וְהַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי –חיילי הסיירת של דוד, הקולעים בקשת והקלעים.
אֲבָל – ההיפך, באמת.
וַתֵּהֹם הַקִּרְיָה – הייתה קול המיה בעיר.
ביאורי מילים – מלכים א' פרק ב':
וַיָּשֶׂם דְּמֵי מִלְחָמָה בְּשָׁלֹם – במקום להרוג את אויביי, הרג יואב את האנשים שהיו עימי בשלום.
וַיִּתֵּן דְּמֵי מִלְחָמָה בַּחֲגֹרָתוֹ אֲשֶׁר בְּמָתְנָיו –חגורתו שבמתניו ובו היה תלוי חרבו, יהיו דמי המתים.
וּבְנַעֲלוֹ אֲשֶׁר בְּרַגְלָיו – נעליו יהיו מלוכלכים בדם המתים שהרג ושהיו נופלים לפני רגליו.
קְלָלָה נִמְרֶצֶת – קללה חזקה.
ביאורי מילים – מלכים א' פרק ג':
לֹא אֵדַע צֵאת וָבֹא – אינני יודע איך לצאת ולבוא להנהיג את העם כראוי.
בִּי אֲדֹנִי – בבקשה אדוני המלך.
לֹא כִי – לא נכון.
כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמֶיהָ עַל בְּנָהּ – כיוון שהתחממו רחמיה על הבן שלה.
ביאורי מילים – מלכים א' פרק ה':
בָקָר בְּרִאִים –שוורים שמנים שפוטמו ברפת.
בָּקָר רְעִי – בקר שבאים מהמרעה.
וְלָרָכֶשׁ – סוג של בעלי חיים.
דֹּבְרוֹת – קורות קשורות זו לזו.
וְנִפַּצְתִּים – התרת הקשרים מהקורות.
מַכֹּלֶת לְבֵיתוֹ – מאכל לביתו.
שֶׁמֶן כָּתִית – שמן העשוי מזיתים כתושות.
חֲלִיפוֹת – היו מתחלפים.
וַיְצַו הַמֶּלֶךְ וַיַּסִּעוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת אֲבָנִים יְקָרוֹת – שלמה ציווה לעקור מההר אבנים גדולות וכבדות.
אַבְנֵי גָזִית – אבנים המסותתות בצורה מדויקת.
ביאורי מילים – מלכים א' פרק ו':
בְּחֹדֶשׁ זִו – חודש שבו זיו האילנות נראה בארץ – חודש אייר.
חַלּוֹנֵי שְׁקֻפִים אֲטֻמִים – חלונות שהיה ניתן לפתוח אותם ולראות דרכם וכן היה ניתן להניח עליהם פקקים ולסתום אותם.
צְלָעוֹת – הקיר שהיה מקביל לבית המקדש והחלל שבתוכו הכיל את היציעים.
יָצִיעַ – חדר שנועד לאחסון.
מִגְרָעוֹת – הקיר המדורג החיצוני של בית המקדש.
אֶבֶן שְׁלֵמָה – אבנים שלמות ללא שסיתתו אותם.
מַקָּבוֹת – פטישי ברזל.
אֶל כֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית – אל הצד הימני של בית המקדש.
וּבְלוּלִּים – מדרגות שעולות בצורה לוליינית – סיבובית.
וּמִן הַתִּיכֹנָה אֶל הַשְּׁלִשִׁים – וכן היו מדרגות מהיציע בקומה השנייה, ליציע שבקומה השלישית.
וַיִּסְפֹּן אֶת הַבַּיִת גֵּבִים – שלמה כיסה את הבית בתקרה העשויה גבים – כיפה גדולה.
וּשְׂדֵרֹת בָּאֲרָזִים - מתחת לתקרת הכיפה היו מונחים קורות של עצי ארז.
וַיֶּאֱחֹז אֶת הַבַּיִת בַּעֲצֵי אֲרָזִים – שלמה חיבר את גג התא למבנה עצמו של בית המקדש, על ידי הנחת קורות של עצי ארזים.
עַד קִירוֹת הַסִּפֻּן – עד התקרה ששם היו קורות הארזים.
