מטרת ניסי אלישע

בהפטרת פרשת וירא קוראים את סיפור אלישע והאישה השונמית (מלכים ב, פרק ד). אלישע מבשר לאישה העקרה שיוולד לה בן, ומאוחר יותר – מחיה את אותו הבן לאחר מותו.

שאלה כללית היא בעניין הנביא אלישע: מה מקומם של ריבוי הניסים שנעשו על ידו לאנשים פרטיים? לאורך סיפורי התנ"ך ניתן לראות כי מתמקדים הם בעם ישראל בכללו. כאשר מופיעים סיפורים על אנשים פרטיים, הם כמעט תמיד כאלה הקשורים להיסטוריה הכללית של ישראל. והנה אצל אלישע אנו מוצאים ניסים רבים שנעשו לכאורה למען אנשים פרטיים בלבד. יש להבין את פשר הניסים הללו.

בפסוקים אלו גנוזה ההבנה לחשיבות ניסי אלישע, בדרך הפעולה של האישה השונמית. אישה גדולה זו, למרות עקרותה וציפייתה העצומה לילד, סירבה מתחילה לבקש בקשה פרטית מנביא ישראל. אלישע הציע לה באמצעות גיחזי שתבקש ממנו בקשה: "וַיֹּאמֶר לוֹ אֱמָר נָא אֵלֶיהָ הִנֵּה חָרַדְתְּ אֵלֵינוּ אֶת כָּל הַחֲרָדָה הַזֹּאת [=דאגה להם למקום לינה קבוע] מֶה לַעֲשׂוֹת לָךְ? הֲיֵשׁ לְדַבֶּר לָךְ אֶל הַמֶּלֶךְ אוֹ אֶל שַׂר הַצָּבָא?" והנה, האישה מסרבת להצעה, באופן מפתיע ומתמיה: "וַתֹּאמֶר בְּתוֹךְ עַמִּי אָנֹכִי יֹשָׁבֶת". מה פירושו של סירוב זה?

בזוהר הקדוש (פרשת ויצא) מצוי לכך הסבר נפלא: אישה זו סירבה לקבל טובה בתור אישה פרטית. היא חפצה במילוי משאלתה הגדולה רק באופן שיתקיים בה: "בתוך עמי אנכי יושבת". ואלו דברי הזוהר (בתרגום): "שהרי בכל מקום שאדם מתפלל תפילתו, יכליל את עצמו בתוך הרבים. ובוא וראה את השונמית, שכאשר אמר לה אלישע: 'היש לדבר לך אל המלך או אל שר הצבא... ותאמר בתוך עמי אנכי יושבת...'. מה אמרה? אינני רוצה להיות רשומה למעלה בשמים, אלא להעלות את ראשי בתוך הרבים, ולא לצאת מכללם. וכן ראוי לאדם להכליל עצמו בכלל הרבים ולא להתייחד בעצמו, שמא ישגיחו עליה לזכור את חובותיו...". אם כן, האישה השונמית החליטה בדעתה שלא לממש את פסגת שאיפותיה, ובלבד שלא ידונו רצונותיה כרצונות פרטיים. ובאמת, מיד באותו המעמד זכתה האישה שרצונה בבן יתממש לא משום שהיא ביקשה, אלא משום שאלישע, נביא ה', החליט לעשות זאת מצידו - "וַיֹּאמֶר לַמּוֹעֵד הַזֶּה כָּעֵת חַיָּה אַתְּ חֹבֶקֶת בֵּן".

פגישת האישה השונמית עם המלך

והנה, מספר פרקים לאחר מכן במלכים ב (תחילת פרק ח) מוצאים אנו כי אותה האישה שסירבה לקבל נס פרטי מאלישע, היא זו שעל ידה קבלו כל הניסים של אלישע ערך כללי ולאומי. מתואר שם שאישה זו היוותה דוגמה מוחשית המחזקת את גילוי הכח של ניסי אלישע למלך ישראל. מלך ישראל שהיה רשע באותה שעה הביע רצון לשמוע את כל ניסי אלישע: "וְהַמֶּלֶךְ מְדַבֵּר אֶל גֵּחֲזִי נַעַר אִישׁ הָאֱלֹהִים לֵאמֹר סַפְּרָה נָּא לִי אֵת כָּל הַגְּדֹלוֹת אֲשֶׁר  עָשָׂה אֱלִישָׁע: וַיְהִי הוּא מְסַפֵּר לַמֶּלֶךְ אֵת אֲשֶׁר הֶחֱיָה אֶת הַמֵּת וְהִנֵּה הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הֶחֱיָה אֶת בְּנָהּ צֹעֶקֶת אֶל הַמֶּלֶךְ עַל בֵּיתָהּ וְעַל שָׂדָהּ וַיֹּאמֶר גֵּחֲזִי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ זֹאת הָאִשָּׁה וְזֶה בְּנָהּ אֲשֶׁר  הֶחֱיָה אֱלִישָׁע:  וַיִּשְׁאַל הַמֶּלֶךְ לָאִשָּׁה וַתְּסַפֶּר לוֹ".

לסיפור זה קדמו כמה סיפורים במלכים בהם הופיע בבית מלכות ישראל חוסר אמונה בדברי הנביא. והנה, לאחר שאלישע הראה לכל את גדלות נבואת ה' שבפיו בסיפור אלישע והשליש (בפרק ז שם), מלך ישראל נקט במהלך של תשובה וקרא לגחזי לשמוע את כל הגדולות של אלישע. בנקודה זו מופיעה האישה השונמית מחדש, ובאמצעות הסיפור האישי שלה, מחזקת את המשמעות הכלל ישראלית שמקבלים כל ניסי אלישע באותה השעה: חיזוק אמונת מלך ישראל בנבואת ישראל.

לא במקרה הוא, שמיד בעקבות עדותה, אותה האישה שסירבה בעבר לבקש דבר וחצי דבר מן המלך, זוכה שמלך ישראל יושיע אותה וישיב לה את שדותיה הנגזלות: "וַיִּתֶּן לָהּ הַמֶּלֶךְ סָרִיס אֶחָד לֵאמֹר הָשֵׁיב אֶת כָּל אֲשֶׁר  לָהּ וְאֵת כָּל תְּבוּאֹת הַשָּׂדֶה מִיּוֹם עָזְבָה אֶת הָאָרֶץ וְעַד עָתָּה". צרכיה האישיים של האישה השונמית קיבלו תוקף כללי בעקבות סירובה להיענות בתור אישה פרטית. אישה זו סייעה במשמעות הלאומית של ניסי אלישע, ובעצמה התעלתה איתם לגובה הכללי.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.