1.     הקדמה

בפרשות הקודמות למדנו על הניסים והנפלאות שעשה ה' יתברך לעם ישראל במהלך יציאת מצרים ואחריה עד למלחמת עמלק. על חלק מהניסים היו מאומות העולם ששמעו והתרשמו מהם, ובעיקר ניסי יציאת מצרים ועל נס עמוד האש ועמוד הענן שהראו לכל העולם שה' משרה את שכינתו על בניו האהובים ומשגיח עליהם במיוחד. גם על נס המן שמעו האומות.

כל הניסים הללו הביאו את אומות העולם להכיר שה' הוא שולט ומשגיח על כל העולם ואף הבינו שה' בחר בעם ישראל להיות לו לעם סגולה מכל העמים.

מבין כל האומות, היה אדם אחד מיוחד שהושפע יותר מכולם מיציאת מצרים וכל הניסים שבאו בעקבותיה. עד כדי כך שהוא החליט לבוא ולהתקרב לעם ישראל כדי ללמוד ולהכיר מקרוב את עם החדש שנולד בעולם (וכפי שמתנבא הנביא מיכה שגם עתיד להיות באחרית הימים עם כל העמים). על אדם גדול ומיוחד זה התורה מלמדת אותנו בפרק הבא באריכות.

2.     גדולתו של יתרו ששמע ובא

שמות פרק-יח

{א} וַיִּשְׁמַ֞ע יִתְר֨וֹ כֹהֵ֤ן מִדְיָן֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵת֩ כָּל-אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה אֱלֹקִים֙ לְמֹשֶׁ֔ה וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל עַמּ֑וֹ כִּֽי-הוֹצִ֧יא ה' אֶת-יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם:

כאשר שמע יתרו חותן משה על כל הניסים והמופתים שעשה ה' למשה וישראל במהלך עשרת המכות וקריעת ים סוף ועל מלחמת עמלק ובמיוחד על כך שה' הוציא את עם ישראל ממצרים הוא החליט לבוא אל משה (רש"י, רמב"ן).

כידוע, יתרו לא היה היחיד ששמע על יציאת מצרים ומלחמת עמלק- עמים שלימים שמעו על כל הניסים והנפלאות האלו אך יתרו היה היחיד שהושפע עד כדי כך שאפילו החליט לקום וללמוד יותר מי זה עם ישראל ומי זה ה' אלוקיהם (תנחומא).

נשים לב, בפסוק כתוב על שני דברים שונים ששמע עליהם יתרו- גם הניסים והנפלאות וגם על זה שה' הוציא את ישראל ממצרים- מדוע חשוב להפריד בניהם?

חז"ל מסבירים לנו שאמנם הניסים היו מיוחדים ומופלאים, אבל, יציאת מצרים עצמה היא הרבה יותר חשובה- ביציאת מצרים הפסקנו להיות עבדים משועבדים ויצאנו מעבדות לחירות ובזכותה נזכה להיות עם ה' ולקבל את התורה (מהר"ל).

{ב} וַיִּקַּ֗ח יִתְרוֹ֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֶת-צִפֹּרָ֖ה אֵ֣שֶׁת מֹשֶׁ֑ה אַחַ֖ר שִׁלּוּחֶֽיהָ:

{ג} וְאֵ֖ת שְׁנֵ֣י בָנֶ֑יהָ אֲשֶׁ֨ר שֵׁ֤ם הָֽאֶחָד֙ גֵּֽרְשֹׁ֔ם כִּ֣י אָמַ֔ר גֵּ֣ר הָיִ֔יתִי בְּאֶ֖רֶץ נָכְרִיָּֽה:

{ד} וְשֵׁ֥ם הָֽאֶחָ֖ד אֱלִיעֶ֑זֶר כִּֽי-אֱלֹקֵ֤י אָבִי֙ בְּעֶזְרִ֔י וַיַּצִּלֵ֖נִי מֵחֶ֥רֶב פַּרְעֹֽה:

יחד איתו, החזיר יתרו את ציפורה אשת משה ואת שני בניה אחרי שנשלחו חזרה למדין ע"י משה. ומדוע נשלחו? מסבירים חז"ל, שבהתחלה משה כמובן הביא איתו את אשתו ובניו אחרי שהסביר להם על החשיבות הגדולה ללכת ולהוציא את בני ישראל ממצרים. אבל, כאשר הגיעו להר האלוקים ופגשו את אהרן, התפלא מאוד אהרן על כך שמשה מביא את משפחתו. משה רבנו ברוב ענוותנותו קיבל את דבריו ולכן ברוב חמלתו על ציפורה שמא המצרים ישעבדו אותה הוא שלח אותה עם בניהם חזרה למדין. כעת סוף סוף היא מוחזרת אל בעלה ביחד עם שני בניה- גרשם ואליעזר (רש"י). כפי שכבר ראינו, משה רבנו ברוב אהבתו לאחיו, קרא לבניו שנולדו לו במדין בשמות כאלו שביטאו את אהבתו אליהם ואת צערו על מצבם, בבחירת שמות אלו משה רבנו גם גילה את אהבתו הגדולה לבניו- שקרא להם על שם מאורעות שקרו לו במהלך חייו (מלבי"ם). גרשם- על כך שהוא נאלץ לגור בארץ רחוקה מאחיו היקרים ואליעזר על כך שזכה בחסדי ה' להינצל מחרב פרעה שרצה להורגו לאחר שהרג את אותו מצרי רשע וכאשר שמע כי מתו כל אותם המבקשים את נפשו קרא לבנו בשם שיזכיר לו תמיד על חסדי ה' ושמירתו- אליעזר (רלב"ג, ספורנו).

{ה} וַיָּבֹ֞א יִתְר֨וֹ חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֛ה וּבָנָ֥יו וְאִשְׁתּ֖וֹ אֶל-מֹשֶׁ֑ה אֶ֨ל-הַמִּדְבָּ֔ר אֲשֶׁר-ה֛וּא חֹנֶ֥ה שָׁ֖ם הַ֥ר הָֽאֱלֹקִֽים:

יתרו ובני משה וציפורה מגיעים אל משה, למדבר בו הוא חונה, להר האלוקים.

למה כתוב שיתרו בא למדבר? הרי אנו כבר יודעים זאת מלפני כן!

חז"ל אומרים שהתורה כותבת לנו במיוחד שיתרו בא למדבר כדי שנבין כמה גדול ומיוחד יתרו. הוא ישב בביתו, במקום נוח ונעים כשלא חסר לו דבר- ובכל זאת, הוא בחר לבוא למחנה ישראל (רש"י) ואפילו שהיה זקן ולא היה זה קל בכלל עבורו (אברבנאל). כמו שאמרנו, יתרו בא כדי לפגוש את משה אך גם כדי לשמוע דברי תורה ולהכיר את עם ישראל- שהרי יתרו רצה ללמוד ולהבין יותר את מעשי ה' ולהכיר את העם בו בחר ה' ביציאת מצרים (ע"פ התנחומא). יתרו אהב מאוד את עם ישראל ולכן שאל ורצה לשמוע את כל הפרטים על כל יציאת מצרים והניסים שעשה ה' במהלכה (אור החיים הק').

3.     פגישת משה ויתרו

{ו} וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל-מֹשֶׁ֔ה אֲנִ֛י חֹֽתֶנְךָ֥ יִתְר֖וֹ בָּ֣א אֵלֶ֑יךָ וְאִ֨שְׁתְּךָ֔ וּשְׁנֵ֥י בָנֶ֖יהָ עִמָּֽהּ:

יתרו ממנה שליח מטעמו שמתקדם מהר יותר כדי להביא למשה אגרת ובה כתוב שהוא- יתרו, בא כדי להכיר וללמוד על עם ישראל יחד עם ציפורה ושני בניהם (רש"י, רמב"ן).

{ז} וַיֵּצֵ֨א מֹשֶׁ֜ה לִקְרַ֣את חֹֽתְנ֗וֹ וַיִּשְׁתַּ֨חוּ֙ וַיִּשַּׁק-ל֔וֹ וַיִּשְׁאֲל֥וּ אִישׁ-לְרֵעֵ֖הוּ לְשָׁל֑וֹם וַיָּבֹ֖אוּ הָאֹֽהֱלָה:

כשמשה רבנו, שהוא עכשיו מלך ישראל, שומע על כך שחותנו (-אבי אשתו) מגיע. מיד התכונן משה רבנו לקראת המפגש והזדרז לצאת לקראת חותנו היקר כדי לכבדו ולתת לו את הכבוד הראוי לו, הרי הוא אבי אשתו! (רלב"ג, ר' יוסף בכור שור) בנוסף, משה רבנו זוכר היטב כמה דאג לו ועזר לו יתרו כשהתארח אצלו במדין, עכשיו סוף סוף, יש לו הזדמנות להכיר לו טובה ממש על כל הטובה שעשה עימו (ספורנו). וישנה סיבה נוספת לכך שמשה החליט לצאת לקראת חותנו למרות שהוא המנהיג של עם ישראל- מפני שמאוד העריך וכיבד את חכמתו הגדולה של יתרו ואת זה שיתרו החליט לוותר על הרבה מאוד דברים והעדיף לבוא לשמוע וללמוד דברי תורה (ראב"ע).

אם כן, מ-4 סיבות יצא משה רבנו לקראת חותנו: א) מפני שהיה חותנו. ב) הכרת הטוב. ג) בגלל חוכמתו של יתרו. ד) בגלל רצונו העז ללמוד דברי תורה.

משה רבנו יוצא לקראת חותנו, אליו מצטרפים מיד, אהרן, נדב ואביהוא שראו את משה רבנו יוצא לקראת חותנו- וממילא, ברגע ששמו לב כולם שכל גדולי הדור יוצאים מהמחנה ומתקדמים לכיוון יתרו יצאו כל העם לקראת יתרו- דבר זה הביא ליתרו כבוד עצום המון עמך בית ישראל יוצאים לקראתו! (רש"י).

