הקדמה
נאמר בהפטרה:
ד. "כי העלִתיך מארץ מצרים, ומבית עבדים פדיתיך, ואשלח לפניך את משה, אהרן ומרים.
ה. עמי, זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב, ומה ענה אתו בלעם בן בעור, מן השטים עד הגלגל, למען דעת צדקות ד'".
א. מדוע הזכיר הנביא מיכה את מרים?
על הפסוק "כי העלִתיך מארץ מצרים, ומבית עבדים פדיתיך, ואשלח לפניך את משה, אהרן ומרים" יש לשאול שתי שאלות:
- מדוע הזכיר הנביא מיכה את מרים? והרי יהושע בנאום הפרידה שלו מעם ישראל, בו סקר את תולדות עם ישראל מאברהם אבינו ועד ימיו (כד, ב-יג), הזכיר את משה ואת אהרן (שם, ה), ולא הזכיר את מרים.
גם שמואל, בנאום הפרידה שלו מעם ישראל, שאותו קראנו לפני שבועיים בהפטרת פרשת קרח, סקר את תולדות עם ישראל מיציאת מצרים ועד ימיו (שמואל א יב, ו-יב), הזכיר את משה ואת אהרן (שם, ח), ולא הזכיר את מרים.
גם דוד המלך במזמור ק"ה בתהלים, בו סקר את תולדות עם ישראל מאברהם אבינו ועד ימיו, הזכיר את משה ואת אהרן (שם, כו), ולא הזכיר את מרים.
- מדוע נאמר: "כי העלתיך מארץ מצרים"? הרי הלשון הרגילה ביחס ליציאה ממצרים היא "יציאת מצרים". כך נאמר בעשרת הדברות: "אנכי ד' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים" (שמות כ, ב). וכך נאמר גם בדברי יהושע שם: "ואוציא את אבותיכם ממצרים" (יהושע כד, ו). וכך גם בדברי שמואל שם: "כאשר בא יעקב מצרים ויזעקו אבותיכם אל ד', וישלח ד' את משה ואת אהרן, ויוציאו את אבֹתיכם ממצרים, ויֹשִבום במקום הזה" (שמואל א יב, ח)[1]!
ב. הסבר התרגום יונתן
כתב התרגום יונתן: "ארי אסיקתך מארעא דמצרים, ומבית עבדותא פרקתך, ושלחית קדמך תלתא נביין, משה לאלפא מסורת דינין, אהרן לכפרא על עמא, ומרים לאוראה לִנְשַיָא".
כלומר: "הרי העליתיך מארץ מצרים, ומבית עבדים פדיתיך, ואשלח לפניך שלושה נביאים: משה ללמד מסורת הדינים, אהרן לכפר על העם, ומרים ללמד את הנשים".
יש לציין שבדברי יהושע ובדברי שמואל לא הסביר התרגום יונתן כמו שהסביר אצלנו, אלא כתב רק: "ית משה וית אהרן". ומדוע?
נראה שהדבר נובע מהשינוי השני שאמר מיכה: "כי העלתיך מארץ מצרים", ולא הלשון הרגילה "הוצאתיך מארץ מצרים". מיכה בא להדגיש שלא רק יצאנו ממצרים, אלא גם עלינו ממצרים למדרגות גבוהות של רוחניות, ולכן נזכרה כאן גם מרים, ולכן הסביר התרגום יונתן: "ואשלח לפניך שלושה נביאים: משה, ללמד ולמסור את הדינים, אהרן, לכפר על העם, ומרים ללמד את הנשים".
כלומר: אחרי שיצאנו ממצרים, עלינו למדרגות גבוהות של לימוד תורה, גם של הגברים על ידי משה רבנו, וגם של הנשים על ידי מרים הנביאה, וכן זכינו שאהרן הכהן יכפר עלינו בהקרבת הקרבנות באופן כללי, ובמיוחד בהקטרת הקטורת שעצרה את המגפה הגדולה שהיתה בעם אחרי מחלוקת קרח ועדתו, שבה רצה ד' לכלות את עם ישראל (במדבר יז, ט-טו).
ג. מדוע לא הזכיר הנביא מיכה את ניסי המדבר?
יש לשאול שאלה נוספת על שני הפסוקים הללו בספר מיכה: מדוע לא הזכיר מיכה את ניסי המדבר, אלא ציין רק את ההעלאה ממצרים, ומיד עבר לענין בלק ובלעם, שהיה בסוף השנה הארבעים?
