בס"ד
שאלות פרשת צו \ מתוך דפי הקשר
שאלות ו, א-ו
תורת העולה.
- מהו ההבדל בין הציווי בתחילת פרשת "ויקרא" (א'\ב') לבין הציווי בתחילת פרשת "צו" (ו'\ב')?___ הציווי בתחילת פרשת ויקרא הוא לכל ישראל, ואלו הציוי בתחילת פרשת צו הוא לכהנים.
- למדנו, שתחילת פרשת צו, פרקים ו', ז' מוסיפים לנו דינים שונים בכל קורבן ובעיקר מצד תפקידם של הכהנים.
- מה פרוש המילים "תורת העולה"?____ דיני העולה.
- "היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבוקר". איזה דין נלמד מפסוק זה?____ שכל הלילה כשר לשריפת האברים של קורבן העולה שנשארו על המזבח מקורבנות היום שעבר.
- איזה דין נלמד בפסוק ב' (רמז, זהו דין שלמדנו עליו בתחילת מסכת ברכות)?____ בא ללמדנו שהקטר חלבים ואברים, דהיינו, שריפת אברי העולה (והאמורים משאר הקורבנות) שנשארו אפשר כל הלילה. [חכמים במסכת ברכות, גזרו שזה יהיה עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העבירה (לפי פרוש המשניות לרמב"ם) (לפי הברטנורא, הקטר חלבים, גם לרבנן, הוא עד עלות השחר.].
- איזה דין נלמד בפסוק ג'?____ תרומת הדשן.
- מה זה דשן?____ אפר\גחלים
- הסבר בקצרה כיצד הייתה מתבצעת תרומת הדשן?____ בכל בוקר אחד הכהנים היה עולה לראש המזבח עם מחתה של כסף, ולוקח מן הגחלים הפנימיות ויורד מהכבש, ונותן אותם על הרצפה ליד הכבש [ממזרח] = אצל המזבח.
- איזה דין נלמד מפסוק ד'?____הוצאת הדשן.
- הסבר בקצרה כיצד התבצעה הוצאת הדשן?____ את כל הדשן שנשאר על המזבח היו גורפים למרכז המזבח למקום שנקרא תפוח. פעם בכמה ימים כשהתפוח היה מתמלא היה כהן שהיה מוציא את כל הדשן אל מחוץ למחנה למקום טהור.
- איזה הלכה אומרת התורה לגבי בגדי הכהן בהוצאת הדשן, ומדוע?_____ "ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים". "אין זו חובה, אלא דרך ארץ, שלא ילכלך בהוצאת הדשן בגדים שהוא משמש בהם תמיד. בגדים שבישל בהן גדרה לרבו אל ימזוג בהן כוס לרבו." (רש"י, וכן רמב"ן).
** דיברנו, על החשיבות לשרת את ה' בבגדים יפים ומכובדים לכבוד ה'. **
- איזה דין נלמד בפסוקים ה'-ו'?____ אש תמיד.
- איזה מצוות עשה ואיזה מצות ל"ת יש לגבי אש התמיד?____
מצות עשה: "וביער עליה הכהן עצים בבוקר בבוקר" יש מצוה לכהנים לתת מספיק עצים בבוקר על המערכה הגדולה שיספיקו לבעירה של הקורבנות כל היום וכל הלילה.
[** רשות **] ובנוסף, יש מצווה לתת שני גזרי עצים על מערכת אש התמיד. (יש כאן יסוד רוחני, שאע"פ שהקב"ה נותן אש מן השמיים, מצווה עלינו להשתדל ולעשות מאמץ גם מצידנו, ולהוסיף אש גם מצידנו)
מצות ל"ת: אסור לכבות את אש המערכה, ואת הגחלים, ומי שכיבה חייב מלקות.
- מה למדו חז"ל מזה שבפסוקים אלו מופיע הביטוי "אש המזבח תוקד " שלוש פעמים?____ חז"ל למדו שהיו שלוש מערכות של אש [מוקדים של אש]. (לימדתי לפי דעת התנא הסובר שיש שלוש מערכות):
מערכה גדולה שעליה היו מקטירים את הקורבנות.
מערכת הקטורת שממנה היו לוקחים את הגחלים לקטורת.
מערכת אש התמיד, שבה היה אש תמיד, וממנה היו לוקחים אש למערכה הגדולה.
שאלות ו, ז-טז
תורת המנחה.
- "וזאת תורה המנחה הקרב אותה בני אהרון לפני ה' אל פני המזבח". איזו הלכה למדנו מפסוק זה?____ שצריך להגיש את המנחה למזבח.
