הקדמה:
המשך תיאור הלוויתן, מתוך כוונה להשריש בלב איוב את ההכרה במיעוט ערכו והעצמת גבורת הבורא,
שמתוכם יכיר איוב שרק בידי ה' הכוח, לשלם גמול לכל אדם, כפועלו.
תיאור הלוויתן.
א'. "הן תוחלתו נכזבה הלא גם אל מראיו יוטל".
ב'. "לא אכזר (אמיץ) כי יעורנו ומי הוא לפני יתיצב".
ג'. "מי הקדימני ואשלם תחת כל השמים לי הוא".
י'. "עטישותיו תהל אור ועיניו כעפעפי שחר".
י"א. "מפיו לפידים יהלוכו כידודי אש יתמלטו".
י"ב. "מנחיריו יצא עשן כדוד נפוח ואגמון".
המשך תיאור עוצמתו וכוחו של הלוויתן, גדול בעלי החיים בימים, אשר אין בידי כל אדם דרך
להתמודד עמו, או לבייתו בשל כוחו אשר עטושו פורץ כזרם מים, נשימותיו נראות כלפידים בוערים.
כ'. "לא יבריחנו בן קשת לקש נהפכו לו אבני קלע".
כ"א."כקש נחשבו תותח ומשחק לרעש כידון".
כ"ד."אחריו יאיר נתיב יחשוב תהום לשיבה".
כ"ו. "את כל גבוה יראה הוא מלך על כל בני שחץ".
ה' שב לתאר את עוצמת הלוויתן, אשר אינו נרתע מציידים ומהלכו בים מותיר נתיב מרשים.
אין בעל-חיים אחר העולה בעוצמתו עליו.
תכלית התיאור האמור לעיל בפרק מ' ובפרק מ"א, להחדיר בלב איוב את ההכרה במיעוט ערכו, ומאידך להשריש בו את עוצמתו וגדולתו של הקב"ה בעולם, שמהם צריך להסיק איוב על קיום השגחה העליונה, ומול טענתו שאין סדר בבריאה, בא ה' לתאר בדרך זו את קיום ההשגחה, הסדר והגמול על כל בריאה ובריאה בעולם.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
