דעיכת הלאומיות באומות ותחייתה בישראל

כי הנה החושך יכסה ארץ

בהפטרת פרשת שופטים, למדנו על מקור הכח הפנימי של ישראל, לעומת מקור הגבורה החיצוני של אומות העולם. בהפטרת פרשת כי תצא, למדנו שכח פנימי זה מתגלה באיטיות ולא במהירות כמו הכוחות הטבעיים. ועסקנו גם בשאלה, מה ניתן לקחת מהכוחות הטבעיים לצורך הצמחת הלאומיות הישראלית. הפטרת פרשת כי תבוא מביאה אותנו אל הרגע בו קורסים הכוחות הלאומיים הטבעיים, ורק האומה אשר אור ד' הוא המחייה אותה, היא מלאת חיים ואור.

ההפטרתינו פותחת בתיאור הפער בין ישראל לאומות העולם:

כִּֽי־הִנֵּ֤ה הַחֹ֙שֶׁךְ֙ יְכַסֶּה־אֶ֔רֶץ וַעֲרָפֶ֖ל לְאֻמִּ֑ים וְעָלַ֙יִךְ֙ יִזְרַ֣ח יְקֹוָ֔ק וּכְבוֹד֖וֹ עָלַ֥יִךְ יֵרָאֶֽה:

(ישעיהו פרק ס פסוק ב)

תיאור החשיכה החופה את אומות העולם מופיע  גם בהקדמות לחג השבועות:

רְבוּתְכוֹן מָה חֲשִׁיבָא, קֳבֵל הַהִיא שְׁבַחְתָּא:

רְבוּתָא דְיַעֲבֵּד לִי, כַּד מַטְיָא שַׁעְתָּא:

בְּמֵיתֵי לִי נְהוֹרָא, וְתַחֲפֵי לְכוֹן בַּהֲתָא:

יְקָרֵהּ כַּד אִתְגְלֵי, בְּתוּקְפָא וּבִגְבוּרְתָּא:

והלכו גויים לאורך

כח קיבוצי הנובע מתוך קדושה – יהיה משאת נפש של אומות העולם כולם. המקור לתחיית מעיינות החברה האנושית, יהיה מכובד ומפואר הם ישאבו מישראל את הכח.

יש בידינו סם חיים בעד כל העולם במובן הלאומי. זה הענין שהוא כלל מוסכם בתולדה, שאומה מוכרחת למות, ולעבור מן העולם, שהרי כל העמים העתיקים כמעט שעברו ובטלו מן העולם, ואם יש איזה עם קיים מימי קדומים לא עברו עליו סבות של פיזורים, גם לא נתפתח כראוי להשפיע מחוגו על העולם. אבל להיות עם חי ופועל, ואיתן במדה מוצקה עד כדי לנצח כמה משברים, זה לא נראה בעולם חוץ מישראל, ע"י שם ד' הקשור בהם וסם החיים של תורת חיים שבתוכם, וסם חיים זה עתיד לצאת מאתנו על כל העולם, וישמחו וירננו לאומים כי תשפוט עמים מישור ולאומים בארץ תנחם סלה.

( אורות ישראל ה, יד)

כיוון שהקיבוצים האנושים כולם ישאבו מקור חיים מהחיוניות הישראלית, יהיה כדאי ו'משתלם' להם לכבד ולפאר את המוקד הזה.

עד תור הגאולה העתידה השפענו על העולם רק לימודי חובות, מוסר וצדק היוצא מדעת אלהים אמת. וחובות אין העולם חפץ לקבל, ואם הוא מקבל נשאר בלב טינא על המעורר הראשי לידיעת החובה, שאינה נותנת להנפש הברברית להתפשט בכל מאוייה. אבל בבא התור של אור העולם להגלות, יודע לעולם, שדרכי החיים של העונג האמיתי אנחנו משפיעים בעולם, את אושר החיים הנותן לו את ערכו, אשר מבלעדו הוא שלול כל ערך. ועונג ואושר זהו דבר השוה לכל, עכ"פ לחשוק בו, ואת המקור המשפיע אושר ועונג מכבדים ומחבבים, וע"כ "יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגויים בכנף איש יהודי".

