פרשת יתרו

• בתחילת יתרו יש להדגיש את היחס שלנו לגויים (לא כל הגויים הם טמאים ורעים. יש גם גויים טובים וכך שאיפתנו שכל הגויים ילמדו מעם ישראל להכיר בשם ה' ולהיות טובים וישרים)
• כיצד הגיבו עמי כנען כאשר שמעו על הניסים הגדולים שקרו לישראל? [רעדו מפחד]
• האם הם באו לתת כבוד לישראל? האם התכוננו לקבלם בשמחה? האם חשבו איזה יופי שיגיעו לכאן אנשים טובים שעוזרים לכל אחד? [לא]
• מיהו הגוי ששמע ובא להודות לה' ולשמוע מקרוב על הניסים? [יתרו]
• מה שמע יתרו? ["את כל אשר עשה אלוקים למשה ולישראל כי הוציא ה' את ישראל ממצרים"] מדוע הנס של יציאת מצרים נכתב בפסוק זה בנפרד? ["זו גדולה על כולן" (רש"י)]
• מי הגיע יחד עם יתרו? [צפורה אשת משה ושני בני משה]
• "ויבוא... אל משה אל המדבר" – מהן המילים שלכאורה מיותרות? מה התורה רוצה להדגיש כאן? [לשבח את יתרו שעזב את כל הכבוד והעושר והנוחות שהיו לו במדין ובא אל המדבר (רש"י)]
• "ויצא משה לקראת חותנו" – תאר את הכבוד הגדול שנעשה ליתרו? ["כבוד גדול נתכבד יתרו באותה שעה כיון שיצא משה יצא אהרן נדב ואביהוא ומי הוא שראה את אלו יוצאין ולא יצא" (רש"י)] משה מכבד את יתרו שהרי הוא אבא של אשתו ובנוסף שהרי הוא צריך להכיר לו טובה על כל החסד שעשה עימו כשברח למדין !
• כיצד הרגיש יתרו כאשר שמע ממשה את כל מה שעבר עליהם וכמה ניסים גדולים נעשו להם? ומה הוא אמר? [שמח שמחה גדולה ואמר "ברוך ה' אשר הציל אתכם...]
• מי הקריב קרבנות כדי להודות לה'? [יתרו]
• מי ישב בסעודה עם יתרו? ["ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכול לחם עם חותן משה"]
• "ומשה היכן הלך?... [אלא שהיה עומד ומשמש לפניהם"] (רש"י). גדול הדור עומד ומגיש ומכבד את האורחים! אשרינו שיש לנו מנהיגים כאלו בעלי ענוה והכנסת אורחים !
• "וישב משה לשפוט את העם" – לשם מה הגיעו אל משה? [לשמוע את דבר ה' "לדרוש אלוקים" (פס' ט"ו), לפתור ויכוחים, ללמוד ואולי אף להתברך ממשה]
• "ויעמוד העם על משה מן הבוקר עד הערב" - מה ניתן ללמוד מכך על גדלותו של משה? ומה על העם? [איזו מסירות של משה למסור את דבר ה' ולעזור לכל אחד ואחד ואיזו אהבה ורצון לשמוע את דבר ה' יש לעם העומדים יום שלם ומחכים בתור]
• מה החשש של יתרו? [נבל תבול] ומהי עצתו? [שרי עשרות וכו']
• איזה אנשים מתאימים להיות השרים? ["אנשי חיל ("בעלי הבטחה") יראי אלוקים אנשי אמת שנאי בצע (כסף)]
• אשרי העם שנמצאים בו כל כך הרבה אנשים כאלו צדיקים. כמה שרים היו? [60,000 שרי עשרות, 12,000 שרי חמישים, 6000 שרי מאות ו600 שרי אלפים] (אמנם בפסוק נאמר
• נסו לדמיין כיצד כל עם ישראל יושב ולומד תורה ומברר את הדינים בחבורות , אלו באים אל שרי העשרות, אלו מגיעים לברר סוגייה מסובכת יותר אצל שרי החמישים וכו' וסוגיות הכי מסובכות שאף אחד מכל השרים לא הצליח לפתור – משה עצמו הסביר ופתר.
