אמרו "כל הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו" וחייב לנהוג בו מנהג אחווה..." (רמב"ם הלכות עבדים פ"א ה"ט)]
• מי צריך לדאוג לפרנסת אשתו של העבד, במידה והיה נשוי לפני שנמכר? [האדון. וזהו פירושו של הפסוק " אם בעל אשה הוא ויצאה אשתו עימו" שעד עכשיו האדון גם דאג לה].
• מתי העבד משתחרר? ["שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחופשי חינם"]
• מה קורה אם שנת היובל חלה לפני שש שנים? [העבד משתחרר. "ואם פגע בו יובל יוצא לחירות" (רמב"ם עבדים פ"ב ה"ד).
• האם האדון יכול לחייבו לשאת שפחה כנענית? [כן].
• מה יקרה עם הילדים כאשר העבד ישתחרר? [השפחה וילדיה נשארים עבדים אצל האדון].
• במקרה שהעבד מבקש להשאר עבד, האם מאפשרים לו? [מביאים אותו לבית הדין ומנסים להסביר לו שזה לא טוב "כי לי בני ישראל עבדים" (עפ"י הנצ"יב), אך אם הוא מתעקש רוצעים את אזנו והוא נשאר עבד עד לשנת היובל].
• באיזה מצב אבא מוכר את בתו לאמה? [מדובר על קטנה מתחת גיל 12. האב מוכר אותה במצב נורא שכבר אין שום דבר לאכול ואין לו כלום והוא נאלץ למוכרה].
• בת שהיא שפחה זה מצב נורא ולכן התורה מוסיפה עוד כמה אפשרויות שהבת תשתחרר. מה הן ? [שהאדון ישא אותה לאשה, שבנו של האדון ישאנה, שמשפחתה תפדה אותה והאדון יפחית להם סכום כנגד השנים שעבדה אצלו וכך יקל עליהם לפדותה, וכן אם הגיעה לבגרות (בת מצוה) משתחררת אף אם עדיין לא עברו 6 שנים וגם לא הגיע היובל].
• מהו עונשו של ההורג במזיד? [מות יומת]
• מה עונשו של ההורג בשגגה? [גולה לעיר מקלט ואם יוצא משם יכולים גואלי הדם להורגו].
• מדוע החמירה התורה בעונשו של הורג בשגגה שיצטרך לעזוב את מקומו לזמן רב ואם יוצא משם יכול לההרג ע"י גואלי הדם , והרי הוא לא עשה זאת בכוונה? [יהודי צריך להיות זהיר מאוד ולא לנהוג ברשלנות ובאופן העלול לסכן אחרים].
• מה לומד הרוצח בעיר המקלט? [הכהנים והלווים , ת"ח ונביאים כולם היו באים כדי ללמד את ההורגים תורה וללמדם כיצד אדם צריך להזהר ]

• דרך הדינים של התורה אנו משתדלים לראות עם הילדים מהי הדרך הנכונה למנוע מקרים לא טובים שעליהם מסופר בפרשתנו. מה צריך להיות היחס הנכון להורים, כיצד עלינו לפתור מריבה, מה צריך אדם לעשות בשעת כיצד אדם צריך לשמור על ממונו שלא יזיק וכו'.
• כיצד היחס הנכון של בן להוריו? [ההורים הולידו אותנו וטרחו כל כך הרבה למעננו. ה' מצוה אותנו לכבד אותם ולירא מהם. חז"ל מדגישים שאפילו אם באמצע שאדם מלמד את תלמידיו באו הוריו וצעקו עליו וביישו אותו – אסור לו לכעוס עליהם "אלא ישתוק ויירא ויפחד ממלך מלכי המלכים הקב"ה שצוהו בכך" (רמב"ם ממרים פ"ו ה"ז).
• בן שהיכה את אביו נענש בחומרה יותר מהכאה של חבר, שהרי יחס מיוחד היה צריך להיות לו כלפי הוריו.מהו דינו של "מכה אביו ואמו" (פרק כ"א פסוק ט"ו)? מהם התנאים לעונש זה [יומת במקרה של מכה שיש בה חבורה ובתנאי שעדים התרו והזהירו אותו לפני שהיכה].
• הבן יומת לא רק במקרה של הכאת הורים אלא גם במקרה של _______ [קללה, פסוק י"ז].
• מה דינו של מי שגנב אדם ומכר אותו לעבד? [יומת].
• אנשים שכועסים  צריכים לדעת להתגבר ולעצור את המריבה ע"י ________ [דיבור ודרכי שלום].
• מה דינו של מכה את חברו? [משלם 5 תשלומים: נזק, צער, ריפוי, שבת, ובושת] מהם שני התשלומים המופיעים בפסוק י"ט?