- * רשות * "וזאת תורה המנחה הקרב אותה בני אהרון לפני ה' אל פני המזבח". מהי הסתירה בפסוק זה?____ שכתוב "לפני ה' " שזה לכיון מערב. וכתוב "אל פני המזבח" שזה לכיון הכבש, לכיון צד דרום. [רש"י]
ואם כן, מה חז"ל למדו על מנת ליישב את הסתירה הזו?_____ שצריך להגיש את המנחה לקרן דרומית מערבית של המזבח. [רש"י]
- מהיכן בקערה עם הסולת קומצים את המנחה?____ "והרים ממנו בקומצו, מסולת המנחה ומשמנה ואת כל הלבונה אשר על המנחה". ולמדו חז"ל שהקמיצה היא מהמקום שיש בו הרבה שמן.
- כמה לוקחים מהלבונה?____ "ואת כל הלבונה אשר על המנחה".
- מה עושים עם מה שנשאר מהמנחה? מי אוכל והיכן?____ "והנותרת ממנה יאכלו אהרון ובניו" (זכרי כהונה), "מצות תאכל במקום קדוש בחצר אוהל מועד יאכלוה". (אוכלים אותה רק בחצר המשכן\המקדש).
- מהי דרגת הקדושה של קורבן מנחה? קודשים קלים \ קודש קודשים?____ קודש קודשים.
- הסבר את הדין הנלמד מהפסוק "כל אשר יגע בהם יקדש"?____ כל דבר חולין (או אפילו קודשים קלים) שיגעו ויבלעו מהמנחה – מתקדשים בדרגתה, וצריכים להאכל כפי דרגת הקדושה שלה.
- הבא דוגמא לכך?____ לדוגמא, בשר חולין חם שיגע במצות שנאפו מהמנחה – נהיה קדוש כמנחה, וצריך לאכול אותו כמו קודש קודשים, רק בחצר המשכן, וליום ולילה, ולא להותיר וכו'.
מנחת חינוך ומנחת חביתין
- קרא את פסוק יג'. "זה קורבן אהרון ובניו אשר יקריבו לה' ביום המשח אותו עשירית האיפה סולת מנחה תמיד מחציתה בבוקר ומחציתה בערב". מהי הסתירה בפסוק?_____ שמצד אחד כתוב שמקריבים את הקורבן מנחה הזה אהרון ובניו "ביום המשח אותו", ומצד שני כתוב שמקריבים את הקורבן הזה "תמיד, מחציתה בבוקר ומחציתה בערב". דהיינו בכל יום.
- מתוך כך למדו חז"ל שהפסוק מדבר על שני קורבנות שונים, מהם?____ א. מנחת חינוך.
ב. מנחת חביתין [מנחת כה"ג]
- מתי מקריבים "מנחת חינוך"?____ כל כהן, בפעם הראשונה שהוא מתחיל לעבוד בבית המקדש, מקריב "מנחת חינוך". וכן כהן הדיוט שמתמנה להיות כה"ג, בפעם הראשונה שהוא מתחיל לשמש בתור כה"ג, מביא "מנחת חינוך".
- מתי מקריבים "מנחת חביתין"?____ את הקורבן הזה הכה"ג מצווה להקריב תמיד בכל יום, מחצית בבוקר ומחצית בערב.
- ** למדנו על פי דברי האברבנל על חשיבותה המיוחדת של מנחת חביתין של כה"ג: א. שראוי שמי שתפקידו לכפר על עם ישראל שיהיה נקי תמיד מכל חטא ועון, ולכן הוא מביא קורבן לכפרה פעמיים ביום. ב. כדי לעורר חוטאים לפשפש במעשיהם, וכדי שלא יתביישו להביא את כפרתם. בזה שיראו שבכל יום הכה"ג מביא שתי קורבנות לכפרה. ג. כדי שלא יתביישו העניים והאביונים להביא קורבן מנחה, בזה שיראו שגם הכה"ג מביא קורבן מנחה. [ד. טעם נוסף שמזכיר האברבנל "כדי להכנס לפני ה' בענווה ובסימני דלות כעני ואביון הניצב לפני אדון כל הארץ]. **
- א"כ למי שייכים קורבנות אלו בלבד?____ לכהנים בלבד.
- מהו ההבדל המשמעותי בין המנחות שלמדנו עליהם בפרק ב', למנחות הללו של הכהנים?_____ שבקורבנות מנחה הללו, שהם רק של כהנים, אין קמיצה אלא הכל מוקטר לה'.
- שלבי הכנת המנחות הללו, שונים מקורבנות המנחה שלמדנו עד עתה.