משה רבנו ברוב הערכתו ליתרו משתחווה לפניו ונושק לו ואז הם שואלים זה בשלומו של זה. נשים לב ללשון הפסוק- "איש לרעהו"- התורה עצמה מכנה את יתרו 'רֵעַ'! מכאן שעלינו לשים לב שיש הרבה מאוד מקום לכבד מאוד מאוד את יתרו! (ראב"ע)

{ח} וַיְסַפֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ לְחֹ֣תְנ֔וֹ אֵת֩ כָּל-אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה ה' לְפַרְעֹ֣ה וּלְמִצְרַ֔יִם עַ֖ל אוֹדֹ֣ת יִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֤ת כָּל-הַתְּלָאָה֙ אֲשֶׁ֣ר מְצָאָ֣תַם בַּדֶּ֔רֶךְ וַיַּצִּלֵ֖ם ה':

יתרו מגיע ומשה רבנו רוצה לקרבו לתורה (רש"י) ולכן קודם כל הוא מספר לו בפירוט רב את כל מה שעשה ה' לפרעה ולמצרים בשביל עם ישראל וגם על כל הקושי שהיה לעם ישראל בעומדם על שפת הים ואחר כך גם במלחמת עמלק (רש"י), אמנם יתרו כבר שמע על הדברים אך לשמוע אותן שוב ועוד מפיו של משה רבנו בעצמו היה בזה תוספת גדולה- שהרי משה רבנו ראה בעצמו ואף היה שותף לכל הניסים הדגולים הללו ובמיוחד שמשה רבנו סיפר פרטים שיתרו מעולם לא שמע עליהם (אור החיים הק').

{ט} וַיִּ֣חַדְּ יִתְר֔וֹ עַ֚ל כָּל-הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁר-עָשָׂ֥ה ה' לְיִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁ֥ר הִצִּיל֖וֹ מִיַּ֥ד מִצְרָֽיִם:

{י} וַיֹּ֘אמֶר֘ יִתְרוֹ֒ בָּר֣וּךְ ה' אֲשֶׁ֨ר הִצִּ֥יל אֶתְכֶ֛ם מִיַּ֥ד מִצְרַ֖יִם וּמִיַּ֣ד פַּרְעֹ֑ה אֲשֶׁ֤ר הִצִּיל֙ אֶת-הָעָ֔ם מִתַּ֖חַת יַד-מִצְרָֽיִם:

יתרו, מלא באהבה לעם ישראל (אברבנאל) ולכן, אחרי שהוא מקשיב לכל דברי משה רבנו ליבו מתמלא שמחה גדולה על כל הטוב שעשה ה' לעם ישראל בכל הניסים הגדולים האלו ועל כך שהציל אותם מידי המצרים (רש"י). ברוב שמחתו יתרו מודה לה' ומברכו על שהציל את עם ישראל מידי מצרים ומידי פרעה, ובכלל שהצילם מתחת השעבוד המצרי (רש"י).

{יא} עַתָּ֣ה יָדַ֔עְתִּי כִּֽי-גָד֥וֹל ה' מִכָּל-הָֽאֱלֹק֑ים כִּ֣י בַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר זָד֖וּ עֲלֵיהֶֽם:

יתרו מוסיף ואומר- עכשיו ידעתי שה' הוא גדול יותר מכל האלילים האחרים.

ויש להבין, למה רק עכשיו יתרו מבין זאת הרי כבר אמרנו שהוא ממזמן הכיר את ה' ועזב את הע"ז?

אלא, שלאחר ששמע יתרו ממשה רבנו את הניסים והנפלאות, ושמע על כך שה' הוציאם ממצרים וכל זאת בדרך של מידה כנגד מידה- שבדבר שבו רצו לפגוע בעם ישראל, בו נענשו המצרים, דבר זה הביא את יתרו להבין עוד יותר שה' הוא אלוקי האלוקים (רש"י).

{יב} וַיִּקַּ֞ח יִתְר֨וֹ חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֛ה עֹלָ֥ה וּזְבָחִ֖ים לֵֽאלֹקִ֑ים וַיָּבֹ֨א אַֽהֲרֹ֜ן וְכֹ֣ל | זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לֶֽאֱכָל-לֶ֛חֶם עִם-חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֖ה לִפְנֵ֥י הָֽאֱלֹקִֽים:

יתרו כל כך שמח ורוצה להודות לה' ולכן הוא מקריב קרבנות לה' כדי להודות לו על כל טובותיו ונפלאותיו עם ישראל. לאחר מכן, הזמין משה רבנו את אהרן וכל זקני ישראל לסעודה עם יתרו לפני ה'. ומה הכוונה 'לפני ה'', הרי עוד לא היה מתן תורה? ובכן, ראינו שמשה רבנו בנה מזבח לה' אחרי מלחמת עמלק- ושם כנראה הקריבו גם את הקרבנות של יתרו ולפני ה' הכוונה לפני מזבח ה'. נשים לב, איזו דמות לא מוזכרת בפסוק? – משה רבנו! אלא, שכדרכם של צדיקים הוא הקפיד לוודא שכולם יקבלו אוכל ושלא יחסר להם דבר (רש"י, ע"פ רשב"ם וראב"ע).

4.     עצת יתרו למשה בעניין משפט העם

{יג}  שני  וַֽיְהִי֙ מִֽמָּ֣חֳרָ֔ת וַיֵּ֥שֶׁב מֹשֶׁ֖ה לִשְׁפֹּ֣ט אֶת-הָעָ֑ם וַיַּֽעֲמֹ֤ד הָעָם֙ עַל-מֹשֶׁ֔ה מִן-הַבֹּ֖קֶר עַד-הָעָֽרֶב:

למחרת, משה רבנו התיישב בכסא המשפט והחל לשפוט את העם. זמן רב ישב משה לפני העם- מהבוקר ועד הערב. משה רבנו ידע היטב שאין באפשרותו להצליח לעמוד בכמות האנשים שצריך לשפוט, אך בכל זאת, מסר את הנפש כדי לזכות להרעיף על עם ישראל טובה וברכה מאת ה' בכך שישפוט בניהם דין צדק ויושר. גם העם ידעו שאין זה אפשרי שמשה רבנו ישפוט את כולם ושניתן פשוט למנות שופטים שיעזרו למשה רבנו- אך עם ישראל כל כך אוהבים את מנהיגם המלמד אותם דיני תורת ה' ורוצים שדווקא משה רבנו יהיה זה שישפוט בניהם ולא אף אחד אחר. הרצון להשמיע את דבר ה' והרצון של העם לשמוע את דבר ה' דווקא ממשה רבנו גברו על כל הקושי שבעמידה הארוכה והמתישה בתור למשפט לפני משה (ע"פ בעל הליקוטים על חומש רב פנינים).

אך יש לשאול? לפי אילו חוקים או תורה פסק משה רבנו?

ראשית, הרי קיימות 7 מצוות בני נח שהיו מקובלות מאדם הראשון ונח (אברבנאל, בעל העקידה). בנוסף, הרי למדנו שבמרה קיבל משה רבנו את הדינים, ולפי דינים אלו היה שופט את ישראל.

ננסה לבחון אילו תכונת מופלאות אנו זוכים לפגוש כאן אצל משה רבנו:

• אהבה גדולה לבני ישראל.
• סבלנות רבה לשמוע את טענותיהם במשך יום שלם.
• גבורה להחזיק מעמד במשך יום שלם.
• חכמה גדולה לפתור את הבעיות של כל בני ישראל.

{יד} וַיַּרְא֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵ֛ת כָּל-אֲשֶׁר-ה֥וּא עֹשֶׂ֖ה לָעָ֑ם וַיֹּ֗אמֶר מָֽה-הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֤ה עֹשֶׂה֙ לָעָ֔ם מַדּ֗וּעַ אַתָּ֤ה יוֹשֵׁב֙ לְבַדֶּ֔ךָ וְכָל-הָעָ֛ם נִצָּ֥ב עָלֶ֖יךָ מִן-בֹּ֥קֶר עַד-עָֽרֶב:

יתרו רואה שמשה לוקח על עצמו אחריות כה גדולה וכבדה ומתפלא- למה אתה נוהג כך שאתה יושב לבדך ללא שום עזרה משופט אחר והעם בא למשפט רק לפניך ועומדים ומחכים כך במשך יום שלם? למה שלא תיעזר בשופטם נוספים? (ראב"ע, אברבנאל).

{טו} וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה לְחֹֽתְנ֑וֹ כִּֽי-יָבֹ֥א אֵלַ֛י הָעָ֖ם לִדְר֥שׁ אֱלֹקִֽים:

{טז} כִּי-יִֽהְיֶ֨ה לָהֶ֤ם דָּבָר֙ בָּ֣א אֵלַ֔י וְשָׁ֣פַטְתִּ֔י בֵּ֥ין אִ֖ישׁ וּבֵ֣ין רֵעֵ֑הוּ וְהֽוֹדַעְתִּ֛י אֶת-חֻקֵּ֥י הָֽאֱלֹקִ֖ים וְאֶת-תּֽוֹרֹתָֽיו:

משה מסביר ליתרו- העם רוצה לשמוע את דבר ה' מכלי ראשון- שהרי אני שומע מאת ה' את ציוויו- ולכן כאשר יש להם דבר למשפט בין אחד לחבריו הם באים אלי כדי שאני אלמד אותם את חוקי ה' ודיניו (וכנ"ל הכוונה ל-7 מצוות בני נח ולדינים שניתנו במרה).

