מענה איוב לבלדד
חלוקת הפרק:
א'-י"ב. - לאלוקים הכוח והחוכמה לפגוע בכולם.
י"ג-כ"ד. - ה' לא יתן לאיוב לצאת צדיק.
כ"ה-ל"ה. - תביעת איוב לבוא עם אלוקים למשפט.
א'. לאלוקים הכוח והחוכמה לפגוע בכולם. (א' - י"ב)
א'. "ויען איוב ויאמר".
ב'. "אמנם ידעתי כי כן ומה יצדק אנוש עם אל".
ג'. "אם יחפוץ לריב עמו לא יעננו אחת מני אלף".
משמעות: דברי איוב כאן הם מענה לדברי בלדד בפרק הקודם שאמר: "האל יעוות משפט", לדבריו ה'
אינו מעוות משפט, אך יחד עם זאת אינו משגיח במעשיו של האדם וכולם נתונים לגורל
שנקבע להם ע"י גורמי השמים, ומכאן שגורל הצדק וגורל הרשע אחד הוא. (מצודות, רלב"ג)
גם אם הצדיק ירצה להתווכח עם אלוקים על קיפוח שכרו, לא יזכה אף לתשובה אחת. (פסוק ג')
ד'. "חכם לבב ואמיץ כוח מי הקשה אליו וישלם".
ה'. "המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו".
ו'. "המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון".
ז'. "האומר לחרס (שמש) לא יזרח ובעד כוכבים יחתום". (לבל יאיר)
ח'. "נוטה שמים לבדו ודורך על במותי ים".
ט'. "עושה עש כסיל וכימה (שמות מזלות) וחדרי תימן". (רוח סופה)
י'. "עושה גדולות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר".
בתיאור חכמתו וגבורתו של ה' בקטע לעיל, הוא המשך לדבריו בקטע הקודם א' –ג', כי יתכן שיצדק
אנוש עם אל בריבו עמו, שהרי אף אם יבחר באדם לריב עם ה' לא יוכל, כי ה' לא יעננו כלל ועל-כן ראוי
לו לאדם לירא ולהשמר, לבל יריב עם מי שהוא תקיף וחכם, שהנה מרוב כוחו עוקר הרים ממקומם (ה'),
בכוחו אף שולט על גורמי השמים – כוכבים ומזלות.
תאור גדולות ונפלאות מפי איוב הם תשובה.
י"א. "הן יעבור עלי ולא אראה ויחלוף ולא אבין לו".
י"ב. "הן יחתוף (ישחית) מי ישיבנו מי יאמר אליו מה תעשה".
ב'. ה' לא יתן לאיוב לצאת צדיק. (י"ג – כ"ד)
י"ג. "אלוה לא ישוב אפו (כעסו) שחחו (שפלו) עוזרי רהב". (אנשים מכובדים)
י"ד. "אף כי אנוכי אעננו אבחרה דברי עמו".
ט"ו. "אשר עם צדקתו לא אענה למשופטי אתחנן".
ט"ז. "אם קראתי ויענני לא אאמין כי יאזין קולי".
י"ז. "אשר בשערה (סערה) ישופני (יכני) והרבה פצעי חנם".
י"ח. "לא יתנני השב רוחי כי ישבעני ממרומים". (מרבה עלי מרורים)
י"ט. "אם לכוח אמיץ ואם למשפט מי יועידני".
הרעות והיסורים שהביא עלי ה', הם מצד הכוח ותוקף שיש לו על האדם ואם מצד המשפט, מי אשר
ביכולתו לקבוע מועד למשפט כדי שאוכל לבא במשפט עם ה'. (מצודות)
כ'. "אם אצדק פי ירשיעני תם אני ויעקשני". (ויכשילני)
רש"י: אם אצדק פי ירשיעני כי יסתתמו דברי מיראה!
מצודות: הנני צדיק אך וכי בעבור אמרי פי ודברי אחשב לרשע?
משמעות: לדברי רש"י: קריאת הפסוק בסימן קריאה !
