חלוקת הפרק:

א'.  א'  -  ה'.    דמותו של איוב והברכה לה זכה.

ב'.  ו'   -  י"ב.  הויכוח בין ה' לשטן והרשות לנסות את איוב.

ג'.  י"ג -  כ"ב.  הניסיונות: אובדן הרכוש, אובדן הבנים ועמידתו של איוב בניסיונות.

א'. דמותו של איוב. (א'  -ה')

     א'.  איש היה בארץ עוץ איוב שמו, והיה האיש ההוא תם וישר וירא אלוקים וסר מרע.

1.          תם.         2. ישר.         3. ירא אלוקים.          4. סר מרע.

     הברכה לאיוב.

     ב'.  "ויולדו לו שבעה בנים ושלוש בנות".

     ג'.   "ויהי מקנהו שבעת אלפים צאן ושלושת אלפי גמלים וחמש מאות צמד בקר וחמש מאות אתונות

             ועבודה רבה מאוד ויהי האיש ההוא גדול מכל בני קדם". (בעושר)  

1.    בנים ובנות.        2. צאן.         3. גמלים.         4.  בקר ואתונות.    

     ד'.   "והלכו בניו ועשו משתה בית איש יומו ושלחו וקראו לשלושת אחיותיהם לאכול ולשתות עמהם".

     ה'.   "ויהי כי הקיפו (השלימו) ימי המשתה וישלח איוב ויקדשם והשכים בבוקר והעלה עולות מספר

             כולם כי אמר איוב אולי חטאו בני וברכו (היפך לשון מברכה) אלוקים בלבבם...".

  הפעולות:  

1. "וישלח" 2. "ויקדשם"      3. "והשכים"      4. "והעלה עולות"

       צדקת איוב היתה כה גבוהה עד שגם אם בניו עשו משתה, היה מזמינם להתקדש ומקריב קורבן עבורם,

       שמא נכשלו וחטאו בלבם. (בשוגג)

ב'. הויכוח בין ה' לשטן והרשות לנסות את איוב. (ו'  -  י"ב)

   ו'.  "ויהי היום (ראש השנה – רש"י) ויבואו בני האלוקים (מלאכים) להתייצב על ה' ויבא גם השטן בתוכם".

  ח'.  "ויאמר ה' אל השטן השמת לבך על עבדי איוב כי אין כמוהו בארץ איש תם וישר וירא אלוקים וסר מרע".

  ט'.  "ויען השטן אל ה' ויאמר החינם ירא איוב את ה'"?

  י'.   "הלא אתה שכת בעדו ובעד ביתו ובעד כל אשר לו מסביב מעשה ידיו ברכת ומקנהו פרץ בארץ".

  י"א."ואולם שלח ידך וגע בכל אשר לו אם לא על פניך יברכך". (לשון הפוכה מברכה)

  י"ב."ויאמר ה' אל השטן הנה כל אשר לו בידך רק אליו אל תשלח ידך...".

     משמעות:

      ה' רצה ללמד זכות על איוב והיה ה' מתפאר בבחיר יצורו איוב, ואמר:

     "השמת לבך על עבדי איוב כי אין כמוהו בארץ איש תם...".

      דברים אלה עוררו את השטן לקטרג ולומר: "החינם ירא איוב אלוקים"? (פסוק ט')

     דרכי השכנוע של השטן:

     השטן אומנם הודה בצדקת איוב, אך טענתו שאין יראת ה' שבאיוב נקיה, אלא כל צדקתו היא על השפע שהוענק לו

     ןמהצלחתו בחיים, וממהר להעמיד את איוב בנסיון. "ואולם שלח ידך וגע בכל אשר לו אם לא על פניך יברכך".

     ותשובת ה' היתה: "הנה כל אשר לו בידך".

     שתי משמעויות לתשובת ה':

     כאמור השטן ביקש לפגוע ולו בפרט אחד מכל הטוב שהתברך בו איוב (עיין בברכה לאיוב לעיל), ותשובת ה'

      היתה "הנה כל אשר לו בידך".