{יז} וַיֹּ֛אמֶר חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֖ה אֵלָ֑יו לֹא-טוֹב֙ הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה עֹשֶֽׂה:

{יח} נָבֹ֣ל תִּבֹּ֔ל גַּם-אַתָּ֕ה גַּם-הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר עִמָּ֑ךְ כִּֽי-כָבֵ֤ד מִמְּךָ֙ הַדָּבָ֔ר לֹֽא-תוּכַ֥ל עֲשׂ֖הוּ לְבַדֶּֽךָ:

יתרו מזהה שמשה רבנו ברוב אהבתו לבני ישראל רוצה לשפוט לבדו וללמדם את חוקי ה' ושגם העם רוצה באהבה לשמוע דווקא ממשה. אך למרות זאת, חושש יתרו לבריאותם של משה והעם ואף אומר זאת למשה שיתכן שהוא לא יעמוד בעומס הכבד הזה ובסוף ח"ו לא יוכל לשפוט את העם בכלל וגם העם עלולים לפגוע בבריאותם ובעקבות זה אף לא יוכלו להתמיד ולבוא לשמוע את הדרכת ה' ע"י משה.

{יט} עַתָּ֞ה שְׁמַ֤ע בְּקֹלִי֙ אִיעָ֣צְךָ֔ וִיהִ֥י אֱלֹקִ֖ים עִמָּ֑ךְ הֱיֵ֧ה אַתָּ֣ה לָעָ֗ם מ֚וּל הָֽאֱלֹקִ֔ים וְהֵֽבֵאתָ֥ אַתָּ֛ה אֶת-הַדְּבָרִ֖ים אֶל-הָֽאֱלֹקִֽים:

יתרו מציע למשה שישמע את עצתו ואחר כל ישאל את ה' האם עצתו טובה ושה' יהיה עימו אם ינהג כך (רש"י)- אתה תהיה בשביל העם לפני ה' ואתה תביא את דבריהם אל ה'.

{כ} וְהִזְהַרְתָּ֣ה אֶתְהֶ֔ם אֶת-הַֽחֻקִּ֖ים וְאֶת-הַתּוֹרֹ֑ת וְהֽוֹדַעְתָּ֣ לָהֶ֗ם אֶת-הַדֶּ֨רֶךְ֙ יֵ֣לְכוּ בָ֔הּ וְאֶת-הַֽמַּֽעֲשֶׂ֖ה אֲשֶׁ֥ר יַֽעֲשֽׂוּן:

ואתה תלמד ותזהיר את העם את החוקים והציוויים ותראה לעם את הדרך שבה עליהם ללכת ומה המעשה אותו יש לעשות.

{כא} וְאַתָּ֣ה תֶֽחֱזֶ֣ה מִכָּל-הָ֠עָ֠ם אַנְשֵׁי-חַ֜יִל יִרְאֵ֧י אֱלֹקִ֛ים אַנְשֵׁ֥י אֱמֶ֖ת שׂ֣נְאֵי בָ֑צַע וְשַׂמְתָּ֣ עֲלֵהֶ֗ם שָׂרֵ֤י אֲלָפִים֙ שָׂרֵ֣י מֵא֔וֹת שָׂרֵ֥י חֲמִשִּׁ֖ים וְשָׂרֵ֥י עֲשָׂרֹֽת:

{כב} וְשָֽׁפְט֣וּ אֶת-הָעָם֘ בְּכָל-עֵת֒ וְהָיָ֞ה כָּל-הַדָּבָ֤ר הַגָּדֹל֙ יָבִ֣יאוּ אֵלֶ֔יךָ וְכָל-הַדָּבָ֥ר הַקָּטֹ֖ן יִשְׁפְּטוּ-הֵ֑ם וְהָקֵל֙ מֵֽעָלֶ֔יךָ וְנָֽשְׂא֖וּ אִתָּֽךְ:

אך קודם לכן, תבחר ברוח קודשך שופטים שאליהם יפנו העם בטרם יגיעו אליך- שרי עשרות, חמישים, מאות, אלפים. הם ישפטו את העם תמיד ובמידה ויהיה דבר משפט גדול שלא ידעו כיצד יש לעשות אותו בלבד יביאו אליך וכל דבר קטן יותר ישפטו הם ובכך יקלו מעליך וישאו איתך בעול הנהגת הציבור.

אמנם, נשים לב, לא כל אחד יכול להכנס לתפקידים הללו- אלו צריכים להיות אנשים בעלי כישורים מיוחדים:

1. אנשי חיל = עשירים שאינם צריכים להחניף לאף אחד (רש"י), גיבורים שאינם פוחדים מאף אחד (ראב"ע, רשב"ם), בעלי יכולת הנהגה (רמב"ן).
2. יראי אלוקים = שאינם פוחדים מאף אדם מלבד מאת ה' (ראב"ע).
3. אנשי אמת = שיודעים להבחין מה אמת ומה שקר ולדון דין אמת לאמיתו (כלי יקר).
4. שונאי בצע = שונאים לקבל כסף וממון (רמב"ן לפי המכילתא).

ברור שכל המידות הללו באות כדי לעורר אותנו לשים לב ששופט/דיין הוא אדם דגול וענק, קדוש וטהור. "איש חיל" שגבורתו עוד במותניו, אדם כזה שענייני עולם הזה הם כאין וכאפס אל מול התורה ודרכי ה'! ממילא ברור שאין לו כל פחד מבעלי הדין- לא מכוחם, לא מממונם, שהאדם הזה שמתמנה להיות שופט, חי באופן שאינו מתחבר או תלוי בענייני העולם הזה- כל רצונו זה האמת, להתרחק מהכסף, ולהוביל את העם קדימה- יותר עבודת ה', יותר יראת שמים!

{כג} אִ֣ם אֶת-הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ תַּֽעֲשֶׂ֔ה וְצִוְּךָ֣ אֱלֹקִ֔ים וְיָֽכָלְתָּ֖ עֲמֹ֑ד וְגַם֙ כָּל-הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה עַל-מְקֹמ֖וֹ יָבֹ֥א בְשָׁלֽוֹם:

אם כך תעשה וכך יצווה אותך אלוקים אז תוכל לעמוד ולהשאר ולשפוט את העם זמן רב, וגם כל העם יוכל להספיק לשמוע פסק דין לשאלתו ואף להגיע בזמן הגיוני חזרה לביתו בשלום.

{כד}  שלישי  וַיִּשְׁמַ֥ע מֹשֶׁ֖ה לְק֣וֹל חֹֽתְנ֑וֹ וַיַּ֕עַשׂ כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר אָמָֽר:

משה רבנו ברוב ענוותנותו שומע לקול יתרו חותנו, כמובן רק לאחר שה' אמר שאכן כך יעשו, ועשה את כל, מה שאמר יתרו.  

{כה} וַיִּבְחַ֨ר מֹשֶׁ֤ה אַנְשֵׁי-חַ֨יִל֙ מִכָּל-יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֛ם רָאשִׁ֖ים עַל-הָעָ֑ם שָׂרֵ֤י אֲלָפִים֙ שָׂרֵ֣י מֵא֔וֹת שָׂרֵ֥י חֲמִשִּׁ֖ים וְשָׂרֵ֥י עֲשָׂרֹֽת:

משה רבנו בוחר אנשי חיל מכל העם ואותם ממנה כראשי העם, שרי אלפים, מאות, חמישי ועשרות. איזה זכות גדולה זוכים אותם גדולים! הם נבחרים להיות מנהיגים לכל עם ישראל! העם אותם הוציא ה' באהבה גדולה ממצרים! איזו אחריות גם יש להם! אנשים אלו מעכשיו חייבים עוד יותר לשקוד ולעמול בתורה הקדושה כדי שיוכלו להבין היטב כיצד יש לנהוג בכל דבר! (ע"פ רש"י בדברים א')

נשים לב: יתרו פירט 4 מידות שונות מלבד אנשי חיל, מדוע אם כן, משה רבנו בוחר רק אנשי חיל?

אלא, שיתרו שלא מכיר את העם, היה צריך להסביר איזה מידות מאפיינות ומראות על אנשים שהם המובחרים ביותר בעם. אך משה רבנו מכיר היטב את עם ישראל ולכן הוא לא מפרט מה בדיוק נחשב מידות מובחרות, ובעצם כשהוא לוקח 'אנשי חיל מכל ישראל' הכוונה שהוא לוקח את האנשים הכי מובחרים ומעולים שבכל העם בכל המידות כולן (רמב"ן).

אם כן, יש כאן אנשים מיוחדים שזוכים להיות מנהיגי הדור. ננסה לספור בכמה אנשים מדובר מתוך 600,000: שרי אלפים- 600, שרי מאות- 6,000, שרי חמישים- 12,000, שרי עשרות- 60,000, וביחד- 78,000!!! (מכילתא) אשרי העם שככה לו! כמה צדיקים וקדושים יש בעם ישראל!

{כו} וְשָֽׁפְט֥וּ אֶת-הָעָ֖ם בְּכָל-עֵ֑ת אֶת-הַדָּבָ֤ר הַקָּשֶׁה֙ יְבִיא֣וּן אֶל-מֹשֶׁ֔ה וְכָל-הַדָּבָ֥ר הַקָּטֹ֖ן יִשְׁפּוּט֥וּ הֵֽם:

אנשי החיל מתאספים יחדיו, בוודאי מתוך התרגשות גדולה על הזכות העצומה להיות מנהיגי הדור ומעתה הם במסירות נפש, מוכנים ומזומנים לשפוט את העם בכל רגע ורגע על פי דבר ה' אל משה. כמובן, כמו שאמרנו כאשר נתקלו בדבר שלא הצליחו לפתור הם נזהרו מאוד שלא לפסוק והיו מביאים את השאלות הקשות אל משה רבנו.

{כז} וַיְשַׁלַּ֥ח מֹשֶׁ֖ה אֶת-חֹֽתְנ֑וֹ וַיֵּ֥לֶךְ ל֖וֹ אֶל-אַרְצֽוֹ: (פ)

יתרו מחליט שהוא רוצה לחזור אל ארצו, ומשה רבנו משלחו- כלומר מלווה אותו בכבוד גדול כראוי לו (בגלל הסיבות שהזכרנו לעיל).

מדוע יתרו רוצה לחזור? הרי הוא הגיע במיוחד כדי לשבת ולשמוע דברי תורה?