• נקודה לדיון בבית – מעבר לנלמד בכיתה: "ורפא ירפא". הגמרא לומדת מכאן ש"מכאן שנתנה רשות לרופא לרפאות", היינו עלולים לחשוב שרק נתפלל ולא נעשה שום השתדלות, אך התורה מדגישה שהמכה צריך לדאוג לרפואתו של חברו.
• האם מותר לאדם להתעלל בעבדו הכנעני? [ודאי שלא]. במה יענש המכה את עבדו? [אם הרגו – נענש בעונש מות. אם פצע אותו בראשי איברים (כגון שן או יד) – ישחרר אותו ואם פצע אותו מעט – הפסיד לעצמו שהרי זה עבדו].
• מה דין אדם שבמהלך מריבה עם חברו פגע באשה והעובר נפגע? [משלם כמה שיושת עליו בבית דין], ומה אם האשה מתה? ["נפש תחת נפש" ומובא ברש"י ש"רבותנו חולקים בדבר יש אומרים נפש ממש ויש אומרים ממון].
• "עין תחת עין" כיצד הסביר משה את פסוק זה במסורת שבעל פה? [ממון בדמי העין, אדם צריך לדעת שהיה ראוי שיוציאו לו את עינו]
• מהו שור תם ומהו שור מועד? [תם שנגח פעם ראשונה, מועד – שהעידו עדים ואמרו לו שהשור שלו נגח כבר פעמיים]
• מדוע נענש אדם גם על שור תם והרי לא ידע שהשור שלו עשוי להזיק? [כי אדם מחוייב לשמור מאוד על רכושו שלא יזיק]
• במקרה ששור הרג אדם , מה עושים לשור? [סוקלים אותו ובשרו אסור באכילה]
• אם זה היה שור מועד התורה מדגישה שהיה ראוי להרוג גם את _______ [הבעלים של השור], אולם בפועל במקום להורגו נענש ב ______ [תשלום כופר כספי].
• אם השור לא הרג אלא רק הזיק, כמה ישלם? [שור תם – חצי נזק ושור מועד – נזק שלם].
• מי שמגדל בעל חיים שידוע שמזיק כגון אריה והאריה הזיק, כמה ישלם בפעם הראשונה? [ברור שנחשב כמו מועד].
• בכל המקרים שאדם או ממונו הזיקו האם מספיק שישלם או שצריך המזיק לעשות עוד משהו? [לבקש סליחה מהניזק ומה' על העבירה שעשה].
• כיצד צריך לנהוג מי שהוכרח לחפור בור ברשות הרבים? [לכסות היטב]
• האדמה היא של רשות הרבים ובכל אופן התורה קוראת לחופר "בעל הבור" – מדוע? [שלא יאמר זה לא שלי, התורה מחשיבה אותו כבעל הבור למרות שהאדמה אינה שלו].
• האם זה דוקא בור? [גם כל דבר שהשאיר ברשות הרבים שיכול לגרום נזק לאנשים , כמו קליפת בננה וכדומה]
• אדם שגנב כבש ונתפס, בכמה תשלומים חייב? [אם שחט או מכר את הכבש משלם פי 4 ואם הכבש אצלו משלם פי 2]
• מה הדין בשור? [אם טבח או מכר משלם פי 5].
• מה הדין בבעל חיים אחר או בכל חפץ שנגנב? [תשלומי כפל בלבד].
• מדוע גנב שהתגלה בלילה מותר לבעל הבית להורגו? [כי נראה שהוא יקום להרוג את בעל הבית אם בעל הבית יקום אליו ועל כן "הבא להורגך השכם להורגו"].
• מדוע גנב שבא ביום אסור להורגו? [כי ביום עוד אנשים מסתובבים והוא פוחד להרוג שלא יתפסו אותו, ואין כאן חשש שיהרוג  ומימלא לא אומרים את הכלל "הבא להורגך השכם להורגו"].
• "כי יבער איש שדה או כרם ושילח את בעירו" – על מה מדובר כאן? מה זה בעירו? [בע"ח שמזיקים באכילה או בהליכתם. בלשון חכמים שן או רגל].
• האם על נזק זה משלם בפעם הראשונה כמו שור תם שנגח? [לא, השן מועדת לאכול אלא אם אכלה דבר שבדרך כלל אינו ראוי לה לאכול].
•  "מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם" – מכאן למדנו שאם המזיק רוצה לתת שדה שלו במקום לשלם הוא יכול אך צריך לתת את השדה הכי _______ [משובחת שיש לו].
