סוג מדיה | שם השיעור | מאת | אורך | להורדה |
---|
יש לך שאלה בתנ"ך? רשום אותה כאן, וקבל בקרוב תשובה מצוות הרבנים
[שימו לב: הרבנים אינם עונים על שאלות של תלמידים המועתקות ממבחנים].
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם כלשהו.
רבני האתר ישמחו להשקיע וללמד אצלכם תנ"ך במגוון נושאים וספרים.
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם כלשהו.
הירשם כאן לקבלת המייל השבועי בתנ"ך - חידה שבועית , פרשת שבוע, איך לומדים תנ"ך ועוד
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם .
מלא פרטיך ויחזרו אליך לקביעת חברותא בתנ"ך באזור מגוריך.
קביעת החברותות על ידי ארגון 'קרוב אלי'. לפרטים נוספים: 0585503344
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יועברו לגורם כלשהו, מלבד ארגון 'קרוב אלי'.
דימויי האישה בנביאים
פעמים רבות מדמים הנביאים את יחסי הקב"ה וכנסת ישראל ליחסי איש ואישה. כשחוטאים ישראל, הרי הם כאישה המזנה תחת בעלה. וחרון אפו הקשה משיגה:
כך בהושע:
רִ֤יבוּ בְאִמְּכֶם֙ רִ֔יבוּ כִּֽי־הִיא֙ לֹ֣א אִשְׁתִּ֔י וְאָנֹכִ֖י לֹ֣א אִישָׁ֑הּ וְתָסֵ֤ר זְנוּנֶ֙יהָ֙ מִפָּנֶ֔יהָ...
(הושע פרק ב פסוק ד - ה)
כך גם בנבואות הקשות ביחזקאל ובירמיהו.
קשר איש ואישה הוא קשר בחירי שיכול להסתיים. וכך מצווה התורה כאשר מזנה האישה תחת בעלה והוא מוציאה מביתו:
וְכָ֨תַב לָ֜הּ סֵ֤פֶר כְּרִיתֻת֙ וְנָתַ֣ן בְּיָדָ֔הּ וְשִׁלְּחָ֖הּ מִבֵּית֑וֹ א֣וֹ כִ֤י יָמוּת֙ הָאִ֣ישׁ הָאַחֲר֔וֹן אֲשֶׁר־לְקָחָ֥הּ ל֖וֹ לְאִשָּֽׁה: לֹא־יוּכַ֣ל בַּעְלָ֣הּ הָרִאשׁ֣וֹן אֲשֶֽׁר־שִׁ֠לְּחָהּ לָשׁ֨וּב לְקַחְתָּ֜הּ לִהְי֧וֹת ל֣וֹ לְאִשָּׁ֗ה אַחֲרֵי֙ אֲשֶׁ֣ר הֻטַּמָּ֔אָה כִּֽי־תוֹעֵבָ֥ה הִ֖וא לִפְנֵ֣י יְקֹוָ֑ק
(דברים פרשת כי תצא פרק כד פסוק ג – ד)
ירמיה הנביא עומד על הפער בין האופן שבו מתייחסת ההלכה לאישה המזנה ובין הנמשל של כנסת ישראל:
לֵאמֹ֡ר הֵ֣ן יְשַׁלַּ֣ח אִ֣ישׁ אֶת־אִשְׁתּוֹ֩ וְהָלְכָ֨ה מֵאִתּ֜וֹ וְהָיְתָ֣ה לְאִישׁ־אַחֵ֗ר הֲיָשׁ֤וּב אֵלֶ֙יהָ֙ ע֔וֹד הֲל֛וֹא חָנ֥וֹף תֶּחֱנַ֖ף הָאָ֣רֶץ הַהִ֑יא וְאַ֗תְּ זָנִית֙ רֵעִ֣ים רַבִּ֔ים וְשׁ֥וֹב אֵלַ֖י נְאֻם־יְקֹוָֽק:
(ירמיהו פרק ג פסוק א - ב)
יכולת החזרה של ישראל אל אלוקיהם גם אחרי ניתוק הקשר, בניגוד למקובל ביחסי איש ואישה, נובע מהרובד העמוק הנוסף שיש במערכות היחסים ביניהם: בהפטרתינו אנו מגלים שעומק הקשר עם הקב"ה אינו מוגבל רק ליחסי איש ואישה. בעומקו מונח קשר של אב ובתו:
הֲתִשְׁכַּ֤ח אִשָּׁה֙ עוּלָ֔הּ מֵרַחֵ֖ם בֶּן־בִּטְנָ֑הּ גַּם־אֵ֣לֶּה תִשְׁכַּ֔חְנָה וְאָנֹכִ֖י לֹ֥א אֶשְׁכָּחֵֽךְ:
(ישעיהו פרק מט פסוק טו - טז)
עומק מופלא ובחירי יש בקשר בין איש לאישה. אך מוחלטות עמוקה ואין סופית יש בקשר בין אב לביתו.