מִיַּרְכְּתֵי הַבַּיִת – מהחל הפנימי של בית המקדש.
מִקְלַעַת – ציורים בולטים.
פְּקָעִים – דמויות שונות של חיות ובהמות.
וּפְטוּרֵי צִצִּים – פרחים מלבלבים.
זָהָב סָגוּר – זהב טהור.
וַיְעַבֵּר בְּרַתּוּקוֹת זָהָב לִפְנֵי הַדְּבִיר – שלמה העביר שרשראות זהב על גג הדביר.
עֲצֵי שָׁמֶן – עץ זית.
מִדָּה אַחַת – גודל וצורה שווה.
וְקֶצֶב אֶחָד – ומשקל שווה.
מֵסַב קָלַע – עשה תבליטים מסביב.
פִּתּוּחֵי מִקְלְעוֹת – ציורים בולטים.
כְּרוּבִים – מלאכים.
וְתִמֹרֹת – עצי תמר.
וּפְטוּרֵי צִצִּים – תבליטים של פרחים פתוחים.
הָאַיִל מְזוּזוֹת חֲמִשִׁית – קורות המזוזה היו מחומשים.
וַיָּרֶד – שטח.
מְיֻשָּׁר עַל הַמְּחֻקֶּה – מיושר על התבליטים הבולטים.
בְּיֶרַח בּוּל – בחודש חשוון.
ביאורי מילים – מלכים א' פרק ז':
וּכְרֻתוֹת אֲרָזִים עַל הָעַמּוּדִים – את עמודי הארזים חיברו זה לזה על ידי לוחות שהיו עשויים גם כן מעצי ארז, כך שהחלל היה מוקף בקירות עשויות מקורות עצי ארז.
וְסָפֻן בָּאֶרֶז – את לוחות הארזים חיפה שלמה בקורות העשויות מעצי ארז גם כן.
מִמַּעַל עַל הַצְּלָעֹת אֲשֶׁר עַל הָעַמּוּדִים – שלמה גם חיפה את הקורות העשויות מעצי ארזים על הצלעות.
וּמֶחֱזָה אֶל מֶחֱזָה – כל חלון עמד בדיוק מול חלון אחר שהיה בצד שכנגד.
וְכָל הַפְּתָחִים וְהַמְּזוּזוֹת רְבֻעִים שָׁקֶף – כל החלונות והפתחים של הבית היו מרובעים.
עַמֻּדִים וְעָב עַל פְּנֵיהֶם – האולם הנוסף היה בנוי על גבי עמודים, ועל גבי החלל שנוצר בין העמודים האלה, חיפה שלמה בנסרים מעץ.
וּמִמַּסָּד עַד הַטְּפָחוֹת – מיסוד הבניין ועד הקורה ששימשה לתקרה.
שְׂבָכִים מַעֲשֵׂה שְׂבָכָה – החלק העליון של הכותרת היה עשוי כמין רשת.
גְּדִלִים מַעֲשֵׂה שַׁרְשְׁרוֹת – על הכותרות היו גדילים, מעין שרשראות.
גַּם מִמַּעַל מִלְּעֻמַּת הַבֶּטֶן – הכותרת הקטנה הייתה בנקודה הגבוהה ביותר של הכותרת שמתחתיה.
וּפְקָעִים מִתַּחַת לִשְׂפָתוֹ סָבִיב סֹבְבִים אֹתוֹ – מתחת לשפת הים, בחלק העגול שלו, היו יצוקים ציורים בולטים של בקר.
לֹיוֹת מַעֲשֵׂה מוֹרָד – היו מחוברים בדי נחושת קטנים מרוקעים.
וְסַרְנֵי נְחֹשֶׁת – קנים שהיו מחזיקים את הגלגלים (של המכונות).
וְאַרְבָּעָה פַעֲמֹתָיו – לארבע הזוויות.
מַעֲשֵׂה כֵן – באמצע החלק העגול היה חור שהיו לו שפתיים עבות.
וִידוֹת הָאוֹפַנִּים בַּמְּכוֹנָה – הקנים העגולים עליהם הרכיבו את הגלגלים.