• לגבי אש נאמר כי צריך לשלם על "גדיש או הקמה או השדה", מה פירוש כל דבר? [גדיש – ערימת התבואה, קמה – השיבולים העומדות במחובר לאדמה, שדה – אדמה חרושה].
• מה הם 4 אבות נזיקין? [שור שנגח, הבור, שור שאכל או הרס ברגלו (שן ורגל), ואש].
• מה הן 4 סוגי השומרים [2 ששומרים בלי להשתמש בחפץ: שומר חינם ושומר שכר, ושניים שמשתמשים בחפץ: שואל ושוכר].
• חובת השומרים לשמור היטב על חפץ שאינו שלהם אולם אחד מהם מחוייב יותר מכולם. מיהו? [שואל שהרי משתמש להנאתו ולא משלם כלום] ולכן הוא יהיה חייב לשלם כמעט מקרה שקרה משהו לחפץ (כגון נגנב).
• מיהו השומר שהכי מחוייב לשמור היטב ועל כן חייב גם בנגנב או נאנס? [שואל, שהרי נהנה ומשתמש בחפץ של חברו ולא משלם על כך כלום].
• האם גם הוא פטור במצב מסויים? [כן, במקרה שבעליו עמו]
• מיהו השומר שמחוייב לשמור כי כך התחייב אך אם לא פשע יהיה פטור מהכל? [שומר חינם שהרי עושה טובה לחברו ואינו נהנה כלל, ואף עושה זאת בחינם].
• מה דינו של שומר זה? [נשבע שלא פשע ופטור מלשלם. הוא חייב רק במקרה שפשע בשמירתו].
• מה דינם של שומר שכר ושוכר? [בפשיעה וכן בגניבה חייבים לשלם אך באונס פטור וכן בבעליו עמו ברור שפטור].
• מדוע החמירה התורה בדינו של מי שמצער אלמנה ויתומים? [שאין מי שיגן עליהם ועל כן ה' שומע מיד את צעקתם].
• האם מותר לקחת ריבית כאשר אדם מלוה כסף לחברו? [לא תשימון עליו נשך].
• האם מותר לקחת מאיש עני משכון? [כן, אך אם לוקחים בגד שמשתמש בו ביום, חייבים לקחתו רק ללילה ולהחזיר לו ביום].
• "לא תהיה אחרי רבים לרעות" – על איזה מקרה מדובר? [כשהדיין יושב עם דיינים רעים שמטים את הדין, אסור לו להיכנע ולומר כמוהם].
• "אחרי רבים להטות" – באיזה מקרה מדובר? [דיינים צדיקים שיש בינהם מחלוקת הדין יהיה כמו הרבים וכן במחלוקות שלא בבית דין, במשנה נפסק ש"יחיד ורבים הלכה כרבים"].
• "ודל לא תהדר בריבו" – אסור להטות את הדין לטובת העני]. מה יעשה דיין צדיק שרואה שעליו לחייב את העני בדין, האם יפסוק לטובתו? [בשום אופן לא. הוא יכול אחר כך לתת לו צדקה כדי שיוכל לשלם, וכך היה עושה דוד המלך]
• היכן נאמרו כל המצוות הללו? [משה שמע אותם בהר סיני מיד לאחר מתן תורה].
• כיצד מצוות התורה עוזרות לשעשות שלום בין אדם לחברו? [אם אדם מוצא אבידת חברו מחייב להחזיר גם אם מדובר בשונאו. אם רואה את חמורו של שונאו "רובץ תחת משאו" מחוייב לעזור לו, ועוד].
• במידה והאדם שאתה רוצה לעזור לו אומר לך שאתה מחוייב לעזור לו ולכן יושב בצד ומסתכל עליך, האם אתה מחוייב לעזור לו? [לא, "עזוב תעזוב עימו"].
• מנין לומדים איסור צער בעלי חיים מן התורה? [מהמצוה לפרוק ולהעמיס מסודר על החמור שרובץ תחת משאו].
• "לא תטה משפט אביונך בריבו" – כאן נוסף ציווי שלא להטות את הדין נגד העני. מדוע שהדיין יחשוב להטות את הדין נגד העני? [אולי שלא לבייש את העשיר או שפוחד מאיש אלים וחזק. הדיין צריך להיות אמיץ ולא לפחד מאף אדם].
• מה הכוונה שהשוחד יעוור עיני פיקחים? [שלא יראה את האמת וידון בטעות דין שגוי, כי ליבו עלול לנטות אחרי מי שנתן לו את המתנה].