התפוררות הלאומיות בתקופתינו

העולם המודרני, קידש את הלאומיות והפך אותה למוקד מרכזי בתפיסת עולמו. התחיה הלאומית של  אומות העולם לפני כמאה שנה כיסתה את העולם בנהרות של דם בשתי מלחמות עולם נוראיות. בעולם הפוסט מודרני – אנו עדים לתנועה של גלובליזציה ואינדיוודואליזם המפוררת את היסודות הלאומיים. יש בתהליך זה סוג של כפרה, תיקון והתנערות מיסודות של רשע עמוק המונחים בתשתית הלאומיות של אומות העולם, כמו שכתב הרב זצ"ל כבר בזמן מלחמת העולם הראשונה:

נכתם עון שופכי הדמים, מלכי אדמה הזדים וכל מרגיזי ארץ. לא יכופר לארץ לדם אשר שופך בה כי אם בדם שופכו, והכפרה מוכרחת לבא: בטול כללי לכל מכונות התרבות של עכשיו, עם כל שקרן ותרמיתן, עם כל זוהמתן הרעה וארסן הצפעוני.

(אורות, המלחמה, ח)

באותה תקופה גם מציג הרב את  בניינם של ישראל  כרפואה למבנה הלאומים המתמוטט:

בנין העולם, המתמוטט כעת לרגלי הסערות הנוראות של חרב מלאה דם, דורש הוא את בנין האומה הישראלית. בנין האומה והתגלות רוחה הוא ענין אחד, וכולו הוא מאוחד עם בנין העולם, המתפורר ומצפה לכח מלא אחדות ועליונות, וכל זה נמצא בנשמת כנסת ישראל.

(אורות , המלחמה, ט)

החשיפה ללאומיות הישראלית,לאומיות אוניברסלית, ששורש התאגדותה היא לטובת העולם כולו, מעוררת כח של תחיה וחיים במנגנון הלאומיות כולו. בירור מדויק של שורש הלאומיות שלנו, הוא הטובה הגדולה ביותר שיכול ישראל לעשות לעולם כולו. ואתם תהיו לי סגולה מכל העמים, כי לי כל הארץ.

שבעים פרים

 עילוי הרצון של ישראל באופן המשפיע על אומות העולם בא לידי ביטוי בעיקר בחג הסוכות

פרי החג שבעים הם, כנגד שבעים אומות עו"ג, שמתמעטים והולכים, סימן כליה היא להם ובימי המקדש היו מגינים עליהם מן היסורים

(רש" במדבר כח, יט)

במבט ראשון, כפרה על אומות העולם, סותרת את מיעוטם. סבינו ר' משה ליב שחור, בספרו "אבני שהם" מבאר את מיעוט אומות העולם, לא ככליה פיזית אלא כהתכנסות להתאחדות סביב מגמה אחת.

דאע"פ שפרי החג באים לטובתם של העכו"ם, להיות כפרה על עוונם, אעפ"כ זו סיבה למיעוטם שלא יהיו עוד שבעים אומות ... אלא עם אחד ושפה אחת כבראשונה.... ויהפכו כולם לשפה ברורה לקרוא בשם ד'...

