בס''ד
פרק י'
שמש בגבעון דום
אנו נפגשים בפרק זה עם אחד מהנסים המפורסמים, מלבד אבני האלגביש שמתרחשים באותה מלחמה, העמדת השמש על ידי יהושע. כאן המקום להתבונן על הנסים בכלל ועל נס שמשנה את פני הטבע בפרט.
המהר''ל בהקדמתו לגבורות ה' מתמודד עם נס זה להסבירו איך לא שינה את הטבע עצמו, אך העקרון שמהר''ל בא ללמדנו הינו- שיש סדר לנסים. זה חלק מהתהליך של עולמנו. אמנם מגיע מאור חיצוני לו או יותר נכון, פנימי לו, אך זה חלק מהסדר.
יש דעה בחוקרים,אשר המהר''ל עצמו מתמודד עמה שם, שקריעת ים סוף וכן העמדת השמש הינם דברים אמנם מיוחדים בטבע אך הם תהליכי התגבשות שקרו עקב דברים טבעיים, כגון צונמאי ורעידות אדמה ועוד תופעות טבע שקורות מדי פעם.
אפשר לומר, שאין הכי נמי, יתכן שהיה כאן בדיוק אירוע טבעי מיוחד, אך התזמון המיוחד שהוא למען ישראל הוא עצם הנס. יש מדרש אשר מהווה לכאורה אסמכתא לדבריהם אך דוקא הוא ילמדנו את עומק הנס ויסביר לנו את מאמר המהר''ל היסודי ש''יש סדר לניסים'':
ילקוט שמעוני יהושע רמז כא
שמש בגבעון דום, זש"ה אני ידי נטו שמים וכל צבאם צויתי, א"ר יונתן תנאים התנה הקדוש ברוך הוא עם הים, שיהא נקרע לבני ישראל, הה"ד וישב הים לפנות בקר לאיתנו, לתנאו, א"ר ירמיה בר' אלעזר לא עם הים בלבד התנה הקדוש ברוך הוא, אלא עם כל מה שנברא בששת ימי בראשית, הה"ד אני ידי נטו שמים וכל צבאם צויתי, צויתי את הים שיקרע לפני בני ישראל, צויתי את השמש ואת הירח שיעמדו לפני יהושע, שנאמר שמש בגבעון דום, צויתי את השמים ואת הארץ שישתקו לפני משה, שנאמר האזינו השמים ואדברה, צויתי את העורבים שיכלכלו את אליהו, שנאמר והעורבים מביאים לו לחם, צויתי את האור שלא תזיק את חנניה מישאל ועזריה, צויתי את האריות שלא יזיקו לדניאל, צויתי את השמים שיפתחו לפני יחזקאל, שנאמר נפתחו השמים ואראה מראות אלהים, צויתי את הדג שיקיא את יונה, שנאמר ויאמר ה' לדג ויקא את יונה.
אכן כתוב כאן שאין חדש תחת השמש והתרחיש המיחד הזה הינו חלק מהבריאה. נכון. יש סדר לניסים. הקב''ה לא מביא ברקים מלמעלה אשר אינם שייכים לסדר של הטבע. הוא כן מביא ברקים שאינם בסדר הנורמטיבי של הטבע, אלא משהו חיצוני לו או יותר נכון- פנימי לו. הם האורות שמלמדים שיש שיכבה פנימית למציאות ולא הטבע פותח וסוגר את ההויה.
יש לעיין על פסוק י''ד שכתוב ש''לא היה כיום ההוא'' והרי גם אצל חזקיה נעשה נס שהשמש חזרה אחור? וגם אצל משה לפי המדרש בתנחומא תצוה ט', כפי שהבאנו בהקדמה לספר, עמדה השמש?
הרד''ק מתרץ שאצל חזקיה זה היה בתור אות ומופת שיקום מחליו אך כאן זה תפלה של אדם שה' מקשיב לה, דבר כזה לא קרה. לכן הפסוק ממשיך ואומר ''לשמוע ה' בקול איש''. אמנם תירוץ זה לא מתרץ את משה.
המלבי''ם אומר שהחידוש כאן שזה נעשה דרך גזירה. כי כבר ישראל מנצחים במלחמה זו ואף על פי כן יהושע רוצה להודיע לעולם שה' נלחם להם ועל כן הוא גוזר שיהיה נס זה. מה שאין כן בחזקיה שזה על ידי בקשת נביא או נסים אחרים שזה רצונו של מקום.
על פי הסבר זה מתורץ משה- כי משה עודנו באמצע המלחמה עם עמלק וצריך לומר אם כן שאצלו זה בדרך תפילה כי עדיין הם צריכים את הנצחון.
יוצא לכאורה מחלוקת בין הרד''ק למלבי''ם. אפשר לומר שבעצם אצל יהושע זה תפילה שהיא גזירה לעומת משה ושאר הניסים שהם תפילה של בקשה או אות על פי רצון ה'. אם כן משלימים הפירושים זה את זה.
הגמרא בעבודה זרה כה. מתרצת כוונים אחרים:
מסכת עבודה זרה דף כה.
