שמואל ב פרק ב

חלקת הפרק:

1. משיחת דוד למלך –          א – ד
2. הברכה לאנשי יבש גלעד –        ה – ז
3. המלכת איש בושת –     ח – יא
4. מלחמת עבדי דוד ואנשי אבנר בבריכה בגבעון – יב – יז
5. מות עשהאל בידי אבנר –    יח – כג
6. מרדף יואב ואבישי אחר אבנר –                  כד – כה
7. הפסקת המלחמה –     כו – כט
8. תוצאות הקרב –                                       ל – לב

1. משיחת דוד למלך (א – ד)

 א וַיְהִי אַחֲרֵי-כֵן, וַיִּשְׁאַל דָּוִד בַּיהוָה לֵאמֹר הַאֶעֱלֶה בְּאַחַת עָרֵי יְהוּדָה, וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו, עֲלֵה; וַיֹּאמֶר דָּוִד

 אָנָה אֶעֱלֶה, וַיֹּאמֶר חֶבְרֹנָה. ב וַיַּעַל שָׁם דָּוִד, וְגַם שְׁתֵּי נָשָׁיו--אֲחִינֹעַם, הַיִּזְרְעֵלִית, וַאֲבִיגַיִל, אֵשֶׁת נָבָל הַכַּרְמְלִי.

 ג וַאֲנָשָׁיו אֲשֶׁר-עִמּוֹ הֶעֱלָה דָוִד, אִישׁ וּבֵיתוֹ; וַיֵּשְׁבוּ, בְּעָרֵי חֶבְרוֹן. ד וַיָּבֹאוּ אַנְשֵׁי יְהוּדָה, וַיִּמְשְׁחוּ-שָׁם אֶת-דָּוִד  

 לְמֶלֶךְ עַל-בֵּית יְהוּדָה; וַיַּגִּדוּ לְדָוִד, לֵאמֹר, אַנְשֵׁי יָבֵישׁ גִּלְעָד, אֲשֶׁר קָבְרוּ אֶת-שָׁאוּל.

 דוד עובר מצגלק לחברון על פי ה', ושם נמשח למלך על שבט יהודה.

2. הברכה לאנשי יבש גלעד (ה – ז)

 ה וַיִּשְׁלַח דָּוִד מַלְאָכִים, אֶל-אַנְשֵׁי יָבֵישׁ גִּלְעָד; וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, בְּרֻכִים אַתֶּם לַיהוָה, אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם הַחֶסֶד הַזֶּה עִם

 אֲדֹנֵיכֶם עִם-שָׁאוּל, וַתִּקְבְּרוּ אֹתוֹ. ו וְעַתָּה, יַעַשׂ-יְהוָה עִמָּכֶם חֶסֶד וֶאֱמֶת; וְגַם אָנֹכִי, אֶעֱשֶׂה אִתְּכֶם הַטּוֹבָה הַזֹּאת,  

 אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם, הַדָּבָר הַזֶּה. ז וְעַתָּה תֶּחֱזַקְנָה יְדֵיכֶם, וִהְיוּ לִבְנֵי-חַיִל--כִּי-מֵת, אֲדֹנֵיכֶם שָׁאוּל; וְגַם-אֹתִי, מָשְׁחוּ בֵית

 יְהוּדָה לְמֶלֶךְ--עֲלֵיהֶם.

 דוד מברך את אנשי יבש גלעד (עיר בעבר הירדן המזרחי), על שגמלו חסד עם שאול וקברו אותו אחר נפלו

 בקרב עם פלשתים בגלבוע.

3. המלכת איש בושת (ח – יא)

ח וְאַבְנֵר בֶּן-נֵר, שַׂר-צָבָא אֲשֶׁר לְשָׁאוּל--לָקַח, אֶת-אִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן-שָׁאוּל, וַיַּעֲבִרֵהוּ, מַחֲנָיִם. ט וַיַּמְלִכֵהוּ, אֶל הַגִּלְעָד, וְאֶל-הָאֲשׁוּרִי, וְאֶל-יִזְרְעֶאל; וְעַל-אֶפְרַיִם, וְעַל-בִּנְיָמִן, וְעַל-יִשְׂרָאֵל, כֻּלֹּה. י בֶּן-אַרְבָּעִים שָׁנָה אִישׁ-בֹּשֶׁת בֶּן-שָׁאוּל, בְּמָלְכוֹ עַל-יִשְׂרָאֵל, וּשְׁתַּיִם שָׁנִים, מָלָךְ; אַךְ בֵּית יְהוּדָה, הָיוּ אַחֲרֵי דָוִד. יא וַיְהִי מִסְפַּר הַיָּמִים, אֲשֶׁר הָיָה דָוִד מֶלֶךְ בְּחֶבְרוֹן עַל-בֵּית יְהוּדָה--שֶׁבַע שָׁנִים, וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים.