• מצות שמיטה – מהן שני המידות הטובות המרכזיות שמצות השמיטה מרגילה אותנו? [בטחון בה' שידאג לפרנסתנו ומידת הנתינה לכולם]
• מצות שבת – התורה אומרת שאף הגר ינוח בשבת. על איזה גר מדובר כאן? [לא על גר שהופך להיות יהודי שפשוט שנח בשבת, אלא על גר תושב – גוי שגר בארץ ומקבל על עצמו את שלטון ישראל וכן את 7 מצוות בני נוח].
• "ושם אלוהים אחרים לא תזכירו, לא ישמע על פיך" – מה הכוונה שאסור להזכיר שם אלוהים אחרים? [אסור להשבע בע"ז (ראב"ע) – כך הסברנו בכיתה, אך ראוי להוסיף שחז"ל אמרו שבנוסף לאיסור שבועה, בכלל אין להזכיר שם ע"ז, כגון תחכה לי ליד ע"ז פלונית]
• ה' מצוה אותנו לעלות 3 פעמים בשנה ולהביא קרבן חגיגה, מה מיוחד בזמנים הללו? [זמני שמחה בתחילת הקציר, בסיום הקציר ובתקופת האסיף, וכך האדם עולה ומודה לה' על כל הטוב שגמל עימו].
• מצות ביכורים – באיזה פירות נוהגת? [שבעת המינים].
• "לא תבשל גדי בחלב אמו" – האם דוקא גדי בחלב עיזים אסור? [לא, כל בשר עם כל חלב אסור בבישול וגם אסור באכילה, אם בשלו בשר עם חלב]
• לאחר כל המצוות שנתנו בהר סיני אומר ה' למשה שהוא ישלח את מלאכו לשמור על ישראל בדרך ולהביאם לארץ ישראל. ישראל מצווים לשמוע בקול המלאך ואם ישמעו בקולו ויעבדו את ה' יזכו לברכות רבות. ציין כמה מהברכות שיזכו להן? [וברך את לחמך  ואת מימך (לא יהיה חסר מים במדינת ישראל),והסירותי מחלה מקרבך, לא תהיינה נשים שכולות או עקרות, את מספר ימיך אמלא (אריכות ימים), ה' יגרש את אויבנו וישלח צרעה שתפחיד אותם, מעט מעט אגרשנו]
• מדוע זו ברכה שה' יגרש את אויבנו מעט מעט? [כי אם יגורשו בבת אחת, יקח זמן עד שנצליח ליישב את הארץ ובנתיים יגיעו חיות טרף למקומות שיהפכו להיות שממה]
• משה בונה מזבח ו12 מצבות, הבכורות מקריבים קרבנות , משה מזה חצי הדם על המזבח וחצי שם בכלים ומזה מהם על בני ישראל הנכנסים בברית. מתי כל זה קורה? [מחלוקת: לפי רש"י לפני מתן תורה בד' בסיון ולפי רמב"ן לאחר מתן תורה]
• ה' מצוה את משה לעלות ולקבל את שתי לוחות הברית, מי ישפוט את העם אם יהיה קושי? [הזקנים שבראשם אהרן וחור]
• מיהו חור? [בנה של מרים].
• כמה ימים היה משה בהר? [ארבעים יום ולילה].

פרשת תרומה:

• עוד בהיות משה על ההר ב- 40 היום שאחר מתן תורה ציוה ה' על ההכנות למשכן. מה המשמעות של הקמת המשכן? [השראת שכינה בתוך בני ישראל. זו מדרגה גבוהה מאוד של ישראל שזוכים שה' בתוכם. "ושכנתי בתוכם"].
• מה צריכים ישראל להביא בנדבה? [זהב, כסף נחושת תכלת ארגמן תולעת שני שש עיזים, עורות אילים מאודמים תחשים ועצי שיטים. שמן למאור בשמים לשמן המשחה ולקטורת הסמים, אבני שהם ואבני מילואים]
• מהיכן היו להם עצי שיטים? (רש"י)
• האם ישראל באמת הביאו והראו את אהבתם לה' בנתינת הדברים היקרים הללו? [בודאי, הביאו את הנדבות בבוקר בבוקר – מוקדם והביאו כ"כ הרבה עד שהאומנים היו צריכים להגיד למשה שיעצור את העם מלהביא].
• מה זה תחשים? [חיה מיוחדת צבעונית שאינה קיימת כיום].
• מדוע הציווי ה ראשון הוא על הארון? [כי הוא הקדוש ביותר, בו ישנן לוחות הברית וספר התורה ומעליו ה' מדבר עם משה].
• המשכן רומז גם לרעיונות וסודות גדולים. איזה רמזים חשובים אנו יכולים ללמוד מהארון? [כל מידותיו שבורות ללמדך שמי שרוצה לזכות בתורה צריך ענוה, מבית ומחוץ תצפנו – שת"ח צריך להיות תוכו כברו, זר הארון רומז לכתר תורה שצריך לכבד את לומדי התורה, הכרובים פניהם איש אל אחיו רומז לאהבה בין ה' לישראל ועוד].
