מלכים ב פרק ח
חלוקת הפרק:
- גורל שדה וביתה של האשה השונמית – א – ד
- משפט המלך בגוזלי רכוש האשה השונמית – ה – ו
- בוא אלישע לדמשק (ארם) – ז - י
- נבואת אלישע על המלכת חזאל תחת בן הדד – יא – טו
- מלכות יהורם על יהודה – טז – יט
- מרידת אדום ביהודה – כ – כד
- מלכות אחזיה בן יהורם על יהודה – כה – כז
- מלחמת אחזיה מלך יהודה ויהורם בן אחאב בחזאל מלך ארם – כח - כט
- גורל שדה וביתה של האשה השונמית (א – ד)
א וֶאֱלִישָׁע דִּבֶּר אֶל-הָאִשָּׁה אֲשֶׁר-הֶחֱיָה אֶת-בְּנָהּ לֵאמֹר, קוּמִי וּלְכִי אתי (אַתְּ) וּבֵיתֵךְ, וְגוּרִי, בַּאֲשֶׁר
תָּגוּרִי: כִּי קָרָא יְהוָה לָרָעָב, וְגַם-בָּא אֶל-הָאָרֶץ שֶׁבַע שָׁנִים. ב וַתָּקָם, הָאִשָּׁה, וַתַּעַשׂ, כִּדְבַר אִישׁ
הָאֱלֹהִים; וַתֵּלֶךְ הִיא וּבֵיתָהּ, וַתָּגָר בְּאֶרֶץ-פְּלִשְׁתִּים שֶׁבַע שָׁנִים. ג וַיְהִי, מִקְצֵה שֶׁבַע שָׁנִים, וַתָּשָׁב
הָאִשָּׁה, מֵאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים; וַתֵּצֵא לִצְעֹק אֶל-הַמֶּלֶךְ, אֶל-בֵּיתָהּ וְאֶל-שָׂדָהּ. ד וְהַמֶּלֶךְ, מְדַבֵּר אֶל-גֵּחֲזִי,
נַעַר אִישׁ-הָאֱלֹהִים, לֵאמֹר: סַפְּרָה-נָּא לִי, אֵת כָּל-הַגְּדֹלוֹת אֲשֶׁר-עָשָׂה אֱלִישָׁע.
האשה השונמית אשר אלישע החיה את בנה, עזבה את ביתה ושדה מפני הרעב כעצת אלישע, ובשובה אחר
7 שנות גלות מארץ פלשתים, גילתה שביתה ושדה נגזלו ממנה.
- משפט המלך בגוזלי רכוש האשה השונמית (ה – ו)
ה וַיְהִי הוּא מְסַפֵּר לַמֶּלֶךְ, אֵת אֲשֶׁר-הֶחֱיָה אֶת-הַמֵּת, וְהִנֵּה הָאִשָּׁה אֲשֶׁר-הֶחֱיָה אֶת-בְּנָהּ צֹעֶקֶת אֶל-הַמֶּלֶךְ,
עַל בֵּיתָהּ וְעַל-שָׂדָהּ; וַיֹּאמֶר גֵּחֲזִי, אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ--זֹאת הָאִשָּׁה, וְזֶה-בְּנָהּ אֲשֶׁר-הֶחֱיָה אֱלִישָׁע. ו וַיִּשְׁאַל
הַמֶּלֶךְ לָאִשָּׁה, וַתְּסַפֶּר לוֹ; וַיִּתֶּן-לָהּ הַמֶּלֶךְ סָרִיס אֶחָד לֵאמֹר, הָשֵׁיב אֶת-כָּל-אֲשֶׁר-לָהּ וְאֵת כָּל-תְּבוּאֹת
הַשָּׂדֶה, מִיּוֹם עָזְבָה אֶת הָאָרֶץ, וְעַד-עָתָּה.
בצרוף מקרים נדיר, פנתה האשה השונמית אל המלך להושיעה ולעשות משפט בגזלנים, ופנייתה היתה
בעת שעמד גחזי וספר למלך את הניסים שעשה אלישע, ובניהם גם את נס החייאת בנה, ומששמע המלך
את מר נפשה, ציווה המלך בידי סריס – שר להוציא מן הגזלנים את ביתה ושדה, ולהשיבם לאשה בתוספת
עלות התבואה שהניב השדה במשך כל שנות העדרותה.
