בברית בין הבתרים למדנו שההיסטוריה של עם ישראל מתחלקת לשנים. תקופות של הכנה, כגון, שיעבוד מצרים ושיעבוד ארבע מלכויות. ואחריהן תקופות חיי ארץ ישראל שהן המטרה, ולמענן עוברות עלינו כל הקורות בתקופות ההכנה. את אופיים של תקופות ההכנה מתארת התורה בברית בין הבתרים. גר יהיה זרעך... ועבדום ועינו אותם.. . אך לא נאמר דבר על מצבם של ישראל כשיגיעו לארץ אלא מסתפקת התורה בציון העובדה בלבד, דור רביעי ישובו הנה. האם במצב זה כבר ניפטר מרעת הגויים? הדברים סתומים. אולם חז"ל אומרים שמלחמת המלכים שאירעה לאברהם שהיה כבר בארץ ישראל היא סימן למלחמת גוג ומגוג שילחמו בישראל לאחר שיבתם לארצם. המלכים לא העזו להצהיר גלויות שפניהם להילחם באברהם אלא הראו את עצמם כדואגים לאינטרסים המקומיים שיש להם באזור כאן, ולבסוף אכן הצליחו להגיע לסכסוך גלוי עם אברהם. ואברהם, כידוע, יוצא לקראתם ונלחם בהם.  אף מלך גוג ומגוג בא להתערב במתרחש בארץ ישראל, אך נמנע להצהיר שפניו למלחמה אתנו. אולם סופו שמכריז בגלוי שרצונו להילחם בהנהגת השם ובמשיחו. כל מלחמת המלכים נכתבה בתורה כרקע לברית בין הבתרים. על כן נראה שניתן ללמוד מהמלחמה על האופי של ישיבתנו בארצנו, וניתן לומר שכל הצורך בתקופות של ההכנה הוא כדי שנוכל לעמוד במאבקי ארץ ישראל, עם כל קושיים, בהצלחה.

הגויים חשים איום מעם ישראל

גם כאשר עם ישראל שוכן בארצו בלי להפריע לשום בריה, הוא נתפס כמאיים ומסוכן לכל  העולם. כל הגויים מעמידים פנים כמאוחדים כדי ל"שכנע את עצמם" שעם ישראל הוא חריג ומקור לבעיות. כמובן, ההפך אמת. עם ישראל החוזר לארצו לאחר תקופה ארוכה של הכנה, מוכן לגמרי לירש את ארצו ולהיטיב בכך לעצמו ולעולם. אך הגויים לא זכו להכנה כזאת וצריכים הם לעבור הרבה שינויים יסודיים כדי שיוכלו לקבל ולהרגיש את ברכת עם ישראל, וזה, כמובן, אינם רוצים לשמוע.

אומר הנביא בתחילת ההפטרה: אורך ההכנה אינו מיותר ואינו לחינם. מצפה לישראל עתיד עשיר וארוך מלא אתגרים, ודווקא ההכנה הארוכה תשמש כמאגר עצום של כוחות שיהיו נחוצים לישראל בעתיד, בשעה שכל מעצמות העל של הגויים יתעייפו כבר ויכלה כוחם.

וממשיך הנביא ומפרט: מטרת ההשגחה היא להביא את ישראל למצב מקביל למצב אברהם אבינו המתגבר ומכריע את ארבעת המלכים באופן כל כך מרשים עד שהוא מביא לשינוי יסודי בכל התפיסה הפוליטית בעולם. ישראל בעמידתם צריכים להפוך עולם המתאחד לקום על השם ועל משיחו, לעולם הנוהר להר השם לשמוע תורה ודבר השם בירושלים. מלחמות גוג ומגוג אינם באים לתקן את ישראל אלא לתקן את הגויים. הגויים לא עברו תקופות הכנה, ועל כן  רק עמדתם האיתנה של ישראל בארצם יגרום לגויים את השינוי המקווה : שחרור מרשעתם ואטימות ליבם, השלכת אליליהם וגאוותם וניצול יכולתם להתקדמות רוחנית אמתית.

מסיים הנביא: אל לישראל לפחד מהתרגשות הגויים והתאחדותם להצר לו. לא הוא החריג ולא הוא הבעיה. החולים הזקוקים לטיפול דחוף הם הגויים הדבקים בגאוותם ובפסיליהם. ההשגחה מביאה אותם לישראל לא על מנת ש"נידבק" מהם ח"ו, אלא על מנת שנוכל לרפאות אותם. גם אם נזדקק למלחמות קשות וארוכות אין המטרה אלא אחת: להכין אותנו למורים ומדריכים לכל העולם. כי אנו זרע אברהם אוהב השם שהובטח לו ולזרעו "ונברכו בך כל משפחות האדמה".

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.