• מהיכן שואבים כל ישראל את ההצלחה בפרנסה? מהיכן מתברכים כל הפירות והגידולים [מלחם הפנים המוגש על השולחן].
• מהיכן שואבים כל ישראל את החכמה ואת אור הפנימי המאיר את דרכם? [מהמנורה].
• כמה כיסויים היו למשכן? [הראשון עשוי מחוטי תכלת ארגמן תולעת שני ושש, השני יריעות עיזים והשלישי מעורות אילים מאודמים ועורות תחשים]
• איזה כיסוי היה נראה מבפנים? [יריעות התכלת וכו'] ואיזה נראה מבחוץ? [בצדדים רואים את יריעות העיזים ומלמעלה היה כיסוי נוסף של העורות אילים ותחשים].
• כיצד חוברו קרשי המשכן? [עמדו על אדנים וחברו ע"י טבעות שנכנסו בחריצים בחלק העליון של הקרש (זה נאמר רק על הקרשים הפינתיים בפסוק כ"ד, אך חז"ל אומרים שהיה כך בכל הקרשים) ובנוסף היו בריחים שחיברו מהצד והוכנסו בתוך טבעות.
• כמה בריחים היו? לכל דופן היו 3 שורות של בריחים . העליון והתחתון מחולקים ואילו האמצעי היה מבריח מן הקצה אל הקצה ורומז על האחדות המלאה בין כל חלקי עם ישראל].
• היכן עמד מזבח הנחושת? החצר המשכן מחוץ לאוהל מועד].
• מה תפקידו של המזבח? [העיקר לכפר על עוונות ישראל בהבאת הקרבנות].
• ממה עשוייה חצר המשכן? [מעמודים מצופים נחושת (ולא זהב כמו קרשי המשכן) ומחובר אליה קלעים כמין רשת].

פרשת תצוה

• מהו הבגד החשוב שבו התורה פותחת את תאור הבגדים? [האפוד והחושן המחובר אליו].
• כיצד היה זוכר הכהן שהוא מתפלל ומבקש על כל ישראל? [שמות השבטים רשומים גם על האבנים שעל כתפיו וגם על האבנים שבחושן "והיו על לב אהרן בבואו לפני ה' ונשא אהרן את משפט בני ישראל על לבו לפני ה' תמיד"].
• ממה עשוי המעיל? [תכלת, להזכיר את השמיים שהוא שליחו של ה' ומחוייב לכל מה שציוה אותו ה'].
• ממה עשויים הרמונים וממה הפעמונים? [רמונים מצמר צבוע בתכלת ארגמן ותולעת שני, פעמוני זהב].
• מה תפקידו של הציץ? [לכפר על טומאות בני ישראל. בעיקר אם אדם הביא קרבן בטומאה בטעות].
• בגדי הכהן "לכבוד ולתפארת" כבוד למי? [לקב"ה ששליחו לובשים בגדים מכובדים ויפים].
• מהם 4 הבגדים שישנם לכל כהן? [כתונת, מגבעת, אבנט ומכנסים]
• מי יוצא הדופן? [מכנסים אינם "לכבוד ולתפארת" אלא "לכסות בשר ערוה" (פסוקים מ' – מ"ג)]

• האם יתחילו הכהנים לעבוד במשכן פתאום בבת אחת או שיש זמן שהם מתכוננים לעבודה [שבעת ימי המילואים שבהם ממלאים את ידם דהיינו שממנים אותם לשליחות].
• מי ילביש את הכהנים בבגדי הכהונה? [משה, אשר ודאי שמח שמחה גדולה ועושה זאת בלב שלם].
• מהן שלושת הקרבנות המובאים בכל אחד מימי המילואים? [פר חטאת, איל לעולה ואיל לשלמים (הנקרא איל המילואים)]
• מה עוד הובא ביחד עם הקרבנות [ג' מיני לחם: מכל מין 10 חלות מקמח ושמן ולאחר האפיה מושחים שוב בשמן].
• על איזה קרבן הכהנים סומכים את ידיהם? [כל הקרבנות הללו].
• איזה קרבן מזים מדמו על המזבח ושופכים את דמו על יסוד המזבח ואילו בשרו נשרף מחוץ למחנה? [פר החטאת]
• איזה קרבן עולה כולו על המזבח? [איל העולה]
• מי הקריב את כל הקרבנות בימים אלו? [משה, כדי להראות וללמד את אהרן ובניו את כל הלכות ההקרבה].