• מדוע חזר יתרו לארצו? [ללמד את בני משפחתו ולקרבם לה']

 פרק  י"ט

• "ויסעו מרפידים ויבואו מדבר סיני" הספורנו כותב "נסיעתם מרפידים היתה בכוונת בואם אל מדבר סיני, אשר שם הר האלוקים, כי ידעו ששם יעבדוהו, כאומרו (שמות ג, י"ב): תעבדון את האלוקים על ההר הזה". על פי דבריו בני ישראל ידעו כבר מראש שהם הולכים להגיע אל הר סיני ולקבל שם את התורה. נסו לדמיין שיחה של ילדים כאשר ראו את עמוד הענן מתקדם ושמעו שהולכים להגיע אל הר סיני [איזו התרגשות. איפה ההר שעליו נקבל את התורה? מתי כבר נגיע? אבא, אולי זה ההר הקדוש? אולי זה? אשרנו שנבחרנו מכל העמים לקבל הדרכה מאת ה' כיצד להיות טובים וישרים, להיות עם שיראה דוגמא לכל העמים וכו'. אמא, אולי יש איזו שכנה שצריכה עזרה, מתחשק לי כבר לעשות מעשה טוב, אולי אני אלך לעזור לזקן שגר באוהל לידנו, אולי נעזור לשכן שעדיין צולע מרוב פצעים מהמכות של השוטר המצרי].
• "ויחן שם ישראל" – מה השאלה המתעוררת במילה ויחן ומה זה בא ללמדנו? [מדוע בלשון יחיד? ["כאיש אחד בלב אחד" (רש"י)]
• ישראל הגיעו למדבר סיני ב_______ [א' בסיון]. למחרת (ב' בסיון) עלה משה וה' ציוה אותו: "כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל" – תגיד את דברי לכולם. "בית יעקב" אלו ה____[נשים] ו"בני ישראל" אלו ה____[גברים]. ה' הבטיח שכמו שהוציאנו ממצרים על ___ _____ כך אם נקבל עלינו את הברית עם ה' נהיה תמיד סגולה שפירושו _____ ____[אוצר חביב].
• עם ישראל השיבו "כל אשר דיבר ה' ____ [נעשה]" אפילו בלי ששמענו אנו מבטיחים ש___[נעשה ונקיים].
• משה עולה פעם שניה למחרת ב__ ___ [ג' בסיון], להחזיר את תשובת העם וה' אומר לו שהוא ידבר עם משה לעיני העם. העם משיבים (עפ"י רש"י) רצוננו לראות את מלכנו בעצמנו ולא שידבר רק עם ___ [משה].
• משה עולה פעם ____[שלישית] בד' בסיון ומשיב את דברי העם. אם כך, משיב ה' אז מוכרחים להתכונן לכך __[3] ימים, "והיו נכונים ליום השלישי". שלושת ימים אלו נקראים: שלושת ימי ______[הגבלה] כי בהם משה הגביל את העם וקדשו. מי שיעבור את הגבול יהיה עונשו ___[מוות].
• "וירד משה מן ההר אל העם" – מה אנו לומדים מכאן בשבחו של משה? ["מלמד שלא היה משה פונה לעסקיו, אלא מן ההר אל העם" (רש"י)]
• כיצד התכוננו העם בשלושת ימי הגבלה?[כבסו את הבגדים ואת הלבבות, עשו כמה שיותר חסדים, בקשו סליחה, למדו את המצוות שכבר ניתנו להם וכו']
• בה' בסיון עשה משה מזבח מ- ___ אבנים. הכהנים שהיו אז בעצם ה___ [בכורות] הקריבו קרבנות.משה כתב את המצוות שכבר ניתנו והזה מהדם על ישראל כדי להכניסם בברית (כל זה עפ"י פר' משפטים ורש"י שם).
• "ביום השלישי" שהוא ו' בסיון (או בז' בסיון לפי חלק מחז"ל) התעוררו ישראל לקולות ____ [רעמים וברקים וקול שופר שהולך ומתחזק] משה עולה פעם ___ לעיני כל ישראל הנמצאים בתחתית ה__. ה' רוצה שמשה ירד שוב להזהיר את העם כדי שח"ו לא ימות מישהו. משה מדגיש לעם שוב כל אחד עד היכן יכול להגיע (העם, הכהנים, אהרון ומשה) ורק אז מתחיל ה' לדבר עם העם.