" על מחבת בשמן תעשה מורבכת תביאנה, תופיני מנחת פיתים תקריב ריח ניחוח לה' ". מהם 4 השלבים בהכנת קורבן מנחה, הנלמדים מתוך פסוק זה? [רשום גם בחוברת העבודה]_____
1. מורבכת = חליטה ברותחין (מבשל את העיסה במים חמים)
2. תופיני = אפיה בתנור
3. על מחבת בשמן = טיגון בשמן
4. פיתים = פתיתה. (על פי רש"י)
- מה פרוש המילים " כליל תוקטר"?____ שהקורבן יוקטר כולו לה'.
- איזו הלכה נוספת למדנו בפסוק ט"ז?___ שכל קורבן מנחה של כהן, לא רק משני הסוגים הללו, אלא גם הקורבנות של פרק ב' – אם כהן מביא קורבן מנחה, אין בהל קמיצה, אלא היא מוקטרת כולה לה'.
שאלות ו, יז – ז, טז
תורת החטאת.
- מה דרגת הקדושה של קורבן חטאת?____ קודש קודשים.
- דין א'. מהו מקום שחיטת החטאת?_____ כמקום שחיטת העולה, בצפון חצר המשכן, כדין כל קודש קודשים.
- ** למדנו, על פי דברי החזקוני בתחילת החומש, שהגדרת מקום השחיטה בצפון היא "לפני ה'", מעין "שיוויתי לה' לנגדי תמיד" שיהיו פניו של השוחט מול הקודש ויכוין את ליבו לה' **.
- דין ב'. למי מותר לאכול מבשר החטאת?___ "הכהן המחטא אותה יאכלנה". ולמדנו על פי דברי חז"ל, שלא רק הכהן העושה את עבודות החטאת מותר לו לאכול מן החטאת, אלא לכל כהן הראוי לעבודה, מהמשמרת שעובדת היום במשכן מותר לו לאכול מבשר החטאת.
- דין ג'. היכן אוכלים את קורבן החטאת?____ "במקום קדוש תאכל בחצר אוהל מועד".
- דין ד'. מה דין דבר הנוגע (ובולע) בבשר החטאת?_____ "כל אשר יגע בבשרה יקדש". דבר הנוגע ובולע את בשר החטאת נהיה קדוש בקדושת החטאת- קודש קודשים, וחלים עליו כל דיני האכילה של "קודש קודשים". (יום ולילה, זכרי כהונה, בחצר אוהל מועד). הבא דוגמא לדין נוגע בבשר החטאת?___ לדוגמא, הכהן הביא פיתה בשביל לאכול אותה יחד עם בשר קורבן החטאת. למרות שהפיתה היא בשר חולין, היא מקבלת דרגת "קודש קודשים". וצריך לנהוג בה קדושה בדיוק כמו בבשר החטאת.
- דין ה'. מה דין דם החטאת שניתז על הבגד?_____ "ואשר יזה מדמה על הבגד… תכבס במקום קדוש". חייבים לכבס, את הבגד, ודווקא בחצר אוהל מועד, כי הרי אסור להוציא את הדם החוצה מחצר המשכן. כי הוא קודש קודשים.
- דין ו'. מה הדין של כלי חרס שבושלה בו החטאת?____ "וכלי חרש אשר תבושל בו ישבר". מכיון שטעם הקורבן נבלע בכלי חרס, לאחר יום ולילה השאריות הבלועות יהיו אסורות באכילה, ומכיון שלא ניתן להכשיר כלי חרס, אין ברירה אלא לשבור אותו בתוך חצר המשכן.
- דין ז'. מה הדין של כלי נחושת שבושלה בו החטאת?_____ "ואם בכלי נחושת בושלה, ומורק ושותף במים". על מנת שלא ישארו שאריות קדושות של חטאת על הכלי, מעבר ליום ולילה. צריך לשטוף אותו בתוך חצר המשכן (רמב"ן). [ע"פ הרמב"ם. מורק-במים חמים. שוטף-במים קרים].
- דין ח'. מה דין חטאת שדמה מובא לתוך הקודש, (חטאת פנימית)?____ "וכל חטאת אשר יובא מדמה אל אוהל מועד לכפר בקודש לא תאכל באש תשרף". (על פי פרוש הרמב"ן).
תורת האשם
- דין א'. היכן שוחטים את האשם?____ בצפון. מקום שחיטת קודשי קודשים.
- דין ב'. כיצד זורקים את הדם בקורבן אשם?____ "ואת דמו יזרוק על המזבח סביב". דהיינו שתים שהם ארבע.
- איזה חלק מקורבן אשם מוקטר לה'?____ האימורים, החלבים והאליה [תחילת הזנב באַיִל].