וְגַבֵּיהֶם – העיגול שמקיף את החור דרכו היו מכניסים את סרני הנחושת.
וְחִשֻּׁקֵיהֶם – קנים היוצאים מהגלגל הפנימי אל הגלגל החיצוני ובכך מחברים בין שני הגלגלים.
וְחִשֻּׁרֵיהֶם – החלק בגלגל שמתחכך עם הארץ.
ביאורי מילים – מלכים א' פרק ח':
בְּיֶרַח הָאֵתָנִים – חודש תשרי.
וּבְיָדוֹ מִלֵּא – קיים את מה שגזר.
בִּנְךָ הַיֹּצֵא מֵחֲלָצֶיךָ – בנך שייצא ממתניך, הבן שיוולד לך.
וְהוֹדוּ אֶת שְׁמֶךָ – עם ישראל יתוודה לפני הקב"ה על עוונו.
שִׁדָּפוֹן יֵרָקוֹן – סוגים של מחלות של תבואה.
אֲשֶׁר יֵדְעוּן אִישׁ נֶגַע לְבָבוֹ – כל אחד יידע במה הוא חטא.
וְאָנַפְתָּ בָם – ואתה תכעס עליהם.
ביאורי מילים – מלכים א' פרק ט':
אֲשַׁלַּח מֵעַל פָּנָי – אחריב.
לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה בְּכָל הָעַמִּים – למשל ולדיבור.
יִשֹּׁם – יתמה.
וְשָׁרָק – ישרוק.
נִשָּׂא – השתתף בעשייה.
הַמִּלּוֹא – שטח ריק שהשאיר דוד ליד חומת ירושלים כדי ששם יתאספו עולי הרגלים.
שִׁלֻּחִים – נדוניה.
עָרֵי הַמִּסְכְּנוֹת – ערי האוצרות – הערים שבהם הניחו את האוצרות.
וְהַקְטֵיר אִתּוֹ אֲשֶׁר לִפְנֵי יְקֹוָק – שלמה תרם את הקטורת שהכהן יקטיר על המזבח שלפני ה'.
וְשִׁלַּם אֶת הַבָּיִת – בכך השלים שלמה את עבודת בית המקדש לכל צרכו.
וָאֳנִי – אניה.
ביאורי מילים – מלכים א' פרק י':
שֹׁמַעַת אֶת שֵׁמַע שְׁלֹמֹה – הייתה שומעת על גדולתו של שלמה המלך.
בְּחַיִל כָּבֵד מְאֹד – בעושר מאוד גדול.
וְלֹא הָיָה בָהּ עוֹד רוּחַ – התפעלה מאוד.
וְעֹלָתוֹ אֲשֶׁר יַעֲלֶה בֵּית יְקֹוָק – המדרגה המיוחדת שעשה שלמה מעצי האלמוגים היוקרתיים, כדי לעלות מביתו לבית המקדש.
מִסְעָד לְבֵית יְקֹוָק וּלְבֵית הַמֶּלֶךְ – עליה דרכה היו עולים מבית המלך, לבית המקדש.
אַנְשֵׁי הַתָּרִים – הסוחרים הקטנים.
מִסְחַר הָרֹכְלִים – מסוחרי הבושם.
מַלְכֵי הָעֶרֶב – מלכי ערב.
פַחוֹת הָאָרֶץ – שליטי הארץ.
צִנָּה – שריונים.
זָהָב שָׁחוּט – זהב מובחר.
מָנִים – סוג של מטבע – מאה דינרים.
זָהָב מוּפָז – זהב מזוקק.
וְיָדֹת מִזֶּה וּמִזֶּה – משני צדדיו של הכסא היו משענות לידיים.
אֶל מְקוֹם הַשָּׁבֶת – ליד המקום בו ישב שלמה.
ביאורי מילים – מלכים א' פרק יא':
שָׂטָן לִשְׁלֹמֹה – אדם שיילחם בשלמה.
וַיָּרֶם יָד בַּמֶּלֶךְ – מרד במלך.