אחר מות שאול, ממליך אבנר בן נר שר צבאו של שאול, את איש בושת בנו של שאול למלך על ישראל

במחניים, ובישראל למעשה שולטים שני מלכים. דוד על שבט יהודה, ואיש בושת על ישראל.

4. מלחמת עבדי דוד ואנשי אבנר בבריכה בגבעון (יב – יז)

   יב וַיֵּצֵא אַבְנֵר בֶּן-נֵר, וְעַבְדֵי אִישׁ-בֹּשֶׁת בֶּן-שָׁאוּל, מִמַּחֲנַיִם, גִּבְעוֹנָה. יג וְיוֹאָב בֶּן-צְרוּיָה וְעַבְדֵי דָוִד, יָצְאוּ,

   וַיִּפְגְּשׁוּם עַל-בְּרֵכַת גִּבְעוֹן, יַחְדָּו; וַיֵּשְׁבוּ אֵלֶּה עַל-הַבְּרֵכָה, מִזֶּה, וְאֵלֶּה עַל-הַבְּרֵכָה, מִזֶּה. יד וַיֹּאמֶר אַבְנֵר, אֶל

   יוֹאָב, יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים, וִישַׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ; וַיֹּאמֶר יוֹאָב, יָקֻמוּ. טו וַיָּקֻמוּ, וַיַּעַבְרוּ בְמִסְפָּר--שְׁנֵים עָשָׂר לְבִנְיָמִן,

   וּלְאִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן-שָׁאוּל, וּשְׁנֵים עָשָׂר, מֵעַבְדֵי דָוִד. טז וַיַּחֲזִקוּ אִישׁ בְּרֹאשׁ רֵעֵהוּ, וְחַרְבּוֹ בְּצַד רֵעֵהוּ, וַיִּפְּלוּ, יַחְדָּו;

   וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם הַהוּא, חֶלְקַת הַצֻּרִים אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן. יז וַתְּהִי הַמִּלְחָמָה קָשָׁה עַד-מְאֹד, בַּיּוֹם הַהוּא; וַיִּנָּגֶף אַבְנֵר

   וְאַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל, לִפְנֵי עַבְדֵי דָוִד.

   יואב ועבדי דוד נפגשים עם אבנר ועבדי איש בושת על הברכה בגבעון, ואבנר מציע לנערי יואב דו קרב

   (משחק) עם נעריו, כשבכל קבוצה יהיו 12 אנשים. לאחר שיואב הסכים, נאבקים הנערים אלה באלה עד

   מוות, והמשחק (קרב) נהפך למלחמה, שבו הפסיד צבא אבנר – ישראל לצבא יואב – יהודה.

5. מות עשהאל בידי אבנר (יח – כג)

   יח וַיִּהְיוּ-שָׁם, שְׁלֹשָׁה בְּנֵי צְרוּיָה--יוֹאָב וַאֲבִישַׁי, וַעֲשָׂהאֵל; וַעֲשָׂהאֵל קַל בְּרַגְלָיו, כְּאַחַד הַצְּבָיִם אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה.

   יט וַיִּרְדֹּף עֲשָׂהאֵל, אַחֲרֵי אַבְנֵר; וְלֹא-נָטָה לָלֶכֶת, עַל-הַיָּמִין וְעַל-הַשְּׂמֹאול, מֵאַחֲרֵי, אַבְנֵר. כ וַיִּפֶן אַבְנֵר, אַחֲרָיו,

   וַיֹּאמֶר, הַאַתָּה זֶה עֲשָׂהאֵל; וַיֹּאמֶר, אָנֹכִי. כא וַיֹּאמֶר לוֹ אַבְנֵר, נְטֵה לְךָ עַל-יְמִינְךָ אוֹ עַל-שְׂמֹאלֶךָ, וֶאֱחֹז לְךָ אֶחָד

   מֵהַנְּעָרִים, וְקַח-לְךָ אֶת-חֲלִצָתוֹ; וְלֹא-אָבָה עֲשָׂהאֵל, לָסוּר מֵאַחֲרָיו. כב וַיֹּסֶף עוֹד אַבְנֵר, לֵאמֹר אֶל-עֲשָׂהאֵל, סוּר

   לְךָ, מֵאַחֲרָי: לָמָּה אַכֶּכָּה, אַרְצָה, וְאֵיךְ אֶשָּׂא פָנַי, אֶל-יוֹאָב אָחִיךָ. כג וַיְמָאֵן לָסוּר, וַיַּכֵּהוּ אַבְנֵר בְּאַחֲרֵי הַחֲנִית אֶל

   הַחֹמֶשׁ וַתֵּצֵא הַחֲנִית מֵאַחֲרָיו, וַיִּפָּל-שָׁם, וַיָּמָת תַּחְתָּו; וַיְהִי כָּל-הַבָּא אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-נָפַל שָׁם עֲשָׂהאֵל, וַיָּמֹת

   וַיַּעֲמֹדוּ.