מסבירים חז"ל שיתרו כל כך אוהב את עם ישראל ואת התורה ודווקא בגלל זה הוא רוצה לחזור לארצו, כדי להפיץ עוד את אור דבר ה' ולגייר את בני משפחתו (רש"י).

שמות פרק-יט

עם ישראל צועדים במדבר מאז יצאו ממצרים בט"ו בניסן, ה' כל כך אוהב אותנו – בניו, בני ישראל ומוציא אותנו מבית עבדים ביד חזקה ובזרוע נטויה, באותות ובמופתים גדולים. אחר כך, דאג ה' לנו בכל זמן הליכתנו במדבר- הוביל לפנינו את עמוד האש ועמוד הענן, קרע לנו את הים, הטביע את המצרים ונתן לנו מן לאכול ומים לשתות. כעת, קצת יותר מששה שבועות שעברו העם מתקרב לרגע הגדול והמיוחד – מתן תורה! זהו מאורע גדול ומופלא שלא היה כמותו מאז נבראו שמיים וארץ! הזכות לעמוד לפני ה' ולדבר עימו פנים בפנים! הקב"ה כל כך אוהב אותנו ורוצה לתת לנו את התורה הקדושה כדי שנזכה להתקרב אליו ולהידבק בו!

{א}  רביעי  בַּחֹ֨דֶשׁ֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י לְצֵ֥את בְּנֵֽי-יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה בָּ֖אוּ מִדְבַּ֥ר סִינָֽי:

א' סיוון, החודש השלישי לצאת בני ישראל ממצרים (עברו כחודשיים, אך זהו החודש השלישי מאז החודש בו יצאו ממצרים). ביום זה ממש סוף סוף הגיעו בני ישראל למדבר סיני. כבר מאז יצאו ממצרים היו בני ישראל מלאים הכרת טובה ענקית לקב"ה בורא עולם שהוציאם מהשעבוד הנורא והאיום במצרים. כמה חסדים, ניסים ונפלאות עשה ה' לנו- בניו האהובים כשהוציאנו ממצרים. בני ישראל הרגישו את אהבת ה' העצומה אליהם וליבם התמלא ברצון חזק לזכות לקיים וללכת בדרכי ה'. ככל שהימים עברו כך גם הלכה והתגברה הציפיה של בני ישראל להגיע אל היום המיוחד בו סוף סוף יקבלו את התורה. כל אחד ואחד מהעם ידע שלא היה מאורע כזה מאז שנברא העולם! (ע"פ רש"י, רמב"ן, אור החיים הק').

{ב} וַיִּסְע֣וּ מֵֽרְפִידִ֗ים וַיָּבֹ֨אוּ֙ מִדְבַּ֣ר סִינַ֔י וַיַּֽחֲנ֖וּ בַּמִּדְבָּ֑ר וַיִּֽחַן-שָׁ֥ם יִשְׂרָאֵ֖ל נֶ֥גֶד הָהָֽר:

בני ישראל יצאו מרפידים, הם כבר ידעו- כשיגיעו לדבר סיני יזכו לעבוד את ה' ולקבל את התורה. על כן, בני ישראל כולם, התעוררו עוד יותר בעת שיצאו מרפידים לחזור בתשובה ולתקן את המעשים. כך הלכו וציפו מתי יזכו להגיע למקום המיוחל- מדבר סיני ולקבל את התורה! (רש"י, ספורנו). מיד כשהגיעו למדבר סיני אל מול הר האלוקים, לא חיפשו שום מקום מיוחד ונוח לשבת בו אלא מיד חנו וארגנו את דבריהם כדי שיוכלו כבר להתכונן לקראת קבלת התורה. כעת, בלב כולם הלב מלא ציפיה והתרגשות לקראת המעמד (רמב"ן). עם ישראל חונה אל מול ההר, כל המידות הרעות הסתלקו- אין קנאה, שנאה, תחרות. אין כעס אלא רק אהבה, דאגה וחמלה זה לזה- כולם מרגישים כמשפחה אחת גדולה ומלאים אהבה כאילו כולם הם ממש אחים אמיתיים! (רש"י)

{ג} וּמֹשֶׁ֥ה עָלָ֖ה אֶל-הָֽאֱלֹקִ֑ים וַיִּקְרָ֨א אֵלָ֤יו ה' מִן-הָהָ֣ר לֵאמֹ֔ר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לְבֵ֣ית יַֽעֲקֹ֔ב וְתַגֵּ֖יד לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:

מיד כשהגיעו בני ישראל ליד הר סיני כסה הענן את ההר ושם היה כבוד ה' (רמב"ן). יום אחרי שהגיעו בני ישראל למדבר סיני, כלומר ב-ב' סיוון עלה משה רבנו לקראת הענן, אל קצה ההר, זו הפעם הראשונה שמשה רבנו עולה למרום לקראת מתן תורה. ה' קורא למשה רבנו ואומר לו- תאמר לכל עם ישראל, לבית יעקב, כלומר לנשים, וגם לבני ישראל, כלומר הגברים את הדברים הבאים (בפסוק הבא...)-

אבל, לפני שנראה מה ה' אמר נשים לב- למה התורה מקדימה את הנשים לגברים? (אפשר לשמוע את תשובות הילדים) הנשים נמצאות יותר בבית, הן מתאמצות יותר בחינוך הילדים ומוליכות אותם לתלמוד תורה- לכן הן זכו שהה' הקדים אותן בתורה לפני הגברים.

{ד} אַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי לְמִצְרָ֑יִם וָֽאֶשָּׂ֤א אֶתְכֶם֙ עַל-כַּנְפֵ֣י נְשָׁרִ֔ים וָֽאָבִ֥א אֶתְכֶ֖ם אֵלָֽי:

בני ישראל! אתם ראיתם בעיניכם, לא ע"י שליח ולא ע"י שמועה, אלא בעיניכם ממש שהמצרים היו בעלי חטאים עוד לפני שהגעתם למצרים, אך ה' הראה לכם כמה הוא אוהב אתכם שהרי לא הענישם אלא רק אחרי שפשעו כלפיכם (רש"י). ומלבד מה שעשיתי למצרים בשבילכם אף לקחתי אתכם כעל כנפי נשרים כלומר שהובלתי אתכם בדרך ניסית ומהירה במיוחד- ביום היציאה ממצרים שהייתם מפוזרים בכל רחבי ארץ גושן ובזמן קצר הצלחתם להתאסף כולכם לרעמסס, ועוד, שבמקום הדרך הארוכה מרעמסס לסוכות הובלתי אתכם בדרך ניסית והגעתם בתוך זמן קצר לסוכות. כל זה, גם כן בדומה לנשר כשאני מגן ושומר עליכם מכל דבר רע. כמו הנשר המגין על גוזליו ונושא אותם על כנפיו (ולא כמו שאר העופות שנושאים את צאצאיהם ברגליהם).

נשאתי אתכם כעל כנפי הנשר והבאתי אתכם אלי – אל ההר הזה, בו אשרה שכינתי (ראב"ע), ואקרב אתכם לעבודתי- כלומר שתקבלו את התורה (אונקלוס).

{ה} וְעַתָּ֗ה אִם-שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת-בְּרִיתִ֑י וִֽהְיִ֨יתֶם לִ֤י סְגֻלָּה֙ מִכָּל-הָ֣עַמִּ֔ים כִּי-לִ֖י כָּל-הָאָֽרֶץ:

ועכשיו, אם תשמעו לי ותשמרו את התורה שנקראת 'בריתי' אז תהיו לי לעם מיוחד, יקר וחביב מכל העמים האחרים. שהם ייחשבו ככלום לפני ואילו אתם תהיו כמו אוצר גנוז ומיוחד שלי (רש"י, אונקלוס). שאתם יקרים לי יותר מכל העולם שבראתי (מכילתא דר' שמעון). ולי כל הארץ- כלומר, בחרתי דווקא בכם מכל העמים שבראתי בארץ (רשב"ם).

{ו} וְאַתֶּ֧ם תִּֽהְיוּ-לִ֛י מַמְלֶ֥כֶת כֹּֽהֲנִ֖ים וְג֣וֹי קָד֑וֹשׁ אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תְּדַבֵּ֖ר אֶל-בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:

ואתם תהיו לי ממלכה שלימה- של כהנים וגוי קדוש!

וננסה להבין, מה הכוונה שכולם כהנים? הרי לא כל עם ישראל כהנים?!

אלא, אתם תהיו לי ממלכה של אנשים חשובים ומכובדים (רש"י), במה? בכך שתהיו משרתי העובדים אותי בקיום התורה והמצוות (רמב"ן), ואת הקריאה בשמי תקראו לפני כל העולם כולו ותפיצו את אורי בעולם (ספורנו).

דברים אלו בדיוק תדבר אל בני ישראל.

{ז}  חמישי  וַיָּבֹ֣א מֹשֶׁ֔ה וַיִּקְרָ֖א לְזִקְנֵ֣י הָעָ֑ם וַיָּ֣שֶׂם לִפְנֵיהֶ֗ם אֵ֚ת כָּל-הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖הוּ ה':

משה רבנו יורד מן ההר וחוזר למחנה. ראשית, קורא משה רבנו לכל הזקנים ומושיב אותם לפניו. משה רבנו כיודע עד כמה חשיבות יש לקבלת התורה ולכן הוא רוצה שהזקנים יהיו ראשונים לשמוע את דבר ה'- בכך, היה בטוח משה רבנו שהזקנים שישמעו את הדברים ראשונים ויקבלו אותם ברצון ובשמחה ישפיעו על כל העם שימשכו אחריהם ויקבלו את דברי ה' גם כן ברצון ובשמחה (אור החיים הק'). משה רבנו אומר לזקנים את כל מה שאמר לו ה' במדוייק- מילה במילה (בעל הליקוטים על חומש רב פנינים).