• לאחר שהר סיני התכסה כולו בפרחים של המעשים הטובים של חברים בכיתה – אנו זוכים היום ללמוד על מתן תורה – עשרת הדיברות.
• חז"ל מלמדים אותנו שכל החולים נתרפאו לקראת מתן תורה. מה רמוז בפסוק "כי ביום השלישי ירד ה' לעיני כל העם"? [כל העם שכולם ראו] ומה רמוז בפסוק "ויתיצבו בתחתית ההר"? [עמידה יציבה שגם הפסחים יכלו לעמוד]
• היכן למדנו שה' דואג לעם ישראל ואוהב אותם מאוד? [שמזהיר עוד פעם ועוד פעם שלא יתקרבו אל ההר ולא ימותו, כי ידע שכל אחד ירצה כל כך להתקרב אל ה']
• מי כן יוכל להתקרב ולעלות מעט בהר? [משה יעלה מעט, אהרן יותר רחוק ממנו]
• מי עומד אחריהם אך לא יעלה בהר? [הכהנים (דהיינו הבכורות) עמדו סמוך לגבול וכל ישראל עמדו מאחריהם]
• הגיע סוף סוף הרגע שכל ישראל חיכו לו – מתן תורה ! נסה לספר כיצד הרגישו בני ישראל בשעה ששמעו את ה' בעצמו מדבר עימם? [התרגשות עצומה, התמלאו באהבה לה' וביראה ממנו. הדברים חדרו עמוק לליבם ופעלו על הנפש שלהם באופן עמוק עד כדי שאפילו דברים דומים לאזהרות שבעשרת הדברות לא חשבו בכלל לעשות. חז"ל מתארים לנו שבעשרת הדברות רמוזים כל המצוות. כשאדם שמע לא תרצח זה פעל עליו להרחיק מליבו כל אלימות וכל אכזריות וכן בכל מצוה ומצוה]
• מהן עשרת הדברות? נסו ללמוד בעל פה ! [אנוכי, לא יהיה, לא תשא, זכור, כבד, לא תרצח לא תנאף לא תגנוב לא תענה, לא תחמוד].
• מהי המצוה באנוכי ה' אלוקיך? [אמונה בה'. הרמב"ם בספר המצוות מצוה א' כותב: "אשר צונו בהאמנת האלוקות... והוא אומרו אנוכי ה' אלוקיך].
• מהו האיסור בדיבר השני? [לא לעשות פסלים ולא להשתחוות להם].
• "פוקד עוון אבות על בנים על שילשים ועל ריבעים לשונאי" – מתי ה' מעניש את הבנים גם על עבירות של אבותיהם? [כאשר ממשיכים הבנים וחוטאים, ובכל מקרה רק עד דור רביעי]
• לכמה דורות ה' זוכר את החסד של האבות לבניהם? ["ועושה חסד לאלפים – עד 2000 דורות.]
• רש"י: "נמצאת מדה טובה יתרה על מדת פורענות אחת על חמש מאות" הסבר כיצד? [על פי שתי התשובות הקודמות וכדברי רש"י: שזו לארבעה דורות וזו לאלפיים].
