מפלת אדום

עובדיה הנביא מנבא על המפלה הסופית של אדום. הוא חוזה שתגיע מלחמה קשה מול אדום, ובה יפול אדום וירד מן השמים לארץ - "אִם תַּגְבִּיהַּ כַּנֶּשֶׁר וְאִם בֵּין כּוֹכָבִים שִׂים קִנֶּךָ מִשָּׁם אוֹרִידְךָ נְאֻם ה'" (ד). חכמי אדום וגיבוריו יפלו באחת - "הֲלוֹא בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' וְהַאֲבַדְתִּי חֲכָמִים מֵאֱדוֹם וּתְבוּנָה מֵהַר עֵשָׂו:  וְחַתּוּ גִבּוֹרֶיךָ תֵּימָן לְמַעַן יִכָּרֶת אִישׁ מֵהַר עֵשָׂו מִקָּטֶל" (ח-ט). מפסוקים אלו מתברר כי אדום יתברכו באותה התקופה בחכמים מופלגים ובגיבורים גדולים, אך לבסוף הם יפלו בבת אחת.

בסוף נבואת עובדיה מתברר כי לישראל יהיה חלק מכריע במפלת אדום. ישראל הם אלה שימגרו את אדום לבלתי שארית - "וְיָרְשׁוּ בֵּית יַעֲקֹב אֵת מוֹרָשֵׁיהֶם. וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ וְדָלְקוּ בָהֶם וַאֲכָלוּם וְלֹא יִהְיֶה שָׂרִיד לְבֵית עֵשָׂו כִּי ה' דִּבֵּר" (יז-יח). אדום הם שכני ישראל לאורך דורות רבים. כאשר יכלו אדום, יתפשט גבול ארץ ישראל לארץ אדום.

הרקע לנבואת עובדיה

באיזו תקופה נאמרה נבואת מפלת אדום על ידי עובדיה? עובדיה היה בימי אחאב, כלומר בימי יהושפט מלך יהודה. בתקופה זו חלו תמורות משמעותיות ביחסי אדום וישראל. בימי יהושפט נאמר (מלכים א כב, מח): "וּמֶלֶךְ אֵין בֶּאֱדוֹם נִצָּב מֶלֶךְ". כוונת הפסוק היא שבימי יהושפט לא היה לאדום מלך עצמאי, אלא יהושפט שלט עליהם באמצעות ניצב מטעמו שמונה לשלוט באדום. יהושפט לא היה הראשון אשר שלט באופן זה על אדום. מגמה זו החלה בימי דוד (שמואל ב ח, יד): "וַיָּשֶׂם בֶּאֱדוֹם נְצִבִים בְּכָל אֱדוֹם שָׂם נְצִבִים וַיְהִי כָל אֱדוֹם עֲבָדִים לְדָוִד". כלומר מאז ימי דוד ועד ימי יהושפט (ועובדיה) היו אדום כבושים תחת נציב ישראל[1].

והנה, מתברר כי שלטון ישראל על אדום שהחזיק במשך שישה מלכים (דוד, שלמה, רחבעם, אביה, אסא יהושפט) פסק מיד לאחר ימי יהושפט. בימי יהורם בנו נאמר שאדום פרקו את עול ישראל מעליהם - "בְּיָמָיו פָּשַׁע אֱדוֹם מִתַּחַת יַד יְהוּדָה וַיַּמְלִכוּ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ... וַיִּפְשַׁע אֱדוֹם מִתַּחַת יַד יְהוּדָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (מלכים ב ח, כ)[2].

אין אנו יודעים האם עובדיה התנבא בימי יהושפט בלבד, או המשיך להתנבא גם בימי יהורם שבימיו מרד אדום בישראל. מכל מקום מתברר כי סביב אותה התקופה שבה אדום הרימו ראש והשתחררו מעול ישראל, קם עובדיה וניבא על מפלתם המוחלטת בידי ישראל. כנגד התנשאות אדום קם עובדיה ומודיע כי אין לה מעמד אמיתי -  "אִם תַּגְבִּיהַּ כַּנֶּשֶׁר וְאִם בֵּין כּוֹכָבִים שִׂים קִנֶּךָ מִשָּׁם אוֹרִידְךָ נְאֻם ה'".