הערה: יש הרואים בצירוף המקרים הנדיר, כחלק ממעשי הניסים של אלישע.
- בוא אלישע לדמשק (ארם) (ז – י)
ז וַיָּבֹא אֱלִישָׁע דַּמֶּשֶׂק, וּבֶן-הֲדַד מֶלֶךְ-אֲרָם חֹלֶה; וַיֻּגַּד-לוֹ לֵאמֹר, בָּא אִישׁ הָאֱלֹהִים עַד-הֵנָּה. ח. וַיֹּאמֶר
הַמֶּלֶךְ אֶל-חֲזָהאֵל, קַח בְּיָדְךָ מִנְחָה, וְלֵךְ, לִקְרַאת אִישׁ הָאֱלֹהִים; וְדָרַשְׁתָּ אֶת-יְהוָה מֵאוֹתוֹ לֵאמֹר, הַאֶחְיֶה
מֵחֳלִי זֶה. ט וַיֵּלֶךְ חֲזָאֵל, לִקְרָאתוֹ, וַיִּקַּח מִנְחָה בְיָדוֹ וְכָל-טוּב דַּמֶּשֶׂק, מַשָּׂא אַרְבָּעִים גָּמָל; וַיָּבֹא, וַיַּעֲמֹד
לְפָנָיו, וַיֹּאמֶר בִּנְךָ בֶן-הֲדַד מֶלֶךְ-אֲרָם שְׁלָחַנִי אֵלֶיךָ לֵאמֹר, הַאֶחְיֶה מֵחֳלִי זֶה. י וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱלִישָׁע, לֵךְ
אֱמָר-לא (לוֹ) חָיֹה תִחְיֶה; וְהִרְאַנִי יְהוָה, כִּי-מוֹת יָמוּת.
בואו של אלישע לדמשק (ארם), נועדה להמליך את חזאל על ארם, ואף שמשימה זו הוטלה על אליהו הנביא
לעשותה (מלכים א, יט), עשה אותה בפועל אלישע, וזה מפני שאליהו הקדים ומשח את אלישע לנביא תחילה,
ולא כסדר שאמר ה' לאליהו (עיין/עייני מלכים א, יט), ומשבא אלישע לדמשק (ארם) נודע לבן הדד המלך,
וציווה על חזאל עבדו ללכת לקראת אלישע עם מתנות, ולדרוש (לשאול) האם יתרפא ממחלתו? ובתגובה ענה
אלישע לחזאל "לך אמור לו חיה תחיה והראני ה' כי מות ימות" (י). בכתוב נכתב "לא", והקריא "לו".
משמעות הפסוק:
רש"י: "חיה תחיה" – כלפי חזאל שיחיה וימלוך במקום בן הדד.
"כי מות ימות" – כלפי בן הדד המלך.
מלבי"ם: "חיה תחיה" – אכן מן החולי הזה יחיה.
"כי מות ימות" – אך ימות ממאורע אחר, ועולה שכך קרה כשחזאל עצמו הרגו במכבר.
- נבואת אלישע על המלכת חזאל תחת בן הדד (יא – טו)
יא וַיַּעֲמֵד אֶת-פָּנָיו, וַיָּשֶׂם עַד-בֹּשׁ; וַיֵּבְךְּ, אִישׁ הָאֱלֹהִים. יב וַיֹּאמֶר חֲזָאֵל, מַדּוּעַ אֲדֹנִי בֹכֶה; וַיֹּאמֶר
כִּי-יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר-תַּעֲשֶׂה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל רָעָה, מִבְצְרֵיהֶם תְּשַׁלַּח בָּאֵשׁ וּבַחֻרֵיהֶם בַּחֶרֶב תַּהֲרֹג, וְעֹלְלֵיהֶם
תְּרַטֵּשׁ, וְהָרֹתֵיהֶם תְּבַקֵּעַ. יג וַיֹּאמֶר חֲזָהאֵל--כִּי מָה עַבְדְּךָ הַכֶּלֶב, כִּי יַעֲשֶׂה הַדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה; וַיֹּאמֶר
אֱלִישָׁע, הִרְאַנִי יְהוָה אֹתְךָ מֶלֶךְ עַל-אֲרָם. יד וַיֵּלֶךְ מֵאֵת אֱלִישָׁע, וַיָּבֹא אֶל-אֲדֹנָיו, וַיֹּאמֶר לוֹ, מָה-אָמַר
לְךָ אֱלִישָׁע; וַיֹּאמֶר, אָמַר לִי חָיֹה תִחְיֶה. טו וַיְהִי מִמָּחֳרָת, וַיִּקַּח הַמַּכְבֵּר וַיִּטְבֹּל בַּמַּיִם, וַיִּפְרֹשׂ עַל-פָּנָיו,
וַיָּמֹת; וַיִּמְלֹךְ חֲזָהאֵל, תַּחְתָּיו.
