שאלות פרק כה            

שמיטה ויובל

1. מהי הקושיא של רש"י על הפסוק הראשון בפרשה ותירוצו?____ "מה עניין שמיטה אצל הר סיני"? מדוע דווקא מצוות שמיטה פותחת במילים "וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר".?  ומתרץ רש"י שלמדנו מכאן שכמו בשמיטה כל פרטיה ודקדוקיה נאמרו בהר סיני, נלמד מכאן שאף בכל המצוות כולן, הן נאמרו למשה מסיני עם כל פרטיהן ודקוקיהן.
2. כל כמה שנים מגיעה שנת שמיטה?____ לאחר שש שנים השנה השביעית היא שנת שמיטה.
3. בשנת שמיטה יש שלושה דברים עיקריים, מהם? [הדברים כתובים במחברת]:   
   א. שבתון לארץ – אסור לעבוד בקרקע. צריך להשבית את הקרקע. [מותר רק עבודות ע"מ שהצמחים לא ימותו. אך אסור עבודות שמצמיחות את התבואה, או מגדלות תבואה חדשה]
   ב. הפקרת הקרקע- לשמוט ולעזוב את הקרקע ואת הפרות. הכל הפקר, ושייך לכולם יכולים לאכול.        
   ג. קדושת הפירות – לפירות שביעית יש קדושה ואסור למכור אותם, או לעשות בהם תשמיש בזוי [כגון לתת לבע"ח, או לצבוע באמצעות הפירות].
4. מהם ארבעת איסורי התורה בעבודת הקרקע בשנת שמיטה?___ שדך לא תזרע, כרמך לא תזמור, את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצור.
5. הסבר מה זה איסור זמירה ובצירה?____ זמירה= קציצת ענפים בשביל להצמיח את העץ.       בצירה= קטיף הענבים.
6. האם מצוות שמיטה נוהגת בכל מקום?____ לא. רק בא"י ורק כשרוב יושביה עליה. בשנים האחרונות מצוות שמיטה נהגה בא"י מדרבנן.
7. דיברנו על כך, שממצות השמיטה אנו לומדים שכל הארץ שייכת לה'!!! וגם השדה שלי שמצמיח תבואה זה בזכות ברכת ה'. ובנוסף, השמיטה מקבעת בנו את מידת הנדיבות לתת לעניים [חינוך]
8. ובנוסף, דיברנו על החשיבות של קיום מצות השמיטה. וכדברי חז"ל ורש"י, שבעוון ביטול 70 שנות שמיטה בימי בית ראשון, התחייבו עם ישראל 70 שנות גלות!!

 שנת היובל

1. כל כמה שנים מגיעה שנת היובל?___ כל חמישים שנה.
2. "וספרת לך שבע שבתות שנים שבע שנים שבע פעמים…" איזו מצוה נלמדת מפסוק זה?___ למנות כל שנה ושנה כמה היא לשנות היובל. [בדומה לספירת העומר. היום כך וכך שנים ליובל וכו']
3. מתי וכיצד מקדשים את שנת היובל?____ ביום הכיפורים של שנת היובל היו תוקעים בשופר בכל ארץ ישראל ועל ידי כך מקדשים את שנת היובל.
4. מהם שלושת הדינים המרכזים ביובל [כתוב במחברת]?____ 1. השבתת הקרקע כמו בשמיטה.     
   "יובל היא שנת החמישים שנה תהיה לכם לא תזרעו ולא תקצרו את ספיחה ולא תבצרו...."
   2. שחרור [=דרור] של עבדים               3. שחרור [=דרור] של  קרקעות וחזרתן לבעליהן.
   "יובל היא תהיה לכם, ושבתם איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו תשובו".
5. כיצד נוהגים לגבי עבודות הקרקע בשנת היובל?___ בדיוק כמו בשמיטה.
6. אלו עבדים משתחררים ביובל?____ עבד עברי, בין אם הוא עובד לשש שנים, בין אם הוא נרצע – משתחרר ביובל.
7. מאלו מילים בפסוק לומדים שהקרקעות חוזרות לבעלים הראשונים שלהן?___ "יובל היא תהיה לכם ושבתם איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו תשובו" \  "בשנת היובל הזאת תשובו איש אל אחוזתו".
8. מנין יהיה אוכל לבני ישראל בשנת השמיטה אם הם לא יעבדו בשדה?____ ה' יברך את התבואה בשנה השישית.
9. לכמה שנים ה' יברך את התבואה, ומדוע?____ שבשנה השישית השדה תצמיח תבואה בשביל 3 שנים. שנה שישית, שנת השמיטה, ושנה שמינית עד שיתחילו לגדול גידולים חדשים ויאספו את התבואה בתחילת השנה התשיעית.  [ובשנת היובל, ה' יברך את התבואה לארבע שנים (רש"י)]
10. איזה מידה טובה למדנו מכך?____ בטחון בה'. בטחון שאנו נקיים את מצוותיו וה' ישמור עלינו.
11. איך נקבעים מחירי השדות בהתאם לשנת היובל?______ לפי מספר השנים שנשארו עד שנת היובל. "לפי רוב השנים תרבה מקנתו, ולפי מעוט השנים תמעיט מקנתו.