{ח} וַיַּֽעֲנ֨וּ כָל-הָעָ֤ם יַחְדָּו֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֹּ֛ל אֲשֶׁר-דִּבֶּ֥ר ה' נַֽעֲשֶׂ֑ה וַיָּ֧שֶׁב מֹשֶׁ֛ה אֶת-דִּבְרֵ֥י הָעָ֖ם אֶל-ה':

העם עומד מאחורי הזקנים והיו מלאים שמחה עצומה על דברי ה'- שהם זוכים להיות סגולה מכל העמים וממלכת כהנים וגוי קדוש! העם זוכר היטב את כל הניסים הגדולים והמיוחדים שעשה ועושה להם ה' מאז שיצאו ממצרים, החל מניסי היציאה ובהמשך בקריעת ים סוף, עמוד האש והענן, המן, מים מהסלע- עם ישראל כולו מרגיש בצורה מאוד חזקה כמה הקב"ה אוהב אותם אהבה עצומה! את כל העולם הפך בשבילם! כולם הרגישו בצורה חזקה כי הם פשוט רוצים להכיר טובה על כל חסדי ה' איתם ולכן, עוד לפני שהספיקו הזקנים לענות דבר (אור החיים הק') כבר קראו כולם בבת אחת (אור החיים הק'), גדולים וקטנים, בקול גדול - "נעשה!" (רמב"ן).

למחרת, ג' סיוון, מוקדם בבוקר, עלה משה חזרה להר כדי לומר לפני ה' את דברי העם. אמנם, ברור שה' יודע זאת, אך התורה מלמדת אותנו שכך זו דרך ארץ- אפילו אם מי ששלח אותי יודע מה התשובה ראוי לחזור ולומר לו מה התשובה (רש"י). ועוד, שמשה רבנו רצה להוסיף ולשבח את העם לפני ה' ולכן רצה לעלות ולספר לה' כיצד הגיבו העם וזה זכות לעם לפני ה' (אור החיים הק').

5.     ההכנות למתן תורה, ההתקדשות והגבלת העליה להר

{ט} וַיֹּ֨אמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁ֗ה הִנֵּ֨ה אָֽנֹכִ֜י בָּ֣א אֵלֶ֘יךָ֘ בְּעַ֣ב הֶֽעָנָן֒ בַּֽעֲב֞וּר יִשְׁמַ֤ע הָעָם֙ בְּדַבְּרִ֣י עִמָּ֔ךְ וְגַם-בְּךָ֖ יַֽאֲמִ֣ינוּ לְעוֹלָ֑ם וַיַּגֵּ֥ד מֹשֶׁ֛ה אֶת-דִּבְרֵ֥י הָעָ֖ם אֶל-ה':

באותו יום, ג' סיוון, אומר ה' למשה- הנה אני עתיד להתגלות אליך מתוך הערפל וזאת כדי שכל עם ישראל ישמעו בנבואה שאני מדבר איתך. זהו דבר פלא שעושה ה' עם משה רבנו! דבר שלא נעשה עם אף נביא אחר! שה' מדבר עימו וכל העם שומע את הנבואה "כאילו" מהצד. ככה יאמין העם כולו בנבואת משה ואף ידעו בעצמם שאם יקום איזה נביא וינסה לחלוק על נבואת משה רבנו מיד מעצמם יפסלו את דבריו (רמב"ם, רמב"ן).

כמובן, משה רבנו חוזר לעם עם דברי ה' וחז"ל אומרים שכאשר שמעו העם את דברי ה' הם ביקשו מאת משה- רצוננו לשמוע בעצמנו את ה'- מה עדיף לשמוע מפי השליח או מפי המלך בעצמו?

למחרת, ד' סיון, בהשכמת הבוקר, עולה משה לומר את דברי העם לה' (רש"י).

{י} וַיֹּ֨אמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה֙ לֵ֣ךְ אֶל-הָעָ֔ם וְקִדַּשְׁתָּ֥ם הַיּ֖וֹם וּמָחָ֑ר וְכִבְּס֖וּ שִׂמְלֹתָֽם:

אומר ה' אל משה, אם זה כך שרצונם לשמוע בעצמם את מלכם אז חזור אל העם ותאמר להם כיצד עליהם להתכונן. ראשית, עליהם להתקדש היום ומחר- כלומר, ב-ד' וב-ה' סיוון ולכבס את בגדיהם. וכיצד יתקדשו? קודם כל, ברור שצריך עבודה פנימית-בלב של היטהרות. כלומר, עליהם לטהר את ליבם, לחזור בתשובה, ללמוד ולעיין בנפלאות ה' ולשמוע דברי מוסר מפי החכמים. בנוסף, גם כלפי חוץ יש להם להתקדש ולהתכונן- ברחיצה, בכיבוס בגדיהם, בהיזהרות שלא להיטמא, ובמיעוט מלאכה (ע"פ רש"י, ראב"ע, רמב"ן, אלשיך, אברבנאל).

{יא} וְהָי֥וּ נְכֹנִ֖ים לַיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י כִּ֣י | בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִשִׁ֗י יֵרֵ֧ד ה' לְעֵינֵ֥י כָל-הָעָ֖ם עַל-הַ֥ר סִינָֽי:

שיתכוננו היטב לקראת היום השלישי- ו' סיוון מכיוון שביום זה אתגלה לעיני כל העם על הר סיני ולקראת מאורע פלאי ומיוחד שכזה עליהם להתכונן היטב היטב כדי שלא יבהלו (נצי"ב).

נשים לב שכתוב בפסוק שה' יתגלה לעיניהם של כל עם ישראל- ויש להבין, וכי לא ייתכן שמישהו היה עיוור?? ומסבירים חז"ל, שבאמת היו עיוורים, ואפילו עוד הרבה בעלי מומים שונים שנפצעו במהלך השעבוד הקשה שהיה במצרים. אך במעמד הר סיני התרחש נס וכל העיוורים ואיתם כל שאר בעלי המומים התרפאו ועמדו שלימים לפני ה'! (רש"י בשם המכילתא).

{יב} וְהִגְבַּלְתָּ֤ אֶת-הָעָם֙ סָבִ֣יב לֵאמֹ֔ר הִשָּֽׁמְר֥וּ לָכֶ֛ם עֲל֥וֹת בָּהָ֖ר וּנְגֹ֣עַ בְּקָצֵ֑הוּ כָּל-הַנֹּגֵ֥עַ בָּהָ֖ר מ֥וֹת יוּמָֽת:

{יג} לֹֽא-תִגַּ֨ע בּ֜וֹ יָ֗ד כִּֽי-סָק֤וֹל יִסָּקֵל֙ אֽוֹ-יָרֹ֣ה יִיָּרֶ֔ה אִם-בְּהֵמָ֥ה אִם-אִ֖ישׁ לֹ֣א יִחְיֶ֑ה בִּמְשֹׁךְ֙ הַיֹּבֵ֔ל הֵ֖מָּה יַֽעֲל֥וּ בָהָֽר:

ולפני שמשה רבנו חוזר אל העם מצוהו ה' - את העם תזהיר היטב מראש שעליהם לשים לב שההר יהיה בקדושה עצומה ולכן אין להתקרב אליו כלל! תעשה סימון מסביב להר ותצוה את העם שישמרו שלא לעלות בהר ואפילו שלא לגעת בקצהו. מכיוון שמי שיגע אפילו בקצהו מות יומת! ואם יכנס מישהו מעבר לתחום, אסור להכנס אחריו אלא יש להענישו מרחוק ובחומרה על כניסה למקום כל כך קדוש, ולסוקלו באבנים או בחיצים (רשב"ם). וזה בן באיש ובן בבהמה. רק כאשר תשמעו את קול השופר שילמד על הסתלקות השכינה יהיה אפשר לעלות בהר (רש"י).   

{יד} וַיֵּ֧רֶד מֹשֶׁ֛ה מִן-הָהָ֖ר אֶל-הָעָ֑ם וַיְקַדֵּשׁ֙ אֶת-הָעָ֔ם וַֽיְכַבְּס֖וּ שִׂמְלֹתָֽם:

משה רבנו יורד מההר, בזריזות גדולה מיד ניגש אל העם כדי לומר להם את דבר ה'. משה רבנו אינו חושב כלל על צרכיו הפרטיים ואינו יורד מההר וקודם הולך לסדר את ענייניו הפרטיים אלא במסירות נפש מיד פונה לעסקי העם- משה רבנו נעמד אל מול כל העם ובחרדת קודש עצומה מסביר לעם כיצד עליהם להתכונן לקראת המעמד הגדול והנורא שבו ה' יתגלה עליהם. משה מסביר להם כמה חשוב מאוד להכין את נפשם בגבורה- לטהר את הנפש מכל מידות רעות, בחזרה בתשובה ובנקיון הלב באהבה ובדבקות אל ה'. משה ממשיך ומסביר לעם שחשוב לשמור על טהרת הגוף ולהתרחק מכל טומאה, לנקות את הגוף והבגדים ולהרבות באהבה ואחוה בין אדם לחבירו ובין אישה לרעותה (נצי"ב).

העם מקשיב היטב לדברי משה והושפעו בצורה חזקה מאוד מהרוממות והגדלות שמוקרנים על ידי משה רבנו. מיד חוזרים כולם, איש איש לאוהלו- ותכונה רבה מורגשת במחנה. כולם עוסקים בניקוי וכיבוס הבגדים, נזהרים מטומאה ומכל סוג של מידה רעה. בתי המדרש התמלאו עד אפס מקום כשכולם עסוקים לא הרף בלימוד נפלאות ה' ובשמיעת דברי מוסר וקדושה על ידי תלמידי החכמים. רבים עסקו בחשבון נפש ובמחשבה כיצד יהיו טובים וישרים יותר וכיצד יחזרו בתשובה שלימה מכל חטא ועוון. כולם רק רוצים לזכות להיות טהורים ונקיים לקראת המעמד הנשגב של מתן תורה.

{טו} וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל-הָעָ֔ם הֱי֥וּ נְכֹנִ֖ים לִשְׁל֣שֶׁת יָמִ֑ים אַֽל-תִּגְּשׁ֖וּ אֶל-אִשָּֽׁה:

והוסיף משה והסביר לעם- ההתכוננות לקראת היום השלישי היא גם בכך שבמהלך שלושת הימים הקרובים אל תתקרבו אל נשותיכם- כלומר, שלא ישכבו עימם, שימעטו בשיחת חולין איתן (נצי"ב) וכמו כן ימעטו גם בכל שאר ענייני העולם הזה (ע"פ האברבנאל).