• האם מותר להשבע בשם ה' על אמת? מהו האיסור בדיבר השלישי? [מצוה להשבע בשם ה'. "ובשמו תשבע" (דברים פרק ו', ובספר המצוות לרמב"ם מצוה ז' נאמר: "שצונו להשבע בשמו כשנצטרך לקיים דבר מהדברים או להכחישו, כי בזה תהיה הגדולה והכבוד והעילוי..."). זה קידוש ה' שאדם נשבע שהדברים שאומר הם אמת כמו שה' הוא אמת, וכך נהגו בדורות ראשונים, והאיסור בתורה הוא רק להשבע לשקר – "לא תשא את שם ה' אלוקיך לשוא", אולם בהמשך הדורות, כשראו חז"ל שאנשים אינם נאמנים כמו בדורות ראשונים ונשבעים בקלות לשקר ומחללים את שם ה' – קבעו חז"ל שלא יישבעו אפילו על אמת]
• זכור את יום השבת לקדשו – מתי צריך לזוכרו? [כל השבוע כאשר רואים משהו טוב כבר קונים אותו לשבת. אך במיוחד זוכרים בכניסת השבת לקדשו בקידוש שעושים בכניסת היום]
• מה יעשה האדם ביום השבת שאסור במלאכה? [יזכור שכך גם ה' ברא את העולם בששה ימים וביום השביעי לא ברא כלום. ביום זה יוכל האדם להתפנות יותר לדברים רוחניים: ללימוד תורה, לתפילות ולמנוחה].
• כבד את אביך... למען יאריכון ימיך. האם צריך לכבד הורים רק כדי שנחיה חיים ארוכים או שצריך לעשות זאת כי כך ה' ציוה ובגלל כל מה שהורינו עשו בשבילנו? [אם תכבד יאריכון ימיך אך לא בגלל זה צריך לכבדם].
• מיד אחרי לא תרצח מצוה ה' לא תנאף. מהו האיסור החמור שהוצמד לרציחה? [לא לקחת אשה ששייכת לאיש אחר (אלא אם התאלמנה או התגרשה) ולחיות עימה כמו בעל ואשה].
• איזה זהירות גדולה נכנסה בליבותם כאשר שמעו לא תגנוב? [לא לגעת במשהו של מישהו אחר בלי לבקש רשות. זהירות גדולה מכל חשש גזל].
• הסבר: לא תענה ברעך עד שקר [לא להעיד עדות שקר בבית הדין].
• מהו איסור לא תחמוד? [לחשוב בלב ולתכנן איך אני משיג את הדברים שראיתי אצל מישהו אחר, כיצד אצליח שהדברים של האחר יהפכו להיות שלו].
• ב"לא תחמוד" ה' מחנך אותנו לשמוח בחלקנו ולא לרצות בכלל משהו של מישהו אחר]
• "וכל העם רואים את הקולות" – כיצד אפשר לראות את הנשמע? [ראיה פירושה גם הבנה. בני ישראל הבינו את הדברים ממש כמו ראייה והדברים חדרו ללב שלהם. ניתן גם להסביר שהם ראו ממש דברים שאנו לא מצליחים להבין.
• מרוב התרגשות ישראל נרתעו לאחוריהם וביקשו שה' ידבר עם משה והוא ישמיעם. משה מרגיע אותם ומסביר שה' בא אליהם כדי שתמיד תהיה אצלם יראת ה'. הוא גם אומר "כי לבעבור נסות אתכם בא האלוקים" – מה פירוש המילה נסות? [מלשון נס ודגל, ה' מרומם אותנו כמו שמרימים דגל. ע"י מתן תורה נוכל להיות מרוממים כמו דגל שכל העמים יבואו וילמדו מאיתנו]
• האם מזבח הנחושת היה עשוי כולו מנחושת, גם מבפנים? ["מזבח אדמה תעשה לי"]
• כאשר המזבח במקדש נבנה מאבנים, מאיזה אבנים מותר לבנותו ומאיזה לא? [לא מאבני גזית שזה אבנים שנחתכו עם_____ אלא חתכו עם תולעת שמיר]
• מדוע אסור ברזל? [ראה רש"י].
• מדוע אין מדרגות למזבח אלא כבש? [שלא תגלה הערוה אפילו במעט שהרי הכהנים לבשו כותונות, ואפילו שאף אחד לא רואה מלבד האבנים, במקום במזבח צריך צניעות יתירה]
• כיצד מתגלית הערוה והרי היה לכהנים מכנסי בד קצרים שכיסו את בשר הערוה? רש"י: "ואע"פ שאינו גילוי ערוה ממש שהרי כתיב ועשה להם מכנסי בד, מכל מקום הרחבת הפסיעות קרוב לגילוי ערוה הוא" וראו עוד ברש"י.