בשעה שישראל שרויים על אדמתם ניצב קשר עמוק של איש ואשתו, קשר של בחירה ואהבה. בעתות משבר, מתגלה שהאישה היא בעצם בת. בת שלעולם אין רצון ויכולת להפרד ממנה.
קשר איש ואישה הוא בשל יותר, אולי שיויוני יותר, קשר אב וביתו הוא מוחלט יותר. מכאן הפסוקים בהמשך ההפטרה:
אֵ֣י זֶ֠ה סֵ֣פֶר כְּרִית֤וּת אִמְּכֶם֙ אֲשֶׁ֣ר שִׁלַּחְתִּ֔יהָ א֚וֹ מִ֣י מִנּוֹשַׁ֔י אֲשֶׁר־מָכַ֥רְתִּי אֶתְכֶ֖ם ל֑וֹ
(ישעיהו פרק נ פסוק א)
עומק נוסף בקשר בין ישראל לקב"ה מתגלה בעתות משבר וגלות. כנסת ישראל אינה רק ביתו של הקב"ה. אלא גם, כביכול, מקום ובסיס נוכחתו בעולם. בלי כנסת ישראל אין משמעות לעולם כולו. וכך דורשים חז"ל על הפסוקים הראשונים של ההפטרה:
ותאמר ציון עזבני ה' וה' שכחני....אמר ריש לקיש, אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, אדם נושא אשה על אשתו ראשונה - זוכר מעשה הראשונה, אתה עזבתני ושכחתני. - אמר לה הקדוש ברוך הוא: בתי, שנים עשר מזלות בראתי ברקיע ועל כל מזל ומזל בראתי לו שלשים חיל ועל כל חיל וחיל בראתי לו שלשים לגיון ועל כל לגיון ולגיון בראתי לו שלשים רהטון ועל כל רהטון ורהטון בראתי לו שלשים קרטון ועל כל קרטון וקרטון בראתי לו שלשים גסטרא ועל כל גסטרא וגסטרא תליתי בו שלש מאות וששים וחמשה אלפי רבוא כוכבים כנגד ימות החמה - וכולן לא בראתי אלא בשבילך ואת אמרת עזבתני ושכחתני? התשכח אשה עולה...
(תלמוד בבלי מסכת ברכות דף לב עמוד ב)
בסוגיא זו מלמדים אותנו חז"ל על רובד נוסף של מוחלטות בקשר של ישראל לקב"ה. כל בריאת העולמות כולן אינן אלא בשביל ישראל. קיימת תלות כביכול של גילוי שכינתו של הקב"ה בכנסת ישראל והיא הסיבה לנצחיות הקשר למרות כל המשברים
מבחינה זו ראוי הדימוי של "אם" לכנסת ישראל. המקור המוליד של גילוי ד' בעולם.
וכך מתארים חז"ל את העטרה שמעטרת כנסת ישראל לדודה:
א"ר חוניא, שאל ר' שמעון בן יוחאי את ר' אלעזר בר' יוסי, אפשר ששמעת מאביך מהו בעטרה שעטרה לו אמו, א"ל למלך שהיה לו בת והיה אוהבה יותר מדאי, לא זז מחבבה עד שקראה אחותי, לא זז מחבבה עד שקראה אמי. כך בתחלה חיבב הקב"ה את ישראל וקראן בתי, שמעי בת וראי. לא זז מחבבה עד שקרא אותן אחותי, שנא' אחותי רעייתי לא זז מחבבה עד שקרא אותן אמי, שנ' שמעו אלי עמי ולאומי וגו' (ישעיהו נ"א: ד), ולאמי כתי'. עמד ר' שמעון בן יוחאי ונשקו על ראשו, א"ל אילו לא באתי אלא לשמוע דבר זה דיי.
(פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא א - ויהי ביום כלות)
למדנו על קשרים שונים בין הקב"ה לקשר ישראל. קשר אישותי וקשר משפחתי. בפרשיות עריות, מרחיקה התורה מאד מאד מערוב בין שני סוגי הקשרים הללו.