- מה הכהנים אוכלים מבשר האשם?_____ כמו בחטאת, את שאר הבשר אוכלים הכהנים.
- באיזה דרגת קדושה קורבן אשם?_____ קודש קודשים.
- למי מותר לאכול?____ רק לכהנים הזכרים.
- היכן מותר להם לאכול?____ רק בחצר המשכן.
- עד מתי מותר לאכול את בשר האשם?____ יום ולילה.
-
- ציין מן התורה את המילים שמהם אנו לומדים שבדיני ההקרבה ל"חטאת" ול"אשם" יש את אותם דינים?____ "כחטאת כאשם תורה אחת להם". אך יש הבדלים בחלב האליה ובזריקת הדם.
- באיזה דרגת קדושה קורבן אשם?_____ קודש קודשים.
- ומה הם דיני האכילה שלו? ________ כמו כל קודש קודשים,
1כהנים זכרים 2אוכלים במקום קדוש בחצר המשכן 3ליום ולילה.
מעט דיני מתנות כהונה
- מה הכהנים מקבלים מקורבן חטאת ואשם?____ את כל הבשר חוץ מהאימורים.
- מה הם מקבלים מקורבן עולה, שעולה כולו לה'?____ הכהנים מקבלים את העור. "והכהן המקריב את עולת איש, עור העולה… לכהן לו יהיה". [גם בחטאת ואשם הם מקבלים את העור, רמב"ן]
- ובקורבן שלמים, מי מקבל את עור הבהמה?_____ בעל הקורבן.
- ומה הכהנים מקבלים מתוך קורבנות המנחה?______ הכהנים מקבלים את כל המנחה חוץ מהקומץ. "וכל מנחה… לכל בני אהרון תהיה איש כאחיו".
- [כמובן, שגם כאן, לא רק הכהן המקריב, אלא כל כהן הראוי לעבודה מ"בית האב" שבמשמרת באותו היום. ]
- מה זה מנחה חרבה?____ מנחה יבשה ללא שמן. – מנחת חוטא (עולה ויורד) שלא שמים בה שמן.
תורת השלמים (שלמי תודה ושלמי נדבה)
- מהם שני סוגי קורבנות השלמים שלמדנו עליהם השבוע?___ קורבן תודה [=שלמי תודה] ושלמי נדר ונדבה.
- על אלו דברים מביאים קורבן תודה (שלמי תודה)?____ רש"י אמר לנו שצריך להודות על נס או על הצלה גדולה שנעשתה לאדם והוא מביא ע"פ חז"ל ארבעה מקרים מרכזיים שעליהם מביאים קורבן תודה:
מה ארבעת המקרים?_____ ארבעה צריכים להודות. "וכל החיים יודוך סלה".
ח= חבוש בבית הסוהר שהשתחרר. י= ייסורים. בעל ייסורים, חולה קשה שנתרפא.
י= ים. יורד ים שעבר את הים בשלום. ם=מדבר. אדם שעבר את המדבר בשלום.
- על אלו דברים מביאים קורבן שלמי נדר ונדבה?____ אדם שרוצה להודות ולשבח את ה' באופן כללי.
- בקורבן תודה, חוץ מהבשר, אלו דברים נוספים מביא בעל הקורבן?_____ הוא מביא 40 לחמים.
- מכמה סוגים הוא מביא את הלחמים?_____ 4 סוגים. 10 לחמים מכל סוג.
- מהם ארבעת סוגי הלחמים [פס' יב'-יג']?____ 1 חלות מצות בלולות בשמן. 2 רקיקי מצות משוחים בשמן. 3סולת מורבכת [=בישלו את הבצק במים חמים] חלות בלולות בשמן 4 חלות חמץ.
- לאיזה משפחת קורבנות שייך קורבן תודה?_______ לקורבן שלמים. וסדר ההקרבה הוא כמו של קורבן שלמים.
- תזכורת. מדוע קורבן שלמים נקרא בשם זה?____ כי הוא עושה כביכול "שלום", בין המזבח לכהנים ולבעל הקורבן. שבשר הקורבן מתחלק בין כולם.
- מה מקטירים על המזבח בקורבן תודה?_____ את האימורים.
- מה הכהן מקבל?_________ חזה ושוק, [ו4 לחמים. לחם אחד מכל סוג.]
- מה נשאר לבעל הקורבן לאכול [בשר+לחם}?____ מהבשר את כל שאר בשר הקורבן חוץ מהאימורים, החזה והשוק. מהלחם נשאר 9 מכל סוג – סה"כ 36 לחמים.