התגשמות נבואת עובדיה

אחר שעמדנו על המשמעות הרבה של נבואת עובדיה, נבחן: מתי התגשמה נבואה זו? מתי נפלה אדום? שאלה זו נשאלה בסדר עולם (פרק כ), ושם נאמר כי מדובר במלחמה שהתרחשה זמן לא רב לאחר ימי עובדיה. כך נאמר בסדר עולם: "חזון עבדיה וגו' (עבדיה א א), אימתי היתה מלחמה זו? בימי אמציה... ומשנפלו אדומיים בימי אמציהו, לא העמידו מלך במקומן ולא זקפו ראש עד היום".

מלחמת אמציה באדום נזכרת בספר מלכים (ב יד, ז): "הוּא הִכָּה אֶת אֱדוֹם בְּגֵיא מֶלַח עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים וְתָפַשׂ אֶת הַסֶּלַע בַּמִּלְחָמָה". כזכור, העמדת המלך העצמאי של אדום היתה  בימי יהורם, ואמציה היה דור שלישי ליהורם (יהורם – אחזיה – יהואש – אמציה). זמן לא רב לאחר המלכת מלך באדום, קם אמציה, היכה את אדום מחדש, ובכך החלה נבואת עובדיה להתגשם. הסדר עולם מלמדנו כי אף שבימי אמציה לא נפלו אדום לחלוטין, מכל מקום, מאז החלה מפלתם שממנו לא התאוששו לעולם.

מלחמת אמציה באדום התרחשה באותו המקום בו התרחשה מלחמת דוד הראשונה אשר ממנה והלאה הושמו באדום הנציבים. במלחמת דוד נאמר (שמואל ב ח, יג-יד): "וַיַּעַשׂ דָּוִד שֵׁם בְּשֻׁבוֹ מֵהַכּוֹתוֹ אֶת אֲרָם בְּגֵיא מֶלַח שְׁמוֹנָה עָשָׂר אָלֶף. וַיָּשֶׂם בֶּאֱדוֹם נְצִבִים...". במלחמת אמציה נאמר (מלכים ב יד, ז) "הוּא הִכָּה אֶת אֱדוֹם בְּגֵיא מֶלַח עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים וְתָפַשׂ אֶת הַסֶּלַע בַּמִּלְחָמָה". הדמיון בין המלחמות רומז על כך שאמציהו החל להחזיר את העטרה ליושנה. הוא הצליח להסיג בשנית את אדום לאחור.

נמצא שעובדיה התנבא והודיע כי שלטון ישראל על אדום הוא מוחלט. גם אם מצליחים אדום בשעת חולשת ישראל להשתחרר ולהעמיד מלך עצמאי, הצלחתם היא זמנית, וישראל עתידים לגבור עליהם באופן סופי ומוחלט.

[1] יש לציין בהקשר לכך את דברי חז"ל במדרש בראשית רבה (פג): "ואלה המלכים ר' יוסי בר חנינא בשעה שזה מעמיד מלכים זה מעמיד שופטים, ובשעה שזה מעמיד אלופים זה מעמיד נשיאים, ר' יהושע בן לוי אמר זה העמיד שמונה וזה העמיד שמונה, זה העמיד ח', בלע יובב חשם הדד שמלה שאול בעל חנן הדר, וזה העמיד ח', שאול ואיש בושת דוד שלמה רחבעם אביה אסא יהושפט".

[2] יש לציין כי כבר בימי יהושפט נזכר כי היה לאדום מלך. במלכים ב פרק ג נאמר שמלך אדום נלחם עם מלכי ישראל ויהודה כנגד מואב. אולם אדרבה – מעצם העובדה שמלך אדום שם נלחם עם ישראל כנגד אויביהם מבואר כי הוא היה נתון תחתם. ואכן כך אומר הרלב"ג שם: "והביא שם מלך יהודה עם מלך אדום כי היה תחתיו והוא הנציב ששם בו מלך יהודה".

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.