פעולת נביאי הבית השני
נבואת מלאכי מופיעה בתחילת ימי הבית השני, בשלהי תקופת הנבואה בישראל, והוא למעשה חותם הנבואה עד שנזכה לחידושה בעת קץ. במרכז נבואותיהם של שלושת נביאי הבית השני – חגי זכריה ומלאכי – עומדת התביעה להשבת התכונות הגדולות והפלאיות שהופיעו בישראל בימי הגדולה של הבית הראשון, אשר מאז הלכו ודעכו. נביאים אלו דואגים בנבואתם להחיות מחדש מעלות רבות אשר הועמו מאד: עצם חזרת הנבואה, השלמת בנין בית המקדש שפסק (חגי); הפרחת ארץ ישראל לאחר תקופת השממה (חגי וזכריה); שמירת דיני טהרת המקדש (חגי); בריאות המוסר המשפחתי (מלאכי) ועוד ועוד.
המעלה הראשונה והעיקרית אותה בא מלאכי להשיב לעם, היא ההכרה המעמיקה והיסודית בדבר קרבתם לה' – "אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה'!" (א, ב). עם ישראל בריחוקו מתקשה להכיר בכך ומבקש הבהרות: "וַאֲמַרְתֶּם בַּמָּה אֲהַבְתָּנוּ?". מתשובת ה' לישראל ניתן ללמוד הרבה על דרכי גילוי אהבתו אלינו בכל מצב: "הֲלוֹא אָח עֵשָֹו לְיַעֲקֹב נְאֻם ה' וָאֹהַב אֶת יַעֲקֹב. וְאֶת עֵשָֹו שָׂנֵאתִי וָאָשִׂים אֶת הָרָיו שְׁמָמָה וְאֶת נַחֲלָתוֹ לְתַנּוֹת מִדְבָּר" (ב-ג) – ה' מזכיר לעם את אהבתו ליעקב ובחירתו בו, אך משעובדה זו אינה מובנת על ידי העם, הוא מברר זאת באמצעות הצבעה רחבה על שנאתו לעשיו, ועל הקללות ההיסטוריות שניחתו עליו בעקבות כך: עשיו נדחה מפני יעקב מארץ ישראל (רש"י ג), ובנוסף הוא גלה מארצו לעולם (רד"ק שם).
שנאת ה' את עשיו
מדברי הנביא עולה כי הכרת בחירת ישראל לדורות ניכרת דווקא בדרך השלילה – דרך שנאת ה' לעשיו, יותר ממה שהיא ניכרת בבחירה החיובית ביעקב. הנביא ממשיך בכיוון זה ומלמד שגם אם יתרחשו באדום תהליכי בנייה חיוביים, הם יהיו קטנים ומקומיים ביחס לשממה הנצחית שנגזרה עליהם: "כִּי תֹאמַר אֱדוֹם רֻשַּׁשְׁנוּ וְנָשׁוּב וְנִבְנֶה חֳרָבוֹת כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת הֵמָּה יִבְנוּ וַאֲנִי אֶהֱרוֹס וְקָרְאוּ לָהֶם גְּבוּל רִשְׁעָה וְהָעָם אֲשֶׁר זָעַם ה' עַד עוֹלָם" (ד).
מהו הלימוד הגדול העולה משנאת ה' לעשיו? יש בזה עיקרון מרכזי המשליך אף על הבנת פרשתנו – פרשת תולדות. מבחינות רבות שלילת בחירת עשיו היא פלאית וחושפת את הנהגת ה' עוד יותר מן הבחירה החיובית בישראל. עשיו ויעקב הם תאומים הנלחמים על אותה 'משבצת' בדיוק (ועל כך אומר הנביא "הלא אח עשיו ליעקב"). הם מפתחים שתי דרכי חיים מנוגדות, השקפות עולם כוללות אשר כל אחת מהן מכוונת להיות זו שתמשיך באופן נכון וראוי את דרך האבות – אברהם ויצחק. והנה דרכו של עשיו נראית מבחינות רבות כדרך ההמשך שנבחרת – הוא נולד ראשון, הוא הנבחר על ידי אביו לברכה, ולבסוף הוא גם הנשאר בארץ, בעת שיעקב מתרחק וגולה לחרן. וכן הוא לדורות ביחס למלכות אדום - במשך שנות היסטוריה רבות תרבות עשיו כובשת את העולם וזוכה להצלחה, בעוד שזרע יעקב נידון לגלות ושפלות ארוכות ביותר.
בהקשר זה, התגלות מאיסת ה' בעשיו, וסדקים משמעותיים הנגלים בדרכו במהלך ההיסטוריה חושפים באופן ישיר את האמת. קריסת עשיו מציפה את האמת שקשה היה להבחין בה: הבכורה נמכרת ליעקב, הוא הזוכה בפועל גם בברכה, והוא זה שלבסוף זוכה בארץ בעוד עשיו נדחה ממנה להר שעיר. עם קריסת אדום יגיע הייעוד שנאמר על ידי מלאכי בפסוק ה: "וְעֵינֵיכֶם תִּרְאֶינָה וְאַתֶּם תֹּאמְרוּ יִגְדַּל ה' מֵעַל לִגְבוּל יִשְׂרָאֵל" – "יראה גדולתו מעל לגבולנו להודיע כי אנחנו עמו" (רש"י).
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