  פרשת יתרו

  • בתחילת יתרו יש להדגיש את היחס שלנו לגויים (לא כל הגויים הם טמאים ורעים. יש גם גויים טובים וכך שאיפתנו שכל הגויים ילמדו מעם ישראל להכיר בשם ה' ולהיות טובים וישרים)
  • כיצד הגיבו עמי כנען כאשר שמעו על הניסים הגדולים שקרו לישראל? [רעדו מפחד]
  • האם הם באו לתת כבוד לישראל? האם התכוננו לקבלם בשמחה? האם חשבו איזה יופי שיגיעו לכאן אנשים טובים שעוזרים לכל אחד? [לא]
  • מיהו הגוי ששמע ובא להודות לה' ולשמוע מקרוב על הניסים? [יתרו]
  • מה שמע יתרו? ["את כל אשר עשה אלוקים למשה ולישראל כי הוציא ה' את ישראל ממצרים"] מדוע הנס של יציאת מצרים נכתב בפסוק זה בנפרד? ["זו גדולה על כולן" (רש"י)]
  • מי הגיע יחד עם יתרו? [צפורה אשת משה ושני בני משה]
  • "ויבוא... אל משה אל המדבר" – מהן המילים שלכאורה מיותרות? מה התורה רוצה להדגיש כאן? [לשבח את יתרו שעזב את כל הכבוד והעושר והנוחות שהיו לו במדין ובא אל המדבר (רש"י)]
  • "ויצא משה לקראת חותנו" – תאר את הכבוד הגדול שנעשה ליתרו? ["כבוד גדול נתכבד יתרו באותה שעה כיון שיצא משה יצא אהרן נדב ואביהוא ומי הוא שראה את אלו יוצאין ולא יצא" (רש"י)] משה מכבד את יתרו שהרי הוא אבא של אשתו ובנוסף שהרי הוא צריך להכיר לו טובה על כל החסד שעשה עימו כשברח למדין !
  • כיצד הרגיש יתרו כאשר שמע ממשה את כל מה שעבר עליהם וכמה ניסים גדולים נעשו להם? ומה הוא אמר? [שמח שמחה גדולה ואמר "ברוך ה' אשר הציל אתכם...]
  • מי הקריב קרבנות כדי להודות לה'? [יתרו]
  • מי ישב בסעודה עם יתרו? ["ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכול לחם עם חותן משה"]
  • "ומשה היכן הלך?... [אלא שהיה עומד ומשמש לפניהם"] (רש"י). גדול הדור עומד ומגיש ומכבד את האורחים! אשרינו שיש לנו מנהיגים כאלו בעלי ענוה והכנסת אורחים !
  • "וישב משה לשפוט את העם" – לשם מה הגיעו אל משה? [לשמוע את דבר ה' "לדרוש אלוקים" (פס' ט"ו), לפתור ויכוחים, ללמוד ואולי אף להתברך ממשה]
  • "ויעמוד העם על משה מן הבוקר עד הערב" - מה ניתן ללמוד מכך על גדלותו של משה? ומה על העם? [איזו מסירות של משה למסור את דבר ה' ולעזור לכל אחד ואחד ואיזו אהבה ורצון לשמוע את דבר ה' יש לעם העומדים יום שלם ומחכים בתור]
  • מה החשש של יתרו? [נבל תבול] ומהי עצתו? [שרי עשרות וכו']
  • איזה אנשים מתאימים להיות השרים? ["אנשי חיל ("בעלי הבטחה") יראי אלוקים אנשי אמת שנאי בצע (כסף)]
  • אשרי העם שנמצאים בו כל כך הרבה אנשים כאלו צדיקים. כמה שרים היו? [60,000 שרי עשרות, 12,000 שרי חמישים, 6000 שרי מאות ו600 שרי אלפים] (אמנם בפסוק נאמר
  • נסו לדמיין כיצד כל עם ישראל יושב ולומד תורה ומברר את הדינים בחבורות , אלו באים אל שרי העשרות, אלו מגיעים לברר סוגייה מסובכת יותר אצל שרי החמישים וכו' וסוגיות הכי מסובכות שאף אחד מכל השרים לא הצליח לפתור – משה עצמו הסביר ופתר.
