בשבת פרשת נח אנו קוראים את הפטרת "רני עקרה" כיוון שמי נח מוזכרים בה:

כִּי-מֵי נֹחַ, זֹאת לִי, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי-נֹחַ עוֹד, עַל-הָאָרֶץ--כֵּן נִשְׁבַּעְתִּי מִקְּצֹף עָלַיִךְ, וּמִגְּעָר-בָּךְ.

(ישעיה נד)

נראה שהקשר בין הפרשה להפטרה מהותי יותר.

בימי חזקיה וישעיה, השתנתה המגמה האלוקית בהנהגת העולם אל קידוש ד'.  עד ימי שלמה, המגמה האלוקית כיוונה להקמת מרכז עולמי בסביבתה של ארץ ישראל , מרכז שישראל בראשו והם מנהיגים את העולם להכרה בשם ד'.

שנים רבות אחר כך, עוד היו נסיונות לחזור אל הממלכה המאוחדת ואל חזון קידוש ד' דרך מעצמה ישראלית מובילה.

חזון חדש של משיחיות בימי חזקיהו

בימי חזקיה משתנה הדרך להובלת העולם אל קידוש ד'. ישראל גלו מאדמתם. יהודה אינה אמורה להיות מעצמה עולמית – תפקיד זה נמסר לאשור. יהודה אמורה להיות פינה קטנה ואיכותית של קדוש ד', שגם המעצמה האשורית תכיר בו ותתכופף בפניו.

לא זכינו שחזון זה התקיים במילואו. אשור תפסו את ערי יהודה הבצורות, ורק ירושלים נותרה לבדה, בנס אלוקי.

מבחינה כמותית, קטן מספרם של אנשי יהודה וחלק מערי יהודה הבצורות יצאו לגלות .

מתחילה תקופה של התכנסות פנימית של אנשי יהודה בצילן של מעצמות שונות, תקופה שתסתיים לצערינו בגלות.

וּמִבָּנֶיךָ...יקח [יִקָּחוּ] וְהָיוּ סָרִיסִים בְּהֵיכַל מֶלֶךְ בָּבֶל.

(מלכים יח)

מצב של סגולה מצומצמת בספר בראשית

מצב זה, בו הכוח הפנימי של העולם גנוז בצורה קטנה ומצמצמת, תוך שהוא עובר תהליך פנימי של זיכוך ותיקון. הוא חלק מדרכי ההנהגה האלוקית עוד מספר בראשית. כמו שמתאר ספר הכוזרי, האנושות בתחילתה  מתפתחת בהקף ובעוצמה גדולים, כאשר גרעין הסגולה שבתוכה מתפתח לאט ובצורה פנימית ומצומצמת. עשרה דורות מאדם ועד נח , עשרה דורות מנח ועד אברהם. בתקופת המבול מתגלה גודל החורבן שהמיטה האנושות המתפתחת על עצמה. רק גרעין הסגולה הקטן ממתין בתיבה ויוצא בסיום המבול להמשך צמיחה איטית ומדודה, עד להתפתחותו של עם ישראל. עם הסגולה שיוביל את האנושות אל תפקידה.

כך גם בימי ישעיה.

המעצמה האשורית כובשת את העולם בסערה, אך לאחר תקופה קצרה נעלמת ומפנה את מקומה לאימפריות אחרות. האומה הישראלית מסתגרת בירושלים ולאחר מכן אף יוצאת לגלות, אך ממשיכה בהתפתחותה עדי עד- עד לגאולה השלמה.

סגולה צומחת באיטיות

העקרון לפיו הסגולה צומחת באיטיות לעומת הקליפה הצומחת בכמות גדולה ונעלמת במהירות מופיע רבות בספר תהילים:

בפרוח רשעים כמו עשב ויציצו כל פעלי אוון להשמדם עדי עד. צדיק- כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה.

(תהילים צד)

הרשעים צומחים מהר כעשב ונעלמים. הצדיקים – צומחים באיטיות כתמר וכארז, אך פורחים לנצח בבית ד' ובחצרות אלוקינו.

העובדה שאימותינו היו עקרות – מהווה יישום נוסף לעקרון זה.

הגמרא בברכות מלמדתנו, בשם ברוריה אשתו של ר' מאיר, שדברי ישעיהו בהפטרה שלנו – המשווים את ישראל לעקרה – מלמדים אותנו את העקרון הזה.

אמר אותו מין לברוריה עקרים אתם שנאמר "רני עקרה לא ילדה" אמרה לו: רוני עקרה שלא ילדה בנים לגיהנום כמותכם

(ברכות י)

לאומיות אומות העולם – צומחת במהירות וסופה יורשת גהינום. הסגולה הלאומית הישראלית מתפתחת באיטיות.

בראשית תקופת הציונות, כתב הרב צבי יהודה מכתב לאביו הרב זצ"ל. במכתב הוא מתאר גילויי נאמנות לאומית שראה אצל רב החובל הגרמני של האוניה שלו, ומביע אכזבה מכך שאנחנו, ישראל, לא זכינו עדיין לגילויי נאמנות לאומית כאלו.

הרב עונה לו קצרות במילותיה של ברוריה: רני עקרה לא ילדה – דלא ילדה בנים לגיהנום כוותיכו.

לצערינו, על בשרינו למדנו לאלו תהומות של גהינום מדרדרת הלאומיות הגרמנית. לעומת זאת, זוכים אנו לראות בשוב ד' ציון, את העקרה פוצחת רינה וצוהלת בקיבוץ בניה בתוכה בשמחה.

כי רבים בני שוממה מבני בעולה אמר ד'.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.