מענה ה' והנפלאות בבריאה
חלוקת הפרק:
א' - ג'. נזיפת ה' באיוב.
ד' - ו'. גדלות ונפלאות ה' בארץ.
ז' - י"א. גדלות ונפלאות ה' בים.
י"ב- ט"ו. גדלות ונפלאות ה' בתיאור עלות השחר.
ט"ז- כ"א. גדלות ונפלאות ה' בתיאור הים והתהום.
כ"ב- ל'. גדלות ונפלאות ה' בתיאור ירידת שלגים, גשם ורוח.
ל"א-ל"ח. גדלות ונפלאות ה' בגורמי השמים.
ל"ט-מ"א. גדלות ונפלאות ה' בקיום החיות והעופות.
הקדמה: הופעת ה' מן הסערה אל איוב, יש בה מן התשובה לאיוב כי יש השגחה עליונה של ה' בעולם.
אין בהופעת ה' תשובה, מדוע "צדיק ורע לו רשע וטוב לו". אין בתשובה התייחסות לאיוב בלבד אלא התייחסות כלל עולמית, אשר מתוך דברי ה' עולה ביטול מוחלט של האדם כלפי האלוקים, שמתוכם עולה שאכן יש השגחה. אין יכולת לאדם להכיר מהם דרכי ה' בהנהגת העולם, בשל הפער בין חכמת האדם לחכמת האלוקים. (ראה פרק כ"ח).
א'. נזיפת ה' באיוב: (א' – ג')
א'. "ויען ה' את איוב מן הסערה ויאמר".
ב'. "מי זה מחשיך במילין בלי דעת".
ג'. "אזר נא כגבר חלציך ואשאלך והודיעני".
משמעות: ה' נוזף באיוב על שהעז והרבה במילים שאין בהם בסיס כדי לערער על הנהגתו של ה' בעולם.
ב'. בארץ. (ד' – ו')
ד. "איפה היית ביסדי ארץ הגד אם ידעת בינה".
ה'. "מי שם מימדיה כי תדע או מי נטה עליה קו".
ו'. "על מה אדניה הטבעו או מי ירה אבן פנתה".
ז'. "על מה אדניה הוטבעו או מי ירה אבן פינתה".
השאלה העיקרית בתחילת הקטע "איפה היית" במשמעות, איך העזת לחקור אחר הנהגתי והשגחתי (ה')
בעולם, ונראה כאילו כבר ראית וחכמת והיית בבריאת העולם, ונראה שיש בך די בינה וחכמה להשכיל,
ולהבין הכל, וכאן נפרסות נפלאות הבורא בבריאה, והכוונה היכן היה איוב כשברא ה' את העולם וקבע
את מימדיה, "ויצב אותה על אדנים".
ג'. בים. (ז' – י"א)
ח'. "ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא".
ט'. "בשומי ענן לבושו וערפל חתולתו".
י'. "ואשבור עליו חוקי ואשים בריח ודלתים".
י"א."ואמר עד פה תבוא ולא תוסיף ופא ישית בגאון גליך".
היכן היה איוב כשסגר ה' גדר לים, כמו דלת ועוד מנפלאותיו של ה' שיש בכוחו לשלח עננים השואבים
מים מהים, כדי להוריקם על האדמה.
ד'. תיאור עלות השחר. (י"ב-ט"ו)
י"ב."המימך צוית בקר ידעת שחר מקומו".
י"ג."לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה".
י"ד."תתהפך כחומר חותם (צורת האדם) ויתיצבו כמו לבוש".
ט"ו."וימנע מרשעים אורם וזרוע רמה תשבר".
האם איוב ציווה מימיו לשחר שיתעורר? שאלה שהתשובה עליה שלילית. והמשמעות, רק ה' יש בכוחו
להפוך לילה ליום, ויצא מכך שהרשעים העושים את מעשיהם הנפשעים בלילה בחשיכה, כי אז יבואו הצדיקים
ויענישו אותם. בכוח שוברים את זרועם.
הערה: כאן יש תשובה לאיוב על תלונתו, במשמעות: "כל אחד בא על עונשו" (מצודות).
ה'. הים והתהום. (ט"ז-כ"א)
ט"ז."הבאת עד נבכי ים ובחקר תהום התהלכת”.
י"ז. "הנגלו לך שערי מות ושערי צלמוות תראה".
י"ח."התבוננת עד רחבי ארץ הגד אם ידעת כולה".
י"ט."אי-זה הדרך ישכן אור וחושך אי-זה מקומו".
כ'. "כי תקחנו אל גבולו וכי תבין נתיבות ביתו".
כ"א."ידעת כי אז תולד ומספר ימיך רבים".