אחר שאלישע ניבא לחזאל כי עתיד למלוך תחת בן הדד, לא הצליח הנביא להתאפק מלבכות בשל מה שידע
את אשר עתיד חזאל לעשות לישראל "כי ידעתי את אשר תעשה... ובחוריהם בחרב תהרוג ועולליהם
תרטש והרותיהם תבקע..." (יב), ובתגובה אמר חזאל לאלישע, וכי אני כלב בעיניך שאתה אומר עלי
דברים כאלה? אחר זאת הרג חזאל את בן הדד בעורמה, בעת שלקח "מכבר" – סמיכה וטבל אותה במים
קרים, ושם על פניו של בן הדד, כדי לצנן אותו מן החום והמיתו בה (רש"י), ואחר מלך חזאל תחתיו.
- מלכות יהורם על יהודה (טז – יט)
טז וּבִשְׁנַת חָמֵשׁ, לְיוֹרָם בֶּן-אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, וִיהוֹשָׁפָט, מֶלֶךְ יְהוּדָה--מָלַךְ יְהוֹרָם בֶּן-יְהוֹשָׁפָט, מֶלֶךְ
יְהוּדָה. יז בֶּן-שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, הָיָה בְמָלְכוֹ; וּשְׁמֹנֶה שנה (שָׁנִים), מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם. יח וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ
מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ בֵּית אַחְאָב--כִּי בַּת-אַחְאָב, הָיְתָה-לּוֹ לְאִשָּׁה; וַיַּעַשׂ הָרַע, בְּעֵינֵי יְהוָה. יט וְלֹא
אָבָה יְהוָה לְהַשְׁחִית אֶת-יְהוּדָה, לְמַעַן דָּוִד עַבְדּוֹ: כַּאֲשֶׁר אָמַר-לוֹ, לָתֵת לוֹ נִיר לְבָנָיו--כָּל-הַיָּמִים.
רש"י לפסוק טז: 'יהושפט המליך את יורם בחייו שתי שנים כשחזרו מן המלחמה שנלחמו במלך מואב, כך
שנויה בסדר עולם בשנת חמש ליהורם ויהושפט בשנת חמשים...'
"בן שלושים ושתיים שנה היה (יהורם בן יהושפט) במלכו...", יהורם בן יהושפט הלך בדרך מלכי
ישראל שעשו את הרע בעיני ה' "כאשר עשו בית אחאב", והסיבה לכך הינה שבתו של אחאב היתה אשתו,
ולמרות כל זאת לא הושמדו כל בני בית דוד גם כשהיו ראויים לכך, בגלל מעשה יהורם כשם שהושמדו כל
בני בית אחאב בידי יהוא, רק בשל הברית שעשה ה' עם דוד "ולא אבה ה' להשחית את יהודה למען דוד
עבדו כאשר אמר לו לתת לו ניר לבניו כל הימים" (יט).