- למרות שקורבן תודה הוא קודשים קלים, כמה זמן מותר לאכול אותו?____ יום ולילה בלבד!!
- כיצד הוא יספיק לגמור את כל הבשר ואת כל הלחם עד הלילה?____ לא תהיה לו ברירה אלא להזמין ידידים, משפחה, חברים, ולעשות סעודה גדולה בה יאכלו את הלחמים ואת הבשר, ובסעודה זו הוא יספר על הנס הגדול שקרה לו ויודה לה'. [הנצי"ב].
- באיזה פרק למדנו על קורבן שלמי נדר ונדבה?____ פרק ג'.
- על מה מביאים קורבן שלמי נדר ונדבה?___ אדם ששמח בחייו ורוצה להודות לה', או אדם שחשקה נפשו להביא קורבן לה', יכול להתנדב או לידור קורבן שלמים.
- א"כ לאור מה שלמדנו, מהם שני ההבדלים המרכזיים בין שלמי תודה לשלמים רגילים, שלמי נדר ונדבה?_________
א. לחמים. בקורבן תודה מביאים בנוסף לקורבן 40 לחמים. 4 סוגים, 10 לחמים מכל סוג. ומכל סוג נותנים לחם אחד לכהן והשאר לבעלים. בשלמי נדר ונדבה אין לחמים.
ב. זמן האכילה. בקורבן שלמי תודה, מותר לאכול רק ליום ולילה. בעוד שלקורבן שלמים רגילים, נדר או נדבה, זמן האכילה הוא יום, לילה, יום (כדין קודשים קלים).
- א"כ נסכם את ההבדלים בטבלא.
|
|
שלמי תודה=קורבן תודה
|
שלמי נדר ונדבה
|
|
מאיזה פסוק ועד איזה פסוק
|
יב'-טו
|
טז'-יח'
|
|
האם יש לחמים?
|
כן. הקורבן + 40 לחמים
|
לא. רק הקורבן בלבד.
|
|
מה הכהן מקבל?
|
חזה ושוק + 4 לחמים [אחד מכל סוג]
|
חזה ושוק
|
|
כמה זמן מותר לאכול את הקורבן?
|
יום, לילה, [עד הבוקר[1]]
|
יום, לילה, יום
|
|
על איזה מקרה מביאים את הקורבן?
|
על נס והצלה גדולה.
4 מקרים חיי"ם
|
אדם שבאופן כללי שמח ורוצה להודות לה'.
|
שאלות ז, יז-לח
דין נותר ודין פיגול
- מה דין בשר קודש שנותר לאחר זמן אכילתו?____ צריך לשרוף אותו. "והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף". (ביום השלישי זה לגבי קורבן שלמי נדר או נדבה שאוכלים אותם יומיים, בקורבנות אחרים הדבר תלוי בזמן אכילתם).
- מדוע שורפים?____ משום כבוד לקודשים שלא להשאירם שירקבו. (ספר החינוך).
- מה פירוש המילה פיגול?____ מרוחק יהיה (תרגום).
- הסבר את דין פיגול?_____ אם הכהן חשב במהלך אחת מארבעת הפעולות החשובות בקורבן (שחיטה, קבלה, הולכה, זריקת הדם) מחשבה לאכול את הקורבן לאחר זמן אכילתו – הקורבן הוא פיגול ואסור לאכול אותו, וגם אותו צריך לשרוף (ספר החינוך). [וכן אם חשב לאכול אותו חוץ למקומו].
- מה דין האוכל פיגול?____ במזיד, כרת. בשוגג חטאת. (לא כתוב במפורש בתורה).
** דיברנו לאור דין פיגול על החשיבות הרבה והאחריות הגדולה המוטלת על הכהן בתור השליח של בעל הקורבן. ואחריות זו היא לא רק לביצוע מעשי הקורבן על פי ההלכה, אלא אחריות אפילו על המחשבות!!! הכהן צריך להיות מרוכז כל כולו בעבודתו, ולא לחשוב על דברים אחרים. **
** לאור זאת, מובן הדבר בשותפות ובאחריות שלנו בנתינת מתנות כהונה. אין כאן "צדקה" לכהנים כמו שנותנים לעניים. אלא יש כאן הכרה בתפקידם החשוב ובאחריות המוטלת עליהם וממילא כשאנחנו נותנים להם את חלקם בקורבנות אנחנו מעריכים את תפקידם החשוב בתור משרתי ה' כמו שבתשלום המיסים אנו שותפים בבניית כבישים, וקניית טילים ורובים לצבא. כך במתנות הכהונה אנו שותפים בתפקיד החשוב שהכהנים עושים למען קדושת עם ישראל בבית המקדש**
- מה דין בשר טמא?____ "והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל, באש ישרף".