• מאיזה קרבן הכהנים אוכלים את החזה והשוק אך כאן משה קיבלו? [איל המילואים – שהוא קרבן שלמים ובכל קרבן שלמים הכהן מקבל חזה ושוק, אך כאן משה קיבל לפי שהוא היה המקריב]
• היכן שמים מדמו של דם האיל השני (איל המילואים), ולמה זה רומז? [על תנוך אזנם הימנית של הכהנים – שצריכים לשמוע ולעשות בדיוק מה שה' צוה, על בוהן היד ובוהן הרגל הימנית – שידיהם ורגליהם צריכים לעשות מה שה' צוה וכן היזו על המזבח ועל אהרן ובניו].
• מה חשב משה כאשר משח את אהרן ובניו בשמן המשחה וכן את הכלים והמשכן? [ודאי התפלל שיצליחו ויתקדשו בעבודתם למען כל עם ישראל וה' ישמע את תפילותם ויקבל את קורבנותיהם. ודאי גם שמח והתמלא באהבה רבה לשליחי עם ישראל].
• איזה קרבנות יובאו כל בוקר וערב מרגע שהמשכן יקום? [עולת תמיד].
• מיהו הכלי המוזכר אחרון, אשר הונח קרוב לפתח הכניסה לאוהל מועד בין המנורה והשולחן ומול ארון הקודש? [מזבח הקטורת].
• מה תפקידו של מזבח זה? [להקטיר עליו קטורת בכל יום ולכפר על כל ישראל].
• מזבח הנחושת מכפר על כל מי שמביא קרבן. על מי מכפר מזבח הקטורת? [נראה לומר שהוא מכפר גם על אלו שלא באים להקריב קרבן. כאלו ששקועים בחטא אך גם בהם יש ריח טוב. נשמה שעשוייה להתעורר. הם דומים לחלבנה שריחו רע בפני עצמו אך יחד עם כל הסממנים הפך גם ריחו לטוב]

פרשת כי תשא

• כל אחד מישראל מבן עשרים ומעלה יתן מחצית השקל. מה הם שני הדברים שנעשים באמצעות כסף זה? [ספירה של עם ישראל. האדנים לקרשי המשכן].
• הכהן רוחץ את ידיו ורגליו בכיור. היכן עמד הכיור? [בין אוהל מועד למזבח הנחושת].
• מה עניינה של רחיצה זו? [הכנה לעבודת הקודש, נקיות וטהרה. ברגעים אלו הכהן ודאי גם היה חושב ומהרהר על תפקידו ונכנס בכובד ראש לעבודה למען כל עם ישראל].
• ממה עשוי שמן המשחה ומה עשו עימו? [שמן זית מעורבב עם 4 סוגי בשמים . והיה השמן המשובח ביותר עם הריח הטוב ביותר. משחו עימו בצורת האות נ על הכהנים ועל המשכן ועל כל כלי וכלי].
• האם מותר לאדם פרטי לעשות לעצמו שמן המשחה או את הקטורת? ["ונכרת מעמיו". ריחות מיוחדים אלו שמורים רק למקום הקדוש ביותר].
• מדוע צריך חכמת לב לבניית המשכן? [כי בכל כלי היה צריך לעשותו בצורה הטובה ביותר כראוי לכבוד ה' וצריך גם לכוון כראוי שכלי זה ישמש עבור כל עם ישראל. היו גם מלאכות קשות במיוחד כמו הכנת המנורה מקשה אחת].
• מאיזו משפחה היה בצלאל? [נכדו של חור משבט יהודה ובנה של מרים הנביאה]
• מאיזה שבט היה אהליאב בן אחיסמך ומדוע בחר ה' דוקא בשבט מבני השפחות? [שבט דן, ללמדנו שאצל הקב"ה חשובים המעשים ולא יתגאה מי שיש לו יחוס].
• בכל ארבעים היום והלילה צוה ה' את משה בעניני המשכן, מדוע לקראת הסיום מצוה על שמירת השבת? מה זה מלמד אותנו על בני ישראל? [ידע ה' שבניו האהובים ירצו כבר שה' ישכון בתוכם וירצו לעשות את המשכן בזריזות ולכן הזהירם שלא יעשו בשבת]
• מה זה מלמדנו על הלכות שבת? [שכל מלאכה שהיתה בהכנת המשכן אסורה בשבת. קצירה ובישול היו בהכנת סממני הקטורת. שחיטה והפשטת העור היו בהכנת העורות שכיסו את המשכן, בניה וכתיבה היו בקרשי המשכן וכדומה].
• מה צריכים ישראל לעשות בשבת? [לנוח מכל מלאכה ולהיות פנויים להתקדש בתפילה, בלימוד תורה ולהתענג גם בסעודות ובמנוחה].