6.     התייצבות העם בתחתית ההר ואזהרת ה' על ההגבלה

{טז} וַיְהִי֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁלִישִׁ֜י בִּהְיֹ֣ת הַבֹּ֗קֶר וַיְהִי֩ קֹלֹ֨ת וּבְרָקִ֜ים וְעָנָ֤ן כָּבֵד֙ עַל-הָהָ֔ר וְקֹ֥ל שֹׁפָ֖ר חָזָ֣ק מְאֹ֑ד וַיֶּֽחֱרַ֥ד כָּל-הָעָ֖ם אֲשֶׁ֥ר בַּֽמַּֽחֲנֶֽה:

העם כולו בחרדת קודש ובציפיה גדולה לקראת המעמד הגדול שלא היה כמותו מאז נבראו שמים וארץ, ההתרגשות כמובן גדולה ביותר- כולם מצפים מתי כבר יזכו לשמוע את דברי ה'!

ביום השלישי, ו' סיוון, מוקדם בבוקר, עשה ה' רעמים וברקים על ההר (דבר שבכלל לא רגיל ולא מתאים לימי הקיץ של ימי סיון), ענן כבד ירד על ההר וקול שופר חזק מאוד נשמע (מבלי שיש אדם שתקע). העם שנמצא בהרגשות עצומה מתמלא חרדה ויראה כולם מרגישים כיצד העוצמה הכבירה הזו משפיעה עליהם להיות פחות קשורים לדברים פשוטים של חומריות (אוכל, שתיה, דברים טעימים, דברים כיפיים וכדו') (נצי"ב).

{יז} וַיּוֹצֵ֨א מֹשֶׁ֧ה אֶת-הָעָ֛ם לִקְרַ֥את הָֽאֱלֹקִ֖ים מִן-הַֽמַּֽחֲנֶ֑ה וַיִּֽתְיַצְּב֖וּ בְּתַחְתִּ֥ית הָהָֽר:

משה רבנו הוציא את העם מהמחנה לקראת ה'. שמחה גדולה שמח ה' כאשר ראה ה' שהעם בא לקראתו. ה' כל כך אוהב את עמו ורוצה לתת להם את התורה ולדבר עימם. יותר ממה שאנחנו רוצים להידבק בו יתברך רוצה ה' לגרום לנו להידבק בו ולהתקרב אליו (ע"פ רש"י, אור החיים הק', האלשיך). אם כן, משה מוציא את העם לקראת ה' והעם מתיצב בתחתית ההר- כלומר במורדות ההר (רש"י), כשליבו בוער כאש ומצפה כבר לזכות לקבל את התורה.

{יח} וְהַ֤ר סִינַי֙ עָשַׁ֣ן כֻּלּ֔וֹ מִ֠פְּנֵ֠י אֲשֶׁ֨ר יָרַ֥ד עָלָ֛יו ה' בָּאֵ֑שׁ וַיַּ֤עַל עֲשָׁנוֹ֙ כְּעֶ֣שֶׁן הַכִּבְשָׁ֔ן וַיֶּֽחֱרַ֥ד כָּל-הָהָ֖ר מְאֹֽד:

הר סיני היה כולו מעלה הרבה עשן מכיוון שה' מתגלה על ההר באש השורפת את האבנים וגורמת להן להשמיע קולות גדולים כאילו ההר כולו רועד (אור החיים הק').

{יט} וַֽיְהִי֙ ק֣וֹל הַשֹּׁפָ֔ר הוֹלֵ֖ךְ וְחָזֵ֣ק מְאֹ֑ד מֹשֶׁ֣ה יְדַבֵּ֔ר וְהָֽאֱלֹקִ֖ים יַֽעֲנֶ֥נּוּ בְקֽוֹל:

קול השופר הנשמע בהר הולך ומתחזק ועם ישראל העומדים נרגשים ורועדים בתחתית ההר שומעים כיצד משה מדבר עם ה' וכי ה' עונה לו בקול. ומה אמר לו ה'? זו הנבואה שתאמר בהמשך הפסוקים 'לך רד ועלית אתה ואהרן עימך'. אשרינו שזכינו שמשה רבנו הוא נביאנו! אין עוד נביא כזה שזוכה לשמוע את דבר ה' ושכל העם שומע ביחד איתו את הנבואה הנאמרת לו!! (רמב"ן)

{כ}  שישי  וַיֵּ֧רֶד ה' עַל-הַ֥ר סִינַ֖י אֶל-רֹ֣אשׁ הָהָ֑ר וַיִּקְרָ֨א ה' לְמֹשֶׁ֛ה אֶל-רֹ֥אשׁ הָהָ֖ר וַיַּ֥עַל מֹשֶֽׁה:

ה' התגלה על הר סיני, על ראש ההר וקרא אל משה שיעלה אל ראש ההר כדי לדבר איתו, ומשה רבנו עלה אל ההר. בוודאי שבזמן הזה עמדו כל העם נפעמים ונרגשים מגדולתו העצומה של משה רבנו שהם רואים בחוש שה' מדבר עימו!

{כא} וַיֹּ֤אמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁ֔ה רֵ֖ד הָעֵ֣ד בָּעָ֑ם פֶּן-יֶֽהֶרְס֤וּ אֶל-ה' לִרְא֔וֹת וְנָפַ֥ל מִמֶּ֖נּוּ רָֽב:

ה' כל כך אוהב אותנו ודואג לנו ולכן מצווה את משה לרדת אל העם ולהזהיר אותם- שמא יהרסו את המצב הנפלא שלהם ויתקרבו כדי לראות ובכך עלולים למות רבים מהעם. חז"ל דורשים על הפסוק שכתוב בלשון יחיד- שבעיני ה' ממש ממש חשוב להישמר ולדאוג שלא יהיה אפילו אחד שיפגע כי כל אחד בעיני ה' הרי הוא כעולם ומלואו ונחשב כמו רבים! (רש"י)

{כב} וְגַ֧ם הַכֹּֽהֲנִ֛ים הַנִּגָּשִׁ֥ים אֶל-ה' יִתְקַדָּ֑שׁוּ פֶּן-יִפְרֹ֥ץ בָּהֶ֖ם ה':

וגם הכהנים שעובדים את ה' ומשרתים לפניו לפני ה' יקדשו את עצמם שמא יפגע בהם ה' אם לא יעשו כך.

{כג} וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל-ה' לֹֽא-יוּכַ֣ל הָעָ֔ם לַֽעֲלֹ֖ת אֶל-הַ֣ר סִינָ֑י כִּֽי-אַתָּ֞ה הַֽעֵדֹ֤תָה בָּ֨נוּ֙ לֵאמֹ֔ר הַגְבֵּ֥ל אֶת-הָהָ֖ר וְקִדַּשְׁתּֽוֹ:

משה שומע את הדברים ואינו מבין- הרי העם כבר נצטווה על כך שיזהרו מלעלות בהר או אפילו מלגעת בקצה קצהו- וכאן פתאום ה' אומר 'לראות'- משה לא בטוח מהי כוונת ה', האם בעצם הכוונה שאפילו מרחוק אין לראות את ההר שמא הכוונה שרק אסור לעלות עליו? (רשב"ם)

{כד} וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֤יו ה' לֶךְ-רֵ֔ד וְעָלִ֥יתָ אַתָּ֖ה וְאַֽהֲרֹ֣ן עִמָּ֑ךְ וְהַכֹּֽהֲנִ֣ים וְהָעָ֗ם אַל-יֶֽהֶרְס֛וּ לַֽעֲלֹ֥ת אֶל-ה' פֶּן-יִפְרָץ-בָּֽם:

עונה ה' למשה- תרד אל העם ותעלה רק אתה ואהרן. ולשאר- הכהנים והעם תזכיר שוב לקראת המאורע הגדול בשנית ותזהיר אותם שיזהרו שכל אחד יהיה עד גבולו המתאים ויזהרו מלעלות ממש בהר שמא יפגע בהם ה' אבל באמת, ראיה סתם כך לא נאסרה (רש"י).

{כה} וַיֵּ֥רֶד מֹשֶׁ֖ה אֶל-הָעָ֑ם וַיֹּ֖אמֶר אֲלֵהֶֽם: (ס)

משה רבנו יורד אל העם ומזהירם בדיוק כפי שה' ציוה אותו לומר ולהזהיר את העם (רש"י). משה עומד לפני העם ומסביר להם עד כמה גדול הזמן הזה- שהאירוע הזה לא היה כמותו מאז נבראו שמים וארץ! על כן, חשוב עד מאוד להקפיד מאוד מאוד על מצות ה' שלא לעלות בהר ולשמור על קדושתו של ההר.

בוודאי כמו שאמרנו, העם עמד דרוך ומוכן, מלא ציפיה והתרגשות לקראת המאורע הענק, העם כולו עמד וציפה מתי יזכו כבר לשמוע בעצמם את דברי ה' אליהם! (מכילתא). עד עכשיו, עם ישראל זכו לראות כמה גדולה אליהם אהבת ה'- באותות והמופתים שהיו במצרים, ואח"כ כמובן גם בקריעת ים סוף, בהליכה במדבר ובמן כשהכל לטובתם ומתוך דאגה אינסופית למענם. כעת הם מצפים כבר לקבל את דברי ה' ולשמוע את קולו. הרגעים עוברים עד שסוף סוף הגיע הרגע לו ציפו עם ישראל, העולם, והקב"ה בעצמו!