והנכון בעיני במלת "חסד" שהוא כמשמעו, ...יאמר כי שאר האחים חסד הוא ואין ראויין לגלוי ערוה ... הזכיר כי היה ראוי להיותו גומל נפשו איש חסד, והוא עוכר שארו אכזרי. כי היה ראוי שיעשה עמה החסד שיעשו האחים להשיאה לבעל והוא פוגם ועוכר אותה
(רמב"ן ויקרא פרשת קדושים פרק כ פסוק יז)
קשר משפחתי הוא קשר של חסד, אהבה שהיא כולה נתינה והענקה. משלחים ההורים את ילדיהם והאחים את אחותם, לבנות את חייהם במקום אחר, יעזב איש את אביו ואת אמו. בקשר הברית, יש גם צד של תביעה לנוכחות וממוש עצמי. בעולם האנושי, עירוב בין שני הקשרים הוא חילול קשר החסד. בעולם אידאלי- עירוב הקשרים הוא טיהור וזיקוק קשר הברית.
נראה שהדברים שייכים למגבלות האנושי מול האלוקי. עירוב בין הקשרים, יכול, בעולם אידיאלי, לזקק את קשר האישות לנאמנות אב לביתו ובן לאמו, אך החולשה האנושית, עלולה לעשות את התהליך ההפוך, להפוך את קשר האב והבת לקשר מנצל ומנכס. מיוחדת היא מצוות יבום בכך שהיא מערבת בין הקשר המשפחתי לקשר האישות באופן שבדרך כלל הוא אסור. היבם פורש כנפו על היבמה, נוהג בה מנהג אב או אח גדול ומקים זרע לאחיו. תנועת הבעלות הרגילה של יחסי איש ואישה מומרת בחסד אינסופי. גם מצווה זו, זקוקה לשימור גדול ,והיכולת לפעול בה בצורה נקיה אינה מובנת מאליה כלל. מתוך חשש זה אנו פורשים בימינו ממצוות היבום:
אבא שאול אומר: הכונס את יבמתו לשם נוי, ולשום אישות, ולשום דבר אחר - כאילו פוגע בערוה, וקרוב אני בעיני להיות הולד ממזר;
(תלמוד בבלי מסכת יבמות דף לט עמוד ב)
מצוות היבום – הפיכת קשר האישות לחסד מוחלט, סכנה גדולה בה, סכנה של ניכוס החסד לבעלות על אשת האח ונכסיו. סכנה זו שייכת לאיסורי עריות ממש.
וראה זה פלא, אם שורשיה של המשיחיות ביבום. שורשי השורשים שלה בקשרים של אב וביתו ממש:
אמר רבי יצחק (תהלים פט): מצאתי דוד עבדי. היכן מצאתיו? בסדום: שנאמר ועתה שתי בנותיך הנמצאות.
איחוד קשרים זה, נעשה מתוך חוסר מודעות של לוט. אך מתוך מסירות מוחלטת של הבנות. מסירות שהאנושיות מגבילה אותה, ולכן נשאר גנאי בדבר, לצד המצוה הגדולה.
תנועת האחדות בין קשר הענקה מוחלטת ובין קשר הברית המייצר תלות הדדית, היא יחודית לבורא. האדם אינו יכול להגיע אליה בכוחות עצמו. אצל האדם – הענקה טוטלית עומדת בסתירה לברית. וכריתת ברית יחד עם אשליה של הענקה טוטלית, יש בה סיכון גדול למהפך מעמדה של הענקה לעמדה של ניצול. וכך לשון המדרש על הפסוק ,"קדושים תהיו" המופיע מיד לאחר פרשיית העריות:
"קדושים תהיו "- יכול כמוני ת"ל כי קדוש אני ד' אלוקיכם. קדושתי למעלה מקדושתכם."
ומבאר הגאון ר' שמעון שקופ בהקדמתו לספרו "שערי יושר"
אמנם אם יאמר האדם להכניע את טבעו להגיע למדה יתירה עד שלא יהיה בנפשו שום מחשבה ושאיפה להיטיב לעצמו, וכל שאיפותיו יהיו רק להיטיב לאחרים, ובאופן כזה תהיה שאיפתו להגיע לקדושת הבורא יתברך, שרצונו יתברך בכל הבריאה והנהגת העולם רק להיטיב לנבראים ולא לעצמו יתברך כלל וכלל, שבהשקפה ראשונה היה אפשר לומר שאם יגיע אדם למדרגה זו יגיע לתכלית השלימות, ולכן הורו לנו חז"ל במדרש זה שלא כן הוא, שאין לנו להשתדל להדמות לקדושת הבורא יתברך בצד זה, שקדושת הבורא למעלה מקדושתנו, שקדושתו יתברך היא רק לנבראים ולא לעצמו יתברך, שלא ניתוסף ולא יתוסף שום יתרון להבורא ע"י מעשיו שעשה ועושה, וכל רצונו יתברך רק להיטיב לנבראים, אבל מה שרוצה מאתנו אינו באופן זה.