  • מדוע חזר יתרו לארצו? [ללמד את בני משפחתו ולקרבם לה']

   פרק  י"ט

  • "ויסעו מרפידים ויבואו מדבר סיני" הספורנו כותב "נסיעתם מרפידים היתה בכוונת בואם אל מדבר סיני, אשר שם הר האלוקים, כי ידעו ששם יעבדוהו, כאומרו (שמות ג, י"ב): תעבדון את האלוקים על ההר הזה". על פי דבריו בני ישראל ידעו כבר מראש שהם הולכים להגיע אל הר סיני ולקבל שם את התורה. נסו לדמיין שיחה של ילדים כאשר ראו את עמוד הענן מתקדם ושמעו שהולכים להגיע אל הר סיני [איזו התרגשות. איפה ההר שעליו נקבל את התורה? מתי כבר נגיע? אבא, אולי זה ההר הקדוש? אולי זה? אשרנו שנבחרנו מכל העמים לקבל הדרכה מאת ה' כיצד להיות טובים וישרים, להיות עם שיראה דוגמא לכל העמים וכו'. אמא, אולי יש איזו שכנה שצריכה עזרה, מתחשק לי כבר לעשות מעשה טוב, אולי אני אלך לעזור לזקן שגר באוהל לידנו, אולי נעזור לשכן שעדיין צולע מרוב פצעים מהמכות של השוטר המצרי].
  • "ויחן שם ישראל" – מה השאלה המתעוררת במילה ויחן ומה זה בא ללמדנו? [מדוע בלשון יחיד? ["כאיש אחד בלב אחד" (רש"י)]
  • ישראל הגיעו למדבר סיני ב_______ [א' בסיון]. למחרת (ב' בסיון) עלה משה וה' ציוה אותו: "כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל" – תגיד את דברי לכולם. "בית יעקב" אלו ה____[נשים] ו"בני ישראל" אלו ה____[גברים]. ה' הבטיח שכמו שהוציאנו ממצרים על ___ _____ כך אם נקבל עלינו את הברית עם ה' נהיה תמיד סגולה שפירושו _____ ____[אוצר חביב].
  • עם ישראל השיבו "כל אשר דיבר ה' ____ [נעשה]" אפילו בלי ששמענו אנו מבטיחים ש___[נעשה ונקיים].
  • משה עולה פעם שניה למחרת ב__ ___ [ג' בסיון], להחזיר את תשובת העם וה' אומר לו שהוא ידבר עם משה לעיני העם. העם משיבים (עפ"י רש"י) רצוננו לראות את מלכנו בעצמנו ולא שידבר רק עם ___ [משה].
  • משה עולה פעם ____[שלישית] בד' בסיון ומשיב את דברי העם. אם כך, משיב ה' אז מוכרחים להתכונן לכך __[3] ימים, "והיו נכונים ליום השלישי". שלושת ימים אלו נקראים: שלושת ימי ______[הגבלה] כי בהם משה הגביל את העם וקדשו. מי שיעבור את הגבול יהיה עונשו ___[מוות].
  • "וירד משה מן ההר אל העם" – מה אנו לומדים מכאן בשבחו של משה? ["מלמד שלא היה משה פונה לעסקיו, אלא מן ההר אל העם" (רש"י)]
  • כיצד התכוננו העם בשלושת ימי הגבלה?[כבסו את הבגדים ואת הלבבות, עשו כמה שיותר חסדים, בקשו סליחה, למדו את המצוות שכבר ניתנו להם וכו']
  • בה' בסיון עשה משה מזבח מ- ___ אבנים. הכהנים שהיו אז בעצם ה___ [בכורות] הקריבו קרבנות.משה כתב את המצוות שכבר ניתנו והזה מהדם על ישראל כדי להכניסם בברית (כל זה עפ"י פר' משפטים ורש"י שם).
  • "ביום השלישי" שהוא ו' בסיון (או בז' בסיון לפי חלק מחז"ל) התעוררו ישראל לקולות ____ [רעמים וברקים וקול שופר שהולך ומתחזק] משה עולה פעם ___ לעיני כל ישראל הנמצאים בתחתית ה__. ה' רוצה שמשה ירד שוב להזהיר את העם כדי שח"ו לא ימות מישהו. משה מדגיש לעם שוב כל אחד עד היכן יכול להגיע (העם, הכהנים, אהרון ומשה) ורק אז מתחיל ה' לדבר עם העם.
