מלכים ב פרק טז
חלוקת הפרק:
- מלכות אחז בן יותם – א – ד
- עליית רצין מלך ארם למלחמה ביהודה – ה – ו
- פניית אחז לעזרה ממלך אשור – ז – ט
- בניית תבנית המזבח מדמשק בירושלים – י – טז
- שינוי כלי העזרה – יז – כ
- מלכות אחז בן יותם (א – ד)
א בִּשְׁנַת שְׁבַע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, לְפֶקַח בֶּן-רְמַלְיָהוּ, מָלַךְ אָחָז בֶּן-יוֹתָם, מֶלֶךְ יְהוּדָה. ב בֶּן-עֶשְׂרִים
שָׁנָה, אָחָז בְּמָלְכוֹ, וְשֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם; וְלֹא-עָשָׂה הַיָּשָׁר, בְּעֵינֵי יְהוָה אֱלֹהָיו
כְּדָוִד אָבִיו. ג וַיֵּלֶךְ, בְּדֶרֶךְ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל; וְגַם אֶת-בְּנוֹ, הֶעֱבִיר בָּאֵשׁ, כְּתֹעֲבוֹת הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר
הוֹרִישׁ יְהוָה אֹתָם מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. ד וַיְזַבֵּחַ וַיְקַטֵּר בַּבָּמוֹת, וְעַל-הַגְּבָעוֹת, וְתַחַת, כָּל-עֵץ רַעֲנָן.
אחר מות אביו הצדיק יותם, מלך אחז על יהודה, ואף היותו בן צדיק הרבה להרשיע, ובהדיקותו
בעבודת האלילים, העביר את בנו באש כתועבת הגויים.
- עליית רצין מלך ארם למלחמה ביהודה (ה – ו)
ה אָז יַעֲלֶה רְצִין מֶלֶךְ-אֲרָם וּפֶקַח בֶּן-רְמַלְיָהוּ מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל, יְרוּשָׁלִַם--לַמִּלְחָמָה; וַיָּצֻרוּ, עַל-אָחָז,
וְלֹא יָכְלוּ, לְהִלָּחֵם. ו בָּעֵת הַהִיא, הֵשִׁיב רְצִין מֶלֶךְ-אֲרָם אֶת-אֵילַת לַאֲרָם, וַיְנַשֵּׁל אֶת-הַיְּהוּדִים,
מֵאֵילוֹת; וארמים (וַאֲדֹמִים), בָּאוּ אֵילַת, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם, עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
בימיו עלו רצין מלך ארם, ופקח בן רמליהו מלך ישראל לירושלים, והטילו עליה מצור במטרה
להפילו, ולהמליך במקומו את בן טבאל למלך על יהודה, וזאת בשל סירובו להצטרף אליהם, בניסיונם
למרוד במלך אשור.
הערה: הנושא בהרחבה בישעיה פרק ז.
- פניית אחז לעזרה ממלך אשור (ז – ט)
ז וַיִּשְׁלַח אָחָז מַלְאָכִים, אֶל-תִּגְלַת פְּלֶסֶר מֶלֶךְ-אַשּׁוּר לֵאמֹר, עַבְדְּךָ וּבִנְךָ, אָנִי; עֲלֵה וְהוֹשִׁעֵנִי מִכַּף
מֶלֶךְ-אֲרָם, וּמִכַּף מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, הַקּוֹמִים, עָלָי. ח וַיִּקַּח אָחָז אֶת-הַכֶּסֶף וְאֶת-הַזָּהָב, הַנִּמְצָא בֵּית
יְהוָה, וּבְאֹצְרוֹת, בֵּית הַמֶּלֶךְ; וַיִּשְׁלַח לְמֶלֶךְ-אַשּׁוּר, שֹׁחַד. ט וַיִּשְׁמַע אֵלָיו, מֶלֶךְ אַשּׁוּר, וַיַּעַל מֶלֶךְ
אַשּׁוּר אֶל-דַּמֶּשֶׂק וַיִּתְפְּשֶׂהָ, וַיַּגְלֶהָ קִירָה; וְאֶת-רְצִין, הֵמִית.