   עשהאל אחיו של יואב רודף אחר אבנר להרגו, ומשלא הסכים להפסיק לרדוף אחר אבנר למרות הפצרותיו

   הרבות אליו, פגע בו והרגו "וימאן לסור (עשהאל) ויכהו אבנר באחרי החנית... וימת תחתיו..."(כג)

6. מרדף יואב ואבישי אחר אבנר (כד – כה)

   כד וַיִּרְדְּפוּ יוֹאָב וַאֲבִישַׁי, אַחֲרֵי אַבְנֵר; וְהַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה--וְהֵמָּה בָּאוּ עַד-גִּבְעַת אַמָּה, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי-גִיחַ דֶּרֶךְ מִדְבַּר

   גבְעוֹן. כה וַיִּתְקַבְּצוּ בְנֵי-בִנְיָמִן אַחֲרֵי אַבְנֵר, וַיִּהְיוּ לַאֲגֻדָּה אֶחָת; וַיַּעַמְדוּ, עַל רֹאשׁ-גִּבְעָה אֶחָת.

   אחרי עשהאל, יואב ואבישי רודפים אחר אבנר, כדי לנקום את מות אחיהם עשאל, ובני בנימין מתקבצים יחד

   עם אבנר.

7. הפסקת המלחמה (כו – כט)

   כו וַיִּקְרָא אַבְנֵר אֶל-יוֹאָב, וַיֹּאמֶר הֲלָנֶצַח תֹּאכַל חֶרֶב--הֲלוֹא יָדַעְתָּה, כִּי-מָרָה תִהְיֶה בָּאַחֲרוֹנָה; וְעַד-מָתַי לֹא

   תֹאמַר לָעָם, לָשׁוּב מֵאַחֲרֵי אֲחֵיהֶם. כז וַיֹּאמֶר יוֹאָב--חַי הָאֱלֹהִים, כִּי לוּלֵא דִּבַּרְתָּ: כִּי אָז מֵהַבֹּקֶר נַעֲלָה הָעָם,

   אִישׁ מֵאַחֲרֵי אָחִיו. כח וַיִּתְקַע יוֹאָב, בַּשּׁוֹפָר, וַיַּעַמְדוּ כָּל-הָעָם, וְלֹא-יִרְדְּפוּ עוֹד אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל; וְלֹא-יָסְפוּ עוֹד,

   לְהִלָּחֵם. כט וְאַבְנֵר וַאֲנָשָׁיו, הָלְכוּ בָּעֲרָבָה, כֹּל, הַלַּיְלָה הַהוּא; וַיַּעַבְרוּ אֶת-הַיַּרְדֵּן, וַיֵּלְכוּ כָּל-הַבִּתְרוֹן, וַיָּבֹאוּ,

   מַחֲנָיִם.

   אבנר מצליח לשכנע את יואב להפסיק את המלחמה "ויקרא אבנר אל יואב ויאמר הלנצח תאכל חרב" (כו),

   ואחר יואב תוקע בשופר, והמלחמה נפסקת.

8. תוצאות הקרב (ל – לב)

   ל וְיוֹאָב, שָׁב מֵאַחֲרֵי אַבְנֵר, וַיִּקְבֹּץ, אֶת-כָּל-הָעָם; וַיִּפָּקְדוּ מֵעַבְדֵי דָוִד, תִּשְׁעָה-עָשָׂר אִישׁ--וַעֲשָׂהאֵל. לא וְעַבְדֵי

   דָוִד, הִכּוּ מִבִּנְיָמִן, וּבְאַנְשֵׁי, אַבְנֵר: שְׁלֹשׁ-מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים אִישׁ, מֵתוּ. לב וַיִּשְׂאוּ, אֶת-עֲשָׂהאֵל, וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּקֶבֶר אָבִיו,

   אֲשֶׁר בֵּית לָחֶם; וַיֵּלְכוּ כָל-הַלַּיְלָה, יוֹאָב וַאֲנָשָׁיו, וַיֵּאֹר לָהֶם, בְּחֶבְרוֹן.

   מאנשי דוד נהרגים 19 + עשאל.

   מאנשי אבנר נהרגים 360 אנשים.

   אבנר חוזר למחניים, ואנשי יואב הלכו לבית לחם, לקבור את עשאל.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.

לעלוי נשמת רבקה חיה בת מרסל מסודי