כתב על כך האברבנאל: "והתחיל בזכרון החסדים, וסיפר אותם בשם הא-ל, באומרו: 'כי העליתיך מארץ מצרים', כלומר: שאין עבד יוצא משם. ובזה רמז להם כל מכות מצרים אשר עשה ד' בהם ובאלהיהם כדי להוציא את ישראל משם.
ובאומרו 'ומבית עבדים פדיתיך' רמז להם לניסי הים, שפדה אותם מידי המצריים האומרים 'מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו' (שמות יד, ה), ורדפו אחריהם להעבידם, וגם להורגם, ולא היו ישראל נפדים ונגאלים בהחלט עד שראו את מצרים מת על שפת הים.
ואמנם כנגד ניסי המדבר אמר: 'ואשלח לפניך את משה אהרן ומרים', שמשה הוריד להם את המן, הביא להם את התורה, למדם והשרישם באמונות האמתיות. ואהרן היה מכפר בעד חטאתם ומלמד אותם המצוות כמו שלְמָדָם מִמשה. ומרים מלמדת לנשים. וכן אמר המתרגם: 'משה לאלפא מסורת דינין, ואהרן לכפרא על עמא מרים לאוריא לנשיא', והיו אם כן שלשת האחים ההם מדריכים אותם אל השלימות האמתי.
וב'ילמדנו' (תנחומא במדבר אות ב) אמרו: 'ואשלח לפניך את משה אהרן ומרים - אמר הקדוש ברוך הוא: בֹא וראה מה ביני לבין בשר ודם: מלך בשר ודם ששלח שלוחים למדינה - בני המדינה מספקין להם מזון. אבל אני לא עשיתי כן, ששלחתי לפניך שלשה גואלים, ולא הייתם זקוקים לזון אותם, אבל הם היו זנים אתכם: המן בזכות משה, ענני כבוד בזכות אהרן, הבאר בזכות מרים'. הנה הבינו הכתוב הזה שהוא כולל לכל הנסים אשר נעשו לישראל במדבר".
לפי זה למדנו שאף על פי שהנביא מיכה לא הזכיר בפירוש את ניסי המדבר, אבל הוא רמז עליהם בהזכרתו את משה אהרן ומרים.
כעין זה כתב גם האלשיך הקדוש: "ואשלח לפניך את משה אהרן ומרים... יכוון על מן וענני כבוד ובאר, שהיה דבר אחד בזכות כל אחד מהם".
סיכום
א. הנביא מיכה השתמש בביטוי מיוחד: "כי העלתיך מארץ מצרים", והזכיר גם את מרים בנוסף למשה ואהרן, כדי להדגיש את חסדי ד' עלינו, שאחרי שיצאנו ממצרים עלינו למדרגות גבוהות של לימוד תורה, גם של הגברים על ידי משה רבנו, וגם של הנשים על ידי מרים הנביאה, וכן זכינו שאהרן הכהן יכפר עלינו בהקרבת הקרבנות, ובקטורת שעצרה את המגפה.
ב. כמו כן רמז הנביא מיכה בהזכרתו את משה אהרן ומרים לשלש המתנות הטובות שזכינו להן בזכות שלושת המנהיגים: המן, ענני הכבוד והבאר.
יהי רצון שנראה כל הזמן את חסדי ד' עלינו, ונרגיש את אהבת ד' אותנו.
[1] עיין בסוף פרשת שמיני (ויקרא יא, מה), שגם שם נאמרה לשון דומה: "כי אני ד' המעלה אתכם מארץ מצרים, להיֹת לכם לאלקים, והייתם קדֹשים כי קדוש אני". ושאל רש"י שם: "כי אני ד' המעלה אתכם - בכולן כתיב: 'והוצאתי', וכאן כתיב: 'המעלה'"! רש"י שם ענה על שאלתו: "תנא דבי רבי ישמעאל: אלמלי לא העליתי את ישראל ממצרים אלא בשביל שאין מטמאין בשרצים כשאר אומות, דיים, ומעליותא היא גבייהו, זהו לשון 'מעלה'". ומקורו בגמרא במסכת בבא מציעא (סא ע"ב). תשובה זו, כמובן, אינה שייכת כאן, אבל העיקרון שבה כן שייך כאן, כמבואר בסמוך.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