אחז, בניסיונו להינצל מארם ומישראל שעלו עליו למלחמה, פנה אל תגלת פלאסר מלך אשור לעזרה,
ואף שלח לו שוחד, למרות התנגדות הנביא ישעיה. "ויקח אחז את הכסף ואת הזהב הנמצא בית ה'
ובאוצרות בית המלך וישלח למלך אשור שוחד" (ח), ובעקבות זאת נאות מלך אשור, ועלה על ארם
המית את מלכה, והגלה את תושביה. משם פנה מלך אשור וכבש את הגלעד והגליל, והגלה את התושבים
לאשור, ומכאן החלה למעשה גלות עשרת השבטים.
- בניית תבנית המזבח מדמשק לירושלים (י – טז)
י וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ אָחָז לִקְרַאת תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ-אַשּׁוּר, דּוּמֶּשֶׂק, וַיַּרְא אֶת-הַמִּזְבֵּחַ, אֲשֶׁר בְּדַמָּשֶׂק;
וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ אָחָז אֶל-אוּרִיָּה הַכֹּהֵן, אֶת-דְּמוּת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת-תַּבְנִיתוֹ--לְכָל-מַעֲשֵׂהוּ. יא וַיִּבֶן
אוּרִיָּה הַכֹּהֵן, אֶת-הַמִּזְבֵּחַ: כְּכֹל אֲשֶׁר-שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אָחָז מִדַּמֶּשֶׂק, כֵּן עָשָׂה אוּרִיָּה הַכֹּהֵן, עַד-בּוֹא
הַמֶּלֶךְ-אָחָז, מִדַּמָּשֶׂק. יב וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ מִדַּמֶּשֶׂק, וַיַּרְא הַמֶּלֶךְ אֶת-הַמִּזְבֵּחַ; וַיִּקְרַב הַמֶּלֶךְ עַל-הַמִּזְבֵּחַ,
וַיַּעַל עָלָיו. יג וַיַּקְטֵר אֶת-עֹלָתוֹ וְאֶת-מִנְחָתוֹ, וַיַּסֵּךְ אֶת-נִסְכּוֹ; וַיִּזְרֹק אֶת-דַּם-הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר-לוֹ,
עַל-הַמִּזְבֵּחַ. יד וְאֵת הַמִּזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת, אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהוָה, וַיַּקְרֵב מֵאֵת פְּנֵי הַבַּיִת, מִבֵּין הַמִּזְבֵּחַ וּמִבֵּין
בֵּית יְהוָה; וַיִּתֵּן אֹתוֹ עַל-יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ, צָפוֹנָה. טו ויצוהו (וַיְצַוֶּה) הַמֶּלֶךְ-אָחָז אֶת-אוּרִיָּה הַכֹּהֵן
לֵאמֹר, עַל הַמִּזְבֵּחַ הַגָּדוֹל הַקְטֵר אֶת-עֹלַת-הַבֹּקֶר וְאֶת-מִנְחַת הָעֶרֶב וְאֶת-עֹלַת הַמֶּלֶךְ וְאֶת-מִנְחָתוֹ
וְאֵת עֹלַת כָּל-עַם הָאָרֶץ וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם, וְכָל-דַּם עֹלָה וְכָל-דַּם-זֶבַח, עָלָיו תִּזְרֹק; וּמִזְבַּח
הַנְּחֹשֶׁת יִהְיֶה-לִּי, לְבַקֵּר. טז וַיַּעַשׂ, אוּרִיָּה הַכֹּהֵן, כְּכֹל אֲשֶׁר-צִוָּה, הַמֶּלֶךְ אָחָז.