מכירת וגאולת שדות ובתים בארץ ישראל   כה, כה-לד

1. איזה איסור קיים על מכירת קרקעות בא"י?____ והארץ לא תמכר לצמיתות. כל שדה שמוכרים צריכה לחזור ביובל לבעליה הראשונים.
2. כיצד אדם שרוצה למכור שדה מחשב את המחיר שלה?___ לפי מספר השנים שנשארו עד שנת היובל. "לפי רוב השנים תרבה מקנתו, ולפי מעוט השנים תמעיט מקנתו".
3. במקרה שהמוכר רימה ומכר את השדה במחיר מאוד גבוה למרות ששנת היובל קרובה מאוד, על איזה איסור הוא עבר?____ אונאת ממון. "אל תונו איש את אחיו".
4. הסבר מה זה "לגאול את הקרקע"?___ שאם אדם נהיה עני ונאלץ למכור את שדהו, בכל זאת, נתנה התורה אפשרות שבעל הקרקע הראשון [או קרוב משפחתו] יקנו [=יגאלו] בחזרה את השדה שלו.
5. מדוע?__ כי ה' רצה לתת אפשרות לעני לחזור אל נחלת אבותיו, [אל סדר נחלות השבטים המקורי.]
6. מהם ארבעת סוגי הקרקעות עליהם למדנו?____    ¹ שדות בא"י    ² בית בעיר המוקפת חומה     ³בתי החצרים [=בית בעיר שאינה מוקפת חומה]     ⁴ בתים ושדות בערי הלויים.

1. מתי אפשר לגאול בכל אחד מהסוגים, והאם הם חוזרים ביובל בכל אחד מהסוגים?____   טבלה. הטבלה מופיעה גם במחברת.

תמיכה בעניים ואיסור ריבית  כה, לה-לח

1. מה פירוש המילים: "וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך"?____ שאחיך היהודי נהיה עני.
2. איזו מצוה מוטלת עלינו כאשר אנו רואים את יהודי שנהיה עני?___"והחזקת בו… וחי אחיך עמך", לעזור לו בכסף או בהלוואה ולעשות את כל ההשתדלות על מנת לשפר את מצבו שלא יפול עוד.
3. מהי הדרך הכי טובה לקיים מצות והחזקת בו?____ לתת לו עבודה שהוא יתפרנס ממנה. ואם לא, אז תמיכה כספית. [רמב"ם הלכות מתנות עניים י\ז]
4. כאשר אתה מלוה ליהודי כסף איזה מאיזה איסור צריך להזהר?___ מאיסור ריבית.
5. הבא דוגמא לאיסור ריבית?___כגון: ¹שאדם הלוה לי 100 ואני צריך להחזיר לו 120.   ² כגון שאדם הלווה לי 100, ואני צריך להחזיר לו כל חודש שעובר עוד 5 שקלים.  [ ע"פ הרמב"ן]
6. [רשות להרחבה] מדוע כתוב "ויראת מאלוקיך" במצוה זו התשובה נמצאת ברש"י על פסוק לו'?___ "ויראת מאלוקיך. לפי שדעתו של אדם נמשכת אחר הריבית וקשה לפרוש הימנו, ומורה לעצמו היתר בשביל מעותיו שהיו בטילות אצלו, הוצרך לומר: "ויראת מאלוקיך".

היחס לעבד עברי  כה, לט-מג

1. מדוע שיהודי יימכר לך לעבד?____ מכיון שהוא נהיה עני. "וכי ימוך אחיך ונמכר לך.
2. "אחיך" היהודי נהיה עני ונמכר לך לעבד. אלו שלושה איסורים מוטלים על האדון של עבד עברי, בפרשה שלנו. בלשון התורה?___   ¹  "לא תעבוד בו עבודת עבד". ²  "לא ימכרו ממכרת עבד"   ³ "לא תרדה בו בפרך".
3. הסבר את איסור "לא תעבוד בו עבודת עבד"?___ אסור לתת לעבד העברי עבודה של גנאי, [שיהיה ניכר בה שהוא עבד], כגון: לנעול לאדון נעליים, להוליך לאדון את הבגדים שלו אל בית המרחץ. [רש"י]
4. "כשכיר כתושב יהיה עמך". אלו עבודות אפשר כן לתת לעבד?___ עבודת קרקע ועבודות שונות כמו שאדם נוהג עם פועל שכיר רגיל שלו. עבודות חקלאות, או עבודות אומנות וכו' [רש"י].
5. הסבר את האיסור "לא ימכרו ממכרת עבד"?____ שעבד עברי לא מוכרים בצורה מבזה כמו שמוכרים עבד גוי או חפצים שונים כאשר מעמידים אותם על אבן גבוהה בשוּק וצועקים: "מי רוצה לקנות עבד…" [אלא מוכרים אותו בצנעא ובכבוד]. [רש"י]
6. הסבר את האיסור "לא תרדה בו בפרך"?___ אסור לתת לעבד סתם מלאכה שלא לצורך רק על מנת לענות אותו. כגון: לחמם מים, והאדון בכלל לא רוצה להשתמש בהם. או "תעדור באדמה עד שאחזור" בלי סיבה. [רש"י]