כִּי נָשִׂיא אֲשִׁתֶנּוּ כֹּל יְמֵי חַיָּיו – אלא אשים אותו למלך על ישראל במשך כל ימי חייו.
וַאעַנֶּה אֶת זֶרַע דָּוִד – ייסרתי את זרעו של דוד.
ביאורי מילים – מלכים א' פרק יב':
אָבִיךָ הִקְשָׁה אֶת עֻלֵּנוּ – אביך שלמה הקשה עלינו עם העול שהטיל עלינו. העול הוא מוט ששמים על גבי הבהמה אליו מחברים את המחרישה. אנשי ישראל דימו את שיעבוד המיסים שהטיל עליהם שלמה לעול כבד ששמים על צוואר הבהמה.
קָטָנִּי עָבָה מִמָּתְנֵי אָבִי – אפילו האצבע הקטנה שלי עבה יותר משתי המתניים של אבי.
חַל נָא אֶת פְּנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ וְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדִי – בקש עכשיו מאת ה' והתפלל עליי.
וְאֶתְּנָה לְךָ מַתָּת – ובביתי אתן לך מתנה.
יַעַן כִּי מָרִיתָ פִּי יְקֹוָק – בגלל שהמרת את פי ה', בגלל שמרדת בה'.
כֹּהֲנֵי בָמוֹת הֶחָפֵץ יְמַלֵּא אֶת יָדוֹ וִיהִי כֹּהֲנֵי בָמוֹת – כל מי שרצה היה מלמד עצמו להיות כהן.
ביאורי מילים – מלכים א' פרק יד':
קוּמִי נָא וְהִשְׁתַּנִּית – קומי ותתחפשי עכשיו.
וְנִקֻּדִים – ולחמים מתובלים בתבלינים לאחר שיבשו.
כִּי קָמוּ עֵינָיו – מפני שעיניו עמדו במקום אחד, האישונים של אחיה לא היו יכולים לזוז.
וְהִיא מִתְנַכֵּרָה – אשת ירבעם עשתה עצמה כנכרית, כאילו שאינה אשת ירבעם.
וְאָנֹכִי שָׁלוּחַ אֵלַיִךְ קָשָׁה – הרי ה' אמר לי לומר לך דברי נבואה קשים.
וָאֶתֶּנְךָ נָגִיד עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל – ועל שמיניתי אותך למלך על עם ישראל.
וְאֹתִי הִשְׁלַכְתָּ אַחֲרֵי גַוֶּךָ – אותי השלכת אחרי גופך.
וְהִכְרַתִּי לְיָרָבְעָם מַשְׁתִּין בְּקִיר – אני אשמיד את כל הזכרים מצאצאיו של ירבעם.
עָצוּר –עשרו שנמצא בביתו.
וְעָזוּב – הצאן והמקנה שנמצא בשדות.
וּבִעַרְתִּי אַחֲרֵי בֵית יָרָבְעָם כַּאֲשֶׁר יְבַעֵר הַגָּלָל עַד תֻּמּוֹ – אפנה את צאצאיו של ירבעם מהעולם כמו שאדם מפנה את הגללים עד הסוף.
וּמֶה גַּם עָתָּה – שייוולדו מעכשיו שעדיין אינם קיימים בעולם.
וְהִכָּה יְקֹוָק אֶת יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר יָנוּד הַקָּנֶה בַּמַּיִם – ה' יכה גם את ישראל כמו הכאת קנה שנמצא במים.
וְנָתַשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעַל הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה הַזֹּאת אֲשֶׁר נָתַן לַאֲבוֹתֵיהֶם – ה' יעקור את בני ישראל מעל האדמה שהוא נתן לאבותיהם, מעל אדמת ארץ ישראל.
וְזֵרָם מֵעֵבֶר לַנָּהָר – ה' יפזר את ישראל מעבר לנהר גדול ומוכר שהיה בימיהם.
הִיא בָּאָה בְסַף הַבַּיִת – אשתו של ירבעם רק דרכה על מפתן הבית המוגבה מעט מהקרקע.
וְתַחַת כָּל עֵץ – תחת כל עץ שמראהו יפה.