- מה דין אדם טמא שאכל מבשר של קודשים (במזיד ובשוגג)?_____ במזיד – כרת (פסוק כ')
בשוגג – קורבן עולה ויורד (כמו שלמדנו בפרק ה').
איסור חֵלֶב ודם
- מהו החלב, ומדוע אסור לאכול אותו?____ החלב הוא השומן המשובח של הבשר. ואסור לאכול אותו כי זה החלק המשובח שמוקטר על המזבח.
- למדנו על 4 דינים באיסור חֵלֶב:
- מהו הדין הראשון?_____ א. אסור לאכול חֵלֶב.
- ב. איזה חלב אסור ואיזה חלב מותר?____ חלב בהמה אסור, חלב חיה מותר. (חז"ל).
- ג. מה דין חלב נבלה וטרפה?____ אע"פ שבשר נבלה וטרפה, טמא. החלב של נבלה וטרפה טהור ואפשר לעשות בו מלאכה.
- ד. מה העונש על אכילת חלב?_____ כרת (במזיד) [ובשוגג… חטאת].
למדנו על 4 דינים באיסור דם:
- א. מהו הדין הראשון?______ אסור לאכול דם.
- ב. האם האיסור הוא רק בא"י?___ האיסור הוא בכל מושבותיכם, האיסור קיים בכל מקום. לא רק בא"י, ולא רק בזמן בית המקדש.
- ג. איזה דם אסור?_____ גם דם עוף ובהמה (וחיות) אסור באכילה. דם דגים וחגבים מותר באכילה. (רש"י).
- ג. מהו עונשו של האוכל דם?____ כרת (במזיד) [ובשוגג… חטאת]..
** בשני דינים אלו (חלב ודם) מחומרת העונש, אנו לומדים על חומרת האיסור.**
החלב, הוא כביכול החלק ששייך לה' בכל בשר. כי הוא החלק המשובח שאותו מקטירים על המזבח, ולכן אסור לאכול אותו. וגם הדם, מכיון שהוא משמש לכפרה, שאותו זורקים על המזבח, גם אותו לא אוכלים. [בדם, יש סיבה נוספת לאיסור האכילה כי "הדם הוא הנפש". בדם יש בעצם את החיים של בע"ח. ולכן אותו אנו לא אוכלים]
מצות "תנופה" ונתינת החזה והשוק לכהן
- הסבר בקצרה כיצד התבצעה מצות ה"תנופה" בקורבן שלמים?____ כהן ראשון היה מביא מבית המטבחים את החלב והחזה (והשוק-רמב"ן), כהן שני היה מניח אותם על יד הבעלים, ושם את ידיו מתחת יד הבעלים, לאחר מכן הם היו מניפים מוליך ומביא לארבע רוחות השמים, ומעלה ומוריד. לאחר מכן כהן שלישי היה לוקח את החלבים, החזה והשוק, מקטיר את החלבים. ואת החזה והשוק היו מחלקים לכהנים שבמשמרת.
- קרא את רש"י על פסוק לא'.
- "והקטיר הכהן את החלב המזבחה והיה החזה לאהרון ולבניו". איזה דין למדנו מפסוק זה על פי רש"י?____ שכל עוד לא הקטירו את האימורים על המזבח, אסור לכהנים (ולבעלים) לאכול את הבשר. [רש"י]
- הסבר את המילים: "זאת משחת אהרון ומשחת בניו מאישי ה'"?____ זהו השכר של אהרון ושל בניו, על זה שהם נמשכו להיות כהנים, - לקבל את מתנות הכהונה מקורבנות ה'. [רשב"ם ואב"ע].
- בזכות מה הכהנים מקבלים את החזה והשוק?____ החזה והשוק הם "תרומה" שלנו לכהנים כאות תודה על מסירותם הנפלאה למען עבודת המקדש, ולמען עם ישראל.
** לאור זאת, מובן הדבר בשותפות ובאחריות שלנו בנתינת מתנות כהונה. אין כאן "צדקה" לכהנים כמו שנותנים לעניים. אלא יש כאן הכרה בתפקידם החשוב ובאחריות המוטלת עליהם, לכפר על עם ישראל. וממילא כשאנחנו נותנים להם את חלקם בקורבנות אנחנו מעריכים את תפקידם החשוב בתור משרתי ה' ואת התמסרותם המוחלטת למען הכלל, ומודים להם, ועל כן אנחנו נותנים להם מתנות **
- *שאלת רשות* . לסיכום, מהם "מתנות הכהונה" שהכהנים מקבלים מכל סוג של קורבן?_____
קורבן עולה – העור. קורבן חטאת – כל הבשר [חוץ מהאמורים]
קורבן אשם – כל הבשר [חוץ מהאמורים] קורבן שלמים – חזה ושוק
קורבן תודה – חזה ושוק + 4 לחמים קורבן מנחה – מה שנשאר לאחר הקמיצה
- מה הנושא של פסוקים לז', ולח'?_____ סיכום כל נושא הקורבנות שבהם עסקנו מתחילת הספר ועד כאן.