משמעות: כיצד מלאך ליבך להרהר אחרי? וכי יש בך הרבה חכמה עד שהשכלת לרדת ולהכיר בחקירות הים,
והתהום ?(מצודת דוד), או האם ידעת (איוב) היכן השאול והמוות, או את משכנם של האור והחושך?
ועוד האם ידעת (איוב) טרם שנולדת כי תוולד, ומשכבר נולדת הידעת כמה תחיה? (כ"א) ( רש"י ומצודות).
ו'. שלג, גשם ורוח. (כ"ב-ל')
כ"ב."הבאת אל אוצרות שלג ואוצרות ברד תראה".
כ"ג."אשר חשכתי לעת צר ליום קרב ומלחמה".
כ"ד."איזה הדרך יחלק אור יפץ קדים עלי ארץ".
כ"ה."מי פלג לשטף תעלה ודרך לחזיז קולות".
כ"ו."להמטיר על ארץ לא איש מדבר לא אדם בו".
כ"ז."להשביע שואה ומשואה ולהצמיח מוצא דשא".
כ"ח."היש למטר אב או מי הוליד אגלי טל".
כ"ט."מבטן מי יצא הקרח וכפור שמים מי ילדו".
ל'. "כאבן מים התחבאו ופני תהום יתלכדו".
משמעות: האם ראית (איוב) היכן מצויים אוצרות שלג וברד? ופעמים ה' מונע מהם לרדת, אלא במקומות שיש
בכוונתו לעשות בהם פורענות (עונש). על עמים כמו חמשת מלכי האמורי, שהמטיר עליהם אבני ברד (יהושע פרק י'),
(מצודות). ועוד מנפלאותיו של ה' היודע לקבוע חוקים לדרך (מסלול) לרוח לאור ולברקים. וקובע למטר היכן לרדת,
והיכן לא. ובכל מקום כמה ירד.
ז'. כוכבים מהלכם ברקים ועננים. (ל"א-ל"ח)
ל"א."התקשר מעדנות כימה (שם כוכב) או משכות כסיל (שם כוכב) תפתח".
ל"ב."התוציא מזרות (מזלות)בעתו ועיש (כוכב) על בניה תנחם". (תנהיגם)
ל"ג."הידעת חוקות שמים אם תשים משטרו בארץ".
ל"ד."התרים לעב קולך ושפעת מים תכסך".
ל"ה."התשלח ברקים וילכו ויאמרו לך הננו".
ל"ו."מי שת בטוחות (כליות) חכמה או מי נתן לשכוי (שם עוף) בינה".
ל"ז."מי יספר שחקים בחכמה ונבלי שמים מי ישכיב".
ל"ח."בצקת עפר למוצק ורגבים ידבקו".
משמעות: האם אתה (איוב) יודע לקשור קשרי מזלות כוכבים, הנקשרים כקבוצת כוכבים שלא יתפרדו זה מזה? (מצודות). האם בכוחך להורות לענן להוריד גשם? האם בכוחך להוריד ברקים? והאם (איוב) אינך יודע מי נתן לשכוי (עוף) חכמה? שאלות רטוריות במשמעות הכל מאת ה', המשגיח ופועל העולם.
ח'. השגחת ה' על החיות והעופות. (ל"ט-מ"א)
ל"ט."התצוד ללביא טרף וחיית כפירים תמלא".
מ'. "כי ישוחו במעונות ישבו בסוכה למו ארב".
מ"א."מי יכין לעורב צידו כי ילדיו אל אל ישועו יתעו לבלי אוכל".
וכי אתה (איוב) הוא המזין חיות, לביא וכפיר ביערות? וכי יש בכוחך לכלכל עופות ולקיימם?
סכום:
בכל הפרק מוזכרים נושאים ועניינים המורים על חכמת ה', והשגחתו בעולם בכל הטבע. וגם אם האדם אינו מבין את התופעות שבטבע, גלוי לכל שיש סדר וחוקיות קבועה, וכל אלה מורים על השגחת ה' על היקום.
והמסר העיקרי מכך, מאחר והאדם לא היה בשעת הבריאה, אינו מסוגל להבין את הדברים היסודיים שמסביבו, ועל-כן כיצד יוכל להבין את תורת הגמול של הקב"ה? יש להוסיף כי מגבלתו של האדם באי-הבנת מה שסביבו, הינה מעצם היותו ילוד אשה עם מגבלות מצד בוראו, וכל השאלות בפרק הן שאלות שתשובתן ברורה לכל, וכולן מביאות את האדם לכדי הכרה על מקומו ויכולתו.
המסקנות: א'. הן איוב והן כל אדם אינם מסוגלים להבין את גודל חכמת ה'.
ב'. איוב, שהסיק מבעיית הגמול שאין השגחה בעולם, עליו להכיר מתוך האמור לעיל שאין אפשרות של
קיום העולם בלי השגחת ה'.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