(שערי ישר הקדמה)
האיחוד המוחלט בין קשר הברית לקשר החסד – מיוחד לבורא יתברך עצמו, שקדושתו למעלה מקדושתינו.
ההפטרה ממשיכה בתיאור מערכת יחסים מיוחדת בין ישראל לאומות העולם
וְהָי֨וּ מְלָכִ֜ים אֹֽמְנַ֗יִךְ וְשָׂרֽוֹתֵיהֶם֙ מֵינִ֣יקֹתַ֔יִךְ אַפַּ֗יִם אֶ֚רֶץ יִשְׁתַּ֣חֲווּ לָ֔ךְ וַעֲפַ֥ר רַגְלַ֖יִךְ יְלַחֵ֑כוּ וְיָדַ֙עַתְּ֙ כִּֽי־אֲנִ֣י יְקֹוָ֔ק אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יֵבֹ֖שׁוּ קֹוָֽי
(ישעיהו פרק מט פסוק כג)
התייחסות לאומות העולם כאל "אומנים" ו"מיניקות" – מבטאת צד של קבלה שישראל מקבלים מהם. כשם שאומנת מטפלת בילד ומעמידתו על רגליו עד שמגיע אל עולמו הבוגר כך יקבלו ישראל מאומות העולם תשתיות אנושיות בסיסיות הנצרכות לבניינם הלאומי. הרב זצ"ל מבאר, שהצורך של ישראל לינוק תשתיות בסיסיות מאומות העולם נובע מהמגמה הפנימית של אחדות העולם.
אוצר סגולת עולמים בישראל הוא גנוז. אבל כדי לאחד במובן כללי ג"כ את העולם עמם מוכרחים צדדי כשרונות מיוחדים להיות חסרים בישראל, כדי שיושלמו ע"י העולם, וכל נדיבי עמים. ובזה יש מקום לקבלה שישראל מקבל מהעולם, וממילא פנויה היא הדרך כלפי ההשפעה
(אורות ישראל, ה, ב)
התשתיות אותם אנו מקבלים מאומות העולם, עלולות לגרור תפיסה של התבטלות לאומות העולם, ולהצבתן בראש. לכן נזקקת התורה להזהיר מפני מינוי מלך ושררה מאומות העולם.
לֹ֣א תוּכַ֗ל לָתֵ֤ת עָלֶ֙יךָ֙ אִ֣ישׁ נָכְרִ֔י אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־אָחִ֖יךָ הֽוּא:
(דברים פרשת שופטים פרק יז פסוק טו - טז)
נראה שלכן כאן מדגיש הנביא, שהשלמת השפעה זו, תהיה מתוך הכרה פנימית במעלתם של ישראל.
אַפַּ֗יִם אֶ֚רֶץ יִשְׁתַּ֣חֲווּ לָ֔ךְ וַעֲפַ֥ר רַגְלַ֖יִךְ יְלַחֵ֑כוּ וְיָדַ֙עַתְּ֙ כִּֽי־אֲנִ֣י יְקֹוָ֔ק אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יֵבֹ֖שׁוּ קֹוָֽי:
(ישעיהו פרק מט פסוק כג)
קבלת ישראל מאומות העולם נוגעת לצד החיצוני. אך פנימיות החיים – מקורה בישראל:
אלא שהקבלה היא מבחוץ וההשפעה מבפנים, כלומר פנימיות החיים שלמה היא בישראל, באין צורך להעזר משום כח זר בעולם... וכל שלטון משרה בישראל מקרב פנימיות החיים הוא נובע, "מקרב אחיך - ממובחר שבאחיך", ומשפע פנימיות החיים כנסת ישראל היא רק משפעת ולא מקבלת, ד' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר.
(אורות ישראל, שם).
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
להפטרת פרשת ראה | על החפץ המצמיח את ציורי הגאולה ושמתי כדכד שמשותייך הפטרתינו פותחת בתיאור ירושלים כמעוטרת...
הפטרת וזאת הברכה | קודש בונה טבע משה עבדי מת בסיום קריאת התורה אנו פותחים בנביא וקוראים את הפרק הראשון של...
להפטרת פרשת עקב | מרעיה לבת ובחזרה דימויי האישה בנביאים פעמים רבות מדמים הנביאים את יחסי הקב"ה וכנסת ישראל...
להפטרת כי תצא | רני עקרה לא ילדה הפטרתינו פותחת בתיאור כנסת ישראל כעקרה שלא ילדה: רָנִּ֥י עֲקָרָ֖ה לֹ֣א...