היחס לעבד עברי ולעבד כנעני

1. מה לומדים מהמילה "אחיך", לגבי יהודי שנמכר לעבד עברי "וכי ימוך אחיך ונמכר לך"?____ שאתה צריך לנהוג בו כבוד אפילו הוא אחיך.
2. אלו שלושה איסורים מוטלים על האדון של עבד עברי, בפרשה שלנו. בלשון התורה?___   ¹  "לא תעבוד בו עבודת עבד". ²  "לא ימכרו ממכרת עבד"      ³ "לא תרדה בו בפרך".
3. הסבר את איסור "לא תעבוד בו עבודת עבד"?___ אסור לתת לעבד העברי עבודה של גנאי, [שיהיה ניכר בה שהוא עבד], כגון: לנעול לאדון נעליים, להוליך לאדון את הבגדים שלו אל בית המרחץ. [רש"י]
4. "כשכיר כתושב יהיה עמך". אלו עבודות אפשר כן לתת לעבד?___ עבודת קרקע ועבודות שונות כמו שאדם נוהג עם פועל שכיר רגיל שלו. עבודות חקלאות, או עבודות אומנות וכו' [רש"י].
5. הסבר את האיסור "לא ימכרו ממכרת עבד"?____ שעבד עברי לא מוכרים בצורה מבזה כמו שמוכרים עבד גוי או חפצים שונים כאשר מעמידים אותם על אבן גבוהה בשוּק וצועקים: "מי רוצה לקנות עבד…" [אלא מוכרים אותו בצנעא ובכבוד]. [רש"י]
6. הסבר את האיסור "לא תרדה בו בפרך"?___ אסור לתת לעבד סתם מלאכה שלא לצורך רק על מנת לענות אותו. כגון: לחמם מים, והאדון בכלל לא רוצה להשתמש בהם. או "תעדור באדמה עד שאחזור" בלי סיבה. [רש"י]
7. מדוע רק "מאת הגוים אשר סביבותיכם" מותר לקנות עבד ואמה כנענים?___ כי מהגוים שבתוך ארץ ישראל, שבעת עמי כנענן, התורה צוותה להרוג אותם: "לא תחיה כל נשמה".
8. "לעולם בהם תעבודו", איזו מצוה למדנו מכאן?___ שיש מצוה לעבוד בעבד הכנעני לעולם ואסור לשחררו, אלא-אם כן הוא נפצע ויוצא לחופשי בשן ועין. (חינוך).
9. באפשרות הכי מאוחרת, מתי עבד עברי משתחרר?____ ביובל.                 

יהודי שנמכר לעבד לגוי

1. יהודי שעקב מצבו הכלכלי הנמוך נאלץ למכור את עצמו לגוי, מה אנחנו מצווים?____ לגאול אותו מיד, ולא להניח לו להטמע בתוך הגוים ולהתקלקל רוחנית בגלל שיתרגל לחיות חיי גוים.
2. על מי מוטלת מצות הגאולה שלו?___ על קרובי המשפחה. "או דודו או בן דודו יגאלנו או משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו…"
3. במידה ולא גאלו אותו, מתי היהודי משתחרר?___ ביובל.
4. [כמובן, שכל זה מדובר על יהודי שנמכר לגוי שאנחנו שולטים עליו, ולכן אנחנו יכולים להכריח את הגוים למכור אותו בחזרה, או שיצא ביובל]
5. מדוע התורה מזכירה בסוף הפרשה שוב את איסור ע"ז ושבת?___  כדי שהיהודי שנמכר לגוי לא יאמר לעצמו הואיל והאדון שלי עובד ע"ז ומחלל שבת אז גם לי מותר, לכן בסוף הסוגיא התורה מזכירה זאת שוב. (רש"י, חז"ל).

[1] כדי שיהנה ויוכל להפיק תועלת מן הקרקע. כנלע"ד

[2] ובעבור כי האדם לשדה נעבד, וממנו יצא לחם למחיתו רצה שיצא השדה ביובל, אבל הבית, לאחר היאוד ששינה דירתו ועמד שנה בבית אחר לא יזיק לו כי לא תמעט מחיתו אם יחלט. [רמב"ן]  ולגבי בתי ערי חומה אומר החזקוני: כיון שהעיר מוקפת חומה אין קרקע הבית עומד לזריעה לעולם, והקב"ה לא גזר להחזיר ביובל רק בקרקע שחיות האדם תלוי בו.

[3] ובתי החצרים עשויים לשמירת השדות ולהיות מושב לעובדי האדמה ועל כן דינם כשדה הארץ [רמב"ן] ומן הצד השנה, יפה כוחם שאפשר לגאול מיד [רש"י] ונלע"ד כי פה לא שייך הטעם של עיבוד החלקה שנתיים והפקת התועלת מן הקרקע כמו בשדה אחוזה.

[4] אע"פ שהן מוקפות חומה אינן נמכרות לצמיתות לפי שאין להם אחזוה אחרת אלא הערים ומגרשיהם. [חזקוני]

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.