ביאורי מילים – מלכים א' פרק טו':
נָתַן יְקֹוָק אֱלֹהָיו לוֹ נִיר בִּירוּשָׁלִָם – ה' נתן לו נר. הכוונה ב"נר" היא למלכות בירושלים.
וּלְהַעֲמִיד אֶת יְרוּשָׁלִָם – וגם כדי שיתקיים בית המקדש שבירושלים.
וַיְסִרֶהָ מִגְּבִירָה – הסיר אותה מגדולתה.
אֲשֶׁר עָשְׂתָה מִפְלֶצֶת לָאֲשֵׁרָה – מעכה עשתה דמות של עבודה זרה לשם עבודת האשירה.
וַיִּבֶן אֶת הָרָמָה – בנה מגדל גבוה ששלט על היציאה מירושלים.
אֵין נָקִי – אין אדם שלא נכלל בציווי להתכנס.
הִשְׁמִיעַ אֶת כָּל יְהוּדָה – כינס את כל תושבי יהודה.
ביאורי מילים – מלכים א' פרק טז':
הִנְנִי מַבְעִיר אַחֲרֵי בַעְשָׁא וְאַחֲרֵי בֵיתוֹ – אכלה את מי שיבוא אחרי בעשא, את בניו ואת צאצאיהם.
וְגֹאֲלָיו – קרוב משפחה.
אֲדֹנֵי הָהָר שֹׁמְרוֹן – הבעלים של ההר שומרון.
יִסְּדָהּ – הניח את יסודות העיר.
וּבִשְׂגוּב צְעִירוֹ הִצִּיב דְּלָתֶיהָ – כאשר הניח את הדלתות לסיום בניית העיר מת בנו הצעיר שגוב.
ביאורי מילים – מלכים א' פרק יז':
חַי יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו – אני נשבע בה' אלוקי ישראל, שאני רגיל להתפלל אליו.
לֵךְ מִזֶּה וּפָנִיתָ לְּךָ קֵדְמָה – תברח מכאן תסתובב ותפנה לכיוון מזרח.
הִנֵּה צִוִּיתִי שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה לְכַלְכְּלֶךָ – אני זימנתי בצרפת אישה אלמנה שתדאג לספק את צרכך.
אִם יֶשׁ לִי מָעוֹג – שאין לי אפילו עוגה קטנה.
מַה לִּי וָלָךְ אִישׁ הָאֱלֹהִים – אדוני הנביא! האם יש בינינו סכסוך כלשהו, מדוע אתה שונא אותי.
וַיִּתְמֹדֵד עַל הַיֶּלֶד שָׁלֹשׁ פְּעָמִים – אליהו מדד עצמו שלש פעמים למידת הילד, כלומר: אליהו השתטח מעל לגופת הילד באופן שפיו היה על פיו של הילד, עיניו היו על עיניו של הילד.
תָּשָׁב נָא נֶפֶשׁ הַיֶּלֶד הַזֶּה עַל קִרְבּוֹ – תחזור עכשיו נשמת הילד הזה אל תוכו, תחייה עכשיו ילד זה.
ביאורי מילים – מלכים א' פרק יח':
וְלוֹא נַכְרִית מֵהַבְּהֵמָה – הבהמות לא ימותו לנו.
הַאַתָּה זֶה עֹכֵר יִשְׂרָאֵל – האם אתה הוא זה שמשחית את ישראל.
עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים – עד מתי אתם מדלגים על שתי המחשבות כמו שהחיגר צולע והולך פעם על רגל ימין ופעם על רגל שמאל. כלומר: עד מתי אתם לפעמים חושבים שטוב לכם לעבוד את ה' ולפעמים אתם חושבים שטוב לכם לעבוד את הבעל.
וַיְהַתֵּל בָּהֶם אֵלִיָּהוּ– אליהו לעג לנביאי הבעל.
כִּי שִׂיחַ – אולי הבעל באמצע לדבר עם מישהו.
וְכִי שִׂיג לוֹ – שהוא מתעסק עם חכמות.
וְכִי דֶרֶךְ לוֹ – או שהוא בדרך.