בריך רחמנא דסייען.
הקדמה לפרק ח', שבעת ימי המילואים
במקום שאלות, הבאתי כאן את התאריכים שעברו על בני ישראל מא' בניסן במצרים עד א' בניסן שבשנה השניה במדבר.
א' ניסן: מצוות "החודש הזה לכם". המצוה הראשונה שנצטוו בה ישראל
י' ניסן: בני ישראל לוקחים שה.
יד' ניסן: בנ"י שוחטים את קורבן פסח, בין הערביים.
טו' ניסן: אכילת קורבן פסח – ליל הסדר.
מכת בכורות – בחצות הלילה.
יציאת מצרים – בבוקר.
כא' ניסן: קריעת ים סוף
א' סיון: בנ"י מגיעים למדבר סיני.
א' סיון - ו' סיון: ההכנות למתן תורה.
ו' סיון: מעמד הר סיני ומתן תורה.
ז' סיון- יז' תמוז: משה עולה להר סיני לארבעים יום לקבל לוחות. ולומד שם את כל התורה.
יז' תמוז: חטא העגל, משה יורד ושובר את הלוחות.
יט' תמוז-כט' אב: משה עולה לארבעים יום, להתחנן לה' שיסלח לבני ישראל.
א' אלול – י' תשרי: משה עולה לארבעים יום, ומקבל לוחות שניים.
יא' תשרי: משה מצוה את העם על בניית המשכן. והעם מתנדב למלאכה.
כה' כסליו: מלאכת המשכן הסתיימה. המשכן נשאר מקופל עד כג' אדר.
כג' אדר – כט' אדר: שבעת ימי המילואים.
א' ניסן: חנוכת המשכן, והשראת השכינה.
שאלות ח, א – סוף פרשת צו
שבעת ימי המילואים.
- מהם שבעת ימי המילואים?____ השבעה ימים הראשונים של הקמת המשכן שבהם אהרון ובניו התקדשו לעבודת המשכן. [כתוב במחברת]
- [ רשות] מתי הם היו? ____ מכג' אדר ועד כט' אדר. כאשר בא' בניסן הייתה חנוכת המשכן.]
- מהם שתי המטרות של שבעת ימי המילואים [במחברת]?_____ א. לימוד העבודה. משה מלמד את אהרון ובניו בדיוק את כל עבודת הקורבנות למעשה. ב. החלת הקדושה. לקדש את המשכן וכליו ולקדש את אהרון ובניו להיות כהנים
- מי שימש ככהן בשבעת ימי המילואים?____ משה רבנו. [בבגדי לבן (רש"י)].
- מה אהרון ובניו עשו בשבעת ימים אלו?____ הסתכלו על משה רבנו ולמדו ממנו על העבודה. על הרצינות, והכוונות וסדר הפעולות בדייקנות.
- את מי מצוה הקב"ה להקהיל אל פתח אוהל מועד?_____ את כל העדה.
- מדוע שבעת ימי המילואים צריכים להיות במעמד כל עם ישראל?_____ כדי שידעו כולם שה' בחר באהרון ובזרעו לעבוד את עבודת הקודש במקדש. [רמב"ן]
- מהם שלושת הקורבנות הקריבו בשבעת ימי המילואים?____ 1פר לחטאת. 2איל לעולה. 3איל המילואים (=קורבן שלמים).
- מהם 8 הבגדים של כהן גדול?____ חושן. אפוד. מעיל. כתונת. מצנפת. אבנט. ציץ. מכנסים.
- התאמת שלבים לפסוקים:
א. איזו פעולה מתאורת בפסוקים ו',ז',ח',ט'?____ רחיצת אהרון ובניו והלבשתם בבגדי הכהונה.
ב. איזו פעולה מתוארת בפסוקים י', יא', יב'?_____ משיחת המשכן וכליו בשמן המשחה. וכן, משיחת אהרון בשמן המשחה.