  • לאחר שהר סיני התכסה כולו בפרחים של המעשים הטובים של חברים בכיתה – אנו זוכים היום ללמוד על מתן תורה – עשרת הדיברות.
  • חז"ל מלמדים אותנו שכל החולים נתרפאו לקראת מתן תורה. מה רמוז בפסוק "כי ביום השלישי ירד ה' לעיני כל העם"? [כל העם שכולם ראו] ומה רמוז בפסוק "ויתיצבו בתחתית ההר"? [עמידה יציבה שגם הפסחים יכלו לעמוד]
  • היכן למדנו שה' דואג לעם ישראל ואוהב אותם מאוד? [שמזהיר עוד פעם ועוד פעם שלא יתקרבו אל ההר ולא ימותו, כי ידע שכל אחד ירצה כל כך להתקרב אל ה']
  • מי כן יוכל להתקרב ולעלות מעט בהר? [משה יעלה מעט, אהרן יותר רחוק ממנו]
  • מי עומד אחריהם אך לא יעלה בהר? [הכהנים (דהיינו הבכורות) עמדו סמוך לגבול וכל ישראל עמדו מאחריהם]
  • הגיע סוף סוף הרגע שכל ישראל חיכו לו – מתן תורה ! נסה לספר כיצד הרגישו בני ישראל בשעה ששמעו את ה' בעצמו מדבר עימם? [התרגשות עצומה, התמלאו באהבה לה' וביראה ממנו. הדברים חדרו עמוק לליבם ופעלו על הנפש שלהם באופן עמוק עד כדי שאפילו דברים דומים לאזהרות שבעשרת הדברות לא חשבו בכלל לעשות. חז"ל מתארים לנו שבעשרת הדברות רמוזים כל המצוות. כשאדם שמע לא תרצח זה פעל עליו להרחיק מליבו כל אלימות וכל אכזריות וכן בכל מצוה ומצוה]
  • מהן עשרת הדברות? נסו ללמוד בעל פה ! [אנוכי, לא יהיה, לא תשא, זכור, כבד, לא תרצח לא תנאף לא תגנוב לא תענה, לא תחמוד].
  • מהי המצוה באנוכי ה' אלוקיך? [אמונה בה'. הרמב"ם בספר המצוות מצוה א' כותב: "אשר צונו בהאמנת האלוקות... והוא אומרו אנוכי ה' אלוקיך].
  • מהו האיסור בדיבר השני? [לא לעשות פסלים ולא להשתחוות להם].
  • "פוקד עוון אבות על בנים על שילשים ועל ריבעים לשונאי" – מתי ה' מעניש את הבנים גם על עבירות של אבותיהם? [כאשר ממשיכים הבנים וחוטאים, ובכל מקרה רק עד דור רביעי]
  • לכמה דורות ה' זוכר את החסד של האבות לבניהם? ["ועושה חסד לאלפים – עד 2000 דורות.]
  • רש"י: "נמצאת מדה טובה יתרה על מדת פורענות אחת על חמש מאות" הסבר כיצד? [על פי שתי התשובות הקודמות וכדברי רש"י: שזו לארבעה דורות וזו לאלפיים].