אוּלַי יָשֵׁן הוּא וְיִקָץ – או שהבעל ישן ולכן אינו יכול לענות לכם, ואם תצעקו, אולי הוא יתעורר מהשינה שלו ויענה לכם.
וַיִּתְגֹּדְדוּ כְּמִשְׁפָּטָם – נביאי הבעל שרטו את בשרם עד שירד מהם דם.
וְאֵין קָשֶׁב – לא היה מי שיקשיב לנביאי הבעל.
וַיְרַפֵּא אֶת מִזְבַּח יְקֹוָק הֶהָרוּס – תיקן את המזבח בהר הכרמל שנביאי הבעל הרסו אותו לפני כן.
שְׁנוּ – תשפכו פעם שנייה.
וְאַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית – אתה תהפוך את ליבם של ישראל להיות עבדיך מכך שהוא היה מופנה ממך אחורנית.
וְאֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּתְּעָלָה לִחֵכָה – האש ייבשה גם את המים שהיו בתעלה.
כִּי קוֹל הֲמוֹן הַגָּשֶׁם – מכיוון שעוד מעט יישמע קול הגשם.
וַיִּגְהַר אַרְצָה – השתטח על הארץ.
הַבֵּט דֶּרֶךְ יָם – תסתכל לכיוון מערב.
כְּכַף אִישׁ – בגודל כף ידו של אדם.
אֱסֹר וָרֵד – תקשור את הסוסים למרכבתך ותרד מיד לביתך.
וְיַד יְקֹוָק הָיְתָה אֶל אֵלִיָּהוּ – רוח גבורה מה' הייתה על אליהו.
וַיְשַׁנֵּס מָתְנָיו – אליהו חגר את את מתניו.
ביאורי מילים – מלכים א' פרק יט':
כִּי כָעֵת מָחָר אָשִׂים אֶת נַפְשְׁךָ כְּנֶפֶשׁ אַחַד מֵהֶם – מחר בשעה זו (תוך עשרים וארבע שעות) אני אשים את הנפש שלך כמו הנפש של נביאי הבעל שנהרגו.
רַב עַתָּה יְקֹוָק – הייתי חי מספיק ימים.
עֻגַת רְצָפִים – עוגה שנאפתה על גבי גחלים.
קַנֹּא קִנֵּאתִי לַיקֹוָק אֱלֹהֵי צְבָאוֹת – אני נקמתי נקמה לשם ה' והרגתי את נביאי הבעל.
וַיָּלֶט פָּנָיו בְּאַדַּרְתּוֹ – כרך על פניו את האדרת (מלבוש) שלו.
כִּי מֶה עָשִׂיתִי לָךְ – מכיוון שכל הניסים שעשיתי, אתה תלמד לעשות אותם.
וּבִכְלִי הַבָּקָר בִּשְּׁלָם הַבָּשָׂר – אלישע הדליק אש על ידי ששרף את חלקי כלי הבקר שהיו עשויים מעץ וכך בישל את צמד הבקר.
ביאורי מילים – מלכים א' פרק כ':
אִם יִשְׂפֹּק עֲפַר שֹׁמְרוֹן לִשְׁעָלִים לְכָל הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלָי – אם יספיק העפר שבשומרון, לאגרופים של כל חיילי. כלומר: יש לי כל כך הרבה חיילים, שאם כל אחד מהם ייקח רק אגרוף מלא מעפר שומרון, לא יהיה מספיק עפר בשומרון.
אַל יִתְהַלֵּל חֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ – אל יתפאר אדם שנמצא רק בשלב שהוא חוגר את החרב כמי שמתיר את חגורתו וחרבו לאחר סיום המלחמה.
בְּנַעֲרֵי שָׂרֵי הַמְּדִינוֹת – במשרתים המועטים המשרתים את שרי המדינות.
מִי יֶאְסֹר הַמִּלְחָמָה – מי יעמוד בראש המלחמה כדי לפקד על החיילים.
לֵךְ הִתְחַזַּק – תכין את עצמך למלחמה נוספת.
וְדַע וּרְאֵה אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה – ותחשוב איך להכין את הצבא שלך למלחמה.