לדברי מצודות דוד: קריאת הפסוק בתמיהה ?
כ"א. "תם אני לא אדע נפשי אמאס חיי".
מאחר והנני תם וכל היסורים באים עלי בחינם, מאסתי בחיי.
כ"ב. "אחת היא על כן אמרתי תם ורשע היא מכלה".
כ"ג. "אם שוט (שבט/מטה) ימית פתאום למסת (כליון/מוות) נקיים ילעג".
משמעות: אם ה' ימית פתאום (מהר) את הרשע, הוא ודאי ילעג וישמח שהרי נגאל מיסוריו,
והצדיקים שלא נענשו יתמשכו יסוריהם בעולם. מכאן המוות הבא על הרשעים טוב יותר
מאריכות הימים הזוכים בה הצדיקים. (רלב"ג ומצודות)
כ"ד. "ארץ נתנה ביד רשע פני שופטיה יכסה אם לא אפו מי הוא".
"ביד רשע" רש"י: כלפי שטן.
מצודות דוד: הרשעים בעולם הגוזלים ןהעושקים את החלשים.
סכום: דברי איוב בקטע, הינם תשובה לאליפז ובלדד.
א'. לאליפז: אשר תיאר את גדלות ה' (פרק ה', ט' –י"ג), במשמעות הטובות של ה' עם בני האדם, הצדק והגמול.
במשמעות הובות הוצדק והגמול הטוב, שעושה ה' עם בני האדם בעולם.
תגובת איוב לדברים אלה, שאכן יש כוחות ונפלאות להקב"ה, אך כולם נועדו להרס ולחורבן.
ב'. לבלדד: אשר הציע לאיוב להתפלל לה' ולבקש את סליחתו. (פרק ח', ה')
תשובת איוב, שאין טעם שהרי אין הוא מאמין שה' יתייחס אליו כלל, כי הוא פועל בדרך הכוח. (י"ד –י"ט)
ג'. תביעת איוב לבוא עם אלוקים למשפט. (כ"ה – ל"ה)
כ"ה. "וימי קלו מני רץ ברחו לא ראו טובה".
כ"ו. "חלפו עם אניות אבה (שם נהר) כנשר יטוש (ממהר) עלי אוכל".
כ"ז. "אם אומרים אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה".
כ"ח. "יגורתי כל עצבותי ידעתי כי לא תנקני".
כ"ט. "אנוכי ארשע למה זה הבל איגע".
ל'. "אם התרחצתי במי שלג והזכותי בבור כפי".
ל"א."אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי". (בגדי)
ל"ב."כי לא איש כמוני אעננו נבא יחדיו למשפט".
ל"ג."לא יש בנינו מוכיח ישת ידו על שנינו".
ל"ד."יסר מעלי שבטו (יסורים) ואמתו (פחדו) אל תבעתני".
ל"ה."אדברה ולא איראנו כי לא כן אנוכי עמדי".
משמעות: אחר שאיוב שב לתאר את חייו הקצרים ומלאי היסורים ודעתו שה' מרשיעו בחנם, שב לתבוע
את ה' למשפט, אך מאחר וה' הוא גם השופט אז ודאי שלא יתכן משפט הוגן.
איוב מוכן לבא במשפט עם ה' בתנאים הבאים:
א'. "יסר מעלי שבטו" - הסרת היסורים.
ב'. "ואמתו אל תבעתני" - הסרת אימת הפחד, כי אז "אדברה ולא איראנו" (ל"ה).
במשמעות אם ימולאו התנאים לעיל (ל"ד), אז לא ירא לדבר ולטעון על מה ה' הביא עליו את כל
הרעה בחנם, ואז יתברר שלא ימצא בו עוון ולא כפי שחשבו עליו הרעים.
איוב המוחל למוות, מבאר כי הרע והיסורים אשר יגיע לנקיים, יותר קשה לפי שהרע המגיע
לרשעים ימיתם מהר ולא יתמשך סבלם בעולם, אך הנקיים (צדיקים) יתמשך סבלם זמן ארוך.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