  • האם מותר להשבע בשם ה' על אמת? מהו האיסור בדיבר השלישי? [מצוה להשבע בשם ה'. "ובשמו תשבע" (דברים פרק ו', ובספר המצוות לרמב"ם מצוה ז' נאמר: "שצונו להשבע בשמו כשנצטרך לקיים דבר מהדברים או להכחישו, כי בזה תהיה הגדולה והכבוד והעילוי..."). זה קידוש ה' שאדם נשבע שהדברים שאומר הם אמת כמו שה' הוא אמת, וכך נהגו בדורות ראשונים, והאיסור בתורה הוא רק להשבע לשקר – "לא תשא את שם ה' אלוקיך לשוא", אולם בהמשך הדורות, כשראו חז"ל שאנשים אינם נאמנים כמו בדורות ראשונים ונשבעים בקלות לשקר ומחללים את שם ה' – קבעו חז"ל שלא יישבעו אפילו על אמת]
  • זכור את יום השבת לקדשו – מתי צריך לזוכרו? [כל השבוע כאשר רואים משהו טוב כבר קונים אותו לשבת. אך במיוחד זוכרים בכניסת השבת לקדשו בקידוש שעושים בכניסת היום]
  • מה יעשה האדם ביום השבת שאסור במלאכה? [יזכור שכך גם ה' ברא את העולם בששה ימים וביום השביעי לא ברא כלום. ביום זה יוכל האדם להתפנות יותר לדברים רוחניים: ללימוד תורה, לתפילות ולמנוחה].
  • כבד את אביך... למען יאריכון ימיך. האם צריך לכבד הורים רק כדי שנחיה חיים ארוכים או שצריך לעשות זאת כי כך ה' ציוה ובגלל כל מה שהורינו עשו בשבילנו? [אם תכבד יאריכון ימיך אך לא בגלל זה צריך לכבדם].
  • מיד אחרי לא תרצח מצוה ה' לא תנאף. מהו האיסור החמור שהוצמד לרציחה? [לא לקחת אשה ששייכת לאיש אחר (אלא אם התאלמנה או התגרשה) ולחיות עימה כמו בעל ואשה].
  • איזה זהירות גדולה נכנסה בליבותם כאשר שמעו לא תגנוב? [לא לגעת במשהו של מישהו אחר בלי לבקש רשות. זהירות גדולה מכל חשש גזל].
  • הסבר: לא תענה ברעך עד שקר [לא להעיד עדות שקר בבית הדין].
  • מהו איסור לא תחמוד? [לחשוב בלב ולתכנן איך אני משיג את הדברים שראיתי אצל מישהו אחר, כיצד אצליח שהדברים של האחר יהפכו להיות שלו].
  • ב"לא תחמוד" ה' מחנך אותנו לשמוח בחלקנו ולא לרצות בכלל משהו של מישהו אחר]
  • "וכל העם רואים את הקולות" – כיצד אפשר לראות את הנשמע? [ראיה פירושה גם הבנה. בני ישראל הבינו את הדברים ממש כמו ראייה והדברים חדרו ללב שלהם. ניתן גם להסביר שהם ראו ממש דברים שאנו לא מצליחים להבין.
  • מרוב התרגשות ישראל נרתעו לאחוריהם וביקשו שה' ידבר עם משה והוא ישמיעם. משה מרגיע אותם ומסביר שה' בא אליהם כדי שתמיד תהיה אצלם יראת ה'. הוא גם אומר "כי לבעבור נסות אתכם בא האלוקים" – מה פירוש המילה נסות? [מלשון נס ודגל, ה' מרומם אותנו כמו שמרימים דגל. ע"י מתן תורה נוכל להיות מרוממים כמו דגל שכל העמים יבואו וילמדו מאיתנו]
  • האם מזבח הנחושת היה עשוי כולו מנחושת, גם מבפנים? ["מזבח אדמה תעשה לי"]
  • כאשר המזבח במקדש נבנה מאבנים, מאיזה אבנים מותר לבנותו ומאיזה לא? [לא מאבני גזית שזה אבנים שנחתכו עם_____ אלא חתכו עם תולעת שמיר]
  • מדוע אסור ברזל? [ראה רש"י].
  • מדוע אין מדרגות למזבח אלא כבש? [שלא תגלה הערוה אפילו במעט שהרי הכהנים לבשו כותונות, ואפילו שאף אחד לא רואה מלבד האבנים, במקום במזבח צריך צניעות יתירה]
  • כיצד מתגלית הערוה והרי היה לכהנים מכנסי בד קצרים שכיסו את בשר הערוה? רש"י: "ואע"פ שאינו גילוי ערוה ממש שהרי כתיב ועשה להם מכנסי בד, מכל מקום הרחבת הפסיעות קרוב לגילוי ערוה הוא" וראו עוד ברש"י.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.