• מה נתן ה' למשה בסיום 40 היום והלילה? [את שתי לוחות הברית הכתובים ע"י הקב"ה בעצמו].
• איזה נס היה בכתב של הלוחות? [החקיקה היתה משני הצדדים ובשני הצדדים ראו את הכתיבה לא בכתב ראי. האותיות הסתומות (ם,ס )עמדו בנס].
• מה עשו ישראל כל 40 היום והלילה? [ציפו וחיכו בהתלהבות לשמוע מה יגיד משה כשירד, מה לימד אותו שם ה', ורצו כבר לראות את לוחות הברית עם עשרת הדברות שהרי ה' אמר למשה לעלות ושם הוא יתן לו את הלוחות (סוף פרשת משפטים) וודאי משה אמר זאת לישראל לפני שעלה].
• ישראל כ"כ מצפים אך משה שעלה בז' בסיון לא מגיע בט"ז בתמוז. מה מתחיל באותו זמן? [בלאגן. כולם דואגים. אולי משה מת, הרי עלה בלי שום אוכל ונכנס למקום כ"כ קדוש עם אש וערפל. התחיל בלבול גדול בעם דוקא בגלל הציפיה הגדולה].
• מי ניצל את הבלבול הזה והציע לעשות פסל שיחליף את משה שכנראה מת? [הערב רב]
• מה היו צריכים ישראל לעשות בשלב זה? [לבא אל חור ואל אהרן, כמו שאמר להם משה לפני עלייתו להר (סוף פרשת משפטים) שאם יהיה צורך יפנו אליהם והיו צריכים בנחת לשאול אותם מה לעשות].
• כיצד היו צריכים לבא אל חור ואל אהרן? [בחרדת קודש ובסבלנות]
• כיצד הם באו? [בסערת רגשות, תביא לנו אלוהים במקום משה. אנחנו רוצים שתבנה לנו פסל. הרגו את חור שלא רצה לשמוע על כך ואף אל אהרן באו בסערה גדולה עד שלא יכלו לשמוע את דברי הרוגע של אהרן שצריך לחכות בסבלנות].
• מה עשה אהרן כאשר ראה שאין סיכוי שישמעו לו? [אהרן שאוהב את ישראל לא רצה שיחטאו וניסה לעכבם ככל יכולתו ורצה למנוע מהם את הלחץ ע"י שביקש שיביאו מבניהם ונשותיהם את הנזמים וקיוה שיתעכבו].
• ישראל הביאו מיד מאוזניהם ושוב אהרן מנסה לעכבם. כיצד? [עושה בעצמו כל מיני צורות ומעכבם ובונה מזבח בעצמו ומעכבם ואומר שרק מחר יעשו חג לה' ומעכבם].
• מה קיוה אהרן? [שמשה יגיע ואכן יהיה למחרת חג לה'].
• האם כל ישראל השתחוו לעגל? [ודאי שלא. היו כל מיני מדרגות. הערב רב דחפו את כל הרעיון וגם הזדרזו להקריב לפניו קרבנות וחלקו מהבשר לכל העם והסיתו את העם, אחרים רק שמחו והתבוננו והשתתפו בחגיגות, והיו כאלו שהיו מזועזעים כמו שבט לוי, נשים ועוד].
• מה רצה ה' לעשות כאשר ישראל חטאו בחטא כה חמור בסמוך כל כך למתן תורהי? [לכלותם ולהשאיר את משה שממנו יצא עם שלם]
• מהי תגובת משה על כך? [משה אוהב את ישראל ולמרות שזה היה יכול להיות לו כבוד גדול שממנו יצא העם הנבחר, הוא מתפלל מכל ליבו אל ה' וטוען שיהיה בכך חילול ה'. "למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרוג אותם בהרים..." ].
• ה' אומר שלא יכלה אותם ומשה יורד מן ההר, מהי תגובת משה כשרואה את העם בחטאו? [משה מנסה לזעזע אותם: שובר את הלוחות שישראל חיכו וציפו להם במשך 40 יום, שורף את העגל, טוחן אותו ומפזר על המים ונותן לישראל לשתות. לאחר מכריז "מי לה' אלי" ושולח את בני לוי להרוג את החוטאים הראשיים שהשתחוו ממש לפסל – 3000 איש (בלבד!). בהמשך גם הוציא את אהלו מחוץ למחנה כדי לזעזעם].
