מענה ה' - תיאור הנפלאות בבריאה
הקדמה: פרק זה הינו המשך פרק ל"ח, תשובת ה' לאיוב מן הסערה. גם כאן בדומה לפרק הקודם ישנה תשובה
לאיוב על המצאות השגחה עליונה של ה' בעולם, מסקנה זו עולה מעיון בנפלאות הבורא בבריאה,
שמתוכם עולה ביטול מוחלט של האדם כלפי האלוקים, שהרי אין יכולת לאדם להכיר מהם דרכי ה'
בהנהגת העולם בשל הפער בין חכמת האדם לחכמת אלוקים.
חלוקת הפרק - נפלאות ה' המתגלמות ב...
א' - ד' - קיום היעלים והאיילות במדבר.
ה' - י"ב. - קיום הפרא, הערוד והראם.
י"ג-י"ח - קיום העופות.
י"ט-כ"ה - קיום הסוס.
כ"ו-ל' - קיום הנץ והנשר.
א'. קיום היעלים והאיילות במדבר. (א' –ד')
א'. "הידעת עת לדת יעלי סלע חולל איילות תשמור".
ב'. "תספור ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה".
ג'. "תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה".
ד'. "יחלמו (יתחזקו) בניהם ירבו בבר יצאו ולא שבו למו". (להם)
משמעות: תיאור הפלא בקיום היעלים והאיילות במדבר.
תיאור התחזקותם וקיומם של הוולדות במקום סכנה, הם מנפלאות ה'.
ב'. קיום הפרא, הערוד והראם. (ה' – י"ב)
ה'. "מי שלח פרא חפשי ומוסרות ערוד מי פתח".
ו'. "אשר שמתו ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה".
ז'. "ישחק להמון קריה תשואות נוגש לא ישמע".
ח'. "יתור הרים מרעהו ואחר כל ירוק ידרוש".
ט'. "היאבה רים (ראם) עבדך אם ילין על אבוסך".
י'. "התקשר רים בתלם עבותו אם ישדר עמקים אחריך".
י"א. "התבטח בו כי רב כוחו ותעזוב אליו יגיעך".
י"ב. "התאמין בו כי ישוב וגרנך יאסוף".
משמעות: תיאור הפלא בקיום בעלי החיים לעיל, אשר משכנם במקום ערבה ומדבר, וכל קיומם ומחייתם
נתונה בידי ה', ואין בידי אדם דרך לבייתם ולנצל את כוחם, בשל טבעם להתקיים כחיות פרא.
ג'. קיום העופות. (י"ג-י"ח)
י"ג. "כנף רננים (מזמרת) נעלסה (שמחה) אם אברה חסידה ונוצה".
י"ד. "כי תעזוב בציה ועל עפר תחמם".
ט"ו. "ותשכח כי רגל תזורה וחיית השדה תדושה".
ט"ז. "הקשיח בניה ללא לה לריק יגיעה בלי פחד".
י"ז. "כי השה אלוה חוכמה ולא חלק לה בבינה".
י"ח. "כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו".
משמעות: תיאור הפלא בקיום עופות הבר, כחסידה אשר עוזבת ביציה על הארץ, וה' דואג ומשגיח שיתפתחו
ויתבקעו ובכך נמשך קיומם ולא נכחדים.
ד'. קיום הסוס. (י"ט-כ"ה)
י"ט. "התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה".
כ'. "התרעישנו כארבה עוד נחרו אימה".
כ"א. "יחפרו בעמק וישיש בכוח יצא לקראת נשק".
כ"ב. "ישחק לפחד ולא יחת ולא ישוב מפני חרב".
כ"ג. "עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון".
כ"ד. "ברעש ורוגז יגמא ארץ ולא יאמין כי קול שופר".
כ"ה. "בדי שופר יאמר האח ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה".
משמעות: תיאור גבורת הסוס, אשר בא לו מה' ומכוחו. היכולות לעמוד מול אדם וחרבו, בשעת קרב ואף
בכוחו לרוץ למרחקים אדירים, וכל כוחו ותכונותיו נטעו בו מאת ה'.
ה'. קיום הנץ והנשר. (כ"ו- ל')
כ"ו. "המבינתך יאבר נץ יפרוש כנפיו לתימן".
כ"ז. "אם על פיך יגביה נשר וכי ירים קנו".
כ"ח. "סלע ישכון ויתלונן על שן סלע ומצודה".
כ"ט. "משם חפר אוכל למרחוק עיניו יביטו".
ל'. "ואפרוחו יעלעו דם ובאשר חללים שם הוא".
משמעות: מתיאור תכונות הנץ והנשר, אשר בהם החכמה להגיע לגבהים אדירים. כי משם באפשרותם לסרוק
מרחבים גדולים, כדי להשיג מזון להם ולצאצאיו, וחכמה זו נטעה בו מה'.
סכום: בכל הפרק מוזכרים בעלי חיים אשר בהשגחת ה' עליהם מתקיימים מגבלתו של האדם בהשגת הבנת
קיומם של בעלי חיים מבחינת "מה רבו מעשיך ה'"? מביאים את האדם למסקנה על-אי יכולתו של
האדם להבין את גודל חכמת ה'.
והמסקנות מכל זה: א'. הן איוב וכן האדם בכלל, אינם מסוגלים להבין את גודל חכמת ה'.
ב'. איוב שהסיק מבעיית הגמול שאין השגחה בעולם, עליו להכיר מתוך האמור בפרק שאין
אפשרות של קיום העולם, בלי השגחת ה'.
הערה: הפרק בנוי משאלות המופנות לאיוב, שעל כולם נדרש איוב לענות ומשאין תשובה בפי איוב, המסקנה
המתבקשת הינה כאמור חוסר יכולת באדם להכיר את דרכי ה', בהנהגת העולם בשל הפער בין חכמת
האדם לחכמת אלוקים
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