נמצא אם כן שתהליך הגלובליציה של העולם והתכנסותו סביב מרכזים גדולים ומאוחדים, יכול להיות חלק מרכזי בתיקונו[1]. תיקון זה יוכל להתרחש רק אם אומות העולם יראו בישראל, מודל חי ומאיר להתאגדות מלאה טוב לכל. פעם בשנה, יבואו כולם להשתחוות למלך אשר בירושלים, מלך אשר שם ד' חופף עליו:

וְעָל֞וּ מִדֵּ֧י שָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֗ה לְהִֽשְׁתַּחֲוֹת֙ לְמֶ֙לֶךְ֙ יְקֹוָ֣ק צְבָא֔וֹת וְלָחֹ֖ג אֶת־חַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת:

(זכריה פרק יד פסוק טז - יז)

עילוי המגמה

ב"ה, אנו עדים בימינו להתגשמות חלק מן הנבואה:

וְהָלְכ֨וּ אֵלַ֤יִךְ שְׁח֙וֹחַ֙ בְּנֵ֣י מְעַנַּ֔יִךְ וְהִֽשְׁתַּחֲו֛וּ עַל־כַּפּ֥וֹת רַגְלַ֖יִךְ כָּל־מְנַֽאֲצָ֑יִךְ

(ישעיהו פרק ס פסוק יד)

"בני מענייך" ממדינות רבות באירופה וביבשות נוספות, צובאות על פתחה של ישראל ומבקשים להנות מכל השפע המופלא שאנו זוכים לו בדור הגאולה.  שאיפות אלו הם שאיפות חומריות, אך נראה שיש בהם תהליך מבורך של הכרה בכך שצינור השפע עובר דרך ישראל. תהליך זה מזכיר את האופן שבו מתאר הנביא את ימי שלמה. ביקוש אומות העולם הוא לצורך שפע החוכמה אשר נתן ד' לשלמה. בתחילה, מגיעים לשמוע את חכמתו של שלמה:

וַיָּבֹ֙אוּ֙ מִכָּל־הָ֣עַמִּ֔ים לִשְׁמֹ֕עַ אֵ֖ת חָכְמַ֣ת שְׁלֹמֹ֑ה מֵאֵת֙ כָּל־מַלְכֵ֣י הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר שָׁמְע֖וּ אֶת־ חָכְמָתֽוֹ:

(מלכים א פרק ה פסוק יד)

פניה זו מקבלת בהמשך ניסוח פנימי יותר, לא שמיעת חכמה גרידא, אלא בקשת פניו של שלמה, מתוך הכרה באלוקיותו של השפע שהושפע לו

וְכָ֨ל־הָאָ֔רֶץ מְבַקְשִׁ֖ים אֶת־פְּנֵ֣י שְׁלֹמֹ֑ה לִשְׁמֹ֙עַ֙ אֶת־חָכְמָת֔וֹ אֲשֶׁר־נָתַ֥ן אֱלֹהִ֖ים בְּלִבּֽוֹ:

(מלכים א פרק י פסוק כד - כה)

מתוך כך מתבקשת גם הכרה מפורשת בשם ד' ובמעלתם של ישראל

יְהִ֨י יְקֹוָ֤ק אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בָּר֔וּךְ אֲשֶׁר֙ חָפֵ֣ץ בְּךָ֔ לְתִתְּךָ֖ עַל־כִּסֵּ֣א יִשְׂרָאֵ֑ל בְּאַהֲבַ֨ת יְקֹוָ֤ק אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ לְעֹלָ֔ם וַיְשִֽׂימְךָ֣ לְמֶ֔לֶךְ לַעֲשׂ֥וֹת מִשְׁפָּ֖ט וּצְדָקָֽה:

(מלכים א פרק י פסוק ט)

גם בהפטרתינו, מתעלה בקשת העמים את השפע הישראלי לקריאה מפורשת בשם ד'

וְקָ֤רְאוּ לָךְ֙ עִ֣יר יְקֹוָ֔ק צִיּ֖וֹן קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל:

(ישעיהו פרק ס פסוק יד)

[1] מעניין לציין בעניין זה את ספרו הנחשב של פרופ' סמואל הנטינגטון "התנגשות הציוליזציות". המנתח את התכנסות העולם לשמונה ציוליזציות. המתכנסות סביב שורשים תרבותיים ודתיים ולא סביב אינטרסים מקומיים.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.