• משה עולה בי"ט תמוז ל -40 יום נוספים בהם הוא ממשיך להתפלל אל ה' שימחל לגמרי לישראל ואף מציע שה' ימחה את שמו מהתורה אם אינו מוחל לישראל. האם ה' מקבל את בקשתו? [ה' אומר שאם צריך למחות - צריך למחות את מי שחטא, ובכל אופן ה' מסכים לשלוח את מלאכו שילוה את ישראל].
• מהי תגובת העם? [רוצים שה' ישכון בתוכנו ולא רק מלאך. העם מתאבלים ומורידים את כל תכשיטיהם].
• משה מבקש שה' ילוה אותם בעצמו ומבקש לראות את פני ה' ולהבין את דרכיו. ה' אומר למשה לעלות להר פעם שלישית עם לוחות אבן חדשים. מה הן י"ג המידות שה' מגלה לו בהר לאחר ששוכן עליו הענן? [י"ג מידות הרחמים של ה' אותם מזכירים רק במנין ובקדושה].
• על מנת שה' יחזור לשכון בתוך עם ישראל ה' רוצה שבני ישראל יכרתו ברית מחודשת, לאחר שחטאו. ה' אומר למשה להזהיר את העם שלא ילמדו מיושבי הארץ וכן מזהיר בעוד אזהרות רבות. מה המשותף לאזהרות אלו עפ"י הספורנו? [ישנן כל מיני הצלחות ועל האדם לדעת שכל הברכות באות מאת ה' ולא מאלילים: האביב, האסיף והקציר מאת ה', הבכורות מעידות שהמקנה מאת ה', השבת מעידה שברכת כל השבוע היא מאת ה', וכו' (ספורנו פרק ל"ד פסוק י"ח)].
• מה עשו ישראל ב – 40 היום האחרונים? [ודאי התפללו והתחננו שה' יסלח להם ויסכים לשכון בתוכם].
• מתי ה' סלח סליחה גמורה ומשה ירד מן ההר? [ביום כפור, לאחר כל חודש אלול ועשרת ימי תשובה].
• מה הוריד בידו ביום כיפור? [את הלוחות השניים].
• מתי קרנו פני משה ומתי שם על פניו מסוה? [מהרגע שירד מההר קרנו פניו. ובכל פעם שאמר להם את דבר ה' – ראו כולם את פניו המאירות, אולם כאשר גמר לדבר עימם את דברי ה' שם על פניו מסוה עד לפעם הבאה שנכנס לדבר עם ה' ששוב הוריד את המסוה עד שגמר לדבר עם ישראל].

פרשת ויקהל

• במה עוסקות פרשות ויקהל פקודי? [ציווי של משה על כלי המשכן, הבאת התרומות ובניית המשכן וחשבון מדוייק מה עשו עם כל התרומות]
• מתי הביאו ישראל את התרומה? [ בהתלהבות מרובה עוד באותו יום. האומנים באו לקחת את התרומות והתחילו לחשב מה צריך. למחרת בבוקר בבוקר הביאו עוד ישירות אל האומנים וכאשר האומנים ראו שיש יותר מידי אמרו למשה ש"מרבים העם להביא". משה מיד שלח כרוז שיכריז להפסיק "והזכיר הכתוב מרבים העם להביא, לשבח את העם המביאים בנדבתם, ולפאר החכמים בנאמנותם, וגם הנגיד עליהם (משה) משובח בזה שהעביר קול במחנה למנעם, כי אין לו חפץ בכספם וזהבם כשאר המושלים בעמם..." (רמב"ן פרק ל"ו פסוק ג')].
• מדוע לא עשו את הארון בתחילה והרי בציווי בפרשת תרומה הארון היה ראשון? [הארון הוא מרכז המשכן ולכן הוזכר ראשון אך חייבים בתחילה לבנות את קרשי המשכן ויריעות המשכן והעיזים על מנת לשמור על הארון מיד כשיבנה].

פרשת פקודי

• מה עושה משה כאשר הוא רואה שכל האומנים עשו את תפקידם בצורה מדוייקת והביאו את כל כלי המשכן? [מברך אותם ומשבח אותם "יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם וכו' (רש"י פרק ל"ט פסוק מ"ג].
• באיזה יום הוקם המשכן? [א' ניסן]
• מי מתעסק ביום זה בהעמדת המשכן וסידור כל הכלים במקומם ובהקרבת הקרבנות ? [משה בעצמו].
• למה זוכים כל ישראל בסיום כל העבודה? [השראת השכינה בתוכם. הענן מכסה את אוהל מועד ואי אפשר להכנס אליו. כאשר משה רצה להיכנס הענן היה עולה מעט ואז היה אפשר להיכנס].
• למה היה הופך הענן בלילה? [לעמוד אש]
• מתי היו ישראל נוסעים? [כאשר הענן היה נעלה מעל המשכן]

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.