7.     עשרת הדיברות  

שמות פרק-כ

הרגע הגדול הגיע! למאורע הזה חיכה העולם כולו, למאורע הזה חיכה הקב"ה מאז ברא שמים וארץ! לזמן שבו יגיעו סוף סוף בני ישראל למדבר סיני ויהיו מוכנים לקראת קבלת התורה. חז"ל אומרים משל לדבר- שכל מילה שאמר ה' במעמד הר סיני הלכה ודיברה עם כל אחד מבני ישראל והייתה נושקת על פיו- להראות כמה גדולה חיבתם של בני ישראל לפני ה'- כאב האוהב את בנו! (אור החיים הק')

כפי שלמדנו מקודם בני ישראל התמלאו יראה גדולה כשהתחיל מעמד הר סיני – הקולות החזקים, הברקים, קול השופר ההולך ומתחזק יותר ויותר, מראה האש השורפת בראש ההר והעשן העולה ככבשן מראש ההר. בני ישראל פשוט הרגישו את העוצמה הכבירה והעצומה של המאורע העצום שהם זוכים לעמוד לפניו.

{א} וַיְדַבֵּ֣ר אֱלֹקִ֔ים אֵ֛ת כָּל-הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לֵאמֹֽר: (ס)

{ב} אָֽנֹכִ֖י ה' אֱלֹקֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הֽוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים:

הדיבר הראשון: אמונה בה'. העם העומד למרגלות הר סיני זוכה לשמוע את קול ה' המדבר עימם פנים אל פנים ואומר להם באהבתו הגדולה אליהם - 'אנוכי ה' שהוצאתי אתכם מארץ מצרים' ובני ישראל ששומעים את קול ה' ומרגישים את אהבתו אליהם עונים בחזרה בשמחה גדולה 'הן'. כלומר, אנו מקבלים עלינו להיות עבדי ה' ולקיים את כל דברי התורה! (רש"י) זו מצוות קבלת עול מלכות שמים. קודם לכל המצוות כולן אנו מקבלים עלינו את עול מלכותו עלינו (רמב"ן).

{ג} לֹא יִֽהְיֶ֥ה-לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל-פָּנָֽי:

הדיבר השני: לא תקבלו, אפילו לא בלב שום כֹּחַ אחר לא-לוקים. 

{ד} לֹא תַֽעֲשֶׂ֨ה-לְךָ֥ פֶ֨סֶל֙ | וְכָל-תְּמוּנָ֔ה אֲשֶׁ֤ר בַּשָּׁמַ֨יִם֙ | מִמַּ֔עַל וַֽאֲשֶׁ֥ר בָּאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת וַֽאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖יִם | מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ:

ולא רק בלב אלא גם שום פסל או תמונה אין לעשות, לשום כח או דבר- בין מהכוחות שמעל השמים, או הכוחות שעל הארץ או מהכוחות שבמים.

{ה} לֹֽא-תִשְׁתַּֽחֲוֶ֥ה לָהֶ֖ם וְלֹ֣א תָֽעָבְדֵ֑ם כִּ֣י אָֽנֹכִ֞י ה' אֱלֹקֶ֨יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֹ֨ן אָבֹ֧ת עַל-בָּנִ֛ים עַל-שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל-רִבֵּעִ֖ים לְשֹֽׂנְאָֽי:

ולא רק שלא ניתן להם שום מקום בלב ולא נעשה להם שום פסל או תמונה אלא גם לא נשתחווה ולא נעבוד להם בשום צורה שהיא- מכיוון שה' הוא אלוקינו! ועל עבודה זרה ה' מקפיד ביותר- שעל זה הוא מקנא ומעניש אפילו בדורות הבאים- אבל אם אינם הולכים בדרך המקולקלת אז ה' לא מעניש את הבנים (רש"י).

{ו} וְעֹ֥שֶׂה חֶ֖סֶד לַֽאֲלָפִ֑ים לְאֹֽהֲבַ֖י וּלְשֹֽׁמְרֵ֥י מִצְוֹתָֽי: (ס)

ומצד שני, מי שזוכה לעבוד את ה' מרוב אהבה ורצון ושמחה ולשמור על המצוות כולן זוכה לשכר מאת ה' ל-2,000 דור! כמה גדול השכר למי שכל כך התאמץ וגדל בעבודת ה' עד שזוכה לעבוד מרוב אהבה לה'! נשים לב כמה עצום וגדול השכר מול העונש- שהרי מי שהולך בדרך מקולקלת נענש עד ל-4 דורות ואילו מי שעבוד את ה' מאהבה זוכה לשכר עד 2,000 דורות!!! (רש"י)

{ז} לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת-שֵׁם-ה' אֱלֹקֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ ה' אֵ֛ת אֲשֶׁר-יִשָּׂ֥א אֶת-שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא: (ס)

הדיבר השלישי: לא תזכיר את שם ה' אלוקיך סתם שזהו דבר חמור ביותר וה' לא סולח על כך ולא מוחל למי שמזכיר את שם ה' סתם לשווא ואינו ירא מפניו (רמב"ן). חז"ל אומרים שזהו איסור חמור ביותר עד כדי כך שכל העולם כולו הזדעזע כשאמר הקב"ה את הדברים על הר סיני (מס' שבועות ל"ט ע"א).

{ח} זָכ֛וֹר אֶת-י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת לְקַדְּשֽׁוֹ:

הדיבר הרביעי: מצוות השבת. זכור את יום השבת לאורך כל השבוע ובשבת עצמה. לדוג': אם במהלך השבוע הגיע לידך חפץ טוב ומיוחד אז יש לשמור אותו במיוחד לכבוד השבת (רש"י) או שכאשר אתה סופר את ימי השבוע אז תזכיר את השבת. בנוסף, תזכור את השבת בכך שתברך אותה בכניסתה על ידי קידוש על היין בכניסת השבת. בכך נזכור תמיד שה' הוא בורא העולם שהרי הוא ברא את העולם וקבע שביום השביעי יש לשבות ולנוח (רמב"ן).

{ט} שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד וְעָשִׂ֖יתָ כָּל-מְלַאכְתֶּֽךָ:

{י} וְיוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שַׁבָּ֖ת | לה' אֱלֹקֶ֑יךָ לֹא-תַֽעֲשֶׂ֨ה כָל-מְלָאכָ֜ה אַתָּ֣ה | וּבִנְךָ֣-וּבִתֶּ֗ךָ עַבְדְּךָ֤ וַֽאֲמָֽתְךָ֙ וּבְהֶמְתֶּ֔ךָ וְגֵֽרְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר בִּשְׁעָרֶֽיךָ:

{יא} כִּ֣י שֵֽׁשֶׁת-יָמִים֩ עָשָׂ֨ה ה' אֶת-הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת-הָאָ֗רֶץ אֶת-הַיָּם֙ וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-בָּ֔ם וַיָּ֖נַח בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֑י עַל-כֵּ֗ן בֵּרַ֧ךְ ה' אֶת-י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת וַֽיְקַדְּשֵֽׁהוּ: (ס)

ששה ימים תעשה את כל מלאכתך וביום השביעי תנוח ותשבות, הרי אפילו ה' יתברך שאין לו שום צורך במנוחה ברא את השמים, את הארץ, את הים ואת כל מה שבתוכם וביום השביעי נתן מנוחה לאחר הבריאה וקבע את יום השביעי כיום מנוחה, על אחת כמה וכמה שאדם צריך לעשות לעצמו יום מנוחה (מכילתא, מ"ר, רמב"ם) אשרינו העם שככה לו וזכה שאלוקיו דואג לו ליום מנוחה! ועוד, שאפילו אם נשאר לך דברים לעשות תתאמץ להרגיש כאילו סיימת את כל מלאכתך ולא תעשה כל מלאכה אלא תהיה פנוי לגמרי רק בשביל ללמוד תורה ולהתפלל (רמב"ן). המנוחה חשובה היא לא רק בשביל מנוחה לגוף אלא גם מכיוון שהיא לעונג לאדם ונותנת לו נחת ושלוה לנפש ומשרה עליו שמחה- לכן אמרו חז"ל לאדם שיהיה לו בגד נקי ומיוחד לשבת ומאכלים ושתיה מיוחדים לכבוד השבת, כדי שיהיה לו עונג ושמחה. וגם תזהיר את כל אנשי ביתך על כך- אתה, בנך, בתך, עבדך, אמתך, בהמתך וגרך שנמצא בשעריך.

בכך שאנו זוכרים ושומרים את השבת אנו מחזקים בנו את האמונה בכך שה' הוא ברא את השמים והארץ והוא קבע את יום השביעי כמנוחה ועל כן ראוי שנשבח אותו ונהלל אותו. ונזכור שאת כל הבריאה הנפלאה לא עשה אלא לטובתנו ועל כן נודה לו על כל הטובות והנפלאות שעושה עמנו. לשם כך גם נתפלל בשבת תפילות של שבח והודיה לה' ולא נעסוק בבקשות פרטיות. בנוסף, בזכות זה שאנו פנויים מכל לאכה נוכל לזכות להיות עסוקים בלימוד התורה הקדושה.

{יב} כַּבֵּ֥ד אֶת-אָבִ֖יךָ וְאֶת-אִמֶּ֑ךָ לְמַ֨עַן֙ יַֽאֲרִכ֣וּן יָמֶ֔יךָ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר-ה' אֱלֹקֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ: (ס)

הדיבר החמישי: בסוף 5 הדיברות הראשונות קבע ה' מצווה ברורה ופשוטה אבל לא תמיד היא כל כך קלה- מצוות כיבוד הורים. ברור שאנחנו רוצים לכבד את ההורים שכל כך מתאמצים ומשתדלים למעננו. אבל לפעמים זה לא כל כך קל וצריך הרבה להתאמץ בשביל לקיים את המצווה ולכן נותנת לנו התורה שכר גדול מאוד עבורה- אריכות ימים בארץ ישראל שנתן לנו ה'!