[=שמן המשחה עליו למדו בפרשת כי תשא בחומש שמות הוא שמן מיוחד עם בשמים שבצלאל הכין ע"מ למשוח את כלי המשכן ואת הכהנים בתחילת העבודה]
ג. איזו פעולה מתוארת בפסוק יג'?_____ הלבשת בני אהרון בבגדי הכהונה.
- היכן נתנו את הדם של פר החטאת(טו')?____ על קרנות המזבח. (ואת השאריות, משה יצק אל יסוד המזבח)
- מי סמכו את ידיהם על ראש פר החטאת?____ אהרון ובניו סמכו את ידיהם עליו.
- מפר החטאת, את מה הקטירו על המזבח?____ את האימורים. (החלבים).
- למרות שזו חטאת חיצונית, מה עשו עם שאר הבשר שלה?___ "ואת הפר ואת עורו ואת בשרו ואת פרשו שרף באש מחוץ למחנה כאשר ציוה ה' את משה". [זהו ציווי מיוחד שציוה ה' את משה לפר חטאת ימי המילואים.
- מה עשו עם הבשר של פר החטאת?___ "ואת הפר ואת עורו ואת בשרו ואת פרשו שרף באש מחוץ למחנה כאשר ציוה ה' את משה". [פס יז'] [זה ציווי מיוחד ששורפים את הבשר ולא אוכלים אותו].
-
- מה עשו עם הדם של איל העולה (יט')?____ על המזבח סביב. שתים שהם ארבע.
- מה עשו עם הבשר של איל העולה?____ ככל קורבן עולה, הכל מוקטר לה'.
- מהו הקורבן המיוחד של שבעת ימי המילואים?____ איל המילואים.
- איזה דבר מיוחד עשה משה עם דמו של איל המילואים?____ נתן אותו על תנוך אוזן אהרון הימנית ועל בוהן ידו הימנית ועל בוהן רגלו הימנית.
- מה נתינת הדם הזאת מסמלת לפי פירושו של האברבנל שלמדנו בכיתה?______ ** למדנו על פי דברי האברבנל, על המשמעות העמוקה של נתינת הדם הזאת. לשמוע בקול ה', שהכהנים יעשו את מעשיהם בידיים לשם ה', ושכל הליכותיהם ברגלים יהיו לשם עבודת ה'. **
- איזה מצוה נוספת קיימו הכהנים ומשה בחלבים, בשוק ובחלות של איל המילואים?____ מצות תנופה.
- במה הקורבן הזה, יוצא דופן במספר התנופות?____ שבכל קורבן שלמים יש תנופה אחת. וכאן יש שתי תנופות. [רשות - אחת של אהרון ובניו. עם האמורים, החלות והשוק ואחת של משה רבנו עם חזה התנופה].
- ובקורבן זה גם משה קיים מצוות תנופה. עם מה משה קיים את מצוות התנופה?____ עם החזה. [רשות-בניגוד, לקורבן שלמים רגיל, כאן משה ששימש ככהן קיבל רק את החזה ללא השוק. ובנוסף, בניגוד לקרובן שלמים רגיל בו יש רק "תנופה" אחת. כאן יש שתי "תנופות"].
- למרות שאיל המילואים הוא קורבן שלמים, היכן ציוה ה' את אהרון ובניו לאכול אותו?____ בפתח אוהל מועד.
- מהו הציווי המיוחד לאהרון ובניו לגבי כל שבעת ימי המילואים?_____ "ומפתח אוהל מועד לא תצאו שבעת ימים עד יום מלאות ימי מילואיכם כי שבעת ימים ימלא את ידכם." יש על אהרון ובניו איסור לצאת מפתח אוהל מועד בכל שבעת ימי המילואים.
- ** דיברנו על מה עשו אהרון ובניו בימים אלו: למדו בפרטי פרטים את סדר העבודה בפועל, למדו על המטרות הרוחניות של העבודה, המטרות של כל קורבן (כפרה, הודאה וכד'), התכוננו לתפקידם החשוב להיות שליחי הציבור של בנ"י, והתכוננו לאחריות העצומה המוטלת על כתפיהם בתור כהני-משרתי ה'. **
ויהי רצון שנזכה שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, אמן!!
--- סוף פרשת צו ---
סדר הנושאים של שבעת ימי המילואים:
- משה מקהיל את כל עם ישראל אל המשכן
- משה מקדש את אהרון ובניו ואת המשכן וכליו. [מושח בשמן המשחה]
- הקרבת פר החטאת
- הקרבת איל לעולה
- הקרבת איל המילואים – הקורבן המיוחד של שבעת ימי המילואים
- אהרון ובניו נשארים באוהל מועד בכל השבוע הזה.
[1] וחכמים אמרו עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העבירה. [*רשות*]
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