תנא כשם שעמדה לו חמה ליהושע כך עמדה לו חמה למשה ולנקדימון בן גוריון יהושע קראי נקדימון בן גוריון גמרא למשה מנלן אתיא אחל אחל כתיב הכא אחל תת פחדך וכתיב התם ביהושע אחל גדלך ורבי יוחנן אמר אתיא תת תת כתיב הכא אחל תת פחדך וכתיב ביהושע ביום תת ה' את האמורי ר' שמואל בר נחמני אמר מגופיה דקרא שמעת ליה אשר ישמעון שמעך ורגזו וחלו מפניך אימתי רגזו וחלו מפניך בשעה שעמדה לו חמה למשה מיתיבי ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו איבעית אימא שעות הוא דלא הוו נפיש כולי האי ואיבעית אימא אבני ברד לא הוו דכתיב ויהי בנוסם מפני בני ישראל הם במורד בית חורון וה' השליך עליהם אבנים גדולות מן השמים עד עזקה וימותו
ספר הישר
מהו ספר הישר?
הפירוש המקובל והידוע על ספר הישר, הינו שזה ספר בראשית וכך בגמ' בע''ז כה.
וידום השמש וירח עמד עד יקום גוי אויביו הלא היא כתובה על ספר הישר מאי ספר הישר א''ר חייא בר אבא א''ר יוחנן זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישרים שנא' {במדבר כג-י} תמות נפשי מות ישרים והיכא רמיזא {בראשית מח-יט} וזרעו יהיה מלא הגוים [אימתי יהיה מלא הגוים] בשעה שעמדה לו חמה ליהושע
אמנם בגמרא בע''ז כה. לעניין מהו ספר הישר המוזכר בספר שמואל בקינת דוד ישנן שלוש דעות:
כתיב ויאמר ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר מאי ספר הישר א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישרים דכתיב בהו תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו והיכא רמיזא יהודה אתה יודוך אחיך ידך בעורף אויביך ואיזו היא מלחמה שצריכה יד כנגד עורף הוי אומר זו קשת ר"א אומר זה ספר משנה תורה ואמאי קרו ליה ספר הישר דכתיב ועשית הישר והטוב בעיני ה' והיכא רמיזא ידיו רב לו ואיזו היא מלחמה שצריכה שתי ידים הוי אומר זו קשת ר' שמואל בר נחמני אמר זה ספר שופטים ואמאי קרו ליה ספר הישר דכתיב בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה והיכא רמיזא למען דעת דורות בני ישראל ללמדם מלחמה ואיזו היא מלחמה שצריכה לימוד הוי אומר זו קשת ומנלן דביהודה כתיב דכתיב מי יעלה לנו (בתחלה) אל הכנעני [בתחלה] להלחם בו ויאמר ה' יהודה יעלה
כבר ביארנו בהקדמה לספר שיש ערך מאד עליון לכך שיהושע רמוז כבר בתורה שבכתב, כי הוא ההמשך הישיר לתורה שבכתב.
למה נקרא ספר בראשית ספר הישר? בגלל ישרותום של האבות. הנצי''ב בהקדמתו לבראשית עומד על טיב הישר, תכונה היכולה לעמוד על האמת שלה ולהכיל דעות שונות בלי לשנאותם. תכונה אשר נצרכת מאד בימי יהושע, ימי ההתאקלמות בארץ. מעתה יש התנהלות ארצית אשר ודאי תעורר צדדים שונים ודעות שונות, החכמה היא שתהיה ישרות להכיל הדעות ולרכזם. והיה אם לא, יש גם עוד צד של ישרות, שיש פרודיות בדעות וכל אחד עושה הישר בעיניו. לכאורה יותר נח, אך מכירים אנו את ספר שופטים להיכן התגלגל הדבר. יהושע מקשרנו לספר הישר ומראה לנו את כל האפשרויות של היושר ודוחפנו לבחור בדרך ישרי האמת. זה שכתוב במשנה תורה שצריך את הישר והטוב דוקא בעיני ה', שזו ודאי דרך האבות.
הריגת המלכים
בפסוקים כ''ב עד כ''ז אנו פוגשים גבורה נוספת של יהושע, גבורה להתאכזר על אכזרים. הקצינים יראים מלעשות מעשה אכזרי ויהושע מחזקם. הדבר נקרא על שם יהושע כי הוא עם רחמנותו וצדקותו יכול רק לתת הוראה כזו שהיא הרחמים האמיתיים על ההויה. לכן הם צריכים את חיזוקו וזה נקרא על שמו, כי רק עמו אפשר להתנהג דוקא בצורה אכזרית. כמובן על דרך הפשט אפשר גם להסביר שזה קרוי על שמו, כמפקד המלחמה.
יהושע תולה אותם אך מוריד לעת ערב כצווי התורה. גם עם האויבים הכי גדולים אין אנו מאבדים את החשבון שאנו עסוקים בצלם אלוקים וכהסבר רש''י על הצווי הזה בתורה, שזה כדמותו של ה'. כוון שכל המלחמה היא באה מהטוב, גם מול האויב הכי גדול, אפשר להתאכזר ולא לאבד את החשבון שעסקינן בצלם אלוקים. בשביל זה צריך את יהושע.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.