      משמעות ראשונה: "כל אשר לו בידך" - בכל פרט ממה שהתברך איוב שיחפוץ בו השטן.

      משמעות שנייה:    "כל אשר לו בידך"  - בכל אשר לאיוב.

      ההבדל בין שני הפרושים:

1. השטן קיבל מה' את מבוקשו.
2. השטן קיבל יותר ממה שביקש, ונתנה לו למעשה הרשות לפגוע בכל אשר לאיוב, אך בתנאי:

          "רק אליו אל תשלח ידך".

ג'.  הנסיונות ותגובת איוב: (י"ג –כ"ב)

      י"ג. "ויהי היום ובניו ובנותיו אוכלים ושותים יין בבית אחיהם הבכור".

      י"ד. "ומלאך בא אל איוב ויאמר הבקר היו חורשות והאתונות רועות על ידיהם".

      ט"ו. "ותפול שבא ותקחם ואת הנערים הכו לפי חרב ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך".

      ט"ז. "עוד זה מדבר וזה בא ויאמר אש אלוקים נפלה מן השמים ותבער בצאן ובנערים ותאכלם

               ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך".

       י"ז. "עוד זה מדבר וזה בא ויאמר כשדים שמו שלושה ראשים ויפשטו על הגמלים ויקחום ואת הנערים

               הכו לפי חרב ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך". 

      י"ח. "עד זה מדבר וזה בא ויאמר בניך ובנותיך אוכלים ושותים יין בבית אחיהם הבכור".

      י"ט. "והנה רוח גדולה באה מעבר המדבר ויגע בארבע פנות הבית ויפול על הנערים וימותו ואמלטה רק

               אני לבדי להגיד לך".

             אחר שהשטן קיבל רשות לנסות את איוב, החל בסדרת פגיעות באיוב מהקל אל הכבד, (הדרגה) במטרה  

             לשבור את נאמנותו וצדקתו.

       אובדן המתנות.                                                            המכה באה על-ידי.

1. בקר ואתונות – "ותפול שבא ותקחם" (שבא–דרום)  אנשים.
2. צאן -  "אש אלוקים נפלה מן השמים".–מערב                        ה'. (הערה: מכת ברד באה מהמערב)
3. גמלים - "כשדים שמו שלושה ראשים". - צפון                      אנשים.
4. מות הבנים - "והנה רוח גדולה באה מעבר המדבר"–מזרח                 ה'.     

      דרכי פעולות השטן: א'. פתאומיות.    ב'. אחד אחר השני, "עוד זה מדבר וזה בא".

                               ג'.  הדרגתיות.    ד'. הפעולות חלקו ע"י אדם וחלקו ע"י ה'.  ה'. המכות מארבע רוחות השמים.

סדר המכות לעומת סדר הברכה לאיוב.

                              המכות.                                                 ברכת איוב.

                    א'.  בקר ואתונות.*                                              א'.       בנים.**

                    ב'.     צאן.                                                         ב'.        צאן.

                    ג'.    גמלים.                                                        ג'.       גמלים.

                    ד'. מות הבנים.**                                                ד'.   בקר ואתונות.*

      תגובת איוב:

     כ'.    "ויקם איוב ויקרע את מעלו ויגז את ראשו ויפול ארצה וישתחו".

1. "ויקרע"     – קריעה בעבור הצער.
2. "ויגז" -  תלש שערותיו. (דרך אבלות)
3. "וישתחו" - לברך את ה' על הרעה. (מצודות)

     כ"א. "ויאמר ערום יצתי (יצאתי) מבטן אמי וערום אשוב שמה ה' נתן וה' לקח...".

     כ"ב. "בכל זאת לא חטא איוב ולא נתן תפלה לאלוקים".

              מכאן המסקנה שאיוב לא נכשל, ועמד בנסיונות הקשים. שהרי לא נתן שום שמץ ותפלות על הקב"ה.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.

לעלוי נשמת רבקה חיה בת מרסל מסודי