- מרידת אדום ביהודה (כ – כד)
כ בְּיָמָיו פָּשַׁע אֱדוֹם, מִתַּחַת יַד-יְהוּדָה; וַיַּמְלִכוּ עֲלֵיהֶם, מֶלֶךְ. כא וַיַּעֲבֹר יוֹרָם צָעִירָה, וְכָל-הָרֶכֶב עִמּוֹ;
וַיְהִי הוּא קָם לַיְלָה, וַיַּכֶּה אֶת-אֱדוֹם הַסֹּבֵיב אֵלָיו וְאֵת שָׂרֵי הָרֶכֶב, וַיָּנָס הָעָם, לְאֹהָלָיו. כב וַיִּפְשַׁע אֱדוֹם,
מִתַּחַת יַד יְהוּדָה, עַד, הַיּוֹם הַזֶּה; אָז תִּפְשַׁע לִבְנָה, בָּעֵת הַהִיא. כג וְיֶתֶר דִּבְרֵי יוֹרָם, וְכָל-אֲשֶׁר עָשָׂה:
הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים, עַל-סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים--לְמַלְכֵי יְהוּדָה. כד וַיִּשְׁכַּב יוֹרָם עִם-אֲבֹתָיו, וַיִּקָּבֵר עִם-אֲבֹתָיו
בְּעִיר דָּוִד; וַיִּמְלֹךְ אֲחַזְיָהוּ בְנוֹ, תַּחְתָּיו.
מפני מעשי יהורם בן יהושפט אשר חטא והחטיא את עם ישראל, מרדה אדום שהיתה כנועה לישראל עוד
מימי דוד, והעזו להמליך כליהם מלך עצמאי, ואף בניסיונו של יהורם להלחם באדום ולהכניעם, לא עלה בידו
"ויפשע אדום מתחת יד יהודה עד היום הזה..." (כב), ועולה שיהורם אשר קיבל מאביו מדינה עצמאית
חזקה השולטת במדינות כאדום ושאר העמים, גרם במעשיו להחלשותה של ממלכת יהודה ואובדן שליטתו
על עמים שהיו כנועים מאז שנתפלגה הממלכה.
- מלכות אחזיה בן יהורם על יהודה (כה – כז)
כה בִּשְׁנַת שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, לְיוֹרָם בֶּן-אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, מָלַךְ אֲחַזְיָהוּ בֶן-יְהוֹרָם, מֶלֶךְ יְהוּדָה. כו בֶּן
עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, אֲחַזְיָהוּ בְמָלְכוֹ, וְשָׁנָה אַחַת, מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם; וְשֵׁם אִמּוֹ עֲתַלְיָהוּ, בַּת-עָמְרִי מֶלֶךְ
יִשְׂרָאֵל. כז וַיֵּלֶךְ, בְּדֶרֶךְ בֵּית אַחְאָב, וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, כְּבֵית אַחְאָב: כִּי חֲתַן בֵּית-אַחְאָב, הוּא.
עם מות יהורם, מלך אחזיהו בנו תחתיו ואף הוא הלך כבדרך אביו, כמלכי ישראל אשר עשו את הרע בעיני ה'.
- מלכות אחזיה מלך יהודה ויהורם בן אחאב בחזאל מלך ארם (כח – כט)
כח וַיֵּלֶךְ אֶת-יוֹרָם בֶּן-אַחְאָב, לַמִּלְחָמָה עִם-חֲזָאֵל מֶלֶךְ-אֲרָם--בְּרָמֹת גִּלְעָד; וַיַּכּוּ אֲרַמִּים, אֶת-יוֹרָם.
כט וַיָּשָׁב יוֹרָם הַמֶּלֶךְ לְהִתְרַפֵּא בְיִזְרְעֶאל, מִן-הַמַּכִּים אֲשֶׁר יַכֻּהוּ אֲרַמִּים בָּרָמָה, בְּהִלָּחֲמוֹ, אֶת-חֲזָהאֵל מֶלֶךְ
אֲרָם; וַאֲחַזְיָהוּ בֶן-יְהוֹרָם מֶלֶךְ יְהוּדָה, יָרַד לִרְאוֹת אֶת-יוֹרָם בֶּן-אַחְאָב בְּיִזְרְעֶאל--כִּי-חֹלֶה הוּא.
אחזיה מלך יהודה ויהורם בן אחאב חברו יחדיו במלחמתם נגד חזאל אשר מלך אחר מות בן הדד השני
כשמשימתם היתה לשחרר אדמות ישראל שנכבשו מהם בעבר ובעיקר את רמות גלעד. במלחמה זו נחלו תבוסה. יורם בן אחאב הוכה ונפצע ואחר שב להתרפא מפצעיו ביזרעאל.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.