חשוב לדעת שחז"ל מלמדים אותנו שהיחס והכבוד להורים הם כמו היחס והכבוד לקב"ה! (רמב"ן)

{יג}  לֹ֥א תִרְצַ֖ח: (ס) לֹ֣א תִנְאָ֑ף: (ס) לֹ֣א תִגְנֹ֔ב: (ס) לֹא תַֽעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר: (ס)

בפסוק זה יש 4 מתוך 10 הדיברות. מתוכן 2 איסורים חמורים ביותר שעליהם נאמר "יהרג ואל יעבור" והם כה חמורים שנאמר שהעולם כולו הזדעזע מקול ה' שאמר אותם.

לא תרצח-          איסור להרוג.

לא תנאף-           שאין לשכב עם אישה של אדם אחר כאילו היא אשתך.

לא תגנוב-           לא לגנוב אם אחר מעם ישראל ולהחזיק בו תחת רשותו (איסור גניבת ממון נאמר בחומש ויקרא י"ט, י"א).

לא תענה...-        לא תעיד עדות שקר נגד חברך בבית הדין.

{יד}  לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ (ס) לֹֽא תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַֽאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַֽחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ: (ס)

לא תרצה ואף תקח ממש בפועל את בית חברך, אשת חברך, עבדו, אמתו, שורו, חמורו וכל אשר לו (ספר החינוך). אמנם אדם תמיד רוצה להצליח להשיג לרכוש עוד ועוד דברים טובים אך תמיד צריך לזכור- מה שנפסק לאדם שיקבל בראש השנה אזי הוא יקבל ולא משנה אם יגביר את מאמציו או יוריד מהם- אלא עליו לעשות את כמות המאמץ המתאימה וזהו ואי אפשר שמישהו יקח ממה שמגיע לחברו אפילו לא מעט (ראב"ע).

8.     ראיית הקולות, תגובת העם ודברי משה

{טו}  שביעי  וְכָל-הָעָם֩ רֹאִ֨ים אֶת-הַקּוֹלֹ֜ת וְאֶת-הַלַּפִּידִ֗ם וְאֵת֙ ק֣וֹל הַשֹּׁפָ֔ר וְאֶת-הָהָ֖ר עָשֵׁ֑ן וַיַּ֤רְא הָעָם֙ וַיָּנֻ֔עוּ וַיַּֽעַמְד֖וּ מֵֽרָחֹֽק:

עם ישראל עוד עומדים בתחתית ההר ולפניהם ההר שבראשו בוערת האש הגדולה- עם ישראל רואים את הקולות ואת הלפידים, כלומר האש הגדולה, את קול השופר שהולך ומתחזק ואת העשן הרב שעולה מן ההר כמו מן הכבשן (רש"י). עם ישראל התמלאו יראה גדולה והתרחקו עוד יותר מגבול ההר שבו היו נמצאים ונעמדו מרחוק.

[לפי מורשה לא כדאי להסביר את משמעות ראיית הקולות מכיוון שזהו דבר מופשט ואינו מובן לילדים]

{טז} וַיֹּֽאמְרוּ֙ אֶל-מֹשֶׁ֔ה דַּבֶּר-אַתָּ֥ה עִמָּ֖נוּ וְנִשְׁמָ֑עָה וְאַל-יְדַבֵּ֥ר עִמָּ֛נוּ אֱלֹקִ֖ים פֶּן-נָמֽוּת:

העם התמלא ביראה כל כך גדולה ופשוט פחדו שה' ימשיך לדבר עימהם ולכן ביקשו ממשה שהוא ידבר עימם והם יקבלו ממנו את הדברים שמא ימותו אם ישמעו עוד את דברי ה'.

בני ישראל חשבו שה' ימשיך וידבר עימם ולא ידעו שלא ידבר עימם יותר מ-10 הדיברות ולכן פחדו שלא יהיה להם כח להמשיך לשמוע עוד את דברי ה' (מכילתא, ראב"ע).  

{יז} וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶל-הָעָם֘ אַל-תִּירָ֒אוּ֒ כִּ֗י לְבַֽעֲבוּר֙ נַסּ֣וֹת אֶתְכֶ֔ם בָּ֖א הָֽאֱלֹקִ֑ים וּבַֽעֲב֗וּר תִּהְיֶ֧ה יִרְאָת֛וֹ עַל-פְּנֵיכֶ֖ם לְבִלְתִּ֥י תֶֽחֱטָֽאוּ:

משה רבנו נעמד אל מול אלפי ורבבות עם ישראל פתח בדברי פיוס והרגעה- אשרינו שזכינו לכזה מנהיג שיודע היטב איך ובאילו מילים יצליח להרגיע את העם.

וכך אמר להם משה- בני ישראל! אל תפחדו, ה' מדבר עימכם ישירות כדי להרים אתכם על נס- למקום גבוה. שכל העמים כולם יראו וישמעו כיצד דיבר עימכם ה' וכך יעריכו ויבינו את גדולתכם. וגם, בכך שראיתם בעיניכם את המחזה הגדול והנורא- של הקולות, הברקים, האש הגדולה וקול השופר שהולך ומתחזק תזכו שיהיה קבוע בצורה חזקה מאוד בליבכם שאין עוד מלבדו בשמים ובארץ וכך תזהרו ותשמרו מכל דבר חטא (רש"י).

{יח} וַיַּֽעֲמֹ֥ד הָעָ֖ם מֵֽרָחֹ֑ק וּמֹשֶׁה֙ נִגַּ֣שׁ אֶל-הָֽעֲרָפֶ֔ל אֲשֶׁר-שָׁ֖ם הָֽאֱלֹקִֽים: (ס)

עם ישראל קיבלו את דברי משה רבנו והתחזקו, נעמדו מרחוק ומשה רבנו ניגש אל המקום בו נגלה אליו ה'- הערפל (רש"י).

9.     דברי ה' למשה לאחר מתן תורה

עם ישראל נמצאים בהתרוממות רוח אדירה. הם זכו לשמוע את דברי ה' פנים אל פנים. כעת הקב"ה מתגלה אל משה רבנו כדי להדריך את העם איך להמשיך לחיות את דבר ה' ולהיזהר שהתרוממות הרוח לא תבלבל אותם או שח"ו לא תגרום להם נזק.

{יט}  מפטיר  וַיֹּ֤אמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁ֔ה כֹּ֥ה תֹאמַ֖ר אֶל-בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֔ם כִּ֚י מִן-הַשָּׁמַ֔יִם דִּבַּ֖רְתִּי עִמָּכֶֽם:

ה' מצווה את משה לחזור ולהזהיר את העם על עשיית עבודה זרה- כך תאמר לבני ישראל, אתם זכיתם לראות שמהשמיים דיברתי איתכם. כעת, עליכם להיזהר שההשתוקקות האדירה אל ה' לא תגרום לכם לטעות בעבודת ה', לכן:

{כ} לֹ֥א תַֽעֲשׂ֖וּן אִתִּ֑י אֱלֹ֤הֵי כֶ֨סֶף֙ וֵֽאלֹהֵ֣י זָהָ֔ב לֹ֥א תַֽעֲשׂ֖וּ לָכֶֽם:

לא תעשו לכם עבודה זרה מכסף או זהב.

{כא} מִזְבַּ֣ח אֲדָמָה֘ תַּֽעֲשֶׂה-לִּי֒ וְזָֽבַחְתָּ֣ עָלָ֗יו אֶת-עֹֽלֹתֶ֨יךָ֙ וְאֶת-שְׁלָמֶ֔יךָ אֶת-צֹֽאנְךָ֖ וְאֶת-בְּקָרֶ֑ךָ בְּכָל-הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אַזְכִּ֣יר אֶת-שְׁמִ֔י אָב֥וֹא אֵלֶ֖יךָ וּבֵֽרַכְתִּֽיךָ:

אלא, במשכן ובבית המקדש תעשו לי מזבח ובעבודת הקרבנות שתקריבו לי עליו- העולות והשלמים שמצאן ומהבקר תעבדו אותי. ובמקום שבו הכהן יזכיר את שמי אני אשרה את שכינתי עליכם ואברך אתכם.

10. איסור הנפת ברזל על המזבח ועליה במדריגות עליו

{כב} וְאִם-מִזְבַּ֤ח אֲבָנִים֙ תַּֽעֲשֶׂה-לִּ֔י לֹֽא-תִבְנֶ֥ה אֶתְהֶ֖ן גָּזִ֑ית כִּ֧י חַרְבְּךָ֛ הֵנַ֥פְתָּ עָלֶ֖יהָ וַֽתְּחַֽלְלֶֽהָ:

וכאשר תבנה עבורי מזבח אבנים בבית המקדש אזי לא תבנה אותו עם אבנים מסותתות מכיוון שבשביל זה השתמשת בחרב ברזל ובכך חללת אותן מלהיות ראויות לבניין בית המקדש. שהרי החרב מהברזל משמשת להריסת העולם והחרבתו ואילו בית המקדש והמזבח שעליו מקריבים בני ישראל קרבנות המטרה שלהם שעם ישראל יעבדו את ה' ויחזרו בתשובה ובכך יכפרו על דברים לא טובים וככה ה' ישרה את שכינתו עליהם ובעולם ולכן לא ראוי שיבוא עליהם דבר שהורס ומשחית את העולם (רש"י, רמב"ן).

כאן מלמדים אותנו חז"ל ק"ו וחומר מיוחד וחשוב- אם אבנים, שהן דוממות מכיוון שבעזרתן בא שלום לעולם אמרה התורה שלא יניפו עליהן ברזל, קל וחומר שמי שמחבר בין אנשים- איש ואיש, בין משפחות, סתם בין אדם לחברו שלא תבוא עליו פורענות (רש"י).

{כג} וְלֹא-תַֽעֲלֶ֥ה בְמַֽעֲלֹ֖ת עַל-מִזְבְּחִ֑י אֲשֶׁ֛ר לֹֽא-תִגָּלֶ֥ה עֶרְוָֽתְךָ֖ עָלָֽיו:

ובנוסף, לא תעלה במדריגות על מזבחי משום שבכך עלולים להיחשף חלקים שבדר"כ מכוסים ואילו יעלו רק בכבש פחות יחשפו חלקים מהרגלים. וזה כדי לשמור על כבודו של המזבח (רש"י).

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.