החכמה
חלוקת הפרק:
א'-י"א. - חוכמת האדם.
י"ב-כ"ח. - חוכמת האלוקים.
הקדמה: יש משערים שפרק זה הוא תוספת של מחבר הספר, מאחר ופרק זה מסביר את מהות החכמה-
האלוקית שנעלמה ונשגבה מאדם, מול חכמת האדם שמצטמצמת לתחום קטן בסביבתו, וצרכיו
שיש בכוחו ובחכמתו להשיגם, ויש הסוברים שפרק זה הוא המשך דברי איוב לרעיו.
א'. חוכמת האדם. (א' - י"א)
א'. "כי לכסף יש מוצא ומקום לזהב".
ב'. "ברזל מעפר יוקח ואבן יצוק נחושה".
בחכמתו יכול להפיק מתכות כסף, זהב, ברזל, נחושת.
ג'. "קץ / שם לחושך ולכל תכלית הוא חוקר אבן אופל וצלמוות".
בחכמתו למד להגיע למערות ומקומות חשוכים.
ד'. "פרץ נחל מעם גר הנשכחים מני רגל דלו מאנוש נעו".
בחכמתו מגיע אף למקומות כה מרוחקים ועזובים שרגל אדם לא דרכה בהם.
ה'. "ארץ ממנה יצא לחם ותחתיה כמו אש".
בחכמתו מגיע למקומות שבחלק העליון מוצאים לחם, ובחלק הפנימי יש אש, חום, גופרית. מקום
המתכות היקרות.
ו'. "מקום ספיר אבניה ועפרות זהב לו".
בחכמתו מגיע למקום המתכות היקרות.
ז'. "נתיב לא ידעו עיט ולא שיזפתו עין איה".
ח'. "לא הדריכוהו בני שחץ (חיות) לא עדה (עבר) עליו שחל".
בחכמתו מגיע אל מקומות שאף עוף טרף ואריה לא הגיעו.
ט'. "בחלמיש (צור חזק) שלח ידו הפך משורש הרים".
בחכמתו יכול אף להבקיע דרכו בסלעים ובהרים.
י'. "בצורות יאורים בקע וכל יקר ראתה עינו".
י"א."מבכי (שטפון) נהרות חבש (עוצר) ותעלומה יוציא אור".
בחכמתו וכוחו עוצר נהרות ומנצח את הטבע.
ב'. חכמת האלוקים שנשגבה מאדם. (י"ב-כ"ח).
י"ב."והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה".
י"ג."לא ידע אנוש ערכה ולא תמצא בארץ החיים".
ישנה חכמה "אשר לא ידע אנוש ערכה", נעלמה מבינת האדם וכמה שיתאמץ להשיגה לא יצליח
אף אם ירחיק לכל מקום בעולם.
י"ד."תהום אמר לו בי היא וים אמר אין עמדי".
ט"ו."לא יותן סגור תחתיה ולא ישקל כסף מחירה".
אילו היה ביכולת האדם לרדת אף לתהום להשיג את החכמה, לא ימצאנה ואף אם ירבה כסף וזהב,
וירבה במחיר לא יוכל לך לקנותה.
ט"ז."לא תסולה בכתם אופיר בשוהם יקר וספיר".
י"ז."לא יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי פז".
י"ח."ראמות וגביש לא יזכר ומשך חכמה מפנינים".
י"ט."לא יערכנה פטדת כוש (אבן טובה) בכתם טהור (זהב טהור) לא תסולה" (לא תשקל).
חכמה זו החכמה האלוקית אינה נתונה לקנין ולהשגה, גם אם ירבה האדם במחיר כסף ואבנים יקרות.
חשיבות האבנים שצויינו לעיל לא יזכרו ויחשבו מול חשיבות החכמה, והם כאין וכאפס מול החכמה (מצודות).
כ". "והחכמה מאין תבא ואי זה מקום בינה".
כ"א."ונעלמה מעיני כל חי ומעוף השמים נסתרה".
כ"ב."אבדון ומוות אמרו באזנינו שמענו שמעה".
כ"ג."אלוקים הבין דרכה והוא ידע את מקומה".
חכמה זו אינה נתונה לאדם, והיא רכוש בלעדי של ה'. חכמתו של האדם צריכה להביאו לידי הכרה
על אוזלת ידו ועליונותו של הקב"ה, ואיזהו חכם זה שהגיע למסקנה כי אינו חכם מספיק להבין את
חכמת האלוקים, ובמובן אחר גם את תורת הגמול. וכשם שראייתו של האדם מוגבלת, כך חכמתו מוגבלת.
כ"ד."כי הוא לקצות הארץ יביט תחת כל השמים יראה".
כ"ה."לעשות לרוח משקל ומים תכן במדה".
כ"ו. "בעשותו למטר חוק ודרך לחזיז קולות".
דוגמאות להבנת חוכמת ה' שבטבע:
א'. בכוחו ובחכמתו ברא ומנהיג את העולם כולו. (כ"ד)
ב'. בחכמתו יודע במדוייק כמה רוח לשלוח לכל מקום. (כ"ה)
ג'. בחכמתו בעת הבריאה קבע בחוק כמה מטר ירד והיכן ירד. (כ"ה)
ד'. בחכמתו קובע את דרכו של הרעם "חזיז". (כ"ה)
כ"ז."אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה"..
כאשר ה' מכין ומבצע את הדברים הללו, אנו רואים עד כמה חוכמתו גדולה.
כ"ח."ויאמר לאדם: הן יראת ה' היא חכמה וסור מרע בינה".
בעזרת החכמה בנה ה' את העולם והיקום, ה' אם כן הוא אשר מנהיג את העולם בחכמתו, אשר כל
בר אנוש לא יוכל להבינה משום הפער בין חכמת האדם המוגבלת מעצם בריאתו, לבין חכמת האלוקים
הנשגבת. והמסקנה שחכמת האלוקים היא יראת ה', ועל-כן טוב לו לאדם לסור מרע ולעשות טוב,
שהרי יראת ה' היא חוכמה וסור מרע - בינה. יתכן שאם אלה דברי איוב בפרק, הם מכוונים לרעים
שטענו שהם יודעים את כל החכמה. לדעתו החכמה נמצאת אצל הקב"ה, ויראת ה' היא בינה. רמז שאין
בהם יראת ה', אחר שהעזו לומר שהם יודעים את כל התשובות לסבלו ולייסוריו.
סכום:
בקטע זה יש תיאור של חכמת האדם והשגיו, בחוכמתו האדם מצליח להוציא מתכות ואבנים יקרות
מעומק האדמה, ממקומות שלא דרך בהם אדם, ואף עופות וחיות לא הגיעו לשם. בחכמתו מצליח
לעצור נהרות ולהבקיע דרכו בסלעים, שולט בטבע. חכמה זו מצטמצמת לסביבתו וצרכיו, ואינה
משתווה לחכמה האלוקית, המקיפה את כל היקום, ושבה מנהיג ה' את העולם, והחכמה אותה מבקש
איוב נמצאת אצל ה', והיא מעבר להשגת כל אדם. ואליה מתכוון המחבר:
"והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה". (פסוק י"ב)
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