מלבד חטאיו הקודמים, הוסיף אחז להרשיע בעת שיצא לדמשק להקביל ולברך את תגלת פלאסר
מלך אשור על ניצחונו, ובהיותו בדמשק, שלח את אוריה הכהן ששימש בכהונה במקדש, לבנות
בירושלים מזבח דומה בכל פרטיו למזבח שעמד במקדש מלך ארם, ושימש לעבודה זרה. בכך רצה
אחז לחלוק כבוד גם לאלוהי העמים שנצחו – אשור. עולה כי במצוות המלך אחז, קיים אוריה הכהן
את מצוותו ובנה את המזבח בירושלים, כי סבר שבדעת המלך לבנות מזבח, כדי להקריב עליו
קורבנות, כתודה על ביטול ממלכת ארם. עוד מתברר כשבא אחז לירושלים, בדק את המזבח וציווה
להציב אותו בין מזבח הנחושת לבין בית ה', ואחר הקריב עליו קורבן ומנחה לשם עבודת אלילים,
ועוד הוסיף לצוות, כי מעתה ישמש מזבח זה לבדו להקרבת קורבנות "ויצווהו המלך אחז את
אוריה הכהן לאמר על המזבח הגדול הקטר את עולת הבוקר ואת מנחת הערב... ומזבח הנחושת
יהיה לי לבקר" (טז) דהיינו, שעל מזבח הנחושת יקריב קורבנות כשיעלה בליבו מידי פעם. (רש"י)
- שינוי כלי העזרה (יז – כ)
יז וַיְקַצֵּץ הַמֶּלֶךְ אָחָז אֶת-הַמִּסְגְּרוֹת הַמְּכוֹנֹת, וַיָּסַר מֵעֲלֵיהֶם ואת- (אֶת-) הַכִּיֹּר, וְאֶת-הַיָּם הוֹרִד,
מֵעַל הַבָּקָר הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר תַּחְתֶּיהָ; וַיִּתֵּן אֹתוֹ, עַל מַרְצֶפֶת אֲבָנִים. יח וְאֶת-מיסך (מוּסַךְ) הַשַּׁבָּת
אֲשֶׁר-בָּנוּ בַבַּיִת, וְאֶת-מְבוֹא הַמֶּלֶךְ הַחִיצוֹנָה--הֵסֵב, בֵּית יְהוָה: מִפְּנֵי, מֶלֶךְ אַשּׁוּר. יט וְיֶתֶר דִּבְרֵי
אָחָז, אֲשֶׁר עָשָׂה: הֲלֹא-הֵם כְּתוּבִים, עַל-סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים--לְמַלְכֵי יְהוּדָה. כ וַיִּשְׁכַּב אָחָז עִם
אֲבֹתָיו, וַיִּקָּבֵר עִם-אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד; וַיִּמְלֹךְ חִזְקִיָּהוּ בְנוֹ, תַּחְתָּיו.
מלבד השינויים שעשה משבנה את המזבח מדמשק כתבניתו בירושלים, פעל לשנות דברים נוספים,
שהיה בהם משום פגיעה בסדרי הבית ועבודתו.
א. קיצף (כרת) את המסגרות של עשר המכונות שעשה שלמה "ויעש את המכונות עשר נחושת
ארבע באמה...", "וזה מעשה המכונה מסגרות להם..." (מלכים א: ז, כז-כח)
ב. הסיר את הכיור ואת הים מעל הבקר הנחושת, והניחם ברצפה "ויעש עשרה כיורות נחושת..."
"... ואת הים נתן מכתף הבית הימנית קדמה ממול נגב" (מלכים א: ז, לח-לט)
ג. הסיר את מוסך השבת, והכוונה לסככה וגג שהיו בחצר הבית, ושימשו לישיבה לבאים ביום השבת,
ויש לבאר כי כל מה שעשה אחז בתחום המקדש, היו מפני פחדו ממלך אשור "... ואת מבוא המלך
החיצונה הסב בית ה' מפני מלך אשור" (יח)
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.