ההתכחשות לחטאים בימי יאשיהו

בפסוק הפותח את ספר ירמיהו נאמר שתחילת נבואתו הייתה בימי יאשיהו המלך. אם כן, הנבואה הראשונה ודאי נאמרה בתקופתו, ונראה שגם המשך הפרקים הראשונים בספר ירמיהו נאמרו בימי יאשיהו. בפרק ג (ו) אף נכתב במפורש שהנבואה הנאמרת משם והלאה היא בימי יאשיהו.

בתחילת הספר, קורא ירמיהו לישראל לשוב בתשובה. אך ניכר שאין זו קריאה רגילה לחוטאים שישובו, אלא מדובר בחוטאים החושבים עצמם לצדיקים ולשבים בתשובה, ובד בבד עם מחשבות אלו הם חוטאים בחטאים נוראיים. ירמיהו מוכיח את ישראל מספר פעמים על טענתם שלא חטאו: "אֵיךְ תֹּאמְרִי לֹא נִטְמֵאתִי אַחֲרֵי הַבְּעָלִים לֹא הָלַכְתִּי" (ב, כג), "הִנְנִי נִשְׁפָּט אוֹתָךְ עַל אָמְרֵךְ לֹא חָטָאתִי" (שם, לה). בפסוק כ (שם) מזכיר הנביא לישראל את הבטחתם החוזרת ונשנית שלא יעברו עוד על דבר ה', ושלמרות הבטחתם הם עבדו ע"ז.

ישראל כה בטוחים בצדקתם עד שהם תמהים על ה' – מדוע הוא איננו עונה לפניותיהם אליו: "לָמָּה תָרִיבוּ אֵלָי כֻּלְּכֶם פְּשַׁעְתֶּם בִּי נְאֻם ה'" – "כשיבא האויב עליכם אתם מריבים אלי ואומרים למה עזבנו ה' ויתננו ביד אויבינו. ולמה זה אתם מריבים אלי, והלא כּלכם פשעתם בי" (ב, כט ופירוש הרד"ק שם), וכעין זה אומר הנביא בפסוק כז (שם), ובפסוקים ד–ה בפרק ג.

בחטיבה זו מתמודד, איפה, הנביא לא רק עם החטאים, אלא גם עם ההתכחשות אליהם. כתגובה לפער הגדול בין מעשיהם של החוטאים ובין תודעתם ובטחונם בתשובתם, ירמיהו מוכיח את העם על תשובתם שהיא של רמיה, וקורא להם לשוב בתשובה אמתית: "לֹא שָׁבָה אֵלַי בָּגוֹדָה אֲחוֹתָהּ יְהוּדָה בְּכָל לִבָּהּ כִּי אִם בְּשֶׁקֶר נְאֻם ה'" (ג, י); "כִּי כֹה אָמַר ה' לְאִישׁ יְהוּדָה וְלִירוּשָׁלִַם נִירוּ לָכֶם נִיר וְאַל תִּזְרְעוּ אֶל קוֹצִים – ""מתחילה הסירו הפסילים ואחר זה יקובל תפלתכם לפני ולא כשעדיין לא עזבתם הפסילים, (ד, ג ובעל ה'מצודות' שם).

ביאור הרצי"ה לפרקים אלו

מן התוכחות החריפות של ירמיהו ניתן להסיק כי בדורו של יאשיהו היו בני ישראל שרויים בחטא ופשע. אולם הרצי"ה קוק ביאר בשיחותיו שיש להבין את התוכחות הקשות שבפרקים אלו בתוך ההקשר של הדור שבו הם נאמרו – החטאים היו קשים ביחס לציפייה של הנביא מהם וביחס למדרגתם האמיתית, אך לא תמיד היו כה חריפים באופן שמשתמע מן הנביא. עוד הוא אומר שדורו של יאשיהו, זכה דווקא מחמת תהליכי התשובה שאותם עבר, שיהיה בקרבו את ירמיהו הנביא. ירמיהו נשלח לישראל בכדי לתבוע את העמקת תשובתם כגמול טוב על התחלת תהליך התשובה – בדורו של יאשיהו הייתה מגמה של צדקות וירמיהו בא להעצים אותה. ואלו דברי הרצי"ה (בשיחות שסוכמו על ידי הרב יאיר אוריאל זצ"ל וטרם נדפסו): "מה ששלם הוא אמיתי. חסר שלמות = חסר אמיתיות. בחז"ל נאמר: "תשובה של רמיה", והכוונה היא לרמות את עצמו, את הקב"ה ואת כלל ישראל. מצבים יכולים להיות מסובכים, מאוד מסובכים. כהמשך לחטאי מנשה והשפעת שומרון... לעומת כל הטוב שמופיע בימי יאשיהו יש צורך בשליחות אלקית על שלמות התשובה האמתית מתוך גדלו של יאשיהו ומתוך הסיבוכים שניצבו לפניו... ואת חטאת מנשה לא כל כך קל לתקן, אע"פ שיאשיהו תיקן הרבה עדיין נשאר קצת, כאן מופיע ירמיהו ויש תשובה, אבל יש מפריעים ונסיגות ושוב קילקולים...

עיקרו של ירמיהו בימי יאשיהו – התחלתם תשובה, התחלתם להתעלות, מופיע לכם ירמיהו". בהמשך דבריו אומר הרצי"ה: "יש ניצוצות, הולך, זז: תשובה, נביאים והכוהנים, וזה עדין לא זה מה שצריך להיות. הנביא בא מאיר ומדריך: אין שלמות! באמת הם לא נביאי ע"ז, אבל לא בשלמות כפי מה שצריך להיות".

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.