במדבר פרק כב
חששם של המואבים והמשלחות לבלעם (א – כ)
* בני ישראל חונים בערבות מואב מעבר לירדן ירחו.
* בלק מלך מואב רואה את מה שישראל עשו לאמורי.
דבר זה גורם למואב לפחד מישראל ולקוץ בהם, והם מתייעצים עם זקני מדין מה לעשות, שמא ישראל
ישתלטו על כל מואב, כמו ששור מלחך ואוכל את כל עשב השדה.
* בלק שולח מלאכים{שליחים}עם קסמים בידם לבלעם{שנמצא בפתור},שיקלל {ארה}את עם ישראל.
{בלק מבין שבמלחמה רגילה לא ינצח את ישראל, שהרי אפילו סיחון ועוג החזקים הפסידו לישראל,
ולכן רוצה להעזר בקללות}.
* המשלחת ה1-: חברי המשלחת – זקני מואב וזקני מדין.
בקשתם מבלעם – קלל את ישראל כדי שנוכל להכותם ולגרשם מהארץ.
תגובת בלעם – חכו בלילה, ואגיד לכם את תשובת ה'.
דברי ה' לבלעם – 1. "מי האנשים האלה עמך?" – ה' רצה להטעות את
בלעם, שיחשוב כאילו ה' לפעמים לא יודע דברים.
{בלעם עונה ל-ה' שהוא רוצה לקוב(קללה חמורה יותר מבקשת
בלק שאמר "ארה") את העם וגרשתיו(מן העולם, וזה חמור יותר
מבקשת בלק שיגרשם מהארץ) ומכאן שבלעם היה יותר גרוע
מבלק}.
- אסור לך לקלל את העם, כי העם ברוך.
דברי בלעם למשלחת – ה' אוסר עלי ללכת.
* שרי מואב אומרים לבלק שבלעם מסרב לבא. בלק מחליט לשלוח משלחת נוספת.
* המשלחת ה-2: חברי המשלחת – שרים רבים ונכבדים יותר מהמשלחת הקודמת.
בקשתם מבלעם – תבא לבלק כדי לקלל את העם, ואם תעשה זאת, הוא יכבד אותך ויתן
לך כל מה שתרצה.
תגובות בלעם –1. גם אם בלק יתן לי מלא ביתו כסף וזהב, אני לא יכול לעבור על דברי ה'
- תמתינו הלילה ונראה מה ה' יגיד לי.
דברי ה' לבלעם – לך אתם, אבל תדבר רק מה שאני אגיד לך.
מפגש האתון ובלעם עם מלאך ה' (כא - לה)
* בלעם קם בבוקר, חובש את אתונו והולך עמם.
* ה' כועס על בלעם{כי הלך למרות שראה שזה רע בעיני ה' }.
* מלאך ה' מפריע לבלעם{הרוכב על האתון} בדרכו לבלק, כמפורט בטבלה הבאה:
|
מעשה המלאך
|
תגובת האתון
|
תגובת בלעם
|
שלב א'
|
"ויתייצב מלאך ה' בדרך"
|
"ותט{זזה} האתון מן הדרך ותלך בשדה"
|
"ויך{הכה}בלעם את האתון"
|
שלב ב'
|
"ויעמוד מלאך ה' במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה"
|
"ותלחץ אל הקיר, ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר"
|
"ויוסף{הוסיף} להכותה"
|
שלב ג'
|
"ויוסף מלאך ה' עבור במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאל"
|
"ותרבץ תחת בלעם"
|
"ויחר אף{כעס} בלעם, ויך את האתון במקל"
|
* ה' פותח את פי האתון, והיא שואלת את בלעם: למה הכית אותי 3 רגלים{=פעמים}?
* בלעם עונה – כי התעללת בי. אם היה לי חרב הייתי הורג אותך.
* האתון שואלת את בלעם – האם אי פעם עשיתי לך דבר כזה?
* בלעם עונה – לא.
* בלעם רואה את מלאך ה' עם חרב, ואז הוא משתחווה.
* המלאך מוכיח את בלעם, על שהכה את האתון, ואומר לו – אם האתון לא היתה נוטה מהדרך, אתה בלעם
היית מת{והאתון היתה חיה}.
* בלעם אומר למלאך – אני מוכן לחזור, אם רע בעיניך שאני הולך.
* המלאך מתיר לבלעם ללכת, בתנאי שיאמר רק את דברי ה'.{המלאך מרשה לו ללכת כי יש כלל:
"בדרך שאדם רוצה לילך, בה מוליכין אותו" – כלומר אם אדם מתעקש לעשות דבר מסויים
כגון לחטוא, אז בסוף מהשמים מאפשרים לו זאת}.
מפגש בלעם עם בלק (לו – מא)
* בלק יוצא לקראת בלעם ושואל אותו – למה לא באת כבר בפעם הראשונה שקראתי לך, האם אתה חושב
שאינני יכול לכבד אותך?
* בלעם משיב – בכל מקרה אני יכול לומר לך רק את דברי ה'.
* בלעם הולך עם בלק למקום שנקרא קרית חוצות{זוהי עיר שמלאה אנשים, ובלק לקח אותו לשם, כדי
שבלעם יתמלא רחמים על מואב}, ובלק מקריב קורבנות.
* בלק לוקח את בלעם בבוקר למקום שנקרא במות בעל, כדי שיראה משם חלק מעם ישראל.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.