כִּי לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה – כיוון שבדיוק בעוד שנה.
וְשִׂים פַּחוֹת תַּחְתֵּיהֶם – תמנה שרים במקומם.
וְאַתָּה תִמְנֶה לְךָ חַיִל כַּחַיִל הַנֹּפֵל מֵאוֹתָךְ – תמנה מספר זהה של חיילים למספר החיילים שהיו במלחמה הראשונה בה הפסדנו.
הָתְפָּקְדוּ וְכָלְכְּלוּ – ספרו אותם ודאגו לסיפוק צרכיהם של החיילים במלחמה.
כִּשְׁנֵי חֲשִׂפֵי עִזִּים – מחנה ישראל נראה מרחוק כמו שתי קבוצות עיזים נפרדות.
וַיַּחְלְטוּ הֲמִמֶּנּוּ – הטמיעו את הדברים שיצאו מפי אחאב בכך שחזרו על דבריו.
וְחוּצוֹת תָּשִׂים לְךָ בְדַמֶּשֶׂק – וגם תוכל לבנות לך שווקים בעיר הבירה דמשק.
וַיִּתְחַפֵּשׂ בָּאֲפֵר עַל עֵינָיו – שם צעיף על עיניו כדי שהמלך לא יכירהו.
אִם הִפָּקֵד יִפָּקֵד וְהָיְתָה נַפְשְׁךָ תַּחַת נַפְשׁוֹ – אם השבוי יברח אתה תמות במקומו.
יַעַן שִׁלַּחְתָּ אֶת אִישׁ חֶרְמִי מִיָּד – כעונש על ששילחת את האיש שהיה חייב מיתה מתחת ידך.
סַר וְזָעֵף – סר מאחאב כל רצון לדבר לעשות דברים אחרים והוא היה כועס.
ביאורי מילים – מלכים א' פרק כא':
אַתָּה עַתָּה תַּעֲשֶׂה מְלוּכָה עַל יִשְׂרָאֵל – לפי מה שעשית עכשיו, אתה תצליח למלוך על ישראל.
וְעָצוּר – הממון המכונס בבית.
וְעָזוּב – המקנה שבשדות.
בְּחֵל יִזְרְעֶאל – בעמק יזרעאל.
וַיְהַלֵּךְ אַט – הלך והסתובב כאדם דואג.
ביאורי מילים – מלכים א' פרק כב':
וַאֲנַחְנוּ מַחְשִׁים מִקַּחַת אֹתָהּ מִיַּד מֶלֶךְ אֲרָם – ואנחנו שותקים, ואיננו לוקחים את רמות גלעד מארם.
לֹא אֲדֹנִים לָאֵלֶּה יָשׁוּבוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ בְּשָׁלוֹם – היות ואין לעם אדון, מנהיג, הם יחזרו לביתם בשלום.
לַחַץ – בצמצום.
בֵּין הַדְּבָקִים וּבֵין הַשִּׁרְיָן – בין הקשקשים שחיפו על הנקבים בשריון ובין השריון עצמו.
וְאִישׁ מָשַׁךְ בַּקֶּשֶׁת לְתֻמּוֹ – אחד מחיילי ארם משך בקשת וירה חץ בלי שהתכוון לפגוע דווקא באחאב.
הֲפֹךְ יָדְךָ – תסובב את ידיך שמחזיקים ברסן של הסוסים.
וַתַּעֲלֶה הַמִּלְחָמָה בַּיּוֹם הַהוּא – המלחמה התחזקה ביום שבו אחאב נפצע המחץ שירו בו.
וְהַמֶּלֶךְ הָיָה מָעֳמָד בַּמֶּרְכָּבָה נֹכַח אֲרָם – המלך אחאב היה עומד על מרכבתו מחוץ למחנה כדי שלא יידעו שהוא נורה.
כְּבֹא הַשֶּׁמֶשׁ – בשקיעת השמש.
וַיִּצֶק דַּם הַמַּכָּה אֶל חֵיק הָרָכֶב – דם פציעתו של אחאב טפטף לתוך החלל העמוק שהיה באמצע חלל המרכבה.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
